אנטי מחיקון: אל מול המחיקון ההומניסטי

כאשר אני מביט על ימים כגון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות אני רואה מבנים מרשימים. בדומה למבנה המרשים של פסח, גם מבנים אלו הנם מבנים-שבזמן – סוג של ימי חג או "תענית תרבותית" – ימים אלו מעוגנים בזמן לפי קוד טקסי הכולל סוג של "הגדה" כיצד קמנו אך בניגוד לחגים  ולתעניות המסורתיים אנו יצרנו ולא ירשנו את אלה(אנו ירשנו אותם אך יוצריהם עודם חלק מאיתנו ברמה הישירה). מבנים אלו מתְמִירים ככל שהזמן נוקף והפולחן נשמר – כך תרבויות משמרות מסרים בין הדורות, באמצעות טקסים אישיים(עיבוד פסיכולוגי פנימי ופעולות כגון עמידה בצפירה) וטקסים קולקטיביים (מעגלי זכרון קולקטיביים פולחניים כגון הטקסים בהר הרצל) – הדרך היחידה לשמר את המסרים הללו (גם אם בפרשנות משתנה-מעט) היא באמצעות מעט קדושה, מעט 'הילה בנימנית' גם אם מרוסקת למיליוני חלקים, נפרדים אך מחוברים, חלקיים אך אותנטיים ב"חוויית המשתמש". להמשיך לקרוא "אנטי מחיקון: אל מול המחיקון ההומניסטי"

הנוצרי הקטן

הנוצרי הקטן 
———————–
מעשה שהיה בבכיר פּראָפעסאָר
לחינוך מחנכים-חדשים
 
פּראָפעסאָר שעמד, במלוא אונו,
על-גב כיתת לועות-פעורים.
 
בידו האת, לרגליו המילים
שרווליו מופשלים אל-מעל
 
מרפקים כפופים מוכנים להטיח
אל תוך אשר יוכל.
 
פּראָפעסאָר לסטודנט – סטודנט לתלמיד
שרשרת יחדיו פועלה
 
מתפנה המלל, כשלג עכור
במורד מדרג הקליטה
 
לבסוף שנותר הוא קהל מכונה
אחוז פלצות עועים
 
קהל צלוק-גב, צר אישונים
קהל חטאים קדמונים.
————————–
 

להמשיך לקרוא "הנוצרי הקטן"

פוליטי-LEGO – לתבניות נעשו ההמונים 2.0

על הבחירות בארה"ב ובבריטניה

[…]המרכז הקיצוני…

מתוך הפייסבוק של ח"כ תמר זנדברג

טריאומווירט של פלקטים עשה את הבלתי אפשרי ועלה לקדמת הבמה, טריאומווירט המכיל, למעשה, דמויות מנוגדות ושונות אך, מאידך, כולן אחד – כולן עמדות ללא עמדות, היפר-אידיאולוגיה שמבהירה כי האידיאולוגיה כמושג מכליל לתפיסת עולם בנויית-עמדות הפכה לחנוט, למומיה מן המאה ה-19, לגופתו החנוטה והנרקבת אט-אט של לנין במאוזוליאום שהפך מסמל משמר של סביבתו לקפסולת זמן המזכירה לנו כמה מזוייפים נעשינו.

הציבור לא מצביע לאידיאולוגיה אלא לפנטזיה  אחרת אשר מבעבעת יותר ויותר בקדרת ראשו ככל שהמצב נראה פחות ופחות פרוגרסיבי – בבבסיסו של עניין נמצא כאן יסוד אימננטי בתרבות המערבית, בעת קמילתו, בעת הדקדנס – המסורת הכרונולוגית לפיה ישנו כיוון לזמן הולכת ונשכחת מלב ההמונים – גאולה דתית החליפה עצמה בגאולה חילונית וזו בתורה נותרה עם שברי ארצות ורסיסי רעיונות בידה. עתה הגענו לעידן שלאחר הגאולה ולו מאפיין בולט ובוטה: כמיהה אנושה, עמוקה, פשטנית, גולמית וכפועל יוצא גם פלקטית לקידמה וגאולה.

לאדם הדתי-אורתודוקסי נראה הדבר תמוה, שכן בעבורו הגאולה מעולם לא שינתה מעמדתה, לאדם הדתי האנטי-אורתודוקסי, החיפוש אחר תחליף מגיע לשיא עם הפיכת הקוריוז למהותי והמהותי לקוריוז, עם הבוז לממסדים הגדולים, הדמוקרטי והרפובליקני, ולמסורת הבריטית. הממסדים הפכו את עצמם לרוחות רפאים, כיאה לעדרים עליהם הם שולטים – והנה העדר הרפובליקני בארה"ב דורש גואל-מנהיג(טראמפ), העדר הדמוקרטי תובע גואל-משיח(סנדרס) וזאת לאחר קריסת המשיחיות שאובמה גייס לקמפיינים שלו – ובבריטניה, שם אנו רואים את הזעם-הקורא-לשינוי כובש את השכל. להמשיך לקרוא "פוליטי-LEGO – לתבניות נעשו ההמונים 2.0"

כה אמר קופל: על שומרי הסף ועל קובעי סדר-היום

הרי הן בבחינת שתי דמויות מנוגדות של התודעה; האחת, העצמאית, אשר מהותה היא ההוויה-בשביל-עצמה, [ואילו] האחרת, הבלתי-עצמאית, אשר מהותה היא …ההוויה בשביל האַחֵר; הראשונה היא האדון, השניה – עבד

ג.וו.פ.הגל, מתוך הפנומנולוגיה של הרוח, 1807

 

 

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על שומרי הסף ועל קובעי סדר-היום"

כה אמר קופל: על המכונה

.Welcome my son, welcome to the machine
?What did you dream
.It's alright we told you what to dream

מתוך השיר Welcomw To The Machine של להקת פינק פלויד

על המכונה
די לנשף המסכות. אני אעמיד טיעון הבנוי מטענה בסיסית כי 'שוברים שתיקה' הם פיון מיני פיונים רבים על לוח המשחק הגיאו-פוליטי. הם כלי שמזיזים המסבסדים באמצעות מענקי ליבה וחירום, בהתאם לנסיבות הפוליטיות והאזוריות. הנימוק יבוא לאחר תיאור התשתית. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על המכונה"

כה אמר קופל: על השבר כזכות ועל הזכות כשבר – עולם קורס ועולם נברא

האדם האחרון פסל של הפסל האוסטרי אנטון האנרק  anton hanak  או שמא זה 'היהודי האחרון'?

'האדם האחרון' – פסל של הפסל האוסטרי אנטון האנאק  – זכות מהי? חירות מהי? עוצמה מהי? אדם מהו? אלו שאלות אשר ישאל האדם האחרון ובעיניו ימצמץ. אותה שעה והנה צמקה וקטנה הארץ ועליה מדדה האדם האחרון המקטין ומזכה בזכות את הכל.

 

האם יכול מישהו מן הקוראים להזכר בנקודה בה היה מצב 'רווי זכויות אדם'?
מצב בו לא היתה לגיטימציה לארגוני זכויות אדם למיניהם לפעול מטעמי 'העדר עבודה'?

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על השבר כזכות ועל הזכות כשבר – עולם קורס ועולם נברא"

כה אמר קופל: על היהודי-הנצחי – אירופה במלכוד היהודי (המשך לרשומה הקודמות)

מדובר בטור חירום – תמצית ההבנה של מקומנו כעם נבדל ונפרד בתבנית המחשבה האירופית.

בשבוע לאחר הפיגוע בפריז נתפזרו קוצים, דרדרים-פרוגרסיבים. אלו שניסו בין השיטין או ישירות, לקשר בין הסכסוך הערבי-ישראלי ודאע"ש. החירום הוא תולדה של סך כל ההכרזות שרי החוץ והפרלמנטרים באירופה(איסלנד, שבדיה, בריטניה) הרדיפה הכפייתית של העיתון הגרמני 'דר שפיגל' שהובילה להורדת מוצרי ההתנחלויות ביו"ש ממדפי הכלבו הידוע קה.דה.וו(Ka De We) והחלטת האגודה האנתרופולוגית האמריקאית לקדם ב-2016 חרם על מוסדות אקדמיים מישראל. מדובר בטור המנסה לענות על השאלה האינסטינקטיבית של כל אדם בעל עיניים, אוזניים ויכולת היסק בסיסית: הכיצד יעלה על הדעת לקדם חרם ופגיעה המעמד הבינ"ל של מדינת היהודים בעת הנוכחית? כיצד ניתן לקשר את זוועות דאע"ש בפריז, הפיכת בריסל לעיר תחת ממשל צבאי וזוועות אל קאעידה במאלי לפעולת היהודים? להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על היהודי-הנצחי – אירופה במלכוד היהודי (המשך לרשומה הקודמות)"

כה אמר קופל: על מצב הפוסט-טריקולור

        מבוא –

נפילת הבסטיליה
ציור בן התקופה של נפילת הבסטיליה

         המהפכה הצרפתית החלה בכיבוש סמל השלטון המלוכני, הבסטיליה. הפלת הסמל נעשתה במהלך אלים הקורא תיגר על הסדר החברתי הקיים, מהסיבה הזאת נתקבעה הבסטיליה, כמעוז הראשון הנפל בפני המורדים, כסמל המהפכה. בפיגועים האחרונים הוכח כי על מנת לערוך מהפכות כיום לא נדרשת פעולה אלימה אלא, אך ורק, נוכחות ליד 'הבסטיליה'. הטרור בנוי לשם העצמת שיטת הפעולה הנ"ל, ואכן כל צרפתי תומך טריקולור חש כי לידו ממש עומד המון אשר מגיע לשרוף את הבסטיליה – לכן המענה לדאע"ש, בתקשורת הצרפתית, ברשתות החברתיות ובפוליטיקה הצרפתית מכיל בעיקר זעקות קרב מימי הבסטיליה "לא נוותר על ערכינו!", "הטרוריסטים לא יהרסו את הדמוקרטיה!" וכמובן הקורבן-התורן-קבוע": "די לפשיזם! לא ניתן לימין הקיצוני לעלות!"

מה אירוני מאשר קבוצה המונית של אנשים מסומאי טכנולוגיה החושבים כי תוקפים את האידאות שלהם. אכן המתקפה מכוונת נגד הסמלים אולם המתקפה הערכית שמדמיין ז'אן פייר פלוני המשיגה את מטרותיה בדיוק בשל כך: המתקפה על הסמלים נועדה לערער את המובן מאליו ולהעלות אותו לדיון, ללחוץ אותו, כמסמר המוסריות המזוקקת שלו, בין זרועות צבת  המציאות. אם נראה בסמלים הללו כמרבדי-ענק הרי המתקפה היא כמקל רחב קצה המכה בו; מטרת הטרור ככלי היא יצירת דה-מוראליזציה, פעולה שלא מתוך תכנון אסטרטגי ובניגוד לאינטרסים ארוכי-הטווח. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על מצב הפוסט-טריקולור"

כה אמר קופל: בין שכחה לזכרון (על הר-הבית # 3)

על המרחב ועל הזמן – מבוא תיאורטי קצר

עלינו להבין את ההתפרצות האלימה של פרטים מתוך התרבות הערבית-מוסלמית בעין של מרחב וזמן ואם נדייק, כהפרעה או אתגר בממדים של מרחב וזמן. באמצעות זמן ומרחב אנו בונים סמלים-מגדירים אשר בתורם מהווים אדנים לתרבות על כלל מרכיביה. 

בשורה התחתונה, אנו חייבים להביט על הר-הבית/אל אקצא כמות שהוא:

נקודת היתוך בין זמן ומרחב.

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: בין שכחה לזכרון (על הר-הבית # 3)"

כה אמר קופל: על תזמורת המאובנים – בין תרפ"ט לתשע"ו בעין אדומה…

ההפגנה בסחנין מאפשרת לנו, כאדם הנכנס לבועת זמן, לראות איך העבר וההווה מתחברים – דבריו של פרופסור גדי אלגזי בהפגנה הנ"ל מתחברים הישר לדברי הועד המנהל של המפלגה הקומוניסטית בפלסטינה דאז, הפ.ק.פ לאור מאורעות תרפ"ט. הדברים מצורפים, הצפייה מומלצת – הניתוח לאחר מכן מוכיח כי במובן מה, הקומוניסטים הצליחו להחדיר מסריהם בצורה עמוקה ורחבה יותר מכפי שהיינו מדמים לעצנו.

קריאה נעימה!

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על תזמורת המאובנים – בין תרפ"ט לתשע"ו בעין אדומה…"

כה אמר קופל:זורקים אבנים על הנאורות החשוכה

על האבן

"האם אלוהים יכול לברוא אבן שבודאות לא תהרוג את היהודי עליו נזרקה למטרת רצח?"

פילוסוף דה לה שמאטע

"אבנים שמבנים – תושבי יו"ש חוטפים אבנים כבר עשרים שנים ומתים בשקט"

ראש ממשלת ישראל מאז ימי אוסלו מר תבן (נית) שמאל להמשיך לקרוא "כה אמר קופל:זורקים אבנים על הנאורות החשוכה"

כה אמר קופל: Politi-Lego – לתבניות נעשו ההמונים…

חברים, המציאות התהפכה, שמים לארץ נעשו וארץ לשמים נעשתה, בין ראשי ורגליי לא הבחנתי – תקופה סוערת עברה על מחשבתי ואת האשמה, כולה, אני תולה בהוגה הצרפתי ז'אן בודריאר.

על הריבונות

נשיא המדינה פועל בראש חוצות נגד מדיניות הדרג הנבחר ובראש ובראשונה נגד עמדת ראש הממשלה; שופטי בית הדין הגבוה לצדק מבטלים את הרשות המחוקקת ואת הרשות המבצעת – מבטלים את החוק לטובת "החוק", אותה גוזמא מוסרנית שהולמת את תדמיתם הסינתטית;  הפקידות הצבאית הבכירה ובכירי הפקידים בארגוני הבטחון מסרבים פקודה של הרשות המבצעת ויוצאים כנגדה כמעשה גבי אשכנזי; שוטרי ישראל מוחים נגד רצון השר הממונה ושמים את מלוא ההון החברתי שלהם על הפיכת החלטתו…

כל שנותר הוא הפיכת תפקיד ראש הממשלה לתפקיד סמלי וטקסי בלבד ואת בחירת העם לטקס פולחני-סמלי-דתי נטול כל משמעות אופרטיבית על פעולת השלטון…

האם זהו האיש בתפקיד הסמלי הכי טקסי בישראל?

כמאמרו של האלוף במיל. בני פלד ז"ל לילדיו, לפני מותו:

"צאו החוצה וצלצלו בפעמון שנתן לי מפקד חיל הים. כשישאלו אתכם למה אתם מצלצלים, ענו שכאן מת יהודי משוגע, שחשב שהיהודים מסוגלים להקים מדינה – וטעה."

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: Politi-Lego – לתבניות נעשו ההמונים…"

כה אמר קופל (זעם לתחילת השבוע): על יהודה בן ישראל

תמונה של עכביש ממשפחת הזאבנים - "עכביש-הזאב". לפי אמונה תפלה עקיצתו גורמת למחול טירוף.
תמונה של עכביש ממשפחת הזאבנים – עכביש-הזאב
.לפי אמונה תפלה עקיצתו גורמת למחול טירוף

הצלוב על צלב נצלב
על צלב נצלב הצלוב להמשיך לקרוא "כה אמר קופל (זעם לתחילת השבוע): על יהודה בן ישראל"

כה אמר קופל: על ט' באב (המשך לטור הקודם בנושא)

"כשאנחנו מנצחים את העבר, הרי אנו בעצמנו הננו המנוצחים. – ולאידך, אם העבר מנצח, אנחנו ובני בנינו הננו המנוצחים… סם חיים וסם מוות בדבר אחד. מי יפנה לנו דרך? 

מי ימצא את הנתיב? – – – "

מ.י ברדיצ'בסקי, דרכים, בתוך שינוי ערכין. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על ט' באב (המשך לטור הקודם בנושא)"

כה אמר קופל: על 'האדם' V2.0 – מהו 'אדם' ומדוע עלינו, כיהודים, לפחד ממנו…

דיווח קצר – בעקבות ההפסקה שלקחה אליש מהבלוג, אני אכתוב בתדירות גבוהה יותר.

על השבוע בקצרה

חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות ואיראן הביאה אותנו לידי אבסורד. במקום מצב בו אנו נבחר את המיקום, הנוח לנו ביותר, לצאת לחירות ולחתוך את חבל הטבור ביננו ובין  המעצמות, בין חירות ובין תלות מוחלטת בקביעת מדיניות החוץ שלנו, מצאנו את עצמנו נולדים לידת עכוז על ידי ממשל אמריקאי שמאס בפונדקאות.

במקום בחירה, חירות וכוח זכינו לכורח, כפייה וחירות כענישה להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על 'האדם' V2.0 – מהו 'אדם' ומדוע עלינו, כיהודים, לפחד ממנו…"

כה אמר קופל: הפוך גוטה…הפוך

על טקס הזכרון לחללי צוק איתן

בזמנו, לפני אי אילו חודשים כתבתי טור על המוסריות של המתנגדים לאלימות בכל הנוגע לשאלת 'צוק איתן', הטור הזה חזר אלי בעקבות קריאתו טורו של דוד (דוכי) כהן באתר Ynet. הטור של מר כהן עורר בי מחשבה רבה, עד כה חשבתי שאני ושר הבטחון בוגי יעלון חיים על אותה הפלנטה, באותו הקוסמוס, במציאות אחת, אולם ביקורתו של דוד כהן על הפרקטיקה שנקראת 'זכרון' העירה בי קול זעקה: אנחנו לא חיים על אותה הפלנטה, אף לא באותו הקוסמוס, אנו חיים בשני יקומים ערכיים שונים להפליא, המציאות והאבסורד.

לכן חזרתי לתיאורה של אבסורדיסטן, אותה מדינה שספגה שיתוק בהכנעה, אלימות כנגד אזרחיה ב"הגנה התקפית" והקרבת מיטב בניה, כ"מוסר מלחמה". נזכרתי וניעורתי לכך שבעוד שאנו, תושבי המציאות, חיים ונושמים את אוויר העולם הזה, העולם בו הופגזנו באש ארטילרית מת"א ועד ירושלים, ספגנו שיתוק מוחלט של דרום ישראל בלא מענה מספק, דיממנו בדם חיילים, מבין חרכי אפוד המגן בגלל  'מוסר המלחמה', "מוסר" המוביל את כוהניו להקריב חיילים על מזבח ניסוחים משפטיים פתלתלים. הם, תושבי ארץ האבסורד,  תושבי אבסורדיסטן, ראו במהלך 'צוק איתן' ורואים  כיום את הדברים בצורה אחרת לגמרי.

תושבי המציאות ספגו השפלה אישית וצורבת במהלך 'צוק איתן', ילדיהם איבדו את היום ואת הלילה לטובת ריצה אחוזת אמוק למקלטים וממד"ים, דמיונם הפך כל קול שאון לסירנה המבשרת על ניסיון השחיטה הרקטי-אנטישמי היומי ומחשבתם, שבשגרה עוסקת בשאלות חול, עסקו שוב ושוב באוריינטציה ל'מרחב מוגן' למען קדושת החיים. שדרני החדשות היו לדייגים המושכים אותנו בעצבינו, מלוכתם על האינפורמציה הייתה לנו כפיתיון, וכך אדם החי במציאות נתלש משלוותו וגדשה סיאת סבלנותו.


מאידך – אל מול



במהלך 'צוק איתן',  אחת לארבע עד שש שעות יצאו בשמחה אזרחי אבסורדיסטן לזמן-פולחן במקדשים הקהילתייים הנקראים מקלטים או לחדרי התפילה הפרטיים הנקראים ממ"דים, במשך חמש עד עשר דקות עומדים דום וסוגדים לאלילים – ברקע מסייעת כנסיית אבסורדיסטן באמצעות 'צלצול' בסירנת הכנסייה – צבע אדום –  ודרשת כוהני ערוצי החדשות המספקת להם רציונל-תלוש למען תכלנה נפשותיהם את האיוולת שסביבם כ"מציאות הטובה ביותר".

פולחן המולך - שידור מאולפני החדשות של אבסורדיסטן
פולחן המולך – שידור מאולפני החדשות של אבסורדיסטן

על חברי "האמת שלי" – בית הלל מול בית שמאי

"אנחנו האנגלים מולדתנו רחוקה, ואילו אתם תצטרכו להמשיך ולחיות עם הערבים. אל תזדהמו במעשים כאלה שיתנו בידם אחר כך נשק מוסרי להנצחת השנאה."

אורד צ'ארלס וינגייט מסביר לפקודיו מדוע נאסר עליהם לנקום.

"כעין לורנס של היהודים."

באזיל לידל הארט – מומחה לאסטרטגיה צבאית – על וינגייט

ראשית הערה אישית – אינני קורא לפעולות נקם חסרות מחשבה או רצח לשם הרצח. אולם אין אנו עומדים שם, אנו עומדים מול מתרס. אנו חווים חרדה פנימית וסנקציה חיצונית המונעות מאיתנו להפעיל אלימות במידה הנדרשת לשם נצחון, לשם התקפה. אינני מבטל עקרונות מוסר, אני תובע אותם!

הנה הפתעה – חברי קבוצת 'האמת שלי', הם אלו שמהללים את ה'חרכים שבאפוד'; ההבדל היחידי בין 'שוברים שתיקה' ו'האמת שלי' נמצא במענה לשאלה: "האם עמדנו ברף "מוסר המלחמה"?". שניהם מגדירים בצורה דומה את הילולת המגננה כ'מוסריות נעלה', ההבדל נמצא באדיקות – אלו מ'שוברים שתיקה' כבית שמאי ואלו מ'האמת שלי' כבית הלל –  לשניהם עקרונות הלכתיים דומים. ברצוני להעיר לאחיי מ"האמת שלי" שהבעיה לא נמצאת בשאלת העמידה ברף אלא בהנחות היסוד המוסריות; בלא משים לב, "האמת שלי" מחזקים את "שוברים שתיקה" – אלו גם אלו הם אלו שיקוננו על "חיים שהיה צורך להקריב" למען "נשמור על דמותנו המוסרית", ולבסוף יאכפו על כל אפודי צה"ל להיות 'חדירים', כפי שהעידו באו"ם, עשרות חיילים, אמיצים, כבודם במקומם מונח, אולם לא מוסר של מנצחים הם ביטאו, כניעות מוסרית ככסות מוסרית – ההפסד הפך לנו לפולחן, הנצחון לחטא.  נעטה כסות מוסרית – כך ננמק, באבסורדיסטן, את מותם המיותר של הבנים לאמהות המקוננות. נעטה על עצמנו דימוי נאור – זה לא יעכב או ימנע ממועצת זכויות האדם לבקש ליטרת בשר-ישראל.

חלק מחיילי צבא אבסורדיסטן מגיעים ממקום של כפירה, מדי פעם חבורת כופרים קיצונית ואלימה שכזאת דורשת לתקוף את התוקפן. הכופרים מנמקים טענתם על בסיס איזה ספר בזוי שנשכח מלבבות חלק מכובד מאזרחי אבסורדיסטן: התנ"ך. מצטטים מחז"ל שפירשו את משה 'אם בא להורגך – השכם להורגו' ועוד פתגמים שובניסטים-פשיסטיים. למזלם של תושבי אבסרודיסטן פקודות הצבא מנוסחות לפי חוק-המוסר הקדמון של מועצת זכויות האדם: "בא פלוני להורגך יהודי? שמור על קיומו".

כך נמצא את הגנרלים הבכירים בצא"ל, צבא האבסורד לישראל, קוראים לתגמל את התוקפן למען ילמד ויימנע מלתקוף שוב, לו היו מתמודדים עם בריון שהלם בראש  בנם – האם גם אז היו מציעים לבנם לתגמל את הבריון? ייתכן, לצערנו ייתכן מאוד, אם כן מה הפלא שצא"ל פיתח שיטת לחימה מתקדמת, פרוגרסיבית בלע"ז, למאבק מול בריונות החמאס – מגננה התקפית – מעטפת על מעטפת של מערכות הגנה מגיבות – חזרנו אל תוך החומות. אנחנו מגנים בתקיפות כנגד התקיפה החמאסית את ישראל – הם ישגרו רקטה? נפוצץ את הרקטה! הם יחפרו מנהרה? נפוצץ המנהרה! ישכנעו את ההמון הגנרלים כי בהגנה תעשה לך מלחמה.

על אבסורדיסטן

אמונת אזרחי אבסורדיסטן בדתם איתנה, איך לא תהיה כשכהני זכויות האדם ובטאון הכנסייה, 'הארץ', מפיצים ומציפים תחת כל עץ רענן את עשרת הדיברות של דת המגננה:

א. לא תקדים לתקוף תוקפייך.

ב. לא יהיו לך פחות אבדות מהתוקפן.

ג. 'פשרה' תהיה הכלי היחידי מבין כלייך.

ד. לא תפסיק לספק לתוקפייך מים, מזון, רפואה, וכסף מזומן.

ה. כל הישג של הצד השני יוכחש תחת הטענה שאין הצדקה להסלמה.

ו. תציית לחוק הבינ"ל רק כשזה פוגע בך.

ז. דעת תושבי 'אבסורדיסטן' תמיד תהיה פחותה ביחס לדעת 'תושבי הקהילייה'.

ח. לא תציית לחוק הבינ"ל כשיועיל לך.

ט. המושג 'פשע מלחמה' יוגדר מחדש ומעתה הנו מילה נקדפת למושג 'יוזמה התקפית'.

י. דע כיצד תדווח ולאיזה עמותת שמאל תפנה למען דיווח על 'פשע מלחמה'.

ויאמרו תושבי אבסורדיסטן לאוזני עבדכם הקטן: "נאים העיקרים בעינינו" ויטיפו וירבו פולחן אדם – 'האמת שלי', בצל"ם ולבסוף מועצת זכויות האדם, דם דם ודם.

כה עבדו את 'האדם', את זכויות המדומיינות, את המטאפיסיקה של הנאורות – את אלוהי אבסורדיסטן.

כה אמר קופל: על הארטיסטוקרטיה – מורחב

I.הערות פתיחה

א.גם הפעם הטור יחסית קצר – הוא הרחבה של המאמר שכתבתי לעיתון 'ישראל היום' אותו ניתן לקרוא כאן.

ב.שכבת האמנים בחברתנו הנה שכבה חשובה. בניגוד לבוז שלמד המון-העם, ובמידה רבה של צדק, לרכוש לה, מדובר בשכבה שאיננה חשובה כי אם הכרחית לצמיחתו הבריאה והתקינה של כל עם ושל כל חברה. אלו הם האנשים שהופכים רעיונות ודימויים לסמלים בקנה מידה חברתי – באופן עקרוני, קשה לדמיין חברה ראויה, מודרנית ובריאה ללא שכבת אמנים המאפשרת לחברה את יכולת ייצור הסמלים באמצעות האמונות, סמלים המשמרים את הערכים שאנו רוצים לקדם, שאותנו מייצגים, שמהווים חלק ממורשת ומסורת העבר שלנו, להלן זהותנו, קשה לדמיין חברה שהיא ללא מנגנון כזה.

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על הארטיסטוקרטיה – מורחב"