קו דתי מעניין עובר בין סייגיו של גרוסמן בנאומו המיושן והקונפורמי(למחנהו) ותגובתה האופנתית של השחקנית ההוליוודית נטלי פורטמן.
========================
להמשיך לקרוא "דה-לגיטימציה של הקיום היהודי מחוץ ליקום המוסרי"
מודעות פרסומת
מחבר: kopelistus
מהפכה מתחילה ברוח ובמוסר - לאט לאט המציאות תעקוב
מהפכה מתחילה במעשה ובפעולה - לא לאט הרוח והמוסר יעקבו
המיסיון למגדר וההתעללות בסוציולוגיה
מעשה כך היה ב'יש'ות שכולה 'אין'.
קראתי את הראיון עם ד"ר אורנה דונת, סוציולוגית, אשר כתבה דוקטורט על 'אל-הורות' או בלשון אחרת תופעה בה בוחרות נשים שלא להביא ילדים שכן לא כך רצונן. בכתבה הנ"ל ניתן לראות את הכשלים העמוקים שיש בחלק מן האוחזים בתואר 'סוציולוג' ומעל הכל ב'קפיטליזציה' (אם תרצו) של האקדמיה.
קראתי את הראיון עם ד"ר אורנה דונת, סוציולוגית, אשר כתבה דוקטורט על 'אל-הורות' או בלשון אחרת תופעה בה בוחרות נשים שלא להביא ילדים שכן לא כך רצונן. בכתבה הנ"ל ניתן לראות את הכשלים העמוקים שיש בחלק מן האוחזים בתואר 'סוציולוג' ומעל הכל ב'קפיטליזציה' (אם תרצו) של האקדמיה.
לרכב על הנמר – האם צריך הימין להנהיג מחאה? האם הוא יכול לצאת מזה בחיים?
אתמול ביקרתי בהפגנת עמותת עמר"ם וקבוצה גדולה של בני העדה התימנית. ברצוני להציג שלוש שאלות ושלושה נתיבים אפשריים אשר עלו בראשי בעקבות הביקור.
1.מהו ההיקף אליו תגיע המחאה?
2.מהן האפשרויות לחבר המחנה ה'לאומי-ימני' לגווניו(דת"ל-שמרנים ליברלים).
3.השוני ממחאת האוהלים.
4.הסכנה.
להמשיך לקרוא "לרכב על הנמר – האם צריך הימין להנהיג מחאה? האם הוא יכול לצאת מזה בחיים?"
אנטי מחיקון: אל מול המחיקון ההומניסטי
כאשר אני מביט על ימים כגון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות אני רואה מבנים מרשימים. בדומה למבנה המרשים של פסח, גם מבנים אלו הנם מבנים-שבזמן – סוג של ימי חג או "תענית תרבותית" – ימים אלו מעוגנים בזמן לפי קוד טקסי הכולל סוג של "הגדה" כיצד קמנו אך בניגוד לחגים ולתעניות המסורתיים אנו יצרנו ולא ירשנו את אלה(אנו ירשנו אותם אך יוצריהם עודם חלק מאיתנו ברמה הישירה). מבנים אלו מתְמִירים ככל שהזמן נוקף והפולחן נשמר – כך תרבויות משמרות מסרים בין הדורות, באמצעות טקסים אישיים(עיבוד פסיכולוגי פנימי ופעולות כגון עמידה בצפירה) וטקסים קולקטיביים (מעגלי זכרון קולקטיביים פולחניים כגון הטקסים בהר הרצל) – הדרך היחידה לשמר את המסרים הללו (גם אם בפרשנות משתנה-מעט) היא באמצעות מעט קדושה, מעט 'הילה בנימנית' גם אם מרוסקת למיליוני חלקים, נפרדים אך מחוברים, חלקיים אך אותנטיים ב"חוויית המשתמש". להמשיך לקרוא "אנטי מחיקון: אל מול המחיקון ההומניסטי"
הנוצרי הקטן
הנוצרי הקטן
———————–
מעשה שהיה בבכיר פּראָפעסאָר
לחינוך מחנכים-חדשים
פּראָפעסאָר שעמד, במלוא אונו,
על-גב כיתת לועות-פעורים.
בידו האת, לרגליו המילים
שרווליו מופשלים אל-מעל
מרפקים כפופים מוכנים להטיח
אל תוך אשר יוכל.
פּראָפעסאָר לסטודנט – סטודנט לתלמיד
שרשרת יחדיו פועלה
מתפנה המלל, כשלג עכור
במורד מדרג הקליטה
לבסוף שנותר הוא קהל מכונה
אחוז פלצות עועים
קהל צלוק-גב, צר אישונים
קהל חטאים קדמונים.
————————–
פוליטי-LEGO – לתבניות נעשו ההמונים 2.0
על הבחירות בארה"ב ובבריטניה
[…]המרכז הקיצוני…
מתוך הפייסבוק של ח"כ תמר זנדברג
טריאומווירט של פלקטים עשה את הבלתי אפשרי ועלה לקדמת הבמה, טריאומווירט המכיל, למעשה, דמויות מנוגדות ושונות אך, מאידך, כולן אחד – כולן עמדות ללא עמדות, היפר-אידיאולוגיה שמבהירה כי האידיאולוגיה כמושג מכליל לתפיסת עולם בנויית-עמדות הפכה לחנוט, למומיה מן המאה ה-19, לגופתו החנוטה והנרקבת אט-אט של לנין במאוזוליאום שהפך מסמל משמר של סביבתו לקפסולת זמן המזכירה לנו כמה מזוייפים נעשינו.
הציבור לא מצביע לאידיאולוגיה אלא לפנטזיה אחרת אשר מבעבעת יותר ויותר בקדרת ראשו ככל שהמצב נראה פחות ופחות פרוגרסיבי – בבבסיסו של עניין נמצא כאן יסוד אימננטי בתרבות המערבית, בעת קמילתו, בעת הדקדנס – המסורת הכרונולוגית לפיה ישנו כיוון לזמן הולכת ונשכחת מלב ההמונים – גאולה דתית החליפה עצמה בגאולה חילונית וזו בתורה נותרה עם שברי ארצות ורסיסי רעיונות בידה. עתה הגענו לעידן שלאחר הגאולה ולו מאפיין בולט ובוטה: כמיהה אנושה, עמוקה, פשטנית, גולמית וכפועל יוצא גם פלקטית לקידמה וגאולה.
לאדם הדתי-אורתודוקסי נראה הדבר תמוה, שכן בעבורו הגאולה מעולם לא שינתה מעמדתה, לאדם הדתי האנטי-אורתודוקסי, החיפוש אחר תחליף מגיע לשיא עם הפיכת הקוריוז למהותי והמהותי לקוריוז, עם הבוז לממסדים הגדולים, הדמוקרטי והרפובליקני, ולמסורת הבריטית. הממסדים הפכו את עצמם לרוחות רפאים, כיאה לעדרים עליהם הם שולטים – והנה העדר הרפובליקני בארה"ב דורש גואל-מנהיג(טראמפ), העדר הדמוקרטי תובע גואל-משיח(סנדרס) וזאת לאחר קריסת המשיחיות שאובמה גייס לקמפיינים שלו – ובבריטניה, שם אנו רואים את הזעם-הקורא-לשינוי כובש את השכל. להמשיך לקרוא "פוליטי-LEGO – לתבניות נעשו ההמונים 2.0"
כה אמר קופל: על שומרי הסף ועל קובעי סדר-היום
הרי הן בבחינת שתי דמויות מנוגדות של התודעה; האחת, העצמאית, אשר מהותה היא ההוויה-בשביל-עצמה, [ואילו] האחרת, הבלתי-עצמאית, אשר מהותה היא …ההוויה בשביל האַחֵר; הראשונה היא האדון, השניה – עבד
ג.וו.פ.הגל, מתוך הפנומנולוגיה של הרוח, 1807
