מיום ליום | מוצ"ש וישלח

גברים ונשים, נערים ונערות, דוברי עברית, אנגלית וצרפתית, אישי ציבור, אנשי תקשורת וסתם אנשים מהשורה. כולם הגיעו לקחת חלק. במה בדיוק, לא ידעתי לומר. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? למראה של אלפים שמעניקים חסד של אמת כבר התרגלנו. הלוויות של אלפים ואפילו עשרות אלפים. דגלי ישראל מתנופפים בגאווה עצובה אל על והדממה והבכי של האבלים כובשים בשקט את הקהל הקדוש.

וגם: המפגש הסודי של אושיות הפייסבוק, מה עברו יהודי צרפת בשנים האחרונות, מה אפשר ללמוד מפרשיית מגל-רוטנר וקטע חדש ממעגלים של אור

קצת על זהות | קצת על נפוליאון | קצת על ליטמן [1] | קצת על ביגל [2] | קצת על ירושלים | מעגלים של אור

להמשיך לקרוא "מיום ליום | מוצ"ש וישלח"

מודעות פרסומת

כה אמר קופל: על היהודי-הנצחי – אירופה במלכוד היהודי (המשך לרשומה הקודמות)

מדובר בטור חירום – תמצית ההבנה של מקומנו כעם נבדל ונפרד בתבנית המחשבה האירופית.

בשבוע לאחר הפיגוע בפריז נתפזרו קוצים, דרדרים-פרוגרסיבים. אלו שניסו בין השיטין או ישירות, לקשר בין הסכסוך הערבי-ישראלי ודאע"ש. החירום הוא תולדה של סך כל ההכרזות שרי החוץ והפרלמנטרים באירופה(איסלנד, שבדיה, בריטניה) הרדיפה הכפייתית של העיתון הגרמני 'דר שפיגל' שהובילה להורדת מוצרי ההתנחלויות ביו"ש ממדפי הכלבו הידוע קה.דה.וו(Ka De We) והחלטת האגודה האנתרופולוגית האמריקאית לקדם ב-2016 חרם על מוסדות אקדמיים מישראל. מדובר בטור המנסה לענות על השאלה האינסטינקטיבית של כל אדם בעל עיניים, אוזניים ויכולת היסק בסיסית: הכיצד יעלה על הדעת לקדם חרם ופגיעה המעמד הבינ"ל של מדינת היהודים בעת הנוכחית? כיצד ניתן לקשר את זוועות דאע"ש בפריז, הפיכת בריסל לעיר תחת ממשל צבאי וזוועות אל קאעידה במאלי לפעולת היהודים? להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על היהודי-הנצחי – אירופה במלכוד היהודי (המשך לרשומה הקודמות)"

המוסר האבוד והדור האובד | מוצ"ש ויצא

"במובן מסוים, אנשי "הסהר האדום" מוסריים יותר מאלו של מד"א. הם ראו את תוצאות הפיגוע, בחנו את מצב הדברים והגיעו למסקנה כי הם אינם יכולים לטפל בפצועים. זו מסקנה רציונלית, מתבקשת כמעט בסיטואציה שכזו. סיטואציה של מלחמה. אם הקוד האתי של המלחמה מחייב אותך לטפל באויב שלך שרוצה להשמיד אותך, הקוד האתי עלול להרוג אותך".

למה דווקא צרפת זכתה להזדהות, למה התקופה הזו של השנה מרגשת אותי וקטע חדש מתוך מעגלים של אור. להמשיך לקרוא "המוסר האבוד והדור האובד | מוצ"ש ויצא"

כה אמר קופל: על מצב הפוסט-טריקולור

        מבוא –

נפילת הבסטיליה
ציור בן התקופה של נפילת הבסטיליה

         המהפכה הצרפתית החלה בכיבוש סמל השלטון המלוכני, הבסטיליה. הפלת הסמל נעשתה במהלך אלים הקורא תיגר על הסדר החברתי הקיים, מהסיבה הזאת נתקבעה הבסטיליה, כמעוז הראשון הנפל בפני המורדים, כסמל המהפכה. בפיגועים האחרונים הוכח כי על מנת לערוך מהפכות כיום לא נדרשת פעולה אלימה אלא, אך ורק, נוכחות ליד 'הבסטיליה'. הטרור בנוי לשם העצמת שיטת הפעולה הנ"ל, ואכן כל צרפתי תומך טריקולור חש כי לידו ממש עומד המון אשר מגיע לשרוף את הבסטיליה – לכן המענה לדאע"ש, בתקשורת הצרפתית, ברשתות החברתיות ובפוליטיקה הצרפתית מכיל בעיקר זעקות קרב מימי הבסטיליה "לא נוותר על ערכינו!", "הטרוריסטים לא יהרסו את הדמוקרטיה!" וכמובן הקורבן-התורן-קבוע": "די לפשיזם! לא ניתן לימין הקיצוני לעלות!"

מה אירוני מאשר קבוצה המונית של אנשים מסומאי טכנולוגיה החושבים כי תוקפים את האידאות שלהם. אכן המתקפה מכוונת נגד הסמלים אולם המתקפה הערכית שמדמיין ז'אן פייר פלוני המשיגה את מטרותיה בדיוק בשל כך: המתקפה על הסמלים נועדה לערער את המובן מאליו ולהעלות אותו לדיון, ללחוץ אותו, כמסמר המוסריות המזוקקת שלו, בין זרועות צבת  המציאות. אם נראה בסמלים הללו כמרבדי-ענק הרי המתקפה היא כמקל רחב קצה המכה בו; מטרת הטרור ככלי היא יצירת דה-מוראליזציה, פעולה שלא מתוך תכנון אסטרטגי ובניגוד לאינטרסים ארוכי-הטווח. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על מצב הפוסט-טריקולור"

הכול בגלל המתנחלים | מוצ"ש תולדות

הרבה ידברו על כך שבזמן שאירופה מסמנת את המתנחלים היהודים, המתנחלים המוסלמים שלה מתפוצצים בתוכה. הרבה יגידו שזה הזמן להוריד את הדגל לחצי התורן, להזדהות עם הצרפתים על מר גורלם. הרבה יגידו שמגיע להם, הרבה יגידו שלא. אני חושב בעיקר שזה עצוב, וזה מפחיד, וזה מדאיג. באמת, בלי ציניות. דאעש פגע בביירות, הוא פעל בפריז, הוא עלול לעשות זאת בעוד מקומות.

וגם: מה חמאס למד ממשפחת שליט, הצביעות של פעילי 'שוד הגז', איפה האפלייה עדיין נמשכת וקטע חדש ממעגלים של אור. להמשיך לקרוא "הכול בגלל המתנחלים | מוצ"ש תולדות"

כה אמר קופל: בין שכחה לזכרון (על הר-הבית # 3)

על המרחב ועל הזמן – מבוא תיאורטי קצר

עלינו להבין את ההתפרצות האלימה של פרטים מתוך התרבות הערבית-מוסלמית בעין של מרחב וזמן ואם נדייק, כהפרעה או אתגר בממדים של מרחב וזמן. באמצעות זמן ומרחב אנו בונים סמלים-מגדירים אשר בתורם מהווים אדנים לתרבות על כלל מרכיביה. 

בשורה התחתונה, אנו חייבים להביט על הר-הבית/אל אקצא כמות שהוא:

נקודת היתוך בין זמן ומרחב.

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: בין שכחה לזכרון (על הר-הבית # 3)"

יש כתמים שלא יורדים | מוצ"ש חיי שרה

מה הבעיה בטרנספר לחתולים? לא, באמת, מה הבעיה? צחוקים בצד על המעווים הפוליטיים של אורי אריאל, על הרצון שאולי יש לו לטהר את הארץ מערבייה, מה הבעיה בגירוש חתולים? הרי המדינה מסרסת חתולים בהמוניהם. במידה מסוימת, זה שווה להרג חתולים. לא? כי אם אנחנו אוהבים את היצור החביב הזה, אנחנו הרי לא רוצים להשמיד אותו. אבל כשאתה מסרס דורות על גבי דורות של חתולים, אתה משמיד אותם דה פקטו.

וגם: למה גם ניסיונות הלינץ' למחבלים מוסריים יותר מהתנהגות הפלסטינים, האירוניה בכשלי המינויים של נתניהו, מי האשם הישראלי בהחלטת אירופה לסמן מוצרי התנחלויות, שני שירים וקטע חדש ממעגלים של אור

קצת על השהידים |  קצת על הזמן | קצת על ברץ | קצת על הסימון | קצת על הטרנספר לחתולים | קצת על הכתם | מעגלים של אור
להמשיך לקרוא "יש כתמים שלא יורדים | מוצ"ש חיי שרה"