אליש: מחשבות מהחמ"ל (בחירות לאגודת הסטודנטים בבר-אילן)

1.

יש מילה בעברית שהפירוש שלה הוא ההפך מרומן?

הלא-רומן שלי עם פוליטיקה התחיל לפני תשע וחצי שנים. ההתנתקות, כנראה האירוע המדיני המשמעותי ביותר שקרה במהלך חיי, התרחשה כשאני הייתי עדיין צעירה מידי כדי לעכל אותה. צעירה מידי כדי להשתתף בה אינטלקטואלית או D894-025פיזית. הייתה השתתפות רגשית מסוימת, והרבה השתתפות וואנאבית. מזויפת. אני זוכרת ששרנו המון את שירת הסטיקר ואת זה היה ביתי. היינו עומדות על השולחנות בכיתה ושרות במרץ, נלחמנו כל-כך הרבה ששכחנו על מה, בשבילי זאת מלחמה, בשבילם זאת פרנסה. שרנו ושרנו עד שעייפנו והרגשנו שאנחנו תורמות למאבק.
להמשיך לקרוא "אליש: מחשבות מהחמ"ל (בחירות לאגודת הסטודנטים בבר-אילן)"

מודעות פרסומת

קצת על הרבה – מוצ"ש ויגש

"אדוני ראש הממשלה, ערב טוב. תודה שהזמנת אותנו. בבחירות הקודמות רצת עם הסלוגן 'ראש ממשלה חזק, ישראל חזקה'. ובכן, הממשלה האחרונה, זו שמסיימת את ימיה כעת, הייתה ממשלה חלשה, לא יציבה בלשון המעטה. הייתי רוצה לדעת, אם היה לך את הכוח שהיית רוצה, אם הליכוד היה זוכה לשלושים, לארבעים מנדטים, איך היית בוחר למשול, מה הדרך שאתה היית מתווה?". התשובה בפנים.

וגם: מסקנות מהקמפיין של תא שחר, מה השאיר את נפתלי בנט ער במוצאי השבת שעברה, מה הפתרון האולטימטיבי לבעיה הפלסטינית ואיפה נבטו שורשי העבדות העברית במצרים?
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ויגש"

כה אמר קופל: על אסטרטגיית השטייטל

ראשית, מהו השטייטל? השטייטל הוא עיירה יהודית ממזרח אירופה, תחום המושב היהודי היה ברוד שטייטלים. העיירות הללו אופיינו במערכת מנהלתית ייחודית, חיים בעלי אופי תרבותי-קהילתי ייחודיים וכתוצאה מהיותם 'אקלים-תרבותי' יצא מהם אדם בעל אופי ייחודי – יהודי העיירה – השטייטליסט.

בארץ-ישראל, לצד האבולוציה של חלק מן העם לידי יהודים הריבוניים, ה ÜberJuden, של תש"ח –  עבר היהודי שמן השטייטל מהלך דבולוציוני (נסיגה אבולוציונית) ייחודי והטמיע לתוך מנטליות נטולת-ריבונות גם נטייה גסה להתבוללות – תחת שרביט הריבונות היהודית נוצר יהודי ייחודי, יהודי שלא נראה דומה לו מאז ימי ההתייוונות, אולם בניגוד להתיוונות ההתבוללות המודרנית הנה תופעה מקיפת-כל – היא היא, בעצמה, דת.

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על אסטרטגיית השטייטל"

אליש: על אדם שהיה לבית

בכל פעם שאני מתחילה לספר את הסיפור הזה, נדמה לי שצריך להתחיל אותו קצת יותר מוקדם. הוא מתחיל לפני עשור, אבל גם לפני שני עשורים, וגם לפני 29 שנה, וגם בשלהי המאה הקודמת. הוא מתחיל כל הזמן, בכל פעם שמתקיימת תפילה בבית הכנסת שלי, או ברית, או ארוחה קהילתית. הוא סיפור על מסורת, על אהבה, על המשכיות. הוא הסיפור שאינו נגמר. להמשיך לקרוא "אליש: על אדם שהיה לבית"

קצת על הרבה – מוצ"ש מקץ | חנוכה

"הגענו למו"מ עם מצרים לא מוכנים. הלהיטות להיכנס למו"מ האפילה על הכול. לא הכרנו את המצרים, לא עשינו מחקר. זה היה המו"מ הראשון של ישראל שהוליד הסכם. המשמעות של ההסכם היא שאין מלחמה". במילים האלו פתח ד"ר שרון את הרצאתו השבוע במכללה. שרון היה יועץ רה"מ מנחם בגין לענייני ערבים בזמן המגעים עם מצרים.

וגם: מי הביא עלינו את הצונאמי המדיני, מחשבות על הדלקת נרות, מה וואי-נט מנסה לספר לנו והמשך הסיפור של יהודה ושל הזקן ותהייה לגבי הפוליטיקאים לעתיד שלנו. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש מקץ | חנוכה"

אליש לחנוכה: על אמנות הניתוק

במשך הרבה זמן חנוכה היה לי בנאלי מידי. לאהוב את חנוכה הרגיש לי שבלוני, צפוי, לא מספיק מיוחד. חג של שמונה ימים עם אוכל שמיימי, חופש מבית-הספר ואפס חוקים מגבילים? לא חוכמה להצליח עם נתוני פתיחה כאלה. עם הפיג'מה החורפית, הגשם ששוטף את החלונות, הנרות הקטנים, הסביבונים ומטבעות השוקולד, זה כמעט לא הוגן כלפי שאר החגים. מתוך מודעות חברתית גבוהה, סוכות תפס אצלי את המקום הראשון, ואת חנוכה השארתי לאנשים הפשוטים. לכן הייתי קצת מופתעת כשביום הקשה הראשון שהיה לי בסמסטר הנוכחי, איפשהו בתחילת החודש שעבר, אמרתי לעצמי- לא נורא. אוטוטו חנוכה. אני מודה שהרחבתי במעט את ההגדרה של אוטוטו.

* להמשיך לקרוא "אליש לחנוכה: על אמנות הניתוק"

כה אמר קופל: על מלכת היופי – ישראל 2015

תחרות מלכת היופי נערכת אחת לשנה ובה מתמודדות נשים מספר על כתר "האישה האסתטית בישראל" לאותה השנה. מהותה של התחרות הנה בחינה מדוקדקת של כל קימור וכל מבט, כל גומת חן למול גיזרת המתמודדת. מדובר למעשה בתחרות שמהותה בשמה: יופי. אין כאן משמעות למה ש'מסתתר בקנקנן' כי אם תחרות בחירת הקנקנן היפה ביותר. הכללים ידועים לכל, אין מתחרות שם נשים בשם "האישה בעלת האופי האיכותי בישראל" או "האישה החכמה בישראל" כי אם האישה היפה ביותר – ניתן לבקר את התופעה אולם לא נתעלם מכך שכללי המשחק ברורים.

בחירות 2015 עתידות להיות, באופן מובהק, הבחירות הראשונות לכנסת בהן אנו בוחרים 'מלכות יופי' ולא מדיניות או אפילו אישיות, אין יותר תוכן 'בקנקן' הפוליטי כי אם 'קנקנן' גרידא. והאשמה לא על הפוליטיקאים –כולה עלינו – כולה חברתנו – "אנחנו" לא מסוגלים לחוות דבר שאיננו תחרות מלכת יופי. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על מלכת היופי – ישראל 2015"

קצת על הרבה – מוצ"ש וישב

אני זוכר, הוא אמר. אני זוכר איך היה כאן פעם, כשאתה עוד היית צעיר ומתבונן במבט סקרן על העולם. אני כמובן לא זכרתי את התקופה הזאת, ואיך אוכל, הרי התום כבר מזמן הלך לו. הוא המשיך לדבר ותיאר את המסע הארוך שעבר, מהרגע הראשון שבו הוא הבין שהוא בעצם מעלה הצגה חדשה בכל יום ובכל דקה. אם היה דבר שהתיש אותי לאורך השנים, זה היה זה. ההצגה. ההצגה שאומרת שאני בסדר, שאני כמו כולם. מה קרה, שאלתי, בעודי מחזיק את ידו. מה גרם לך להבין שאתה חייב להפסיק לשחק את המשחק? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש וישב"

כה אמר קופל: על ההורסקופ הפוליטי

השבוע פניתי לדף האחורי של גיליון המציאות. את שכתוב בשערים אני יודע ומכיר מהעבר: תעמולה מחרידה שמהותה איבה לימין כהנחת מוצא; איבה לזהות היהודית של מדינת ישראל ועם ישראל:דתית כלאומית; איבה לפרצוף שמסמל את אלו – נתניהו.

קצה נפשי בתעמולה על כן פניתי לשער האחורי ושם המתין לי לוח מפתיע – הורסקופ פוליטי.
כשצללתי אל תוכנו הרגשתי הרגשה ייחודית, כאילו אני המנבא והנביא. בין עובדי הכוכבים וחזון נבואת דניאל נשפכו מילים ממחשבתי ומילאו את הדף עד גולש. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על ההורסקופ הפוליטי"

קצת על הרבה – מוצ"ש וַיִּשְׁלַח

להיות לבד באמצע הלילה, לדעת שעוד מעט התחושה תשתנה, ובינתיים נשאר רק געגוע מעומעם למשהו שלא ברור עם אי פעם היה קיים. האם אלו ההורים שמזדקנים, הבנק שמשווע לאיזון, אהבה שלא עוברת, החברים שהרבה זמן לא ראית, הידיעה שהגיע הזמן להתקדם הלאה בחיים המשולבת בחשש המצמית שלאן שלא תלכי לא יהיה לך טוב יותר מהשלב הנוכחי.

קצת על חברון | קצת על המאבק | קצת על יציאת אירופה | קצת על המכללה | קצת על שילה | קצת על החזרה | קצת על הבחירות להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש וַיִּשְׁלַח"

כה אמר קופל: על הסיכוי לרפובליקה יהודית שלישית

על השבוע

בחירות!

במהלך אחד משיעורי התואר השני, שיעור העוסק בתחום הארכיאולוגיה, תאר המרצה סיטואציה מן החפירות בבית הקברות היהודי העתיק ביריחו. החוקרים זיהו תל בעל מראה לא-טבעי והחלו לחפור בו, במהלך החפירות גילו כניסה לקטקומבה(מערת קבורה) ושם, לאחר אלפי שנות מסתור-מן-העין, נחו על רצפת המערה מספר גלוסקמות פרימיטיביות מעץ, גלוסקמה הנה ארון קבורה בו מניחים את עצמות הנפטר.

עם תום החפירה וחשיפת חדר הקבורה, הקטקומבה, צוות החפירה בחר לצאת למנוחה קצרה לשם סעודה ומשתה קל שלאחר המאמץ. עם חזרתם לקטקומבה גילו נסורת במקום ארונות קבורה – המגע עם האקלים-שבחוץ פורר את הארונות.

כיום אנו רואים את הפוליטיקה הישראלית, יהלום הכתר של הריבונות היהודית המתחדשת לאחר כ-2000 שנות העדר ריבונות, כאותה גלוסקמה. הרצל ובנ"ג חשפו את פתח הקטקומבה בחפירה שארכה מתרנ"ז עד תש"ח; יצאנו כולנו לנוח מתש"ח עד תשנ"ב ועתה כשחזרנו גילינו שהתפוררו כל ממצאינו.

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על הסיכוי לרפובליקה יהודית שלישית"

אליש: רבות הדרכים

"מי יאמר הנה הדרך הישרה? רע מצמיח טוב, וטוב מצמיח רע." (שלמה המלך ושלמי הסנדלר)

אנחנו חיים בחברה הישגית שאוהבת סדר. היא אוהבת לדעת איך הדברים עובדים, ומה צריך לעשות כדי להצליח. לאחר-מכן היא אוהבת לבנות סדר עבודה, תכנית פעולה, שלושה או עשרה או שנים-עשר צעדים. שיקולי עלות-תועלת, סיכוי מול סיכון. היא יודעת שלהצליח זה לא דבר של מה בכך, שזה לא קורה לבד, ושצריך להשקיע הרבה מחשבה בפרטים. וזה מרגיע, הביטחון הזה. זה נותן לנו להסתכל על העולם כעל מכניזם ולא כעל מוטציה. גור חתולים ולא אריה. תרשים זרימה ולא שרבוט אינסופי.    להמשיך לקרוא "אליש: רבות הדרכים"