אליש: מחשבות מהחמ"ל (בחירות לאגודת הסטודנטים בבר-אילן)

1.

יש מילה בעברית שהפירוש שלה הוא ההפך מרומן?

הלא-רומן שלי עם פוליטיקה התחיל לפני תשע וחצי שנים. ההתנתקות, כנראה האירוע המדיני המשמעותי ביותר שקרה במהלך חיי, התרחשה כשאני הייתי עדיין צעירה מידי כדי לעכל אותה. צעירה מידי כדי להשתתף בה אינטלקטואלית או D894-025פיזית. הייתה השתתפות רגשית מסוימת, והרבה השתתפות וואנאבית. מזויפת. אני זוכרת ששרנו המון את שירת הסטיקר ואת זה היה ביתי. היינו עומדות על השולחנות בכיתה ושרות במרץ, נלחמנו כל-כך הרבה ששכחנו על מה, בשבילי זאת מלחמה, בשבילם זאת פרנסה. שרנו ושרנו עד שעייפנו והרגשנו שאנחנו תורמות למאבק.
להמשיך לקרוא "אליש: מחשבות מהחמ"ל (בחירות לאגודת הסטודנטים בבר-אילן)"

מודעות פרסומת

קצת על הרבה – מוצ"ש ויגש

"אדוני ראש הממשלה, ערב טוב. תודה שהזמנת אותנו. בבחירות הקודמות רצת עם הסלוגן 'ראש ממשלה חזק, ישראל חזקה'. ובכן, הממשלה האחרונה, זו שמסיימת את ימיה כעת, הייתה ממשלה חלשה, לא יציבה בלשון המעטה. הייתי רוצה לדעת, אם היה לך את הכוח שהיית רוצה, אם הליכוד היה זוכה לשלושים, לארבעים מנדטים, איך היית בוחר למשול, מה הדרך שאתה היית מתווה?". התשובה בפנים.

וגם: מסקנות מהקמפיין של תא שחר, מה השאיר את נפתלי בנט ער במוצאי השבת שעברה, מה הפתרון האולטימטיבי לבעיה הפלסטינית ואיפה נבטו שורשי העבדות העברית במצרים?
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ויגש"

כה אמר קופל: על אסטרטגיית השטייטל

ראשית, מהו השטייטל? השטייטל הוא עיירה יהודית ממזרח אירופה, תחום המושב היהודי היה ברוד שטייטלים. העיירות הללו אופיינו במערכת מנהלתית ייחודית, חיים בעלי אופי תרבותי-קהילתי ייחודיים וכתוצאה מהיותם 'אקלים-תרבותי' יצא מהם אדם בעל אופי ייחודי – יהודי העיירה – השטייטליסט.

בארץ-ישראל, לצד האבולוציה של חלק מן העם לידי יהודים הריבוניים, ה ÜberJuden, של תש"ח –  עבר היהודי שמן השטייטל מהלך דבולוציוני (נסיגה אבולוציונית) ייחודי והטמיע לתוך מנטליות נטולת-ריבונות גם נטייה גסה להתבוללות – תחת שרביט הריבונות היהודית נוצר יהודי ייחודי, יהודי שלא נראה דומה לו מאז ימי ההתייוונות, אולם בניגוד להתיוונות ההתבוללות המודרנית הנה תופעה מקיפת-כל – היא היא, בעצמה, דת.

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על אסטרטגיית השטייטל"

אליש: על אדם שהיה לבית

בכל פעם שאני מתחילה לספר את הסיפור הזה, נדמה לי שצריך להתחיל אותו קצת יותר מוקדם. הוא מתחיל לפני עשור, אבל גם לפני שני עשורים, וגם לפני 29 שנה, וגם בשלהי המאה הקודמת. הוא מתחיל כל הזמן, בכל פעם שמתקיימת תפילה בבית הכנסת שלי, או ברית, או ארוחה קהילתית. הוא סיפור על מסורת, על אהבה, על המשכיות. הוא הסיפור שאינו נגמר. להמשיך לקרוא "אליש: על אדם שהיה לבית"

קצת על הרבה – מוצ"ש מקץ | חנוכה

"הגענו למו"מ עם מצרים לא מוכנים. הלהיטות להיכנס למו"מ האפילה על הכול. לא הכרנו את המצרים, לא עשינו מחקר. זה היה המו"מ הראשון של ישראל שהוליד הסכם. המשמעות של ההסכם היא שאין מלחמה". במילים האלו פתח ד"ר שרון את הרצאתו השבוע במכללה. שרון היה יועץ רה"מ מנחם בגין לענייני ערבים בזמן המגעים עם מצרים.

וגם: מי הביא עלינו את הצונאמי המדיני, מחשבות על הדלקת נרות, מה וואי-נט מנסה לספר לנו והמשך הסיפור של יהודה ושל הזקן ותהייה לגבי הפוליטיקאים לעתיד שלנו. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש מקץ | חנוכה"

אליש לחנוכה: על אמנות הניתוק

במשך הרבה זמן חנוכה היה לי בנאלי מידי. לאהוב את חנוכה הרגיש לי שבלוני, צפוי, לא מספיק מיוחד. חג של שמונה ימים עם אוכל שמיימי, חופש מבית-הספר ואפס חוקים מגבילים? לא חוכמה להצליח עם נתוני פתיחה כאלה. עם הפיג'מה החורפית, הגשם ששוטף את החלונות, הנרות הקטנים, הסביבונים ומטבעות השוקולד, זה כמעט לא הוגן כלפי שאר החגים. מתוך מודעות חברתית גבוהה, סוכות תפס אצלי את המקום הראשון, ואת חנוכה השארתי לאנשים הפשוטים. לכן הייתי קצת מופתעת כשביום הקשה הראשון שהיה לי בסמסטר הנוכחי, איפשהו בתחילת החודש שעבר, אמרתי לעצמי- לא נורא. אוטוטו חנוכה. אני מודה שהרחבתי במעט את ההגדרה של אוטוטו.

* להמשיך לקרוא "אליש לחנוכה: על אמנות הניתוק"

כה אמר קופל: על מלכת היופי – ישראל 2015

תחרות מלכת היופי נערכת אחת לשנה ובה מתמודדות נשים מספר על כתר "האישה האסתטית בישראל" לאותה השנה. מהותה של התחרות הנה בחינה מדוקדקת של כל קימור וכל מבט, כל גומת חן למול גיזרת המתמודדת. מדובר למעשה בתחרות שמהותה בשמה: יופי. אין כאן משמעות למה ש'מסתתר בקנקנן' כי אם תחרות בחירת הקנקנן היפה ביותר. הכללים ידועים לכל, אין מתחרות שם נשים בשם "האישה בעלת האופי האיכותי בישראל" או "האישה החכמה בישראל" כי אם האישה היפה ביותר – ניתן לבקר את התופעה אולם לא נתעלם מכך שכללי המשחק ברורים.

בחירות 2015 עתידות להיות, באופן מובהק, הבחירות הראשונות לכנסת בהן אנו בוחרים 'מלכות יופי' ולא מדיניות או אפילו אישיות, אין יותר תוכן 'בקנקן' הפוליטי כי אם 'קנקנן' גרידא. והאשמה לא על הפוליטיקאים –כולה עלינו – כולה חברתנו – "אנחנו" לא מסוגלים לחוות דבר שאיננו תחרות מלכת יופי. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על מלכת היופי – ישראל 2015"