יש אנשים ששכלם הוא סוג של מערוך. וככל מערוך, תפקודו היחידי הוא לרדד. אכן כששכלם נוגע בחומר הידוע בשם 'מציאות' הוא מרדד את התופעות 'העבות' והרוויות שבעולם לידי בצק דק-דק, סוג של רדידות בטעם מתקתק המקנה לאותם 'מערוכים' אנושיים אשליה כאילו הבינו דבר-מה גדול, גדול זה שם תואר נהדר לתיאור גודל שגיאתם. זהו פגם חשיבתי המוליד לזהות רדודה ורגשנית, ללא שורש וללא יציבות.זהו דפוס חשיבה השבוי בטשטוש עצמי כדי כך שהוא משליך טשטוש זה כזהות כל התופעות בעולם. לסיכום, אלו הם האנשים שיהיו תמיד נגד מה שרע ובעד מה שטוב.

התעייפות העולם מהדיון על אשמתו בשנאתו הייחודית ליהודים אינה מאפשרת לנו לפטור אותו מכך, בטח לא בעידן בו העיסוק המרכזי הוא אשמת העולם בעוולות שחוללו לבני עמים וגזעים על פני הגלובוס

רוני דניאל לא יכל להיות צעיר יותר ולא יכל להיות 'חטוב' יותר. לצורך הדיון יועז הנדל לא יכול להיות 'רוני דניאל' וגם לא עמית סגל. רוני דניאל צריך להראות כמו 'אבא' וכמו 'ישראל של פעם', כמו אדם ששבגר את ולחם במלחמת יוה"כ וכמו מישהו שיכול לעשן איתך סיגרייה זולה כיקרה 'טיים' או מארלבורו. לכן יש לזכור את המדיום, ובתוכו את הדימוי ומשם את התוכן האמיתי של רוני דניאל.