אתה חי חיים שלמים, ובטוח שעלית על הטריק. אתה יודע איך להתמודד עם המציאות הזו. אתה ממלא את החורים בחול, ומקווה שהבניין שנקרא אתה יחזיק. והחול יכול להיות הכול, ואם תרטיב אותו מספיק הוא ייהפך אולי לבוץ ואפילו למלט, אבל לעולם לא יהיה יסודות.
וגם: יוקר המחייה עומד להחריף, הזהות היהודית שלנו מחזקת, מי מחפש להדיח את המלך ומה קרה השבוע במערת המכפלה? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ויצא"
על השבוע
[טו כסליו – בניית שיקוץ משומם על המזבח]
ויהי בשנת מאה וארבעים וחמש, בחמשה עשר יום לחודש כסלו, ויקימו שיקוץ משומם על מזבח ה', ויבנו במות בכל ערי יהודה מסביב. ויזבחו ויקטרו בחוצות העיר ולפני פתחי ביתם, ויקרעו את ספרי תורת ה' לקרעים, וישרפו אותם באש.
ספר חשמונאים, פרק א'
להמשיך לקרוא "כה אמר קופל:על השכחה-הרגשית הגדולה"
בלילה שאריק איינשטיין מת יצאתי לדייט הראשון הראשון שלי. הייתי מרוכזת בעצמי כמו שכולנו, אכלתי על זה סרט בהמשכים. הייתי לחוצה לפני ולחוצה אחרי ולחוצה בזמן אמת. בצהרי אותו יום צוות קטן של חברות מהמעונות בחר עבורי בגדים ונעליים ותכנית עבודה לשיער, ובינתיים איש בן 74 שאני לא מכירה הובהל לאיכילוב. בערב ישבנו בארומה ושתינו שוקו, ובינתיים האיש נאבק על חייו. צוות קטן של אחים ורופאות ניסה לעצור את הדימום הפנימי ולייצב את המערכות. בלילה חזרתי למעונות בראש סחרחר מעט, וכשצנחתי לתוך המיטה עם הנעליים הטלפון זמזם. וויינט. אריק איינשטיין נפטר. בינתיים חברי הצוות באיכילוב נשמו כמה נשימות עמוקות, מישהו התבקש לחתום על מסמך, וכולם הלכו הביתה. האיש בן ה-74 איננו. להמשיך לקרוא "אליש: פרידה לאין קץ"
אנחנו בתקופת רטרו אכזרית. מילים כמו סכינאות ופיגועי דקירה חזרו לסדר היום. גרזנים, סכינים, מברגים – הכול הולך. הכול, מלבד הטרור. הוא נשאר איתנו מאז האינתיפאדה הראשונה של שנות ה-80', אז תקפו ישראלים בכלי נשק קר. הוא שרד את בחירות 92' ואת איומי שבירת העצמות של רבין, הוא שרד את הסכמי אוסלו שהיו אמורים להביא את השלום אך הביאו עוד רצחנות. הטרור שרד את רצח רבין, והשהה את עצמו בתקופת נתניהו. הטרור שב במלוא אונו אחרי ימי קמפ-דייוויד העליזים של ברק וערפאת. הוא התפוצץ לנו בפנים, כמובן, דקה לאחר מכן. הטרור שרד את חומת מגן, והחייה את עצמו לאחר ההתנתקות, ובסוף כל תקופה יפה של שקט, הוא שם מאיים לדקור אותך בחשיכה.
איזה פתרון יכול להיות לבעיה הערבית? מה היה השבוע במכללה? מה בסיס הדה-לגיטמיציה למדינת היהודים ומה כולנו יכולים ללמוד מאהוד אולמרט? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש תולדות"
על התלות
"לומר ליהודי כי יהיה יהודי חופשי בכל מקום – באוגנדה, בארגנטינה, בבירובידזא'ן – אך בארץ שאליה קשורה ההיסטוריה שלו, לשונו והגיאוגרפיה שלו – שם אסור לו להיות ולהגדיר את עצמו בזיקה אליה? לומר דבר כזה ליהודי אין פירושו לשלול ממנו זכות לפיסת קרקע בלבד(קדושה, יקרה והיסטורית ככל שתהא); פירושו של דבר הוא לשלול ממנו את חירותו
פרופסור שלמה אבינרי, מתוך הרעיון הציוני לגווניו
" אתם באמת מאמינים שהאנשים האלה, בני האנוש הללו, ישתמשו בילדיהם כמגן אנושי? תפעילו את הלב שלכם."
מארק רופאלו, שחקן אמריקני המוכר בעיקר בזכות תפקידו כענק הירוק, היה רק אחד מאנשי התעשייה ההוליוודית שהתבטאו בקיץ האחרון בעניין הלוחמה בעזה. פנלופה "רצח עם" קרוז, רוזי "טבח מכוון" או'דונל, סלינה "התפללו למען עזה" גומז, ג'ון "זו לא הגנה עצמית" קיוזאק ומארק "תפעילו את הלב שלכם" רופאלו התנגדו לצעדים שנקטה ישראל בעזה. מדונה, ג'ואן ריברס המנוחה, הווארד שטרן, ג'ון ווייט, מים ביאליק ועוד כמה חברים צידדו. אבל הסיפור של רופאלו זכור לי במיוחד. ב-18 ביולי הוא צייץ ש"הפגזת בתי חולים אמורה להיות מחוץ לתחום." כאשר גולשת העירה לו שהטילים של החמאס מאוחסנים בתוך בתי החולים, הוא ביטל את דבריה. "אתם באמת מאמינים שהאנשים האלה, בני האנוש הללו, ישתמשו בילדיהם כמגן אנושי? תפעילו את הלב שלכם." להמשיך לקרוא "אליש: סיפור על מאבק וחושך"
במהלך הדרך, אתה מגלה אמיתות שונות על עצמך. הבדיחות שאתה צוחק מהן, חושפות לא מעט על עצמך. האופן בו אתה מתייחס אל חברים, אל אויבים, אל אנשים שונים. הדבר הראשון שאתה חושב עליו בבוקר, הדבר האחרון שמונע ממך לישון. הדברים שמכעיסים אותך, הדברים שמרגשים אותך, כולם מגיעים מאותו מקום ומאותו השורש. יש דברים שלעולם לא נוותר עליהם, ויש דברים שלעולם לא ידבקו בנו. לכל אחד יש את שביל האבנים הזהובות שלו. לכל אחד יש את השער שמגלה לו את השביל, מראה לו את הדרך. עבור אחר זאת תהיה מפלה, עבורך זו תהיה דרך המלך. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש חיי שרה"
