כה אמר קופל: אווה אילוזיה

על השבוע: התנצלות ואילוזיות

בקצרה, אני שמח שיש בידי הזדמנות להתנצל על שגיאה. בטורים שכתבתי במהלך מבצע 'צוק איתן' קראתי למהלך הכרעה, מהלך הכרעה כשלעצמו איננו פסול או לא פסול מוסרית; אני עומד מאחורי קריאתי להלום בעוצמה רבה עוד יותר, אני עומד מאחורי טענתי שאלימות אגרסיבית כנגד כל אמצעי שמופנה כנגדי, גם במחיר פגיעה רבה באזרחים, הוא מהלך לגיטימי. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: אווה אילוזיה"

קצת על הרבה – מוצ"ש האזינו(שבת שובה)

בכל שנה, עת מגיע ראש השנה, יש תחושה של סוף. פתאום אתה מסתכל על הכל כאילו המוות מגיע. זה עניין תודעתי, מסתבר, כי את המשפט הקודם אני כותב עם ניסיון של 24 ראשי שנה שעברתי על האדמה הזאת. זו תחושה קטנה של מוות. הסופיות הזאת, שאומרת ששוב גדלתי, ששוב צמחתי. הידיעה הזאת, שפעם הייתי בן 6, הייתי בן 10, עברתי בר מצווה, הייתי בתיכון, הייתי בצבא, הייתי באוניברסיטה. התבגרתי. יש לי זקן. הוא לא תמיד היה שם.
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש האזינו(שבת שובה)"

כה אמר קופל: ה-ב-ג-ץ

פרולוג: על הקרן הציונית החדשה

חברים, אני נכנס לזירה באגרופים מורמים. הצטרפתי לשני חברים נאמנים, יובל מורגנשטיין וליאור שורקה, ויחדיו הקמנו קרן חדשה. מדובר בעמותה שמהותה ותפקידה להיות כאינקובטור לקרנות ויוזמות מן המחנה הציוני(ימין ושמאל). אתם מוזמנים להכנס לאתר ולקרוא על הקרן כאן. מי שהתחבר ומעוניין לסייע יכול לעשות זאת כאן ועל כולכם מוטלת המטלה להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: ה-ב-ג-ץ"

אליש: לפני סיום

אם עץ נפל ביער ואף אחד לא שמע אותו, האם הוא השמיע צליל?

סופים הם לא דבר של מה בכך. כבני אדם, אנחנו גדלים עליהם. נגמרת כיתה א', מתחילה כיתה ב'. נגמר הסרט, מתחילות הכתוביות. נגמרת המסיבה וצריך ללכת הביתה. כשמגיע סוף ההרצאה יש כבר דגדוג באוויר, עוד לפני שנאמרות המילים האחרונות. סוף הספר יהיה שמח או עצוב, בדרך כלל שמח, ותמיד יגיע בדיוק בזמן. אחרי עלילה בנויה היטב. נסגור אותו ונעצום עיניים לרגע, נבדוק מה בעצם היה לנו כאן. סופים הם הזדמנות לעצור ולחשוב, לחלק את החיים האלו שנדמים אינסופיים כל-כך לפרקים מוגבלים, בדידים, שאפשר לעבוד איתם. להמשיך לקרוא "אליש: לפני סיום"

קצת על הרבה – מוצ"ש ניצבים-וילך

"לכולם, מתישהו, הדלק נגמר. זו בעצם הבעיה שלנו, כבני אדם. מתישהו, המשאב נגמר. ויש דרכים שונות ומשונות להתמודד עם מגבלת הדלק. הנצרות מצאה את הוידוי כפתרון למגבלת המצפון. החילוניות מצאה את הרציונליות האנושית כפתרון למגבלת הידע. היהדות מצאה את הנידה כפתרון למגבלת האהבה. שלל סוגי הדלק הללו מניעים את האדם להתפתח ולהתקדם. הוידוי מאפשר לו להותיר את שגיאותיו מאחוריו, להמשיך עם מצפון נקי. כל מי שמצפונו הוכתם אי פעם, יודע כמה קשה להמשיך כשאתה מרגיש אשמה. הסקרנות האנושית מניעה והניעה רבים לשאוף להיות כאלוקים, יודעי טוב ורע. העובדה שתמיד יהיה עוד הרבה מה ללמוד, העובדה שלא נהיה אלוקים, לא מפריעה – כי ההנחה היא שככל שיש יותר ידע, נעשה יותר טוב. אך דווקא היהדות מציבה פתרון אחר, שונה."

וגם: הטור מ'מידה' שפורסם השבוע, לאיזו הצגה הלכתי השבוע ולמה היא באמת כל כך טובה, והאם אנחנו הולכים לבחירות אחרי החגים? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ניצבים-וילך"

כה אמר קופל:סרבנות שמנת ושגעון מונומנטלי

על השבוע

ברצוני, כהרגלנו חברים, להמריא אל-על, ולראות את הדברים מעט אחרת, לעומק ולרוחב. השבוע הזה, בסופו של דבר, היה שבוע הסרבנים. בריטואל של פולחן-עצמי פוצחת אותה מקהלה, אותה האליטה, בתפילתה לאלילי הדמוקרטיה, לפסלי המוסר אותם גילפו בדמותם, להפקרת הזירה הדמוקרטית לאינפנטליות שבעמדתם:"או מה שאני רוצה או כלום"(גירסה מתוכחמת של "סיירת או ניירת") להמשיך לקרוא "כה אמר קופל:סרבנות שמנת ושגעון מונומנטלי"

אליש: אלול במרכז הסיוע

לכל אלול יש את הפאנץ' שלו.

אלול אחד ועוד אלול, ויש בהם משהו שמוכר כבר. אותן החלטות פחות או יותר, אותו קול קטן שמסתכל יום אחד בלוח השנה ואומר "איך יכול להיות שכבר כ' באלול?!" אותה אווירה של התחדשות, אותה התקווה. אבל לכל אלול יש את הפאנץ' שלו.
להמשיך לקרוא "אליש: אלול במרכז הסיוע"

קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי-תָבוֹא

"מבחינה בטחונית הציבור מבין שאי אפשר לוותר.  ולמה אני אומר את זה? יש כאן רגע מיוחד שהולך ומתקרב, והרגע המיוחד יהיה כזה שהציבור ייתן גיבוי והעולם לא יוכל למנוע קביעת עובדות והליכה קדימה מעבר למה שאנחנו עד היום מבחינת צירוף ההתיישבות היהודית לתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל, אנחנו צריכים לעצב בעצמנו את המציאות ההתיישבותית, שעל צד הזכות ועל צד הבטחון, כל אחד מהישובים צריך לצרף למניין מדינת ישראל, ואני מאמין שהדברים הללו הולכים ומתפתחים..".

איזה שר בכיר ומקורב לנתניהו רמז השבוע על סיפוח שטחים ביו"ש כצעד שמתקרב? למה שטבון לא יכול היה לטעון נגד החוקה של בנט? למה המתנחלים לא נאבקו באלימות נגד ההתנתקות?
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי-תָבוֹא"

כה אמר קופל:פרקליט 'השטן'

על השבוע שהיה

השבוע, מבחינתי, עומד בסימן תחקיר 'מכון מולד' –  והמשיך בתחקיר מרכז אדוה: שניהם מכונים 'דמוקרטים' ו'נאורים'. כל המומחים והחוקרים שבהם לא נגועים בדעות-קדומות, חס וחלילה, שיסיטו אותם מדרך הישר במהלך מחקריהם המדעיים להפליא שמסקנתם תמיד מדוייקת ולעד זהה – המתנחל אשם ב[מלא את החסר].

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל:פרקליט 'השטן'"

קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי-תֵצֵא

"כדי לדבר איתם, נאלצתי לכסות את כולי. דיברתי עם מכר שלי, שרצה להתגלח וביקשתי שלא יעשה את זה. אם הוא היה בלי זקן, הם לא היו מוכנים לדבר איתו. הם סירבו לדבר איתי, אז כששאלתי שאלות, זה היה דרכו. וככה ראיינתי את אחד הבכירים בארגון דעא"ש". כששאלתי אותה לדעתה עליהם, עיניה נפתחו בתדהמה.

וגם: מיהו האיש הגדול באמת מאחורי טוביה טננבום, ואיזה חשבון נפש צריכים כולנו לערוך. יום הולדת ל"קצת על הרבה". 
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי-תֵצֵא"

כה אמר קופל: על נפשו של היהודי הנודד

על השבוע

השבוע נפתח בתמונה מרגשת המובאת כאן בצירוף לרשומה. בתמונה רגע חילוצם ההירואי של פקחי UNDOF, כוח הפיקוח על ההפרדה של האומות המאוחדות, מרמת הגולן, רגע החילוץ כבר הושווה לפעולתה ההירואית של בריטניה לחילוצם של מאות אלפי חיילים מדנקירק אל מול לוע תותחי הנאציזם. עם הגעתם מסוריה, אל המדינה המגונה ביותר על ידי מועצת זכויות האדם של הגוף שבשמו הם פועלים, מפקד הכוח הגנרל סינגה וסגנו התראיינו לכותב השורות הנ"ל ולפניכם הראיון המלא. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על נפשו של היהודי הנודד"

אליש לראשון בספטמבר: מסקנות מחיי כמתחילה

"אז מה את עושה בשנה הבאה?"

היא מגיעה מכל עבר, השאלה הזאת, גם מאנשים שמעולם לא חשבת שחייך מעניינים אותם. בקידוש בבית-הכנסת, במפגשים מפתיעים ברחוב, סביב שולחן השבת, כולם רוצים לדעת מה את עושה בשנה הבאה. או איפה את נמצאת. או מה קורה איתך. הדרכה תנועת נוער? איזה יופי! העמקת יהדות? מה את אומרת! בר-אילן, אה? תשמעי, כל הכבוד. באמת, שיהיה בהצלחה. להמשיך לקרוא "אליש לראשון בספטמבר: מסקנות מחיי כמתחילה"