מה הקשר בין השכתוב, הכתיבה מחדש, של הרומן הדיסוטופי '1984' והאמירות האומללות של מיניסטר בטחון הפנים על ריב הנרגילה עם אבא?
שני אירועים, ראיונות, אייטמים -קראו לזה כיצד שתחשקו – מתלכדים לאחד
- הראיון חסר התקדים של מיניסטר בטחון הפנים מוג-לב
- הודעת האחראים על העיזבון של ג'ורג' אורוול שספרו '1984' ישוכתב וייכתב-מחדש(Re-write)
הראיון של מיניסטר הבט"פ(בטחון פנים מעתה) ובו הוא תולה את האשמת נסיון שחיטת היהודייה לנגד עינייה, מעל עגלת תינוקה, בידי נערה ערבייה בריב עם אביה על עישון נרגילה הוא מופת לתעמולה אוקיאנית(אוקיאניאה – המדינה הטוטליטרית בספר '1984'). והסיבה לכך פשוטה, היכולת לשכתב את המובן-מאליו, את המציאות הברורה לעיני כל מביט לטובת 'סיפור' שמתאים לקו המפלגתי והאידיאולוגי-תיאולוגי.
מה משמעות מצב בו נערה בת 14, נער בן 16 מורה בן 40 וכולי, מצב בו כל אלה ניגשים לפגע באזרחים חפים מפשע אך ורק בשל זהותם האתנו-דתית? אף נחריף את הטון למוג-הלב, אם ברירת המחדל החברתית של כל יחיד ויחידה היא שחיטת חפים מפשע מה זה אומר על המערכת החברתית-רבתי שמולידה אותם ומתגמלת אותם?
לו היה הרוצח-הכושל משער שכם שורד היה מדושן בהון כלכלי והון סמלי. הנערה תתוגמל בהכרת 'גבורה' מאביה ומשפחתה. המורה למקצועות הג'נוסייד מירושלים נהיה לגיבור 'ההתנגדות' למרות שהוציא להורג מטווח אפס אזרח שלא עשה לו או לעמו מאומה. כל אלה מייצגים מנגנון סוציולוגי שמתגמל אלימות ומייחל לג'נוסייד – הם טיפטופי הג'נוסייד-לבוא.
הכרה במציאות הנ"ל הנה הכרה בשתי עובדות:
האחת, החתירה לשלום הולידה יותר אלימות מאי-פעם(לצורך הדיון 'אי-פעם' משמע להוציא תש"ח)
השנייה, ש'בחצר האחורית' הג"ג שלנו יש מסה אנושית שכל מערכת החיברות, התגמול, המשמעות והיוקרה שלה מוכוונת למלחמת השמדה על בסיס אתני-דתי ואף גנטי אם נסתמך על חיבת הנאצ*זם בציבור הפלסטיני.
המשמעות של שתי העובדות הללו היא דיסוננק קוגניטיבי ברמה האישית וקריסה רבתי של הנחות היסוד האידיאולוגיות והתיאולוגיות של איש השמאל הישראלי שהתרחק מדי אל החקיינות האמריקאית. מצב כזה איננו אפשרי, אדם, קבוצה, לא יקבלו את קריסת הנחות היסוש שמרכיבות את כל מערכת קבלת ההחלטות, יציקת המשמעות ועיצוב מערכת השיפוט שלהם את המציאות. לכן מוג-לב לא יכול לקבל את המובן מאליו, את הזועק מעומק חור כניסת הסכין בגב היהודייה או מחור הקליע בראשו של אלי דוד קיי הי"ד.
הוא לא יכול להבין את מה שרובנו רואים אינסטינקטיבית, הוא יחפש אפיציקלים נוסח 'ריב עם אבא' כאילו
פסיכולוגיזציה בגרוש או בלירה ירדנית מחליפים את העובדות הקרות והחדות, ומכאן העובדה הקרה, שכלוחם היה בר לב בר-לב, אולם כקובע מדיניות וכאדם במייצג קו אידיאולוגי הוא מוג-לב – פחדן המסתתר מפני המציאות בכלוב זכוכית פסיכולוגי..
ההצהרה של בר לב=מוג לב מתחברת בהחלט להוכחת העובדה שאנו חיים בדיסוטופיה של אורוול.
Reimagine the story the prespective of Winston Smith's lover
בלשון אחרת, הרומן הידוע ביותר על על תעמולה, ייכתב מחדש במטרה להיות קונפורמי עם תעמולה מודרנית.
עבודתו של סמית' בספר היא שכתוב, Re-write, של ההיסטוריה במטרה שתתאים לקו המפלגתי. והנה הרומן עובר בדיוק אותו הדבר – או בציטוט מ-1984: "כל ספר נכתב מחדש"
1984 'מנקודת מבט נשית' מה שזה לא אומר, יהפוך בהמשך ל-1984 הממשי, המקורי ייזרק לפח האשפה.בדיוק כמו חניך מכינה שהתלהב על 'עיבוד מחדש' של 'הוא הלך בשדות' בעודו תוהה מה היה תוכן המקורי, אם נוגעים בני תרבות ברומן הנ"ל בצורה כזאת הרי אין לנו אלא להבין שאנו חיים, כבר עתה, בהיבטים רבים,ברומן עצמו.
חוסר המודעות של יורשי העיזבון, של המשכתבת לעתיד, של הוצאת הספרים ושל קמפיין הפרסום לכך שהם-הם המחשה והגשמה של אימת הספר מעידה כמה ירדנו ברמתנו וכמה אנו פגיעים לתופעות השיחדש.
לסיכום, שתי התופעות מתחברות לאחת – הסתר פסיכולוגיסטי-אידיאולוגי של המציאות הקשה והקרה. לכן אנו רואים אלוף בצה"ל מדבר בלא לחשוב על פחד לנסוע בואדי ערה. אנו רואים את כיפת ברזל, קרי נצחון הוא מגננה, אנו רואים אנשים הטוענים שציונות מתבטאת בצמצום היבטיה הפרטיקולרים יהודיים של מדינת ישראל, אנו נראה אנשים אומרים שהומניזם זאת היהודית(אידיוטיזם לשמו) ושקבלת האחר היא היסוד של הזהות היהודית(ומה על קצת תוכן פוזיטיבי שאיננו ליברלי באופן מפתיע?)
לכן באופן מפתיע יש נסיון להציג את הפוגרום ביהודי לוד ועכו כ'מתקפה הדדית' ואת חסימת הצירים בנגב ובצפון כ'עימותים' בין 'צדדים' כאילו אין גורם ונגרם, סיבה ותוצאה, מחולל וקורבן. הכל מרודד ומשוטח מחדש לפי קו המפלגה האמריקאית בישראל, ניאו הלניזם ביעילות תעשייתית אמריקאית.
אנו חיים בהסתר, ושם, לאור שמש המציאות, מוסדות המדינה נרקבים, חיל המגן שלה מתנוון, נפש בני הנוער שלה קומלת, עולם התרבות שלה מצטמצם להד-חוזר מבת קול אמריקאית אבל הייי…המחיר של הטיסות לחו"ל ירד.
קצת על הרבה 