פוליטי-LEGO – לתבניות נעשו ההמונים 2.0

על הבחירות בארה"ב ובבריטניה

[…]המרכז הקיצוני…

מתוך הפייסבוק של ח"כ תמר זנדברג

טריאומווירט של פלקטים עשה את הבלתי אפשרי ועלה לקדמת הבמה, טריאומווירט המכיל, למעשה, דמויות מנוגדות ושונות אך, מאידך, כולן אחד – כולן עמדות ללא עמדות, היפר-אידיאולוגיה שמבהירה כי האידיאולוגיה כמושג מכליל לתפיסת עולם בנויית-עמדות הפכה לחנוט, למומיה מן המאה ה-19, לגופתו החנוטה והנרקבת אט-אט של לנין במאוזוליאום שהפך מסמל משמר של סביבתו לקפסולת זמן המזכירה לנו כמה מזוייפים נעשינו.

הציבור לא מצביע לאידיאולוגיה אלא לפנטזיה  אחרת אשר מבעבעת יותר ויותר בקדרת ראשו ככל שהמצב נראה פחות ופחות פרוגרסיבי – בבבסיסו של עניין נמצא כאן יסוד אימננטי בתרבות המערבית, בעת קמילתו, בעת הדקדנס – המסורת הכרונולוגית לפיה ישנו כיוון לזמן הולכת ונשכחת מלב ההמונים – גאולה דתית החליפה עצמה בגאולה חילונית וזו בתורה נותרה עם שברי ארצות ורסיסי רעיונות בידה. עתה הגענו לעידן שלאחר הגאולה ולו מאפיין בולט ובוטה: כמיהה אנושה, עמוקה, פשטנית, גולמית וכפועל יוצא גם פלקטית לקידמה וגאולה.

לאדם הדתי-אורתודוקסי נראה הדבר תמוה, שכן בעבורו הגאולה מעולם לא שינתה מעמדתה, לאדם הדתי האנטי-אורתודוקסי, החיפוש אחר תחליף מגיע לשיא עם הפיכת הקוריוז למהותי והמהותי לקוריוז, עם הבוז לממסדים הגדולים, הדמוקרטי והרפובליקני, ולמסורת הבריטית. הממסדים הפכו את עצמם לרוחות רפאים, כיאה לעדרים עליהם הם שולטים – והנה העדר הרפובליקני בארה"ב דורש גואל-מנהיג(טראמפ), העדר הדמוקרטי תובע גואל-משיח(סנדרס) וזאת לאחר קריסת המשיחיות שאובמה גייס לקמפיינים שלו – ובבריטניה, שם אנו רואים את הזעם-הקורא-לשינוי כובש את השכל.

על דונאלד טראמפ

דייווי קרוקט - אילוסטרציה
דייווי קרוקט – אילוסטרציה

דונאלד  טראמפ הוא עדות לקריסת כל המשמעות הפוליטית בארה"ב לתוככי עצמה, כמו כוכב אדיר הקורס לתוך עצמו ויוצר חור שחור מסיבי. לכאורה, אין משמעות להתמודדותו לנשיאות ובמדידת סיכויי ההצלחה שלו, כך ידע עוד בניסיון הקודם בו נשא את לבוש לץ-החצר. מר טראמפ איננו בור או אוויל, את כספו עשה בעמל וערמומיות, את מעמדו החברתי כסמל רכש מתוך הבנה עמוקה של אופן פעולתה של ארה"ב, חברה, חוק, חוקה ומדינה. אולם, בעוד שבבחירות הקודמות נדמה היה שהוא נושא, כאמור, את כובע ליצן החצר התקשורתית – עתה גילינו היפוך, הוא חכם מאיתנו, הוא חכם מהמצביעים, הוא נוהג נכונה ואנו, הם, כולנו נושאים את הכובע המחודד של ליצן החצר. התמיכה האדירה והמפתיעה לה הוא זוכה עוד יכולה לקרוס  אולם כשלעצמה, כעת, היא עדות לקריסת האמון הרפובליקני בסדר הישן –בסדר החוקתי שבסיסו ליברלי; טראמפ  מהווה כומר-ווידוי בכל נאום וראיון, הוא מודע לכך, והוא מנצל זאת – הוא נושא את הווידוי המלא של הימין השמרני, בלא תקינות פוליטית.

האתוס האמריקאי מסוגל לבכר תכונה אישיותית כ'עליונה' ולכן 'מצויינת', ההמון יכול להודות בגדולת אחד על הכלל והמחיר הוא הכרה של 'האחד' בכלל כמעניקי הכוח שלו. מכאן ראויה – זהו האתוס עליו נבנה טראמפ; כמאין דייווי קרוקט, ובו זמנית גם מאין ג'ון ויין, שגילם את דייווי קרוקט בסרט שהפיק, 'האלמו'. טראמפ הוא החלוץ האמריקאי האידיאלי, האדם שמוכיח את כל יכולותיה של ארה"ב בעין רפובליקנית(בניגוד למיתוס האסימילציה של המחנה הדמוקרטי שמתגלם בהאללת הנשיא אובמה כשהתמודד בבחירות ב-2008).

טראמפ הנו המודל הנגדי לאובמה בכך שהוא דור שני להצלחה, הוא נולד למשפחה בה ההצלחה נכחה בעקבות פעולת אביו וסבו, ואת ההצלחה הבינונית מינף לידי הון שקשה לאדם מן הישוב לדמיין. הוא נכשל בדמות פשיטת רגל ועלה שנית לגדולה-כלכלית. הוא 'גיבור-קפיטליסטי' כמו שאובמה הוא 'גיבור-פרוגרסיבי' – שניהם מנוגדים ושניהם מבטלים זה את זה. אם נודה על האמת, נדמה שטראמפ מתמודד למעשה מול הארכיטיפ של אובמה, במידה רבה יותר מאשר התמודדותו מול המועמד/ת הדמוקרטי שי/תקום מולו.

לסיכום –אינני משבח את טראמפ; דעתי האישית עליו הנה ביקורת וחשד מפני אדם שערכיו לא עומדים במבחן ביקורת השנים, אולם טראמפ הוא עובדה אשר חושפת את המצביע הרפובליקאי בערוותו. ההצבעה לטראמפ היא בחירה בצד "האמריקאי" מול "התקינות הפוליטית האמריקאית" – בחירה בטראמפ היא הרעב לבוקר-הבודד שביטא ג'ון ויין ולפניו, בעידן שהכיל אפשרות ממשית לבניית מיתוס, כשויין היה סימולציה  למשהו ממשי, לדייווי קרוקט.

הרפובליקאים מריעים לו מכיוון שהוא השריד האחרון לאותה "אמריקה" קשוחה ו'אמיתית'. בהעדר מקור מים חיים, גם ביוב מסונן הפך למקור לרווייה. – עצוב.

על ברני סאנדרס

"שינוי" - הדור הבא...
"שינוי" – הדור הבא…

אני לא ארחיב על הביוגרפיה של הסנאטור ברני סאנדרס, מי שירצה יוכל לעשות זאת בעצמו בראיונות הרבים שהוא העניק במהלך השנים ובערך שלו באנצקילופדיה המקוונת – הוויקיפדיה – אולם אני אתמקד בתפקידו ברמה הסימולציונית. במסגרת תבנית המחשבה של הדמוקרט. במסגרת התמיכה המפתיעה לה הוא זוכה בחוגים הולכים וגדלים במפלגה הדמוקרטיה(תופעה, שגם אם קצרת מועד תהיה, הנה יוצאת דופן).

במילה אחת, מר סנדרס, לפי הגדרתו שלו, הוא ס-ו-צ-י-א-ל-י-ס-ט. עיון מדוקדק יעלה כי עצם העלאת שמו כמתמודד מול הילארי קלינטון משמע לגיטימציה לעמדותיו. הפרוגרסיביזם, הליברליזם האמריקאי השמאלי, ממשיך את מסעו אל עבר היעד האידיאליסטי – הסוציאליזם. בכך, מאחד סנדרס את צורך ההמון-הדמוקרטי ב'שינוי' , הסיסמה שנשאה את הנשיא אובאמה עד לבית הלבן. השינוי איננו כללי ואמורפי, בעוד אובמה יצא חוצץ נגד הגדרתו כ'סוציאליסט', רק שתי קדנציות לאחר מכן, והסדין האדום, תרתי משמע, הפך מאיום מעורר חימה לידי דגל מונף אל-על, הנס שבראש המחנה הפרוגרסיבי.

אדגיש: אינני מדבר על דעותיו מתוך ביקורת פילוסופית או אידיאולוגית – אינני מדבר על המצב הריאלי במפלגה הדמוקרטית עצמה ועל היחסים בין הגווארדיה הוותיקה ובינו. אני מדבר על המרחב המדומיין שההמון מדמיין את ברני סנדרס בתוכו. התבנית שסנדרס לוכד את המצביע הדמוקרטי בתוכה, הנה תבנית מחשבה אשר ממזגת גירוי מהיר וזול, רצון בשינוי רדיקלי מתוך בחירה-ביצוע ולא מתוך בחירה-ביצוע-תהליך ומהפיכה-אתית שמהותה הוצאת העקרונות המנחים שבחוקה האמריקאית להורג כבידור המוני המתחזה לפוליטיקה.

על ג'רמי קורבין

כשהמצפון יוצא משליטה...
כשהמצפון יוצא משליטה…

את השם ג'רמי קורבין לא שמעתם בהקשרים רבים, אם בכלל. אולם מדובר במועמד המוביל לעמדת מנהיג מפלגת הלייבור, המפלגה השניה בגודלה בבריטניה. מר קורבין הנו מופת לרדיקליזם האירופי: חבר בקבוצת הקמפיין הסוציאליסטי, קמפיין הסולידריות הפלסטיני, אמנסטי, הקמפיין להתפרקות עצמית מנשק גרעיניוקואליציית "עצרו את המלחמה – Stop the War Coalition. בעברו התבטאויות תמיכה בחיזבאללה ובחמאס , כמו גם תמיכה בהלאמת שירותים מרכזיים. מר קורבין הוא תלכיד של כל העמדות האנטי-הגמוניות של השמאל האירופי, במלבוש ומבטא בריטי, הוא הסימולציה של המצפון האירופי למול נצחון שיטת ההון האמריקאית, הוא הקיצון שמוכיח את המרכז.

הוא מועמד רדיקלי במידה שלא תאמן, מועמד שעצם הגעתו לעמדת המפתח בה הוא נמצא, בדרכו להבחר בבחירות דמוקרטיות במסגרת מפלגת הלייבור, מעידה על הרדיקליזציה של השיח, רדיקליזציה שנובעת מההשתטחות שלו לידי ריאליטי, השתטחות שמהותה שינוי סדרי שלטון: אל תאמרו אזרחים פעילים אלא צופים-משתתפים, אל תאמרו מועמד לשלטון אלא משתתף-ריאליטי.

על שלושתם

משותף לכולם הוא העמדה התבניתית שלהם – אנו רואים כי דמות 'המועמדים' לתפקיד ראש הממלכה, דמות הגיבור במחזה הפוליטי, הפרוטגוניסט –  הולכת ו'מקצינה' בזהותה כמו שהיא נעשית תבניתית בעמדותיה. בין אם במודע(טראמפ), לא במודע(קורבין) או כהעלאה מן האוב(סנדרס) .

אשאלכם מהי 'הקצנה'? אענה במילה אחרת: מובהקות.

כל המועמדים מובהקים בדעותיהם ובכך הם מבטלים את הסובלימציה שיצר השיח על העמדות הלכאורה-ממשיות[הפחות מדומיינות] מרמת השיח של ההמון – הפיתוי האופטימי הוא איבחון המצב כשעתוק-רדוד של המאה הי"ט. במקום אפיגונים[יורשים-ממשיכים] של מרקס דוגמת לנין ולאסל נמצא דוגמאות צרות כגון ג'רמי קורבין וברני סנדרס, במקום תרגומים על תפיסת העליונות הניטשאינית, הראנדיאנית או מוטיב הפרט-החופשי-הכובש של אמריקה כאזור ספר, נמצא תוצר תעשייתי-אמריקאי שלה בדמות טראמפ,  אם כי כאן האשלייה נחשפת.

אין מדובר במאה ה-19, כור ההיתוך הגרעיני של המחשבה המערבית שהחלה ברנסאנס, אלא מדובר במוצר אריזה. תבנית דלוחה במידת רדידות האישים המדוברים. והם – לנו, עדות לכך שאפילו הדתות המודרניות הגדולות: הליברליזם(והקפיטליזם שבתוכו), הקומוניזם(והסוציאליזמוס שבתוכו נוצר) והפשיזם(המיסטיפיקציה של הלאומיות); קרסו והפכו לדימוי חיוור, היפר-מציאות, מושלם עד היותו סינתטי, מוצר צריכה רוחני-ערכי להמונים המתוסכלים מהריק האידיאולוגי. מסיבת התה ותנועת OWS – occupy wall street, אלו היו הרוחות שקדמו לאובמה-סנדרס וטראמפ. אלו הן הפסבדו האידיאולוגיות, הנמצאות מעבור השני של החור השחור, בממד המיוחד בו תושבי המערב חיים.

רציתם עדות לדקדנס? קיבלתם עדות שהמנגנון פועל ומשעתק כטפיל כל תוצר לתוצר-דומה עד שהוא מזקק את מושאו לידי קלישאה גרוטסקית: קורבין, סנדרס(שלזכותו יאמר שהתפקיד הופל עליו – הוא לא לקח אותו), ויאיר לפיד…אהמ..סליחה, דונאלד טראמפ. קרב הקלישאות, המרד של 'המציאות' בדימוי של הדימוי של הדימוי של המציאות…עצוב…?

עובדה.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s