כה אמר קופל: על אחת מסגולות המשיח – חפצים עם נשמה

הפעם אקצר - על שאלת הסיקור הלוקה של אירועי הטרור בכל רחבי ארץ-ישראל. על טיוח המציאות כולנו מכירים את התופעה התקשורתית  המרתקת  לפיה חפץ דומם קם-לתחיה, לפתע,  והופך לדבר פעיל הדוקר/יורה/דורס אזרחים או חיילים, לרוב ישנו מכנה משותף אחד בין הקורבנות – זהותם האתנית כיהודים, כמו כן אנו מכירים את היכולת להפוך בני ארבעים מכפרי יו"ש, מזרח ירושלים … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: על אחת מסגולות המשיח – חפצים עם נשמה

אליש: על צלחות מנופצות ופוסטים ויראליים

השעה 11:00, בראנץ' עם חברה בגרג של בר-אילן. בפנים קריר, בחוץ נעים אבל אין מקומות ישיבה. איתרנו שולחן, התיישבנו ופרקנו את המיטלטלין. דיברנו על העומס בעבודה ועל עבודות הגשה, על הטיול הקרוב ועל רעיונות וראיונות, על תקופות טובות ותקופות לחוצות ועל שעות שינה בין לבין, על טעויות שבדרך וטעויות של בערך וטעויות שאפשר עוד למנוע. … להמשיך לקרוא אליש: על צלחות מנופצות ופוסטים ויראליים

קצת על החרם | מוצ"ש בְּהַעֲלֹתְךָ

קצת על החרם זו הייתה תגובה טבעית, פבלובית כמעט. בשנייה שהוא ראה את הודעת הפוש הכול כבר רץ לו בראש. "הוא אמר מה?", קפצה השאלה בראשו. הוא לא יכול היה לענות מהר מספיק וכבר הפוסט החל להיכתב לו בראש. "מנכ"ל אורנג' העולמית אמר שהוא מעדיף לנתק את הקשרים איתנו...", הוא החל. הפוסט לא היה קצר. … להמשיך לקרוא קצת על החרם | מוצ"ש בְּהַעֲלֹתְךָ

כה אמר קופל: על ההגמוניה בישראל – אנקדוטה סמלית

 על הקריאה לפעולה "בְּרֵאשִׁית הָיָה הַמַּעֲשֶׂה"!* (פאוסט, גתה) ראשית ובקצרה, האתוס הציוני, המיתוסים המרכיבים אותו, הסולידריות שסמל-איתן יוצר בחברה, כל אלו נמצאים על המזבח. מאכלת הכהן מונפת אל-על, אולם לא אשמת הכהן ברצח, לא אשמת הכהן והסכין באם יחדר הבשר אלא אשמת המלאך – שלא פעל ועצר יד הכהן בזמן. מיכאניזם יצירת הסמלים בחברה הישראלית חדל … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: על ההגמוניה בישראל – אנקדוטה סמלית

אליש: Aunt Elsa

מה שוקל יותר, קילו ברזל או קילו נוצות? שנה זה הרבה זמן, או קצת? החיים שלנו - עוברים לאט או מהר? מה יש יותר בכוס - מים או אוויר? העולם הזה - יותר טוב או יותר עצוב? * איזה מוזר זה, ברגעים הראשונים. זה מוזר כי בדרך כלל את מקבלת את הידיעה אחרי שעובר זמן … להמשיך לקרוא אליש: Aunt Elsa

אוהב, לא אוהב, אמת ושקר | מוצ"ש נשוא

מדי פעם המוזרות שלנו היא זו שנחשפת לאור. לא פעם אני מותח בראשי את המציאות למחוזות הדמיון והופך אותה לסיטואציה קומית. כך למשל, בשבת האחרונה, חשבתי על כתיבת סאטירה מודרנית-היסטורית ובה בין השאר שותלים את אפליקציית WAZE בעבר הקדום, כשכולם נסעו ממקום למקום כשהם רכובים על גמלים, חמורים או סוסים. וקולה של המאותתת היה מבשר … להמשיך לקרוא אוהב, לא אוהב, אמת ושקר | מוצ"ש נשוא

על האצולה הכפרית-ישראלית

על הלבנטיויזיון – Levantivision "...כאן מונח חידוש עיקרי של הכל. ידיעה פילוסופית אינה מתרחשת בחלל לוגי טהור משל עצמה אלא, כאמור, היא מיצוי והמשגה של צורות חיים חברתיים, תודעתיים, פוליטיים וכו'. כפי שכבר נתגשמו במציאות. הידיעה תלויה גם בהיסטוריה של עצמה וגם בהיסטוריה של צורות תרבות אחרות, מעשיות, המגולמות בעולם האובייקטיבי, שאותם היא מנהירה. זהו … להמשיך לקרוא על האצולה הכפרית-ישראלית

אליש: מונולוגים משמאל למחיצה

בחורה בת כמעט עשרים ושתיים מגיעה לבית הכנסת בזמן לקריאת התורה נדיר שזה קורה, אבל השבוע כן. זו הפרשה של אבא והוא לקראת סיום כשהיא מגיעה כך שהיא מספיקה בעיקר את ההפטרה.     ספר הושע, פרק ב' ושוב עם ישראל עשה את הרע בעיני השם כלומר, עשתה. עם ישראל הוא אישה שזינתה האל הוא … להמשיך לקרוא אליש: מונולוגים משמאל למחיצה

קצת על המבוגר שנהייתי | ערב שבת במדבר | חג השבועות

זה קרה כמעט בין רגע. אחרי חצי שנה של שחר, כמה שבועות של המתנה, ציפייה ותקווה זה הגיע. בתוך שבוע הפכתי למבוגר. אחרי שלוש וחצי שנים של חלקיקי משרה, יש לי פול טיים ג'וב. אחרי שלוש שנים של מעונות וטובות מחברים, יש לי חדר משלי. וגם: איך ירו לעצמם ברגל השבוע תומכי הסיפוח, מה הקשר … להמשיך לקרוא קצת על המבוגר שנהייתי | ערב שבת במדבר | חג השבועות

על 'הניאו-בייליניזם' – מענה לטור הדעה של יוסי ביילין, לניו יורק טיימס, הקורא לקונפדרציה ישראלית-פלסטינית.

על ההקדמה הקצרה כל קטע מתחיל בשניים עד ארבעה ציטוטים, הציטוטים הם ההקשר החיצוני לטיעון שלי, הפנימי, הם אבני הבניין שמחוץ למערכת שאני מציג כאן. קראו אותם בשקיקה, הם יבהירו את הטיעון לאשורו. המטרה הייתה ניתוח ש-ל ביילין(עליו) ורוח מחשבתו - "הניאו-בייליניזם", ומשם מענה ל-ביילין(אליו). על הניאו בייליניזם "לא ליובל החמישים לכיבוש!...מתוך דאגה עמוקה לקיומה ולשלמותה … להמשיך לקרוא על 'הניאו-בייליניזם' – מענה לטור הדעה של יוסי ביילין, לניו יורק טיימס, הקורא לקונפדרציה ישראלית-פלסטינית.

אליש: על הפער

שלושה חברים היו תקועים על אי בודד, ואני משוכנעת שכבר סיפרתי את הסיפור שלהם מעל הבמה הזו. האוכל שהיה ברשותם החל לאזול, וברור היה שאם לא יזעיקו עזרה בדרך כלשהי, נחרץ גורלם למות. לאחר הכנות רבות, ניסה החבר הראשון לצלוח את מאת הקילומטרים שהפרידו בין האי ובין המדינה הקרובה. הוא שחה במרץ, אך לאחר עשרה קילומטרים, … להמשיך לקרוא אליש: על הפער

קצת על ירושלים | מוצ"ש בחוקותיי

קצת על הרבה   השבוע הזה לא יכול היה להיות יותר ממה שהוא. יותר מה, אתם שואלים? יותר הכול. יום ראשון התחלתי לעבוד באתר של ערוץ 20 ובמהלך השבוע למדתי איך דברים עובדים. יותר משמרגש אותי להגיע לשלב הזה בחיים, האתגר מרגש אותי. המחשבה שאני חלק מערוץ שנועד להשמיע קול אחר בתקשורת לכלל העם מרגשת … להמשיך לקרוא קצת על ירושלים | מוצ"ש בחוקותיי

כה אמר קופל: על המורדים במציאות – "הרציונאליסטים"

על המתח בין תיאוריה ומעשה ~ בין ידע טכני וידע מעשי "המונארכיה החילונית הקרויה 'אימפריה', הריהי שלטון יחיד ועליון על כל מה שיד הזמן בו, כלומר בכל אלה ועל כל אלה שהזמן הוא חוקם" דאנטה אליגיירי, על המונאריכה דאנטה, האמן וההוגה האיטלקי הידוע כתב והגדיר  את המושג מונארכיה-חילונית בבסיס לכל נימוקיו למען המונארכיה. בהתעלם מטענתו … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: על המורדים במציאות – "הרציונאליסטים"

אליש: מסך מפוצל

אנחנו דור של מציצים לטלפון. בשבוע שעבר כתבתי על גברתי הנאווה, ועל האופוריה שאפפה את שלוש השעות האלו בבימה. הצגות ואני זה סיפור אהבה, וחיכיתי להצגה הספציפית הזאת במשך יותר משנה. כשהכרוז ביקש לכבות מכשירים ניידים, צייתי, ורחשתי יותר מידי כבוד לתיאטרון מכדי להפר את הצו הזה, אבל הטלפון בכל זאת קצת גירד לי בתיק … להמשיך לקרוא אליש: מסך מפוצל

קצת על אוטופיה ודיסטופיה | מוצ"ש בהר

"אלים רבים יש לה למיתולוגיה הרומית, אך אחד נעלם מעיני רבים. זהו אל האנפולו. כמה משעשעת היא הידיעה שכולנו מכירים אותו, אך איש מאיתנו אינו יודע איך נולד, מתי נוצר, מאין בא ולאן הוא נעלם. הכול החל כשאחד החיצים של קופידון פספס את המטרה ופגע בשניים, איזבו וסרניקה. בחור ובחורה. הלבבות פעמו, השניים נדמו, הרגשות … להמשיך לקרוא קצת על אוטופיה ודיסטופיה | מוצ"ש בהר

כה אמר קופל: שוברים שתיקה על 'שוברים שתיקה'

הפעם נעסוק בשאלות העומק, בחתך רוחבי נביט לקרביו של ארגון 'שוברים שתיקה' ולבסוף אמירה על הדמיון בין 'שלום עכשיו' והנושא אליו התגלגלה הפגנת הקהילה האתיופית, שהחלה כהפגנה נגד אלימות משטרתית מפלה והסתיימה בטענות 'קליטה עכשיו'. על שוברים שתיקה - א' ישנים על מזרונים שלהם... היה קטע ממש חזק של ויכוח על אם מותר להשתמש להם … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: שוברים שתיקה על 'שוברים שתיקה'

אליש: העולם, קצת אחר-כך

"קהל נכבד. אנו עומדים להתחיל בהצגה. צילום מכל סוג שהוא אסור בהחלט לאורך כל ההצגה. אנא כבו את המכשירים הסלולריים שברשותכם, כדי שלא להפריע לשחקנים. ערב טוב, וצפייה מהנה." הצגות ואני זה סיפור אהבה. ההצגה הראשונה שראיתי, לא כולל הפקות מתנ"ס, הייתה הצגה בשם 42nd Street. הייתי בת 6 וההצגה הייתה בברודווי ממש, אבל לא … להמשיך לקרוא אליש: העולם, קצת אחר-כך

קצת על האמת הכואבת | מוצ"ש אֱמֹר

השבוע אני ממשיך את הדיאלוג עם הקהילה הגאה - עם דברי הסבר על שכתבתי כאן בשבוע שעבר ועם אזהרה חמורה להורי ילדי הפונדקאות מנפאל. למה אני תומך במאבק יוצאי קהילה אתיופיה והאמת הכואבת מאחורי תרבות ההטרדות המיניות. קצת על ההלכה | קצת על רודף העפיפונים | קצת על הטרדות מיניות | קצת על אור | … להמשיך לקרוא קצת על האמת הכואבת | מוצ"ש אֱמֹר

על רוחו של קישון – שטה על פני ים המציאות

על השבוע מאחר והקואליציה עוד לא הוקמה וההסדרים בין הצדדים לא נוסחו במלואם אני נמנע מלהציף את ביקורתי. כתבתי במאמרי "על הסיכוי לרפובליקה שלישית" את הנדרש – את המהפכה הנדרשת ביחסי הרשות השופטת והרשויות האחרות. הערת אגב: הרדיו מנפיק מחשבות אבסורדיות. במהלך האזנה למשדר חדשות שמעתי כותרת לפיה 'נער פלסטיני נפצע באורח בינוני בעקבות ירי … להמשיך לקרוא על רוחו של קישון – שטה על פני ים המציאות

אליש: על המקרה המצער

לפני שנה אחת ויום אחד, נפל דבר בעולם שלי. אפשר לקרוא לזה, אולי, המקרה המצער. ככה, בקוד. לכל הפרשיות ההיסטוריות יש שמות קוד כאלה, כותרות גדולות, כמו למבצעים בעזה. פרשת ילדי תימן, טיסת השוקולד, פרשת המעטפות, התרגיל המסריח, קמפיין הגוועלד. פרשיית הבקבוקים, הניצבים, הנרות הריחניים. שתי מילים, וכולם כבר יודעים על מה מדובר. הם יודעים … להמשיך לקרוא אליש: על המקרה המצער