"במובן מסוים, אנשי "הסהר האדום" מוסריים יותר מאלו של מד"א. הם ראו את תוצאות הפיגוע, בחנו את מצב הדברים והגיעו למסקנה כי הם אינם יכולים לטפל בפצועים. זו מסקנה רציונלית, מתבקשת כמעט בסיטואציה שכזו. סיטואציה של מלחמה. אם הקוד האתי של המלחמה מחייב אותך לטפל באויב שלך שרוצה להשמיד אותך, הקוד האתי עלול להרוג אותך". … להמשיך לקרוא המוסר האבוד והדור האובד | מוצ"ש ויצא
מחבר עקיבא לם
הכול בגלל המתנחלים | מוצ"ש תולדות
הרבה ידברו על כך שבזמן שאירופה מסמנת את המתנחלים היהודים, המתנחלים המוסלמים שלה מתפוצצים בתוכה. הרבה יגידו שזה הזמן להוריד את הדגל לחצי התורן, להזדהות עם הצרפתים על מר גורלם. הרבה יגידו שמגיע להם, הרבה יגידו שלא. אני חושב בעיקר שזה עצוב, וזה מפחיד, וזה מדאיג. באמת, בלי ציניות. דאעש פגע בביירות, הוא פעל בפריז, … להמשיך לקרוא הכול בגלל המתנחלים | מוצ"ש תולדות
יש כתמים שלא יורדים | מוצ"ש חיי שרה
מה הבעיה בטרנספר לחתולים? לא, באמת, מה הבעיה? צחוקים בצד על המעווים הפוליטיים של אורי אריאל, על הרצון שאולי יש לו לטהר את הארץ מערבייה, מה הבעיה בגירוש חתולים? הרי המדינה מסרסת חתולים בהמוניהם. במידה מסוימת, זה שווה להרג חתולים. לא? כי אם אנחנו אוהבים את היצור החביב הזה, אנחנו הרי לא רוצים להשמיד אותו. … להמשיך לקרוא יש כתמים שלא יורדים | מוצ"ש חיי שרה
מרפי של אוהבים | מוצ"ש וירא
לא רבים יודעים זאת, אבל מרפי היה קיים כבר בתקופת האלים היוונים. הכול החל כשקופידון, נסיך האהבה, רב עם קונדס, אל הזדון. אם הייתם שואלים את קופידון על מה הם רבו, הוא לא יזכור. אך קונדס יודע. הוא כעס על קופידון שלא ירה את חיצו באלה שהניח עליה את עיניו – אירוניה. הוא תמיד אהב … להמשיך לקרוא מרפי של אוהבים | מוצ"ש וירא
למה ניסיתי לעזוב את פייסבוק | מוצ"ש לך לך
השעה הייתה אחת, או שתיים, או שלוש לפנות בוקר. הייתי עייף, ושכבתי במיטה. אפילו אמרתי "לילה טוב" לאנשים הרלוונטיים בגלל השעה. אך ידיי לא היו נקיות, ועיניי לא היו מרוכזות. הבטתי כמו בהרבה לילות בצג הפלאפון שלי, סוקר את הפיד. שוב ושוב. כמובן, זה היה הפיד שקראתי לפני חמש דקות, או שעה, או שעתיים. בשלב … להמשיך לקרוא למה ניסיתי לעזוב את פייסבוק | מוצ"ש לך לך
מחשב מסלול מחדש | מוצ"ש נח
"התמונות כאן מאוד קשות", סיפרה כתבת השטח למגיש באולפן. עיניה בהקו בדמעות, וקולה נאנק על סף בכי. את מה שהיא ראתה, המצלמה לא יכולה הייתה להעביר. גופות מרוסקות, שלוליות של דם וים של אכזריות. "כוחות הביטחון אומרים לנו כי מדובר באחת מהתקפות הטרור הגדולות ביותר אי פעם, אולי הקשה ביותר שהייתה בישראל", היא אמרה. קצת … להמשיך לקרוא מחשב מסלול מחדש | מוצ"ש נח
בר מצווה לבר מצווה | מוצ"ש בראשית
עמדתי שם והבטתי לרגע מסביב. האנשים סביבי היו מבוגרים וצעירים, כמה מהם הגדרתי כחברים, חלקם הפתיעו אותי כשהגיעו. מאוורר התקרה לא הצליח לקרר ולו במעט, כיוון שלא החום הפריע, אלא הלחץ. שאלתי אנשים אחרים איך זה לעמוד שם. אחד אמר לי שברגע שנכנסים לזה, זה מרגיש בסדר. אחר סיפר לי שהוא רק רצה לסיים עם … להמשיך לקרוא בר מצווה לבר מצווה | מוצ"ש בראשית
הפרידה מנתניהו | מוצ"ש חול המועד סוכות
ילד שנות ה-90' הממוצע זוכר הרבה תכניות טלוויזיה. הוא זוכר את השקט והביטחון שהשרה סנופקין בסדרת "המומינים", את השיר של "פוקימון", את האופנוברים ממאדים ואת שאלתיאל קוואק. כמו שבוב ספוג עיצב את תודעת ילדי שנות האלפיים, כך הסדרות האלו עיצבו אותנו. אבל לי היה משהו נוסף שעיצב. משהו שתמיד היה ברקע בטלוויזיה, אבל בעצם הוא … להמשיך לקרוא הפרידה מנתניהו | מוצ"ש חול המועד סוכות
אבן, נייר ומספריים | מוצ"ש האזינו
בכל סוף שבוע בו אני חוזר לבקר את ההורים, כביש 1 מתחלף בציר 60. מנוף של נתב"ג ויישובי עוטף ירושלים, אני זוכה לקבל את בית אומר ואל-ערוב, בואכה חלחול. האפשרות לקבל טרמפים בשעות מאוחרות נפסלת, רק כי המצב הביטחוני קצת נפיץ בעת האחרונה. שוב. ידויי אבנים, זריקות בקבוקי תבערה, מרגישים קצת מטרידים, ואפילו מפחידים. כשאתה … להמשיך לקרוא אבן, נייר ומספריים | מוצ"ש האזינו
לא סופרים אותנו | מוצ"ש וילך – שבת שובה
זה היה הלילה הגרוע בחיי. אחרי התפילה בבית הכנסת, התיישבנו סביב שולחן השבת והתחלנו בסעודה. זה היה ערב שבת כבכל ערבי השבת. השיחה הרגילה עם ההורים, האוכל הטעים והספר שהמתין. זה היה אחד מספרי הארי פוטר שחיכה לי. אני לא בטוח אם זו הייתה הפעם הראשונה שקראתי בו או אחת הפעם ששניתי עליהן. בגיל ההוא … להמשיך לקרוא לא סופרים אותנו | מוצ"ש וילך – שבת שובה
קצת על הרבה – כור היתוך שמכוון לשום מקום | מוצ"ש ניצבים
הימין נוטל לעצמו את השמירה על הביטחון, אך בין עמוד ענן וצוק איתן, ברור כי בביטחון אין הבדל בין שמאל ובין ימין. שניהם חסרי אונים. כולם התבצרו סביב נתניהו בנוגע להסכם הגרעין, על אף שהגישה שלו נחלה מפלה כבר מראשיתה. הימין טוען כי הוא תומך בגישת השוק החופשי, אך אינו מצמצם את הרגולציה. הוא גם … להמשיך לקרוא קצת על הרבה – כור היתוך שמכוון לשום מקום | מוצ"ש ניצבים
אין לאן לברוח | מוצ"ש כי תבוא
"אנחנו חייבים לצאת מפה", אמרה ריהאן. ריהאן הביטה מסביב וכל שיכולה הייתה לראות היה לא טוב. השכנים כבר מזמן ברחו, אם הצליחו. היו שמועות שמשפחת אל-ח'מיד נתפסה בדרך לטורקיה, וכנראה לא שרדו. היא הצליחה להתכתב עם ענייט, עד לפני חודשיים. היא חששה שענייט הפכה לקרבן נוסף של הדגלים השחורים. הדגלים השחורים הארורים. כשהדגלים השחורים החלו … להמשיך לקרוא אין לאן לברוח | מוצ"ש כי תבוא
במקום שבו אין אנשים | מוצ"ש כי תצא
מעטות הן הפעמים בהן אדם יכול לראות היסטוריה בזמן שהיא מתרחשת. פחותות הן עוד יותר הפעמים בהן הוא זוכה להיות עד לתהליך עומק שעובר על חברה, מגזר או פלח אוכלוסייה. יש פעמים שהוא מצליח להבחין בו בזמן ויש פעמים שהוא מפספס. בחודשים האחרונים אני לא יכול שלא לתהות מה עובר על השמאל הישראלי. האופוריה העצומה … להמשיך לקרוא במקום שבו אין אנשים | מוצ"ש כי תצא
כשהחופש גובר על הרעב | מוצ"ש שופטים
"תשיגי לי את גלעד", הוא אמר למזכירה, "דחוף!". הוא רצה לדפוק על השולחן המהגוני עליו נשען, אך חשב שזה חסר טעם. הוא הביט בלשכתו בניסיון למצוא פתרון למשבר הזה. הוא קם מכורסת העור החומה והחל להתהלך סביב. הוא הביט בייאוש בספרים, להיזכר אם מישהו כתב פעם משהו על המצב הזה. הרי כולם זוכרים את נלסון … להמשיך לקרוא כשהחופש גובר על הרעב | מוצ"ש שופטים
כגודל הייאוש, גודל הפיצוץ | מוצ"ש ראה
הם פרצו למחסן באישון לילה, בדיוק לפי התכנית. "אולי נדליק את האור?", אמר סמי. "לא, לא. אנחנו לא רוצים לעורר תשומת לב עכשיו, אלא אחר כך", השיב לו לירן. ללירן עצמו היו את החששות שלו. הרי אם התכנית תצליח במלואה, כל יפי הנפש יגידו שהם גזענים. אבל זו לא גזענות. פשוט נמאס להם. קצת על … להמשיך לקרוא כגודל הייאוש, גודל הפיצוץ | מוצ"ש ראה
המרד הגדול | מוצ"ש עקב
בשם הסב: כך תכנן נכדו של ראובן ריבלין את "המרד" שיפיל את מלכות ישראל אף שגדל בסביבה ממלכתית, וחרף התנגדות הוריו, התפתח מנחם סופר (24) ליעד מספר 1 של משמרות המהפכה. על פי אנשי צבאות ה' הוא הגה את תוכנית "המרד", שמטרתה להבעיר את המזרח התיכון, לגרום לאנרכיה ו"להשיב עטרה ליושנה". אמו, ענת, בתו של ראובן … להמשיך לקרוא המרד הגדול | מוצ"ש עקב
המקום הכי מקפיא בגיהנום | מוצ"ש ואתחנן | מוצ"ש ט"ו באב
"שלום, הגעתם למחלקת רוצחי התינוקות", היא אמרה בטון מקפיא. צמרמורת מילאה את גופו רק משמוע קולה. גופו זו מילה חזקה קצת. מה שנשאר ממנה, מה שמשמש אותו בממד הזה. הוא לא היה בטוח היכן הוא, הוא רק ידע מיהו ומה עשה. הכול מסביב היה כל כך צבעוני, כחול ואדום וכתום וירוק וסגול וצהוב ושחור ו... … להמשיך לקרוא המקום הכי מקפיא בגיהנום | מוצ"ש ואתחנן | מוצ"ש ט"ו באב
שוברים שתיקה | מוצ"ש דברים (חזון) | תשעה באב
הרבה אנשים חיכו לרגע הזה. היה ברור שאם הוא יעבור חלק – המאבק תם. הוא התרגש קצת, כמו לפני שהתחיל לקרוא בתורה בזמן הבר-מצווה שלו. תגיד את זה, הוא עודד את עצמו, תגיד את זה והם כבר יבינו שזה התחיל. "כאן מפקד כוחות הפינוי", הוא אמר, "הגיע זמן פינוי", הכריז. "אנחנו מעריכים מאוד את העמידה … להמשיך לקרוא שוברים שתיקה | מוצ"ש דברים (חזון) | תשעה באב
על מה אנחנו באמת מדברים כשאנחנו מדברים על הפצצה הגרעינית | מוצ"ש מטות-מסעי
"שלום לכם, ערב טוב", פתח את המהדורה המרכזית דני קושמרו. הוא ידע מה יהיו השורות הבאות, הוא כתב אותן. עד לרגע האחרון התלבטו אם לפרוץ לשידור קודם לכן, אבל העדיפו – לבקשת משרד ראש הממשלה, לחכות עם ההכרזה עד לשעה שמונה. אם מישהו היה מצלם את הרגעים שקדמו לכך, הוא היה שומע את המפיק צועק … להמשיך לקרוא על מה אנחנו באמת מדברים כשאנחנו מדברים על הפצצה הגרעינית | מוצ"ש מטות-מסעי
אובדן הטום | מוצ"ש פנחס
בעודה מסתובבת בחצר, קולה הולך וגובר והיא קוראת בשמו של בעלה, מנסה להסתיר את הפניקה שלרגע תקפה. זה מדרון חלקלק, ההחלטות האלו. החלטה אחת ועוד החלטה, מצטברים לאוסף שנקרא המציאות החדשה. ובמציאות הזו, יש משהו מוזר שקורה עם בעלה. אולי הוא בוגד בה, ואולי הוא עוד לא שם, אבל היא יודעת שמשהו מקולקל. היא פשוט … להמשיך לקרוא אובדן הטום | מוצ"ש פנחס