למה המתמחים התפטרו? עדות מבפנים

"אני מפחד ללכת לשירותים", הוא אמר לי. הוא היה באמצע משמרת, וקולו נשמע בלחש, למרות שזה היה באמצע היום. הרבה זמן לא דיברנו, אבל מחאת המתמחים גרמה לי לבדוק לשלומו. מה הסיפור, שאלתי בפשטות. למה אתם עובדים 26 שעות?

דיברנו על המאבק שלהם. הוא סיפר שהוא מעריץ את ד"ר ריי ביטון, ד"ר אפרת נעמן וד"ר דן מיליקובסקי, המתמחים שמובילים את המחאה מעל גלי האתר, אלו שמוכנים להתראיין, לשבות, להילחם בשבילו. "אני מת מפחד. כולם מפחדים. אף אחד לא מוכן להיות הפרצוף של המחאה, לא מעיזים לחתום על העצומה".

ממה אתם מפחדים, שאלתי? "יכולים לפטר אותי. יכולים לתקוע אותי בתת-התמחות, לטנף עליי בדוחות ההכשרה וזהו – כל השנים שהשקעתי – שש שנות לימודי רפואה, סטאז' שנה, התמחות ארבע עד שש שנים ואז תת-התמחות של כמה שנים נוספות, וכל זה יכול להיגמר בכלום".

הוא ערך לי סיור מודרך בסבך הביורוקרטיה. בכל דבר שהמדינה נוגעת בו, יש תור. בכל דבר שוועד עובדים נוגע בו, יש עובד זוטר וצעיר שעובד קשה מדי עבור תגמול נמוך מדי. את האשמה הוא תולה בוועד העובדים הבכיר – המועצה המדעית, זו שאחראית על ההכשרה, אך מונעת מאינטרס מקביל. "זה הגוף שמייצג את המעסיקים שלנו, בתי החולים. הם גם אחראים על תקופת ההכשרה של הרופאים".

לפי ויקיפדיה, בהיעדר מילון זמין יותר, "מתמחה הוא עובד העובר תקופת הכשרה, בהדרכת איש מקצוע בעל ותק וניסיון, על מנת לקבל רישיון הנדרש על פי דין לעיסוק במקצוע מסוים".

המכר מסביר שההגדרה הזו לא לגמרי מתקיימת במסלול הכשרת המתמחים הישראלים לרפואה. "ההכשרה לא טובה מספיק. אנחנו מבצעים את העבודה השחורה, בשעות לא שעות. איזה רופא ותיק יהיה איתנו בלילה, בשעה ה-20, כשחדר המיון מלא ואנחנו אחראים במקביל על עוד מחלקה? אנחנו לא באמת מתמחים, אנחנו סותמי חורים. בכירים לא נמצאים איתנו, כדי להכשיר או ללמד אותנו. הם עושים כוננויות. לך תרים טלפון למישהו באמצע הלילה בגלל מקרה של ילד אסמטי שהוא לא סכנת חיים".

לצערי, בחודשים האחרונים יצא לי לבלות לא מעט בבית החולים. במשך הלילות והימים, אתה לומד להכיר את הצוותים במחלקות השונות. הרופאים הבכירים לא זמינים, מגיעים רעננים, מהבית. האחיות בעומס משתנה, אבל המתמחים טרוטי עיניים. החבר הסביר למה. "אין יום, אין לילה, הכול על הפנים. לאף אחד לא אכפת. המון קפה, המון סוכר, אוכלים גרוע מאוד. אתה חייב להעיר את עצמך. אתה משתדל לרכז שתן, כדי לא לצאת להפסקות, כי אין מתי".

"26 שעות זה לא אנושי. 26 שעות לא אנושי וזה חייב להיפסק. לא פעם אני חושב לעצמי, למה אני עושה את זה לעצמי, למה הרסתי לעצמי את החיים?" לא יכולתי שלא לשאול, למה באמת? "זה המקצוע הכי יפה בעיניי", הוא אמר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s