קצת על הרבה – מוצ"ש ויקהל-פקודי

פעמוני ההיכרות לא צלצלו בראשה של אור. גם על ציפי גולד היא מעולם לא שמעה, ולתמיר לא היו חברים בני המשפחה, כך שזה בלבל אותה עוד יותר. "אתה חדש פה בעצם?", היא שאלה את אורן. "כן, הוא עבר הנה מזיכרון", ענה תמיר. "אבא שלי קיבל הצעת עבודה בצ'ק פוינט וההורים החליטו לעבור לכאן". גם זיכרון יעקב לא עוררה באור שום זיכרון, למעט אולי איזה סיור שעשו במוזיאון העלייה הראשונה, אך היא לא הצליחה לזכור דבר. היא המשיכה לשאול את אורן על מקום מגוריו הקודם, מנסה לזהות נקודות מוכרות. "הייתה לנו שם תצפית ישר אל הים, אבל כאן אפשר פשוט להגיע אליו".  היא שאלה אותו איך הוא מרגיש עם זה. "האמת שאין הרבה מה לעשות שם, ונראה לי נחמד פה, קצת הרים והכל. שינוי טוב, אני מקווה".

וגם: כמה האיחוד האירופי משקיע בשנה כדי לקדם את המדינה הפלסטינית? מה לנזירה איטלקית ולאייל כהן מ"דה וויס"? ומה אפשר ללמוד מפייסבוק על הבחירות הקרובות?

להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ויקהל-פקודי"

מודעות פרסומת

קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי תִשָּׂא

כמה פשוט היה העולם, אם כל מי שמישהו רוצה אותו, היה עוצר לרגע ומסתובב. היי, את שרואה בי משהו, הוא היה אומר. אחזי בידי. בואי ננסה, בואי נראה, בואי נצא. והיא מצידה, הייתה אומרת אולי כדאי שנעשה עם זה משהו. והוא היה משיב, באמת כדאי.

בינתיים, העולם מסתובב ולבבות שבורים עליו. ועיניים שמייחלות ליום בו הם לא יצטרכו להתגבר, להתמודד עם זה, או לעבור הלאה. לבלוע לשון, לנשוך שפתיים ולהתעלם. להתעלם ממי שאנחנו רוצים להיות איתו, או להתעלם מהעובדה הקטנה הזאת שאנחנו רוצים להיות איתה. והחלק השני, העולם מורכב יותר משהיינו רוצים שהוא יהיה.

 

וגם: מהי ממשלת החלומות שלי? האם מוסרי להיות פקוד למפלגה אחת ולהצביע לאחרת, מה הסיפור מאחורי האותיות הקטנות במגילת אסתר וכמו תמיד חלק נוסף מ'מעגלים של אור'.

קצת על המוצר| קצת על השרשרת | קצת על הספין | קצת על המוסר | קצת על ת.ש.ז | קצת על הרבה | קצת על אור
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי תִשָּׂא"

קצת על הרבה – שבת בשלח | שירה

"היו ימים שהיא תהתה אם הוא עוד חי, והיו כאלו שהיא שאלה את עצמה אם הוא אי פעם אהב אותה. המקום שלה בעולם התערער. היא לא ידעה אל מי לפנות. היא ידעה שהוא לא מת, היא הבינה שהוא נעלם. לאן? למה? איך הוא עשה את זה? השאלות הללו נותרו עבורה פתוחות, משאירות בתוכה חלל שכל כולו סימן שאלה. כשאורן נעלם, היא איבדה את המקום היציב שלה, את הבסיס שלה. היא לא ידעה אם להתפטר מהעבודה, היא לא ידעה אם לעבור דירה, לעזוב את הארץ, או להתאבד. היא פשוט לא ידעה. ובתוכה, כמו סימן השאלה, אט אט גדלים להם חיים. כגודל השאלה, גודל הנקודה הנראית באולטרסאונד, שהולכת וגדלה, ומביאה איתה שאלה בפני עצמה."

המדור החדש ממשיך, וגם: מה היה צריך לעשות בנט עם אוחנה, האם יש עתיד היא בכלל מפלגת ימין, מה באמת חושבים אנשים לחוצים ותשובה מאוחרת לנאום ה'ציונות' של סתיו שפיר.

קצת על אלטלנה | קצת על הקשקש | קצת על הלקוח | קצת על ההכרה | קצת על האופיום | קצת על אלף שמשות זורחות | קצת על אור

 
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – שבת בשלח | שירה"

קצת על הרבה – מוצ"ש ויגש

"אדוני ראש הממשלה, ערב טוב. תודה שהזמנת אותנו. בבחירות הקודמות רצת עם הסלוגן 'ראש ממשלה חזק, ישראל חזקה'. ובכן, הממשלה האחרונה, זו שמסיימת את ימיה כעת, הייתה ממשלה חלשה, לא יציבה בלשון המעטה. הייתי רוצה לדעת, אם היה לך את הכוח שהיית רוצה, אם הליכוד היה זוכה לשלושים, לארבעים מנדטים, איך היית בוחר למשול, מה הדרך שאתה היית מתווה?". התשובה בפנים.

וגם: מסקנות מהקמפיין של תא שחר, מה השאיר את נפתלי בנט ער במוצאי השבת שעברה, מה הפתרון האולטימטיבי לבעיה הפלסטינית ואיפה נבטו שורשי העבדות העברית במצרים?
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ויגש"

קצת על הרבה – מוצ"ש ניצבים-וילך

"לכולם, מתישהו, הדלק נגמר. זו בעצם הבעיה שלנו, כבני אדם. מתישהו, המשאב נגמר. ויש דרכים שונות ומשונות להתמודד עם מגבלת הדלק. הנצרות מצאה את הוידוי כפתרון למגבלת המצפון. החילוניות מצאה את הרציונליות האנושית כפתרון למגבלת הידע. היהדות מצאה את הנידה כפתרון למגבלת האהבה. שלל סוגי הדלק הללו מניעים את האדם להתפתח ולהתקדם. הוידוי מאפשר לו להותיר את שגיאותיו מאחוריו, להמשיך עם מצפון נקי. כל מי שמצפונו הוכתם אי פעם, יודע כמה קשה להמשיך כשאתה מרגיש אשמה. הסקרנות האנושית מניעה והניעה רבים לשאוף להיות כאלוקים, יודעי טוב ורע. העובדה שתמיד יהיה עוד הרבה מה ללמוד, העובדה שלא נהיה אלוקים, לא מפריעה – כי ההנחה היא שככל שיש יותר ידע, נעשה יותר טוב. אך דווקא היהדות מציבה פתרון אחר, שונה."

וגם: הטור מ'מידה' שפורסם השבוע, לאיזו הצגה הלכתי השבוע ולמה היא באמת כל כך טובה, והאם אנחנו הולכים לבחירות אחרי החגים? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ניצבים-וילך"

קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי-תָבוֹא

"מבחינה בטחונית הציבור מבין שאי אפשר לוותר.  ולמה אני אומר את זה? יש כאן רגע מיוחד שהולך ומתקרב, והרגע המיוחד יהיה כזה שהציבור ייתן גיבוי והעולם לא יוכל למנוע קביעת עובדות והליכה קדימה מעבר למה שאנחנו עד היום מבחינת צירוף ההתיישבות היהודית לתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל, אנחנו צריכים לעצב בעצמנו את המציאות ההתיישבותית, שעל צד הזכות ועל צד הבטחון, כל אחד מהישובים צריך לצרף למניין מדינת ישראל, ואני מאמין שהדברים הללו הולכים ומתפתחים..".

איזה שר בכיר ומקורב לנתניהו רמז השבוע על סיפוח שטחים ביו"ש כצעד שמתקרב? למה שטבון לא יכול היה לטעון נגד החוקה של בנט? למה המתנחלים לא נאבקו באלימות נגד ההתנתקות?
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי-תָבוֹא"

קצת על הרבה – מוצ"ש פנחס

אחרי אלפיים שנה בהם היינו מושפלים ונדכאים על ידי הנוצרים והמוסלמים, איכשהו חזרנו לארץ. החזרנו לעצמנו מדינה. ובסוף מה נהיה? עם ככל העמים? פשוט ככה? את אומות העולם זה מאכזב כמעט כמו שאותנו מאכזבת ההבנה שיהודים הם אלו שעשו את המעשה השפל והבזוי הזה, שהוא שריפת מוחמד אבו ח'דיר בחיים. זה מאכזב, כי יש לנו איזשהו משהו אחר. וגם: קדמה טכנולוגית ופשיטת רגל מוסרית מובילים להשמדה עצמית, מה הבעיה המוסרית בהתמודדות מול החמאס, ואיך השתנה היחס שלי אל 'שביעי'. קצת על אהבת ישראל | קצת על עזה | קצת על המונדיאל | קצת על שביעי | קצת על שדרות | קצת על חירות | קצת על השמאל | קצת על בנט | קצת על השבת | קצת על פנחס להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש פנחס"