קצת על האחר | מוצ"ש אחרי-מות/ קדושים

הרב שעל שמו נקראתי אומר כי "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה. אך מיהו אותו רע, ואיך נבין אותו, אם לא נאהב את עצמנו? השבוע אגע במעבר החד בין הזיכרון והעצמאות, על אסונות שפקדו עמים זרים, על החיבור המתרקם בין המגזר הערבי והממסד הישראלי וגם נתון מעניין על הקהילה ההומולסבית. קצת על השמחה | … להמשיך לקרוא קצת על האחר | מוצ"ש אחרי-מות/ קדושים

על מאמרו של פרופסור אריאל רובינשטיין – "למה" צריך לבטל את יום השואה?

על השבוע השבוע כולו בסימן ימי האבל והתשובה החילוניים של הדת החדשה שקמה בישראל – הלאומיות היהודית. בעוד הציבור השמרני, המסורתי יותר, נוטה למזג את המסורת הדתית והתרבותית עם הדת הלאומית הנ"ל, הציבור הרדיקלי מנסה לשבור כל אתוס המשמר אותה. הדוגמה הבולטת של השבוע וזה שלפניו היא טורו של פרופסור אריאל רובינשטיין, זוכה פרס ישראל … להמשיך לקרוא על מאמרו של פרופסור אריאל רובינשטיין – "למה" צריך לבטל את יום השואה?

אליש: זכרונוגרפיה

בטקס יום הזיכרון בכיתה ה' קראתי את השיר ואחי שותק של אמיר גלבוע. "אחי חזר מן השדה בבגד אפור", כותב גלבוע, ואני יכולה עדיין לראות את מגרש הספורט פרוש לפניי בשמש היוקדת של 2004. אבא שלי הנחה אותי לקרוא לאט, חזק וברור, לא למהר ולא לבלוע הברות. הטקסט הזה היה מקודש עבורי. למדתי מילים כמו … להמשיך לקרוא אליש: זכרונוגרפיה

קצת על הפיניקס: בין הקדושה והחול | מוצ"ש תזריע מצורע

השבוע הדיון נסוב סביב הנושאים העמוקים ביותר שלנו, מאמיר חצרוני ועד מירי מיכאל. "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא מהתופת. "לעולם לא שוב", אנחנו אומרים שוב ושוב. אנחנו אומרים את זה כבר 70 שנה, בלי שהסוף נראה לעין. אבל מהו הדבר בעצם שאנחנו מבקשים שלא ישוב עוד? מהי התחושה שמלווה אותנו כבר … להמשיך לקרוא קצת על הפיניקס: בין הקדושה והחול | מוצ"ש תזריע מצורע

כה אמר קופל: על המתח בין ליברליזם ודמוקרטיה

 על השבוע השבוע בסימן חרטומיו-שליחיו של נשיא האימפריה ברק אובמה בלוזאן – מביטים במכשף הפרסי ומטהו בידו. חרטומיו של אובמה רואים צל הרים כהרים - מטות כנחשים – דברי-מתק בע"פ כהסכמים מחייבים. זוהי רוח החורבן המרחפת מעל כולנו, ובתוכנו 'המצקצקים' יצקצקו ויטענו כי "אין אמת כי שקר,  בני העם הארי – תושבי איראן(ארץ הארים - בדקו … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: על המתח בין ליברליזם ודמוקרטיה

אליש: יומן מסע

לפני ארבע שנים, בטקס יום השואה התשע"א, הייתי עדה טרייה. המטוס הננסי שלקח אותנו לפולין קצת אחרי פורים של כיתה י"ב, החזיר אותנו קצת לפני פסח של אותה שנה, כאילו שלא עברנו בשבוע אחד 6 שנים של בטן מכווצת. חזרנו עמוסות עד לארובות עיננו השורפות במטען נפיץ מאין כמותו, מהסוג שלא אמורים להעלות למטוסים בכלל. … להמשיך לקרוא אליש: יומן מסע

קצת על הרבה – אנשים, אמן, סל"ה | מוצ"ש שמיני

  "אני לא זוכר מתי היה היום בו הבנתי שהדבר הכי מעניין בעולם הוא אנשים. מתחת לכל המסכות הרגילות שאנחנו לובשים, החיוכים והכעסים, השמחה והעצב, מסתתרים ימים, חודשים ושנים של חוויות. ומאחורי כל התנהגות שאנחנו לא מבינים, מסתתר לו סיפור שלא סופר. ואם הסיפור היה מסופר, אז היינו מבינים. כמו שלכל איש יש שם, לכל … להמשיך לקרוא קצת על הרבה – אנשים, אמן, סל"ה | מוצ"ש שמיני

על קצה הלשון: צדק וכסף ורגע אחד שלמות

כזה אני, לא יודע לעשות את ההבחנה בין תקווה לאמונה. בכלל, אני חושב שהרבה אנשים מאמינים אבל חושבים שזו תקווה, או מקווים ובכלל קוראים לזה אמונה. אשתי לשעבר גם האמינה פעם שאוכל להשתנות ואז קיוותה שאצליח, עד שהבינה שהיא מעולם לא האמינה בזה אלא קיוותה להצליח להאמין. בכל מקרה, אני תמיד הגדרתי את עצמי טיפוס … להמשיך לקרוא על קצה הלשון: צדק וכסף ורגע אחד שלמות

אליש: סדר בראש

מעגל השנה הוא ממזר לא קטן. הדבר שאנחנו עושים יותר מכל דבר אחר, ושמזיק לנו יותר מכל דבר אחר, הוא לערוך השוואות - ומעגל השנה כמעט מתחנן שנעשה את זה. איפה היינו בפסח שעבר, ואיפה אנחנו השנה. מתי היה יותר כיף. מתי ניקינו יותר באפקטיביות. מתי נלחצנו פחות. מתי הצלחנו יותר. למי שלחנו הודעות ערב … להמשיך לקרוא אליש: סדר בראש

קצת על הרבה – דחיית סיפוקים | פסח

פסח מביא איתו תמיד זמן של חשבון נפש, מעין בחינה השוואתית בין הזמן של היום ובין הזמן שהיה. זו מין מתנה משונה כזאת שאלוקים נתן לנו. ותמיד כשאתה בוחן אחורה, אתה תוהה אם הפעם טוב יותר או לא. אתה מסתכל על החמץ שאתה נפטר ממנו השנה, ומתלבט. לא, אתה תוהה. אתה תוהה, למה לעזאזל החמץ אותו חמץ משנה שעברה, למה שום דבר לא משתנה. שום דבר לא השתנה. למה אתה לא משתנה. מה נמצא שם עמוק בפנים שיוצר את אותו הלכלוך, את אותו האבק, שגורם לך שנה אחר שנה להתמודד עם אותן בעיות רק בווריאציה חדשה.

כה אמר קופל: הדיאגנוזה של השמאל – מחלה סופנית?

על השבוע איזה שבוע! הבחירות נגמרו והחתרנות האמריקאית תחת יסודות הקיום שלנו החלה – אובאמה דחה את הברכה המסורתית לראש הממשלה נתניהו ע"מ להשפילו. מיד לאחר מכן תקף את נתניהו על דבריו כי יש לצאת להצביע בעקבות אחוזי הצבעה גדולים במגזר הערבי, מתקפה שמלאכיו בציון בדמות המפלגות הערביות ומר"ץ קידמו, עתה הגיע תור "ישראל חשפה … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: הדיאגנוזה של השמאל – מחלה סופנית?

אליש: ארבע חתונות ומחשבה אחת

ארבע חתונות בשבועיים: ברוכה הבאה לעולמם של הגדולים. שמש אדומה בראשון לציון, טדי בירושלים, הרמוניה בגן בצומת כנות, נוף הירדן במצפה יריחו. חברה מהתיכון, חברה מהשירות, חברה מהשנה השנייה, חבר מהלימודים. מאות מוזמנים, שמונה משפחות, ארבעה זוגות טריים ושמחה מצטברת אחת.    כשאת נכנסת לאקדמיה, אומרים לך שכאן תרכשי כלים של חשיבה ביקורתית, והם צודקים. … להמשיך לקרוא אליש: ארבע חתונות ומחשבה אחת

קצת על הרבה – מוצ"ש צו

מאימתי אומרים ערה?: מנין דערה הווי גילוי לעריות. הכר כתיב התם 'קול באשה ערווה', הא לא איכתב בכתב, קל וחומר לא באסמס. אי הכי מנין? קא משמע לן: "אני ישנה וליבי ער". אל תקרי ער, אלא ערה. וגם: למה אנחנו לא טורחים לדעת יותר על הסביבה שלנו, מה לא עבד בקמפיין של המחנ"צ, ומה צפוי … להמשיך לקרוא קצת על הרבה – מוצ"ש צו

אליש: אבדות ומציאות

1. הדבר הראשון שאי פעם איבדתי היה קופסת פילם שהחזיקה בתוכה את כל הכסף שהיה לי. שטר חום ושטר סגול, 150 השקלים הראשונים של ילדה בת שש וחצי. הבאתי אותם איתי לבית הספר כי סיכמתי עם החברה הכי טובה שלי דאז שנהיה ביחד בכסף שלנו, והקופסה נשכחה באולם הספורט. אני זוכרת בבירור שאמא אמרה לי … להמשיך לקרוא אליש: אבדות ומציאות

קצת על הרבה – מוצ"ש ויקרא

שתי מדינות לשנים עמים? פשוט מחליפים! זה אנחנו או הוא, או הם.   תכל'ס, ליברמן. השמאל של ישראל מפסיקים להתנצל. חשוב לזכור את החיים עצמם, עושים כאן מהפך, בנט זה אח.   וגם: תחושות מההפגנה ביום ראשון, מי יביא את השלום, מה אפשר ללמוד מפייסבוק וקטע נוסף מתוך 'מעגלים של אור' קצת על ההפגנה | … להמשיך לקרוא קצת על הרבה – מוצ"ש ויקרא

אליש: הנדסת תודעה 2015

מחר הבחירות לכנסת העשרים ואנחנו לא יודעים כלום. למעשה, אנחנו לעולם לא נדע את האמת. יש הרי אמת מסוימת, חייבת להיות. יש מציאות חומרית שמתרחשת יום יום במסדרונות הכנסת ובין קירות הלשכות. יש את הדברים שבאמת קרו בשנתיים האחרונות, בשש השנים האחרונות, בשבעים השנים. זה המסומן. אחר-כך, במרחק גדול או קטן מאותה מציאות, יש את … להמשיך לקרוא אליש: הנדסת תודעה 2015

קצת על הרבה – מוצ"ש ויקהל-פקודי

פעמוני ההיכרות לא צלצלו בראשה של אור. גם על ציפי גולד היא מעולם לא שמעה, ולתמיר לא היו חברים בני המשפחה, כך שזה בלבל אותה עוד יותר. "אתה חדש פה בעצם?", היא שאלה את אורן. "כן, הוא עבר הנה מזיכרון", ענה תמיר. "אבא שלי קיבל הצעת עבודה בצ'ק פוינט וההורים החליטו לעבור לכאן". גם זיכרון … להמשיך לקרוא קצת על הרבה – מוצ"ש ויקהל-פקודי

כה אמר קופל: מרד הטכנאים

על השבוע ניחוח אבוקות האזהרה נישא באוויר הארץ. משואות של אסון ממשמש ובא מקיפות את ירושלים מכל ההרים שסביב לה. מחנה הימין הישראלי, המחנה ששם לו לנס את ההתיישבות, שלמות הארץ על בסיס הזכות היסטורית, תגובה ניצית אלימה לכל ניסיון פגיעה בעם היושב בציון; מחנה הימין עומד כיום בפני שוקת פוליטית שבורה – המנדטים, כמים, … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: מרד הטכנאים

אליש: עונות

אני לא אוהבת מטאפורות גרועות. מישהו אמר פעם שבכל משל יש פרט אחד שלא יושב טוב עם הנמשל, כי אם כל הפרטים היו מתאימים - המשל והנמשל היו אחד. תמיד יש משהו שלא עובד, תמיד יש הבדל בין המסמן למסומן. כשאנחנו מספרים את המטאפורות האלו, מעבירים אותן מאב לבן ומלב אל לב, אנחנו מטייחים את … להמשיך לקרוא אליש: עונות

קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי תִשָּׂא

כמה פשוט היה העולם, אם כל מי שמישהו רוצה אותו, היה עוצר לרגע ומסתובב. היי, את שרואה בי משהו, הוא היה אומר. אחזי בידי. בואי ננסה, בואי נראה, בואי נצא. והיא מצידה, הייתה אומרת אולי כדאי שנעשה עם זה משהו. והוא היה משיב, באמת כדאי. בינתיים, העולם מסתובב ולבבות שבורים עליו. ועיניים שמייחלות ליום בו … להמשיך לקרוא קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי תִשָּׂא