עמדתי שם והבטתי לרגע מסביב. האנשים סביבי היו מבוגרים וצעירים, כמה מהם הגדרתי כחברים, חלקם הפתיעו אותי כשהגיעו. מאוורר התקרה לא הצליח לקרר ולו במעט, כיוון שלא החום הפריע, אלא הלחץ. שאלתי אנשים אחרים איך זה לעמוד שם. אחד אמר לי שברגע שנכנסים לזה, זה מרגיש בסדר. אחר סיפר לי שהוא רק רצה לסיים עם … להמשיך לקרוא בר מצווה לבר מצווה | מוצ"ש בראשית

בכל סוף שבוע בו אני חוזר לבקר את ההורים, כביש 1 מתחלף בציר 60. מנוף של נתב"ג ויישובי עוטף ירושלים, אני זוכה לקבל את בית אומר ואל-ערוב, בואכה חלחול. האפשרות לקבל טרמפים בשעות מאוחרות נפסלת, רק כי המצב הביטחוני קצת נפיץ בעת האחרונה. שוב. ידויי אבנים, זריקות בקבוקי תבערה, מרגישים קצת מטרידים, ואפילו מפחידים. כשאתה … להמשיך לקרוא אבן, נייר ומספריים | מוצ"ש האזינו

זה היה הלילה הגרוע בחיי. אחרי התפילה בבית הכנסת, התיישבנו סביב שולחן השבת והתחלנו בסעודה. זה היה ערב שבת כבכל ערבי השבת. השיחה הרגילה עם ההורים, האוכל הטעים והספר שהמתין. זה היה אחד מספרי הארי פוטר שחיכה לי. אני לא בטוח אם זו הייתה הפעם הראשונה שקראתי בו או אחת הפעם ששניתי עליהן. בגיל ההוא … להמשיך לקרוא לא סופרים אותנו | מוצ"ש וילך – שבת שובה

"תשיגי לי את גלעד", הוא אמר למזכירה, "דחוף!". הוא רצה לדפוק על השולחן המהגוני עליו נשען, אך חשב שזה חסר טעם. הוא הביט בלשכתו בניסיון למצוא פתרון למשבר הזה. הוא קם מכורסת העור החומה והחל להתהלך סביב. הוא הביט בייאוש בספרים, להיזכר אם מישהו כתב פעם משהו על המצב הזה. הרי כולם זוכרים את  נלסון … להמשיך לקרוא כשהחופש גובר על הרעב | מוצ"ש שופטים

הם פרצו למחסן באישון לילה, בדיוק לפי התכנית. "אולי נדליק את האור?", אמר סמי. "לא, לא. אנחנו לא רוצים לעורר תשומת לב עכשיו, אלא אחר כך", השיב לו לירן. ללירן עצמו היו את החששות שלו. הרי אם התכנית תצליח במלואה, כל יפי הנפש יגידו שהם גזענים. אבל זו לא גזענות. פשוט נמאס להם. קצת על … להמשיך לקרוא כגודל הייאוש, גודל הפיצוץ | מוצ"ש ראה

בשם הסב: כך תכנן נכדו של ראובן ריבלין את "המרד" שיפיל את מלכות ישראל אף שגדל בסביבה ממלכתית, וחרף התנגדות הוריו, התפתח מנחם סופר (24) ליעד מספר 1 של משמרות המהפכה. על פי אנשי צבאות ה' הוא הגה את תוכנית "המרד", שמטרתה להבעיר את המזרח התיכון, לגרום לאנרכיה ו"להשיב עטרה ליושנה". אמו, ענת, בתו של ראובן … להמשיך לקרוא המרד הגדול | מוצ"ש עקב

"שלום, הגעתם למחלקת רוצחי התינוקות", היא אמרה בטון מקפיא. צמרמורת מילאה את גופו רק משמוע קולה. גופו זו מילה חזקה קצת. מה שנשאר ממנה, מה שמשמש אותו בממד הזה. הוא לא היה בטוח היכן הוא, הוא רק ידע מיהו ומה עשה. הכול מסביב היה כל כך צבעוני, כחול ואדום וכתום וירוק וסגול וצהוב ושחור ו... … להמשיך לקרוא המקום הכי מקפיא בגיהנום | מוצ"ש ואתחנן | מוצ"ש ט"ו באב

"כשאנחנו מנצחים את העבר, הרי אנו בעצמנו הננו המנוצחים. – ולאידך, אם העבר מנצח, אנחנו ובני בנינו הננו המנוצחים... סם חיים וסם מוות בדבר אחד. מי יפנה לנו דרך?  מי ימצא את הנתיב? - - - " מ.י ברדיצ'בסקי, דרכים, בתוך שינוי ערכין. (טור קודם בנושא הר הבית) על המקף - האחדות 32 - מקף: … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: על ט' באב (המשך לטור הקודם בנושא)

הרבה אנשים חיכו לרגע הזה. היה ברור שאם הוא יעבור חלק – המאבק תם. הוא התרגש קצת, כמו לפני שהתחיל לקרוא בתורה בזמן הבר-מצווה שלו. תגיד את זה, הוא עודד את עצמו, תגיד את זה והם כבר יבינו שזה התחיל. "כאן מפקד כוחות הפינוי", הוא אמר, "הגיע זמן פינוי", הכריז. "אנחנו מעריכים מאוד את העמידה … להמשיך לקרוא שוברים שתיקה | מוצ"ש דברים (חזון) | תשעה באב

בעודה מסתובבת בחצר, קולה הולך וגובר והיא קוראת בשמו של בעלה, מנסה להסתיר את הפניקה שלרגע תקפה. זה מדרון חלקלק, ההחלטות האלו. החלטה אחת ועוד החלטה, מצטברים לאוסף שנקרא המציאות החדשה. ובמציאות הזו, יש משהו מוזר שקורה עם בעלה. אולי הוא בוגד בה, ואולי הוא עוד לא שם, אבל היא יודעת שמשהו מקולקל. היא פשוט … להמשיך לקרוא אובדן הטום | מוצ"ש פנחס