נכשלנו: סיכום בחירות 2019 ב'

(נכתב נכון ל-22:26 18.9.19, על בסיס תוצאות כמעט סופיות)

אני חוזר ללמוד בשנה הקרובה. תואר שני, תקשורת פוליטית. ההחלטה להירשם אמנם הייתה פרקטית, אבל כשהשבוע בניתי את מערכת השעות נזכרתי שלכל קורס יש מבחן ובכל מבחן, יש גם מועד ב'.

לא בכל המקומות זה כך, אבל כשסטודנט בבר אילו החליט לגשת למועד ב', הוא ידע שזה המבחן הקובע. לא משנה אם תוצאת המבחן הראשון הייתה מוצלחת יותר, האחרונה היא שנרשמת.

תוצאת בחירות ספטמבר 2019 היא שהפסדנו. הימין הפסיד. אפשר להפנות הרבה אצבעות להרבה אנשים, אבל הרבה מהפניית האצבעות נובעת מחוסר רצון לקחת אחריות על התוצאה. אולי זו חוסר הכרה בתוצאה, והיא שהפסדנו.

56 זה לא עובר

אי אפשר להביט בראש הממשלה נתניהו ולא להשתאות. אילו תעצומות נפש יש באיש הזה. בגיל 70 הוא הלך לישון לפנות בוקר וכבר הבוקר החל מגבש את דרכו. יש שיאמרו שמדובר בתאוות שלטון ללא מיצרים, אני מאמין שמדובר בתחושת שליחות של ממש.

בינתיים בכחול לבן מתנהלים בעצלתיים. בזמן שנתניהו כבר תפר את גוש הימין, גנץ, לפיד, אשכנזי ויעלון עוד לא הקימו צוות למגעים עם המפלגות האחרות. ייתכן שהם מחכים לתחילת השימוע של נתניהו ולפרוצדורות לעשות את שלהן, אך נתניהו כבר סינדל אותם ואת ליברמן לדילמה נוראית עבורם, בין שותפות בלתי אפשרית (כמעט) עם הרשימה המשותפת ובין הליכה לבחירות נוספות.

 

אבל התבוננות בראש הממשלה המתמרן באיתנות בסיטואציה פוליטית חסרת-תקדים מפספסת את העיקר. כמו במבחנים, כך גם בפוליטיקה. 56 זה עובר, אבל זה לא מספיק.

מי אשם?

קל למצוא אשמים במצב. אביגדור ליברמן חתך. בקואליציה של ימין-חרדים, ישראל ביתנו היא עוף מוזר. מצביעיה תומכים בנישואים אזרחיים, בגיוס חרדים ובתחבורה ציבורית בשבת. המפלגות החרדיות מטילות וטו על כל הנ"ל.

בסיורי הקלפיות, פעיל 'עוצמה יהודית' החל לספר לנו על המירוץ הבא של מפלגתו לכנסת. "או עוצמה או לים", הבהיר את שיקולי ההצבעה של תומך מפלגת הימין הקיצוני. למרבה הצער, רבים הצטרפו למאמץ חסר הסיכוי שלהם וכך בוזבזו לפחות שני מנדטים יקרים לגוש הימין.

'ימינה' דחתה את בן-גביר, אך יותר מכך לא השכילה להרחיב את מאגר הקולות שלה. בדיעבד, מאמציהם של נתניהו ובנט להריץ שתי מפלגות מימין לליכוד – ליברלית ודתית  – היו מוצדקים. כשישראל ביתנו כבר לא נמנית על הגוש, ומצביעי 'כולנו' – שמעולם לא תמכו בנתניהו – כבר לא בסביבה, למצביע הימין שמאס בנתניהו אין הרבה אפשריויות. או נתניהו, או הדתיים. חלופה ליברלית באמצע הייתה פותחת אפיק הצבעה נוסף.

ויש את נתניהו. ראש הממשלה הוא מנהיג יחיד בדורו. השילוב בין אידיאולוגיה עמוקה, תבונה פוליטית שנובעת מניסיון וחדוות עשייה בלתי נגמרת מותירות אותו כמנהיג היחיד של הימין. אבל לצד זאת, יש גם את האישומים המשפטיים נגדו. אני יודע, הפרקליטות תפרה לו תיק, המשטרה חיפשה אותו וכתב האישום נגדו תפור במידה גסה. ייתכן. התקשורת אורבת לו והשמאל רוצה להדיח אותו כי הוא מבין שרק כך יגיע לשלטון. אכן.

אבל כשמתמודד מולו רמטכ"ל לשעבר, ששירת תחתיו, שעמדותיו עמומות, שכל כולו פרווה – רגל פה ורגל שם  – קשה להפוך אותו לשמאל. שמאל, בוודאי בעיניי הימין, זה מסוכן. אבל גנץ לא שמאל. לפחות לא מהסוג שאנחנו יודעים שהוא מסוכן. גם יאיר לפיד לא בדיוק יריב אופנהיימר. שונא חרדים, כן, בועט במתנחלים, אולי, איש השבט הלבן, בוודאי, אבל איש 'שלום עכשיו'? לא יודע, לא נראה לי. רק אם זה יהיה ממש פופולרי. וזה לא. בין השאר בזכות נתניהו.

20 שנים חלפו, אחוז התמיכה בנתניהו לא השתנה

זו לא הפעם הראשונה שנתניהו מתמודד עם גנרל שמגיע מהמרכז. בישראל המשוסעת של 99', של אחרי רצח רבין וכהונת נתניהו שניסתה לעצור את אוסלו, המאבק היצרי בין שמאל וימין התלהט, ולפתע הגיחה מפלגת 'המרכז'. נתניהו ניסה לגייס את הימין, שזעם על הנסיגות במסגרת הסכמי 'וואי', והותיר לברק את המאבק על המרכז. השמאל התגייס בקלות וברק הסתער על המרכז. הוא לא היה זקוק ליותר מדי, וניצח בתוצאה 56.1% מול 43.9%.

לבחירות האחרונות, נתניהו הגיע עם שני תיקים כבדים. האחד, מצבו המשפטי הרעוע, והשני, כשלונו בהרכבת ממשלה בבחירות הקודמות. שניהם הקשו עליו לפרוץ אל מרכז המפה, לנסות לגייס תמיכה דווקא מהמרכז-שמאל. הוא הימר על כל הקופה הימנית.

כל המפלגות שמרכיבות את גוש הימין (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הימין החדש, האיחוד הלאומי והבית היהודי) הודיעו מבעוד מועד כי ימליצו רק על נתניהו לראשות הממשלה. אחוז ההצבעה שהן קיבלו יחד – 44.53%.

20 שנים עברו, לא הרבה השתנה.

סימן לבאות?

ראש בית הספר לתקשורת, פרופסור אשר כהן רענן הערב סעיף קטן מהתקנון: למועד ג' יוכל לגשת סטודנט שכשל בשני המועדים וזוהי השנה האחרונה ללימודיו.

שיהיה לנו בהצלחה.