כזכור, המדד החל במערכת בחירות לראשות אגודת סטודנטים באוניברסיטת בר אילן, שם הוא נחל שלוש הצלחות וכישלון אחד.
גם במערכת הבחירות האמוציונלית של מרץ 2015, בה הוא חזה כי בניגוד לסקרים שהצביעו על ניצחון של הרצוג, "בנימין נתניהו ירכיב את הקואליציה הבאה, גם ללא סיוע של בנט". המדד נוסה בהצלחה במערכת הבחירות בקנדה, בה ניצח ג'סטין טרודו. בהצבעה על הברקזיט הוא היכה בסקרים שנית. גם בבחירות לנשיאות ארה"ב, הוא חזה כי טראמפ יהיה זה שינצח (על אף שקלינטון השיגה יותר קולות). עם זאת, הוא שגה במספר מערכות בחירות, כמו זאת בבריטניה, ובאיטליה.
הסתייגויות
לפני שנצלול למספרים, כמה הערות מתודולוגיות בנוגע למבדק.
- אם בבחירות כלליות ההנחה היא שיו"ר המפלגה מייצג הלך רוח כלשהו ממנו אפשר לחזות את הפופולריות שיביא לרשימתו, בבחירות המקומיות – בהן יש שני פתקי הצבעה – ההנחה הזאת מקבלת משנה תוקף. שאלת ראש העיר זוכה לפתק אחד, בנפרד מרשימתו.
- לפני כשנה שינו ברשת החברתית את האלגוריתם, על מנת שיהיה ידידותי יותר למשתמש הפשוט. הדבר מאלץ הבנה נכונה של מה לעשות (להיות יותר אישי ופחות פרסומי). בתקופת בחירות השינוי הזה קשה יותר ומי שעושה אותו נכון מצליח, מי שלא – נכשל. הדבר תלוי גם במשאבים שמוקדשים לפייסבוק, מבחינת איכות ותוכן. רצח הדפים העסקיים מקשה בוודאות להבין כמה חזק כל מועמד.
- שום נתון שבוחן אינג'ייגמנט אינו מדויק כמו סך הדילים שמשיג פוליטיקאי. נניח שראש רשימה זוכה לתמיכת הציבור החרדי: למרות החדירה הרבה של פייסבוק בישראל, לא ברור כמה זה קרה בקהילה החרדית.
- מתמודד בליגה ארצית בבחירות מוניציפליות: בתל אביב ובירושלים, הגיעו מתמודדים המוכרים ברמה גבהה, אסף הראל וזאב אלקין. לכאורה, השניים פוגעים באמינות המדד במקרים הללו. החשיפה המוקדמת שלהם, הוותק שלהם בפייסבוק והקהל הכללי שנצבר בעמודים שלהם גורם לכך שהם זוכים לחשיפה גם בקרב מי שאינם בעלי זכות הצבעה. אצל הראל, בדרן לשעבר, הדבר חמור פי כמה.
- בחרתי לבחון את ירושלים, חיפה ותל-אביב, שלוש ערים בהן מסתמנת תחרות משמעותית על ראשות העיר. שתי רשויות נוספות שבחרתי לבחון הן אלו הקרובות אליי אישית: זאת שאני גר בה וזאת שגדלתי בה. בנימין וקרית ארבע.
- גילויים נאותים: בחיפה אין לי כל עניין שהוא בבחירות, אך בתל-אביב חבר יקר מתמודד ברשימתו של אסף זמיר. אם אני זוכר נכון, הוא גם ממוקם רביעי ברשימתו למועצה. בירושלים, עיר אהובה, ברור לי מה הייתי מצביע, אבל אומר רק שאני סולד מהניסיון להמליך פוליטיקאי ארצי על עיר. בקרית ארבע, התמודדתי כמועמד לא ריאלי ברשימתו של אליעזר רודריג – ואמליץ למקורביי להצביע בעדו גם הפעם. בבנימין, בה יש לי זכות הצבעה, לא הגעתי למסקנה כלשהי לגבי המועמד המתאים.
ירושלים
| מועמד | לייקים כללי | פר פוסט | תגובות | שיתופים | צפיות (באלפים) | גוגל |
| אלקין | 42,440 | 365.5 | 110.8 | 52.8 | 25.2 | 8 |
| אלקין (ללא נתניהו) | 256.125 | 72.87 | 39.37 | 24 | ||
| עופר ברקוביץ | 21,042 | 338.3 | 39.4 | 32.7 | 10.3 | 17 |
| משה ליאון | 12,368 | 446.5 | 94.1 | 28.3 | 36.16 | 16 |
| יוסי דייטש | 1,507 | 210.2 | 21.6 | 17.1 | 6.7 | 21 |
בעיר הבירה, ראוי לשים לב למעורבות הנמוכה להפתיע אצל ברקוביץ', שמסמל את ירושלים החילונית והליברלית – ובמילים אחרות, זאת שגולשת בפייסבוק. דווקא אצל משה ליאון נרשמת מעורבות גבוהה, אולי גם בגלל מימון חכם. אצל אלקין בולטת מאוד תמיכת נתניהו, שמקפיצה את המעורבות בדף שלו לגבהים לא רגילים. אגב, לפי גוגל – המועמד שמושך הכי הרבה תשומת לב בשבוע האחרון – סגן ראש העיר, יוסי דייטש.
בנימין
| מועמד | לייקים כללי | פר פוסט | תגובות | שיתופים | צפיות (באלפים) |
| שילה אדלר | 1,046 | 89.3 | 10.9 | 7.4 | 1.66 |
| ישראל גנץ | 5,099 | 89.2 | 13 | 11.9 | 1.7 |
.
אשתי אמרה לי: הקהל של גנץ לא בפייסבוק. ובכן, יכול להיות שהוא אכן איננו בפייסבוק – אבל גם הקהל של אדלר לא לגמרי שם, ואם כן – הוא פחות מזה של גנץ. לפי מדד הפייסבוק, הפטרון בצלאל סמוטריץ' יכול לסמן וי גדול: ישראל גנץ הוא ראש המועצה הבא.
תל אביב
| מועמד | לייקים כללי | פר פוסט | תגובות | שיתופים | צפיות (באלפים) | גוגל |
| אסף הראל | 51,863 | 456.6 | 57.6 | 88 | 41.5 | 5 |
| רון חולדאי | 46,339 | 471.1 | 63.8 | 51.7 | 21.75 | 5 |
| אסף זמיר | 13,926 | 373.5 | 55.3 | 26.7 | 24.4 | 12 |
מי יהיה ראש העיר הבא בתל-אביב? לפי מדד הפייסבוק, מה שהיה הוא שיהיה. ובכל זאת, כמות הצפיות הנמוכה במיוחד של חולדאי מראה עייפות כלשהי בקרב המחנה שלו ואולי בכל זאת בימים האחרונים זמיר יצליח לעשות מהפך. נקודה שחשוב להדגיש – לאסף זמיר אין עמוד פייסבוק של פוליטיקאי. הוא מתנהל באמצעות הרשימה שלו בלבד. בחירה מעניינת, שתשפיע בוודאי על הרכב הקואליציה הבאה בעיר העברית המודרנית הראשונה. מה שכן, כאן חוזרת התופעה שראינו בירושלים: הצעירים, שלכאורה אמורים להיקשר עם המועמד החדש והטרי לא נוכחים באותה רמה בפייסבוק. האם כולם ברחו לאינסטוש? אגב, לפי גוגל – המועמד שמושך הכי הרבה תשומת לב במחוז תל-אביב בשבוע האחרון – סגן ראש העיר, אסף זמיר.
חיפה
| מועמד | לייקים כללי | פר פוסט | תגובות | שיתופים | צפיות (באלפים) | גוגל |
| יונה יהב | 12,944 | 211.5 | 37.2 | 24 | 5.8 | 3 |
| עינת קליש | 12,254 | 187.9 | 42.4 | 42.8 | 8.5 | 11 |
מסתבר כי לראש עיריית חיפה אין עמוד פייסבוק, אלא פרופיל פשוט. הדבר מאפשר לו לשמור על חזות עממית, בה תיוגים פשוטים (ומפרגנים כמובן) יכולים להופיע בעמוד שלו. עם זאת, השימוש שלו בשני סרטונים לאורך עשרת הפוסטים האחרונים מראה כי יש מלאכת מחשבת כלשהי בניהול הדף. לצד זאת, המעורבות בעמוד של קליש-רותם גבוהה בהרבה. כאן מדד הפייסבוק חד-משמעי: לראשונה מזה 15 שנים, לחיפה תהיה ראש עיר חדשה. לפי גוגל יחס החיפושים בין השניים הוא 11 ל-3 לטובת קליש.
קרית ארבע
| מועמד | לייקים כללי | פר פוסט | תגובות | שיתופים | צפיות (באלפים) | גוגל |
| מלאכי לוינגר | 296 | 97.3 | 14.5 | 10.1 | 1.68 | |
| אליהו ליבמן | 120.1 | 14 | 9.5 | 12.5 | ||
| אליעזר רודריג | 411 | 55.2 | 11.5 | 11.7 | 1.56 |
בקרית ארבע מתרחשת אנומלי. לאנשים, כך נראה, אין פייסבוק. במצב כזה, קצת קשה לבנות קמפיין רשתות חברתיות. למרות זאת, ניתן לזהות מגמות סותרות. שלושת המועמדים מנהלים עמודים פרטיים, כאשר ליבמן השיק עמוד ייעודי לפני ארבעה ימים, ורודריג מנהל כזה מזמן (היחיד עם מספר עוקבים שניתן לכמת אותו). לוינגר מצליח ליצור מעורבות משמעותית בדף, עם דירוג שני בכל המדדים למעט בתגובות. המרחק בינו ובין ליבמן אינו גדול. מי שנמצא בפער משמעותי אחריהם הוא רודריג. למרות שלמדד הפייסבוק אין כאן תשובה ברורה, נראה שגם בהתנחלות העברית הראשונה, מה שהיה הוא שיהיה.
לסיכום
ירושלים – משה ליאון; חיפה – עינת קליש; תל אביב – רון חולדאי; בנימין – ישראל גנץ; קרית ארבע – מלאכי לוינגר.
קצת על הרבה 
לא הבנתי בקרית ארבע מלאכי או ליבמן?
עבור קרית ארבע כתבת "מה שהיה הוא שיהיה", ובסיכום חזית ניצחון לליבמן. פספסתי משהו?
חוץ מזה – סקירה מרתקת