כה אמר קופל: הדיאגנוזה של השמאל – מחלה סופנית?

על השבוע

איזה שבוע! הבחירות נגמרו והחתרנות האמריקאית תחת יסודות הקיום שלנו החלה – אובאמה דחה את הברכה המסורתית לראש הממשלה נתניהו ע"מ להשפילו. מיד לאחר מכן תקף את נתניהו על דבריו כי יש לצאת להצביע בעקבות אחוזי הצבעה גדולים במגזר הערבי, מתקפה שמלאכיו בציון בדמות המפלגות הערביות ומר"ץ קידמו, עתה הגיע תור "ישראל חשפה תוכן משיחות הגרעין" ולאחר מכן פירסום סודות מדינה כגון 'דו"חות על הגרעין הישראלי'. 

 ושוב התקשורת הישראלית נדבקת לצורת המסר:"מה ז"א ריגלנו?" או "יש לנו גרעין?" במקום למסר עצמו: הסכם כניעה אמריקאי לתוכנית הגרעין האיראנית והפקרת ישראל. עולם כמנהגו נוהג והממשל הנוכחי בשנאתו האי-רציונאלית פועל.

אבל…זה לא הנושא החשוב, הנושא החשוב הוא התקשורת הישראלית והאבחנה המדהימה שהיא תואמת למודל קובלר –רוס. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: הדיאגנוזה של השמאל – מחלה סופנית?"

קצת על הרבה – מוצ"ש ויקרא

שתי מדינות לשנים עמים?

פשוט מחליפים!

זה אנחנו או הוא,

או הם.

 

תכל'ס,

ליברמן. השמאל של ישראל

מפסיקים להתנצל.

חשוב לזכור את החיים עצמם,

עושים כאן מהפך,

בנט זה אח.

 

וגם: תחושות מההפגנה ביום ראשון, מי יביא את השלום, מה אפשר ללמוד מפייסבוק וקטע נוסף מתוך 'מעגלים של אור' להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ויקרא"

קצת על הרבה – מוצ"ש תְּצַוֶּה | זכור

"לא!", היא צעקה. "אין שום סיכוי שאני עושה את זה! אני לא מפקירה את הבן שלי, הוא כל מה שנשאר!". עיניה ברקו מזעם, שיניה רשפו אש. "את לא רואה? הוא מעכב את כולנו, ואנחנו חייבים לזוז מהר", הוא אמר. "אתה אבא שלו, איך אתה יכול לעשות את זה?", היא שאלה. "אני ממשפחה שחורה, זה קורה אצלנו כל הזמן", הוא אמר בהלצה, אך שב והרצין כשראה שהיא לא משתעשעת מההומור שלו, גם לא הפעם. "תראי, אני אומר את זה דווקא מתוך רצון שהוא יצליח להמשיך ולחיות", השיב לבסוף. "זה הדרך היחידה שבה אולי יהיה לו סיכוי לחיות בלי שזה יפגע בכולנו". "סיכוי לחיות?", כעת היא ממש נבחה עליו. "סיכוי לחיות? אחרי כל מה שהם עשו לנו? אחרי מה שהם עשו לך?" היא הישירה מבט אליו, והוא נרתע. התכופף והתכנס בתוך עצמו.

וגם:ניתוח סקר מיוחד על המפלגה השנייה שהיינו מצביעים לה אם לא המפלגה שאנחנו כבר מצביעים לה; למה ב-18 במרץ אוכל את הכובע ומה עובד ב'שושבין להשכרה' וכמובן מעגלים של אור מתחיל מחדש.

 קצת על הכלב | קצת על הכובע | קצת על הקונגרס | קצת על הלקוח | קצת על הדרבי | קצת על שושבין להשכרה | קצת על אור

להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש תְּצַוֶּה | זכור"

קצת על הרבה – מוצ"ש תרומה

הוא היה איש חזון מסוג אחר. הוא לא פיתח את האגו האישי שלו, אך ידע לשמור על מקומו. הוא ידע לזהות את המקום בו הוא נכנס לתהליך ההיסטורי שהאמין שמתרחש, והיה כן מספיק כדי לשים את עצמו בצד ולהזמין את בנט לעמוד בראשות הרשימה. חשבו על הגדולה של המהלך, להבין את החשיבות שלו ולהבין שאתה בסה"כ דמות משנה, שצריכה להניע את הדמות הראשית כדי לעשות את שלה.

וגם: הצגה של שהרה בלאו, ספר חדש שנקרא בין לילה, וסיום הקטע הראשון של 'מעגלים של אור'.

קצת על אורי | קצת על החנות | קצת על קצת | קצת על שהרה | קצת על פרויקט רוזי | קצת על הכלב | קצת על מעגלים של אור להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש תרומה"

קצת על הרבה – מוצ"ש יתרו

המשרד של גילי היה מכוער. לא הייתה דרך אחרת לתאר את זה. הקירות היו צהובים, אור לא הייתה בטוחה למה  הצהוב היה כה דהוי. היא התלבטה אם היו פעם לבנים, או כי מישהו בחר לצבוע את הקירות בצבע הזה. על הקיר היו שלוש ציורים של דמויות המזכירות צורת אדם. דמות אחת הייתה זכר, דמות שנייה הייתה נקבה. בציור הרחוק ממנה הנקבה הייתה שעונה על הזכר, כאילו ידה על העליונה. בתמונה המרכזית ניצבות שתי הדמויות זו מול זו, בסימביוזה, בהרמוניה. בתמונה השלישית, הקרובה אליה, ציפתה אור שתהיה שם עליונות של גבר, אך במקום היא מצאה שם כאוס. היא חשבה על עצמה ועל אורן. כשידו על העליונה, כמו עכשיו, יש כאוס. כשידה על העליונה, היא נכנעת לזרועותיו.

עוד קטע מתוך מעגלים של אור, וגם: סופית, הליכוד ירוץ בלי מצע. מה למדתי בבר אילן ומה הפרדוקס שנוצר ב'צוק איתן' וכמה שחקני בית יש במכבי? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש יתרו"

קצת על הרבה – שבת בשלח | שירה

"היו ימים שהיא תהתה אם הוא עוד חי, והיו כאלו שהיא שאלה את עצמה אם הוא אי פעם אהב אותה. המקום שלה בעולם התערער. היא לא ידעה אל מי לפנות. היא ידעה שהוא לא מת, היא הבינה שהוא נעלם. לאן? למה? איך הוא עשה את זה? השאלות הללו נותרו עבורה פתוחות, משאירות בתוכה חלל שכל כולו סימן שאלה. כשאורן נעלם, היא איבדה את המקום היציב שלה, את הבסיס שלה. היא לא ידעה אם להתפטר מהעבודה, היא לא ידעה אם לעבור דירה, לעזוב את הארץ, או להתאבד. היא פשוט לא ידעה. ובתוכה, כמו סימן השאלה, אט אט גדלים להם חיים. כגודל השאלה, גודל הנקודה הנראית באולטרסאונד, שהולכת וגדלה, ומביאה איתה שאלה בפני עצמה."

המדור החדש ממשיך, וגם: מה היה צריך לעשות בנט עם אוחנה, האם יש עתיד היא בכלל מפלגת ימין, מה באמת חושבים אנשים לחוצים ותשובה מאוחרת לנאום ה'ציונות' של סתיו שפיר.

קצת על אלטלנה | קצת על הקשקש | קצת על הלקוח | קצת על ההכרה | קצת על האופיום | קצת על אלף שמשות זורחות | קצת על אור

 
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – שבת בשלח | שירה"