המשרד של גילי היה מכוער. לא הייתה דרך אחרת לתאר את זה. הקירות היו צהובים, אור לא הייתה בטוחה למה  הצהוב היה כה דהוי. היא התלבטה אם היו פעם לבנים, או כי מישהו בחר לצבוע את הקירות בצבע הזה. על הקיר היו שלוש ציורים של דמויות המזכירות צורת אדם. דמות אחת הייתה זכר, דמות שנייה הייתה נקבה. בציור הרחוק ממנה הנקבה הייתה שעונה על הזכר, כאילו ידה על העליונה. בתמונה המרכזית ניצבות שתי הדמויות זו מול זו, בסימביוזה, בהרמוניה. בתמונה השלישית, הקרובה אליה, ציפתה אור שתהיה שם עליונות של גבר, אך במקום היא מצאה שם כאוס. היא חשבה על עצמה ועל אורן. כשידו על העליונה, כמו עכשיו, יש כאוס. כשידה על העליונה, היא נכנעת לזרועותיו.

עוד קטע מתוך מעגלים של אור, וגם: סופית, הליכוד ירוץ בלי מצע. מה למדתי בבר אילן ומה הפרדוקס שנוצר ב'צוק איתן' וכמה שחקני בית יש במכבי? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש יתרו" ←

מי אשם בגיוס חרדים? מה השמאל ממשיך לעשות לימין? ואיך תיקן בנט את הנזק משבוע שעבר? ולמה כדאי למשה פייגלין להיזהר?

קצת על שולץ | קצת על השמאל | קצת על המינתיפאדה | קצת על הניצחון | קצת על סבאח | קצת על חרדים | קצת על הקלפים | קצת על הכמיהה | קצת על הר הבית | קצת על ויקהל

להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש וַיַּקְהֵל" ←