אליש: על צלחות מנופצות ופוסטים ויראליים

השעה 11:00, בראנץ' עם חברה בגרג של בר-אילן. בפנים קריר, בחוץ נעים אבל אין מקומות ישיבה. איתרנו שולחן, התיישבנו ופרקנו את המיטלטלין. דיברנו על העומס בעבודה ועל עבודות הגשה, על הטיול הקרוב ועל רעיונות וראיונות, על תקופות טובות ותקופות לחוצות ועל שעות שינה בין לבין, על טעויות שבדרך וטעויות של בערך וטעויות שאפשר עוד למנוע. … להמשיך לקרוא אליש: על צלחות מנופצות ופוסטים ויראליים

כה אמר קופל: על ההגמוניה בישראל – אנקדוטה סמלית

 על הקריאה לפעולה "בְּרֵאשִׁית הָיָה הַמַּעֲשֶׂה"!* (פאוסט, גתה) ראשית ובקצרה, האתוס הציוני, המיתוסים המרכיבים אותו, הסולידריות שסמל-איתן יוצר בחברה, כל אלו נמצאים על המזבח. מאכלת הכהן מונפת אל-על, אולם לא אשמת הכהן ברצח, לא אשמת הכהן והסכין באם יחדר הבשר אלא אשמת המלאך – שלא פעל ועצר יד הכהן בזמן. מיכאניזם יצירת הסמלים בחברה הישראלית חדל … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: על ההגמוניה בישראל – אנקדוטה סמלית

אליש: Aunt Elsa

מה שוקל יותר, קילו ברזל או קילו נוצות? שנה זה הרבה זמן, או קצת? החיים שלנו - עוברים לאט או מהר? מה יש יותר בכוס - מים או אוויר? העולם הזה - יותר טוב או יותר עצוב? * איזה מוזר זה, ברגעים הראשונים. זה מוזר כי בדרך כלל את מקבלת את הידיעה אחרי שעובר זמן … להמשיך לקרוא אליש: Aunt Elsa

על האצולה הכפרית-ישראלית

על הלבנטיויזיון – Levantivision "...כאן מונח חידוש עיקרי של הכל. ידיעה פילוסופית אינה מתרחשת בחלל לוגי טהור משל עצמה אלא, כאמור, היא מיצוי והמשגה של צורות חיים חברתיים, תודעתיים, פוליטיים וכו'. כפי שכבר נתגשמו במציאות. הידיעה תלויה גם בהיסטוריה של עצמה וגם בהיסטוריה של צורות תרבות אחרות, מעשיות, המגולמות בעולם האובייקטיבי, שאותם היא מנהירה. זהו … להמשיך לקרוא על האצולה הכפרית-ישראלית

אליש: מונולוגים משמאל למחיצה

בחורה בת כמעט עשרים ושתיים מגיעה לבית הכנסת בזמן לקריאת התורה נדיר שזה קורה, אבל השבוע כן. זו הפרשה של אבא והוא לקראת סיום כשהיא מגיעה כך שהיא מספיקה בעיקר את ההפטרה.     ספר הושע, פרק ב' ושוב עם ישראל עשה את הרע בעיני השם כלומר, עשתה. עם ישראל הוא אישה שזינתה האל הוא … להמשיך לקרוא אליש: מונולוגים משמאל למחיצה

אליש: על הפער

שלושה חברים היו תקועים על אי בודד, ואני משוכנעת שכבר סיפרתי את הסיפור שלהם מעל הבמה הזו. האוכל שהיה ברשותם החל לאזול, וברור היה שאם לא יזעיקו עזרה בדרך כלשהי, נחרץ גורלם למות. לאחר הכנות רבות, ניסה החבר הראשון לצלוח את מאת הקילומטרים שהפרידו בין האי ובין המדינה הקרובה. הוא שחה במרץ, אך לאחר עשרה קילומטרים, … להמשיך לקרוא אליש: על הפער

כה אמר קופל: על המורדים במציאות – "הרציונאליסטים"

על המתח בין תיאוריה ומעשה ~ בין ידע טכני וידע מעשי "המונארכיה החילונית הקרויה 'אימפריה', הריהי שלטון יחיד ועליון על כל מה שיד הזמן בו, כלומר בכל אלה ועל כל אלה שהזמן הוא חוקם" דאנטה אליגיירי, על המונאריכה דאנטה, האמן וההוגה האיטלקי הידוע כתב והגדיר  את המושג מונארכיה-חילונית בבסיס לכל נימוקיו למען המונארכיה. בהתעלם מטענתו … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: על המורדים במציאות – "הרציונאליסטים"

כה אמר קופל: שוברים שתיקה על 'שוברים שתיקה'

הפעם נעסוק בשאלות העומק, בחתך רוחבי נביט לקרביו של ארגון 'שוברים שתיקה' ולבסוף אמירה על הדמיון בין 'שלום עכשיו' והנושא אליו התגלגלה הפגנת הקהילה האתיופית, שהחלה כהפגנה נגד אלימות משטרתית מפלה והסתיימה בטענות 'קליטה עכשיו'. על שוברים שתיקה - א' ישנים על מזרונים שלהם... היה קטע ממש חזק של ויכוח על אם מותר להשתמש להם … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: שוברים שתיקה על 'שוברים שתיקה'

אליש: העולם, קצת אחר-כך

"קהל נכבד. אנו עומדים להתחיל בהצגה. צילום מכל סוג שהוא אסור בהחלט לאורך כל ההצגה. אנא כבו את המכשירים הסלולריים שברשותכם, כדי שלא להפריע לשחקנים. ערב טוב, וצפייה מהנה." הצגות ואני זה סיפור אהבה. ההצגה הראשונה שראיתי, לא כולל הפקות מתנ"ס, הייתה הצגה בשם 42nd Street. הייתי בת 6 וההצגה הייתה בברודווי ממש, אבל לא … להמשיך לקרוא אליש: העולם, קצת אחר-כך

על רוחו של קישון – שטה על פני ים המציאות

על השבוע מאחר והקואליציה עוד לא הוקמה וההסדרים בין הצדדים לא נוסחו במלואם אני נמנע מלהציף את ביקורתי. כתבתי במאמרי "על הסיכוי לרפובליקה שלישית" את הנדרש – את המהפכה הנדרשת ביחסי הרשות השופטת והרשויות האחרות. הערת אגב: הרדיו מנפיק מחשבות אבסורדיות. במהלך האזנה למשדר חדשות שמעתי כותרת לפיה 'נער פלסטיני נפצע באורח בינוני בעקבות ירי … להמשיך לקרוא על רוחו של קישון – שטה על פני ים המציאות

אליש: על המקרה המצער

לפני שנה אחת ויום אחד, נפל דבר בעולם שלי. אפשר לקרוא לזה, אולי, המקרה המצער. ככה, בקוד. לכל הפרשיות ההיסטוריות יש שמות קוד כאלה, כותרות גדולות, כמו למבצעים בעזה. פרשת ילדי תימן, טיסת השוקולד, פרשת המעטפות, התרגיל המסריח, קמפיין הגוועלד. פרשיית הבקבוקים, הניצבים, הנרות הריחניים. שתי מילים, וכולם כבר יודעים על מה מדובר. הם יודעים … להמשיך לקרוא אליש: על המקרה המצער

קצת על האחר | מוצ"ש אחרי-מות/ קדושים

הרב שעל שמו נקראתי אומר כי "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה. אך מיהו אותו רע, ואיך נבין אותו, אם לא נאהב את עצמנו? השבוע אגע במעבר החד בין הזיכרון והעצמאות, על אסונות שפקדו עמים זרים, על החיבור המתרקם בין המגזר הערבי והממסד הישראלי וגם נתון מעניין על הקהילה ההומולסבית. קצת על השמחה | … להמשיך לקרוא קצת על האחר | מוצ"ש אחרי-מות/ קדושים

על מאמרו של פרופסור אריאל רובינשטיין – "למה" צריך לבטל את יום השואה?

על השבוע השבוע כולו בסימן ימי האבל והתשובה החילוניים של הדת החדשה שקמה בישראל – הלאומיות היהודית. בעוד הציבור השמרני, המסורתי יותר, נוטה למזג את המסורת הדתית והתרבותית עם הדת הלאומית הנ"ל, הציבור הרדיקלי מנסה לשבור כל אתוס המשמר אותה. הדוגמה הבולטת של השבוע וזה שלפניו היא טורו של פרופסור אריאל רובינשטיין, זוכה פרס ישראל … להמשיך לקרוא על מאמרו של פרופסור אריאל רובינשטיין – "למה" צריך לבטל את יום השואה?

אליש: זכרונוגרפיה

בטקס יום הזיכרון בכיתה ה' קראתי את השיר ואחי שותק של אמיר גלבוע. "אחי חזר מן השדה בבגד אפור", כותב גלבוע, ואני יכולה עדיין לראות את מגרש הספורט פרוש לפניי בשמש היוקדת של 2004. אבא שלי הנחה אותי לקרוא לאט, חזק וברור, לא למהר ולא לבלוע הברות. הטקסט הזה היה מקודש עבורי. למדתי מילים כמו … להמשיך לקרוא אליש: זכרונוגרפיה

קצת על הפיניקס: בין הקדושה והחול | מוצ"ש תזריע מצורע

השבוע הדיון נסוב סביב הנושאים העמוקים ביותר שלנו, מאמיר חצרוני ועד מירי מיכאל. "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא מהתופת. "לעולם לא שוב", אנחנו אומרים שוב ושוב. אנחנו אומרים את זה כבר 70 שנה, בלי שהסוף נראה לעין. אבל מהו הדבר בעצם שאנחנו מבקשים שלא ישוב עוד? מהי התחושה שמלווה אותנו כבר … להמשיך לקרוא קצת על הפיניקס: בין הקדושה והחול | מוצ"ש תזריע מצורע

אליש: יומן מסע

לפני ארבע שנים, בטקס יום השואה התשע"א, הייתי עדה טרייה. המטוס הננסי שלקח אותנו לפולין קצת אחרי פורים של כיתה י"ב, החזיר אותנו קצת לפני פסח של אותה שנה, כאילו שלא עברנו בשבוע אחד 6 שנים של בטן מכווצת. חזרנו עמוסות עד לארובות עיננו השורפות במטען נפיץ מאין כמותו, מהסוג שלא אמורים להעלות למטוסים בכלל. … להמשיך לקרוא אליש: יומן מסע

קצת על הרבה – אנשים, אמן, סל"ה | מוצ"ש שמיני

  "אני לא זוכר מתי היה היום בו הבנתי שהדבר הכי מעניין בעולם הוא אנשים. מתחת לכל המסכות הרגילות שאנחנו לובשים, החיוכים והכעסים, השמחה והעצב, מסתתרים ימים, חודשים ושנים של חוויות. ומאחורי כל התנהגות שאנחנו לא מבינים, מסתתר לו סיפור שלא סופר. ואם הסיפור היה מסופר, אז היינו מבינים. כמו שלכל איש יש שם, לכל … להמשיך לקרוא קצת על הרבה – אנשים, אמן, סל"ה | מוצ"ש שמיני

אליש: סדר בראש

מעגל השנה הוא ממזר לא קטן. הדבר שאנחנו עושים יותר מכל דבר אחר, ושמזיק לנו יותר מכל דבר אחר, הוא לערוך השוואות - ומעגל השנה כמעט מתחנן שנעשה את זה. איפה היינו בפסח שעבר, ואיפה אנחנו השנה. מתי היה יותר כיף. מתי ניקינו יותר באפקטיביות. מתי נלחצנו פחות. מתי הצלחנו יותר. למי שלחנו הודעות ערב … להמשיך לקרוא אליש: סדר בראש

קצת על הרבה – דחיית סיפוקים | פסח

פסח מביא איתו תמיד זמן של חשבון נפש, מעין בחינה השוואתית בין הזמן של היום ובין הזמן שהיה. זו מין מתנה משונה כזאת שאלוקים נתן לנו. ותמיד כשאתה בוחן אחורה, אתה תוהה אם הפעם טוב יותר או לא. אתה מסתכל על החמץ שאתה נפטר ממנו השנה, ומתלבט. לא, אתה תוהה. אתה תוהה, למה לעזאזל החמץ אותו חמץ משנה שעברה, למה שום דבר לא משתנה. שום דבר לא השתנה. למה אתה לא משתנה. מה נמצא שם עמוק בפנים שיוצר את אותו הלכלוך, את אותו האבק, שגורם לך שנה אחר שנה להתמודד עם אותן בעיות רק בווריאציה חדשה.

כה אמר קופל: הדיאגנוזה של השמאל – מחלה סופנית?

על השבוע איזה שבוע! הבחירות נגמרו והחתרנות האמריקאית תחת יסודות הקיום שלנו החלה – אובאמה דחה את הברכה המסורתית לראש הממשלה נתניהו ע"מ להשפילו. מיד לאחר מכן תקף את נתניהו על דבריו כי יש לצאת להצביע בעקבות אחוזי הצבעה גדולים במגזר הערבי, מתקפה שמלאכיו בציון בדמות המפלגות הערביות ומר"ץ קידמו, עתה הגיע תור "ישראל חשפה … להמשיך לקרוא כה אמר קופל: הדיאגנוזה של השמאל – מחלה סופנית?