אליש: סיפור שקרה באמת

יש שבתות שאני פשוט מאוהבת בביל ווטרסון. אני לא יודעת כמה אוספים שלו הצטברו אצלנו בבית, אבל קאלוין והובס הם אורחי כבוד בסלון שלנו כבר במשך שנים. קאלוין החצוף, הילד הבולנדיני הנצחי, והובס הנמר שאף אחד לא יודע אם הוא באמת חי או שהוא חבר דמיוני של קאלוין, והעולם המופלא שביל יצר סביבם. ירשנו את … להמשיך לקרוא אליש: סיפור שקרה באמת

אליש: מחשבות מהחמ"ל (בחירות לאגודת הסטודנטים בבר-אילן)

1. יש מילה בעברית שהפירוש שלה הוא ההפך מרומן? הלא-רומן שלי עם פוליטיקה התחיל לפני תשע וחצי שנים. ההתנתקות, כנראה האירוע המדיני המשמעותי ביותר שקרה במהלך חיי, התרחשה כשאני הייתי עדיין צעירה מידי כדי לעכל אותה. צעירה מידי כדי להשתתף בה אינטלקטואלית או פיזית. הייתה השתתפות רגשית מסוימת, והרבה השתתפות וואנאבית. מזויפת. אני זוכרת ששרנו … להמשיך לקרוא אליש: מחשבות מהחמ"ל (בחירות לאגודת הסטודנטים בבר-אילן)

אליש: על אדם שהיה לבית

בכל פעם שאני מתחילה לספר את הסיפור הזה, נדמה לי שצריך להתחיל אותו קצת יותר מוקדם. הוא מתחיל לפני עשור, אבל גם לפני שני עשורים, וגם לפני 29 שנה, וגם בשלהי המאה הקודמת. הוא מתחיל כל הזמן, בכל פעם שמתקיימת תפילה בבית הכנסת שלי, או ברית, או ארוחה קהילתית. הוא סיפור על מסורת, על אהבה, … להמשיך לקרוא אליש: על אדם שהיה לבית

אליש לחנוכה: על אמנות הניתוק

במשך הרבה זמן חנוכה היה לי בנאלי מידי. לאהוב את חנוכה הרגיש לי שבלוני, צפוי, לא מספיק מיוחד. חג של שמונה ימים עם אוכל שמיימי, חופש מבית-הספר ואפס חוקים מגבילים? לא חוכמה להצליח עם נתוני פתיחה כאלה. עם הפיג'מה החורפית, הגשם ששוטף את החלונות, הנרות הקטנים, הסביבונים ומטבעות השוקולד, זה כמעט לא הוגן כלפי שאר … להמשיך לקרוא אליש לחנוכה: על אמנות הניתוק

אליש: סיפור בהמשכים

לפחד לא להתעורר בוקר להישאר לבד, להשתגע לא להגשים את שחלמתי הייתי בכל הפחדים האלה כבר. (מישהו אחר, מאיה הרמן ודודי בר דוד) כשהגענו לאוניברסיטה והכול התחיל לקרות, חשבנו על סטארט-אפ. אנשים צריכים ללבוש חולצות עם הכוונות שלהם, Intention Shirts נקרא לזה. זה היה אחרי שפירשתי אמירה של מישהו בצורה הכי הפוכה שניתן, ונמאסה עליי … להמשיך לקרוא אליש: סיפור בהמשכים

אליש: רבות הדרכים

"מי יאמר הנה הדרך הישרה? רע מצמיח טוב, וטוב מצמיח רע." (שלמה המלך ושלמי הסנדלר) אנחנו חיים בחברה הישגית שאוהבת סדר. היא אוהבת לדעת איך הדברים עובדים, ומה צריך לעשות כדי להצליח. לאחר-מכן היא אוהבת לבנות סדר עבודה, תכנית פעולה, שלושה או עשרה או שנים-עשר צעדים. שיקולי עלות-תועלת, סיכוי מול סיכון. היא יודעת שלהצליח זה … להמשיך לקרוא אליש: רבות הדרכים

אליש: פרידה לאין קץ

בלילה שאריק איינשטיין מת יצאתי לדייט הראשון הראשון שלי. הייתי מרוכזת בעצמי כמו שכולנו, אכלתי על זה סרט בהמשכים. הייתי לחוצה לפני ולחוצה אחרי ולחוצה בזמן אמת. בצהרי אותו יום צוות קטן של חברות מהמעונות בחר עבורי בגדים ונעליים ותכנית עבודה לשיער, ובינתיים איש בן 74 שאני לא מכירה הובהל לאיכילוב. בערב ישבנו בארומה ושתינו … להמשיך לקרוא אליש: פרידה לאין קץ

אליש: סיפור על מאבק וחושך

" אתם באמת מאמינים שהאנשים האלה, בני האנוש הללו, ישתמשו בילדיהם כמגן אנושי? תפעילו את הלב שלכם." מארק רופאלו, שחקן אמריקני המוכר בעיקר בזכות תפקידו כענק הירוק, היה רק אחד מאנשי התעשייה ההוליוודית שהתבטאו בקיץ האחרון בעניין הלוחמה בעזה. פנלופה "רצח עם" קרוז, רוזי "טבח מכוון" או'דונל, סלינה "התפללו למען עזה" גומז, ג'ון "זו לא … להמשיך לקרוא אליש: סיפור על מאבק וחושך

אליש: שקרים קטנים ויפים

כשהייתי קטנה, לא ידעתי שאני חלק מסטטיסטיקה. לא ידעתי שיש אנשים שחוקרים אותי, את הדברים שאני אוהבת, את הדברים שאני חולמת, את המחשבות שאני חושבת. אלו לא היו הנושאים שהעסיקו אותנו בכיתה ה', לא העלינו על דעתנו שאנחנו מעניינות מישהו. היינו שורה של תופעות, אין ספק בכך. במבט לאחור אני יודעת שהכיתה שלי בבית-הספר היסודי … להמשיך לקרוא אליש: שקרים קטנים ויפים

אליש: של מי השנה הזאת בכלל?

"אין ספק שזו הייתה השנה שלו", נפתח התקציר שהתנוסס על שער המגזין. זו הייתה כתבת פרופיל מיוחדת לכבוד סוף השנה האזרחית, וככה החליטו שם בחדר הישיבות של משרדי המגזין בעל התפוצה הרחבה בישראל- שזו הייתה השנה שלו. המעבר לדירה משותפת לו ולבת-זוגו, או "ההתמסדות והפרידה מחיי הלילה", כמו שתתמוגג המראיינת. היה גם הסרט שלו שסופסוף … להמשיך לקרוא אליש: של מי השנה הזאת בכלל?

אליש: מכתב פתוח לשנה אָלֶפית שהייתי

בוקר טוב. האמת היא שאני די גאה בך, נראה שלא שכחת כלום במעבר מהבית למעונות. אני יודעת שאת בהיסטריה קלה, אבל בקטע טוב, מוכנה לשעוט על ההתחלה החדשה הזאת ולקפל אותה כמו נייר לצורה של פרחים ומדרגות ואהבה ובית. הכול נראה לך מאוד גדול בינתיים, ואתמול בלילה כשלא הצלחת להירדם, הדפסת את המפה של הקמפוס … להמשיך לקרוא אליש: מכתב פתוח לשנה אָלֶפית שהייתי

אליש: קיצור תולדות האנושות

בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. * יש משהו מטורף בסיפור הבריאה שגדלנו עליו. הוא מתפקד כשיר ילדים, כחומר פילוסופי במחשבת ישראל וכדימוי שלא נשחק ליצירה ולהתחלה. זה הסיפור הראשון שלנו, הסיפור הראשון שהתרחש, ואחד המופרעים שמופיעים בתנ"ך. סיפור לידתו של … להמשיך לקרוא אליש: קיצור תולדות האנושות

אליש: ארץ לעולם לא

האגדה מספרת על ארץ קטנה, צהובה ומרובעת. מספר האזרחים בארץ הקטנה עול ויורד תדיר, אם כי ניתן לזהות דפוס מסוים: האזרחים מהגרים פנימה תדיר יותר משהם עוזבים. שמעתי מכמה מהם בעבר שהם דווקא היו שמחים להמשיך הלאה לארצות אחרות, אבל איך אומרים, לא מסתדר. עד שמישהו עוזב עשוי לעבור זמן רב מאוד, אז החבר'ה די … להמשיך לקרוא אליש: ארץ לעולם לא

אליש: אקסיות ששומרות על קשר

- מעכשיו, כוונה בתפילה. - מעכשיו, ברכות השחר. - מעכשיו, מודה אני בבוקר. (ראשי השנים תשע"ב, תשע"ג ותשע"ד בהתאמה) ככה זה ראשי שנים. כאלו הן התחלות חדשות. תמיד לימדו אותי לקחת בכל פעם רק צעד אחד קטנטנן, וככה לנצח את השגרה ואת השחיקה ואת העייפות. וזה מעניין, כי במקום להצליח ולקבל כוח לקבל על עצמי … להמשיך לקרוא אליש: אקסיות ששומרות על קשר

אליש: לפני סיום

אם עץ נפל ביער ואף אחד לא שמע אותו, האם הוא השמיע צליל? סופים הם לא דבר של מה בכך. כבני אדם, אנחנו גדלים עליהם. נגמרת כיתה א', מתחילה כיתה ב'. נגמר הסרט, מתחילות הכתוביות. נגמרת המסיבה וצריך ללכת הביתה. כשמגיע סוף ההרצאה יש כבר דגדוג באוויר, עוד לפני שנאמרות המילים האחרונות. סוף הספר יהיה … להמשיך לקרוא אליש: לפני סיום

אליש: אלול במרכז הסיוע

לכל אלול יש את הפאנץ' שלו. אלול אחד ועוד אלול, ויש בהם משהו שמוכר כבר. אותן החלטות פחות או יותר, אותו קול קטן שמסתכל יום אחד בלוח השנה ואומר "איך יכול להיות שכבר כ' באלול?!" אותה אווירה של התחדשות, אותה התקווה. אבל לכל אלול יש את הפאנץ' שלו. לפני שנתיים הייתי בתחילת דרכי כבת שירות, … להמשיך לקרוא אליש: אלול במרכז הסיוע

אליש: בין אלול לספטמבר

"העברות שבין אדם למקום - יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו - אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו." (יומא, ח') שנת צהריים בשבת זו לא דרישה מוגזמת. הייתה שבת עמוסה באנשים ומפגשים, ובסך-הכול רציתי לתפוס תנומה קצרה. היא עוד תדיר שינה מעיני במוצ"ש, אבל כאדם בוגר זכותי לקבל את ההחלטה הזו. המזגן … להמשיך לקרוא אליש: בין אלול לספטמבר

אליש לראשון בספטמבר: מסקנות מחיי כמתחילה

"אז מה את עושה בשנה הבאה?" היא מגיעה מכל עבר, השאלה הזאת, גם מאנשים שמעולם לא חשבת שחייך מעניינים אותם. בקידוש בבית-הכנסת, במפגשים מפתיעים ברחוב, סביב שולחן השבת, כולם רוצים לדעת מה את עושה בשנה הבאה. או איפה את נמצאת. או מה קורה איתך. הדרכה תנועת נוער? איזה יופי! העמקת יהדות? מה את אומרת! בר-אילן, … להמשיך לקרוא אליש לראשון בספטמבר: מסקנות מחיי כמתחילה

אליש: לא מקשיבים

"לפני אמשים מספר גיליתי באורח מקרי לגמרי, שהבריות אינם מקשיבים." (אפרים קישון) כסטודנטית לתקשורת ולסוציולוגיה, אני יכולה לומר שעל הנייר אני לומדת את מה שאני אוהבת. אלו שתי האהבות שלי: מילים ואנשים. והכי אני אוהבת את המפגש ביניהם. אני אוהבת לשוחח עם אנשים, להקשיב להם, להשמיע, להתכתב. יש איזו התרגשות שמבעבעת כששני אנשים פנימיים נפגשים. … להמשיך לקרוא אליש: לא מקשיבים

אליש: ניו-יורק, זאבים ורובין וויליאמס

באפריל 2010 רובין וויליאמס התארח בתכנית רדיו, וערך בשידור מעין ריאיון עם עצמו: - כששתיתי, הייתה רק פעם אחת שחשבתי לעצמי, לעזאזל עם החיים האלה. - באמת אמרת עכשיו 'לעזאזל עם החיים?' כלומר, שמת לב לשני הבתים שלך? - כן. - שמת לב לחברה שלך? - כן. - שמת לב שזה שהחיים שלך די טובים, … להמשיך לקרוא אליש: ניו-יורק, זאבים ורובין וויליאמס