כה אמר קופל: על הבגידה בדמוקרטיה ועל הבוגדים בשיטה הדמוקרטית

BDS


"שלטון העם, למען העם, על-ידי העם".

נשיא ארה"ב לשעבר, אברהם לינקולן


מבוא היסטורי – (אפשר לדלג אם הזמן דוחק)

בשנות השבעים של המאה ה-19 פעלה ברוסיה הצארית מחתרת סוציאליסטית רדיקלית בשם 'נרודניה ווליה' או בעברית 'רצון העם'. המחתרת הנ"ל נודעה בעקבות רצח הצאר ניקולאי השני. התנועה הושפעה מהוגים מספר, למשל מיכאל בקאונין ופיוטר לאברוב. אחד מעקרונות היסוד של ההגות בה נצרפה התנועה הנ"ל הנו עקרון 'המיעוט המוביל'. 'הנרודניקים' כפי שנקראו, דגלו פעולה שמחוץ למערכת ההסכמים המקובלת במשטר הקיים – המשטר הקיים הוא 'דמון' -שד – "הממסד" שמייצג ומעמיק את הקלקול והחטא.

באקונין כתב בערוב ימין 'מדריך למהפכן' שם נתן למהפכן היתר לכל פעולה, בלי בדיקת בסיסה המוסרי. לאברוב פיתח אסכולה 'אנתרופולוגית' אשר קידשה, במרכזה, את האינדיבידואליות האנושית, נושא האבולוציה ההיסטורית; הכוח החזק ביורת בהיסטוריה הוא כוח היצירה של הפרט. – הצדק, לפי לאברוב יגיע בעקבות הדרכה של המוני איכרים ופועלים בידי אינטיליגנציה מודרכת על ידי 'האמת האבסולטוית'.

בני היסודות הללו נתלכדו ב'נרודניה ווליה' לפעולות טרור רדיקליות שמהותן קריסה. מיעוט קטן של 'אינטיליגנטים' יהיה חוד החנית האוונגרדי של המהפכה, ובעקבותיה "יצמח ממילא" סדר חדש(לפי דבריו של באקונין עצמו). ולדימיר לנין איבד אח במסגרת אחד מגילגולי התנועה, אלכסנד אוליינוב, אולם הקשר המעניין נמצא בלימוד המשוער של העקרון הנ"ל בידי לנין. גם לנין האמין, ברוח 'נרודניקים' כי מיעוט אליטרי ואינטילגנטי, ידריך את ההמונים, אולם בניגוד אליהם הוא ראה את האליטה הנ"ל עומדת בראשותו של סדר מדיני, לא אנרכיה. כך, בקצרה, הוזרק הרעיון 'הנרודניקי' לתוככי מחשבת השמאל העולמי כולו.

אם נבחן את פעולת השמאל החדש בחברה האזרחית ויחסו למטרותיו נראה דמיון רב: הרס סדר ואמונה בצמיחת 'סדר מתוקן' במקומו, ביטול "כללי משחק" דמוקרטיים-ממסדיים אם הם נוגדים את האמונה האישית הנעלה של בן האליטה האוונגרדית ועוד. אלון ליאל מאפשר לנו הקרנה של כמה מהעקרונות הללו בעקיפין, לא מתוך ידיעה אלא מתוך השפעה פילוסופית, סוציולוגית(מסביבתו) ובסופו של דבר, ממורשת האליטה המפא"יניקת שהושפעה גם מתורות 'נרודניקיות'.

א. אלון ליאל יועץ לדיקטטורה – שלטון על העם

עקרון ההסכמיות הוא חלק מהנחות היסוד של המשטר הדמוקרטי. לפי עקרון ההסכמיות חיי חברה ומדינה מסודרים לא יכולים להתקיים ללא מסגרת מאחדת. כך למשל נדרשת הסכמה כללית שיש לציית לכללי המשחק הדמוקרטיים גם במקרה של אי-תמיכה בממשל הנבחר.

החשיפה של 'הייעוץ' של אלון ליאל לשוברים שתיקה מתחדדת לאור הדברים הנוראיים שהוא אמר בתשובה לשאלת פעילי 'שוברים שתיקה' "איזו תשובה אתה נותן לעם, לא לנו המלומדים?". כך ענה היועץ לאנרכיה אלון ליאל: "תשובה שלדעתי אסור לענות אותה, למרות שהיא תשובה נכונה, שהקרב בתוך ישראל הוכרע. הסיבה שצריך לומר היא כי אני מונע, וכל אחד מכם מונע על ידי המצפון…אני מאמין שרק הקהילה הבינלאומית, כמו במקרה של דרום-אפריקה, יכולה לשנות את דעת הקהל"

אלון ליאל אומר מפורשות, בהמשך חברי 'שוברים שתיקה' מאמצים טענתו, כי הם לא מחוייבים לעקרון ההסכמיות – הדמוקרטיה לא מקובלת עליהם כשההכרעה מנוגדת לעמדתם – זהו השבר הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת – זוהי עמדה אנטידמוקרטית שמהותה כפיית עמדה של מיעוט על הרוב.

ב.אלון ליאל מורד בשוויון המהותי – שלטון למען המיעוט

עקרון השוויון בדמוקרטיה בנוי על הנחת יסוד פשוטה – לכולנו קול אחד, שווה משקל, יחדיו אנו מהווים יחידה אזרחית המכריעה, באמצעות הכרעת הרוב, בין עמדותינו השונות. בבסיסו נמצאת הנחת יסוד ליברלית: כל פרט הוא בעל יכולת למחשבה רציונאלית וזכות לחירות להכריע את גורלו בצורה שווה לאחרים בתוך המערכת האזרחית. אין לנו אריסטוקרט בעל קול-כפול, אין לנו כומר בעל פטור ממס או מונרך בעל כוח אבסולוטי.

בתשובה לשאלת אחד מפעילי 'שוברים שתיקה': "את הלגיטימציה שלנו אנחנו מקבלים מהציבור הישראלי, לא? אנחנו לא הולכים ראש בראש עם החברה הישראלית?", עונה ליאל תשובה מסמרת שיער: "איזה לגיטימציה יש לך? יש לך לגיטימצי של שני אחוז, אתה מבין. אבל איזה שני אחוז? של האנשים הכי מוסריים, הכי נבונים, שמסוגלים לראות 20 שנה קדימה, שלא שטופי מוח של הפרופגאנדה הימנית המשיחית."

מסתבר שבעבור אלון ליאל יש קו מגדיר-חופף, אם אתה תומך בעמדתו אתה מוסרי, חכם, זה שלא שבוי ב'מערה' האפלטונית לצלליות "הפרופגנדה הימינית המשיחית" – ליאל לא רואה שוויון מהותי ביני ובינו, הוא בהתאם לא רואה משקל שווה בין קולי וקולו בדמוקרטיה – קולו שווה יותר! הוא בעל משקל סגולי רב יותר מעצם קיומו – פלא, אם כן, שהפתק שלי משול בעיניו לפיסת נייר טואלט? פלא שמרגע שהוכנס לקלפי, עמדתי בעיניו כנייר טואלט משומש? אין להיות מופתעים מכך שהוא חושב שקולו שווה יותר על כן הוא פועל לבטל, לא פחות, באקט דיקטטורי-עקיף, את קולי – ולזאת כמובן שיקרא 'קידמה' ו'דמוקרטיה'.
כך  מפר ליאל את עקרון השוויון הנמצא בבסיסה של כל מערכת דמוקרטית – שוויון הבנוי על One man – One vote

ג. אלון ליאל – החתרנות של החונטה 'האזרחיסטית' – שלטון בידי אחרים

מה ההבדל בינו ובין חונטה צבאית? האמצעים! מה ההבדל בינו ובין האוונגרד הלניניסטי? שום הבדל – שום דבר! הוא רואה בעצמו כחוד החנית של הקידמה ההיסטורית, הוא פועל אחוז משיחיות כי הוא-הוא יגאל אותנו מחטא הכיבוש הקדמון – במקום טנקים, אמצעי השליטה של החונטה הצבאית, הוא שולט ומשפיע על ארגוני החברה האזרחית – החונטה המחתרתית שבסיסה בסבסוד זר!

הוא מציין מפורשות כי הוא לא תלוי בדעת הקהל, משכורתו באה לו מאוניברסיטת ת"א שם "רבים מהפרופסורים חושבים כמוני(כמוהו – ט.ק)". בל נשכח כי אשתו מקבלת משכורתה, בעקיפין, ממדינות זרות – הוא אכן לא תלוי בדעת הקהל – לכן הוא יכול לחתור תחת דעת הקהל ולנסות להנדס את החברה – הוא רוצה לכפות את דעת המיעוט, בכוח זר, על הרוב, או בלשונו:" היציאה החוצה היא לגיטימית במצבים שיש חלק מהציבור שמרגיש שהקונצנזוס הוא שגוי לא מוסרי ומוביל אותנו לאסון" – הנה הוא מורד במלכות – אבוי למי שימרוד בשם ערכים אחרים(ע"ע ההתנתקות מעזה או הסכמי אוסלו והפגנות 'זו ארצנו').

המשמעות ברורה, מאחר ו"המערכת הפוליטית (בישראל) היא אבודה"! הרי יש לפעול בנתיבים עוקפים – יש לעקוף את דעת הרוב באמצעות אליטות מיעוט לא נבחרות בעלות 'דעה נכונה' בחברה האזרחית, מכיוון שהרשות המבצעת נקבעת על ידי הציבור בהכרעת רוב נברא רשות מבצעת חדשה – והיא לא מייצגת אך מסובסדת בהון זר ומוסר טהרני – זוהי אנטי-דמוקרטיה, אלון ליאל חותר תחת רצון העם, הכרעת הפרטים בעם, רצון הגוף הנבחר על ידי העם, באמצעות חונטה לא נבחרת בעלת 'דעה נכונה' שנשתלה או נשתחלה לתוככי מנגנוני הפעל הכוח.

ד.אלון ליאל – יועץ לחתרנות בזירה הבינלאומית

כחלק מהחלפת המנגנונים הנבחרים במנגנונים לא נבחרים, בעלי 'דעות מתקדמות' גם למשרד החוץ קם 'משרד צללים'. מר ליאל המכובד, כיהן כשגריר בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. מעברו הוא שוזר פנינים של ידע. בבואו לחברי 'שוברים שתיקה' הוא מעביר מידע מקצועי: כיצד להפוך את גורלה של ישראל לגורל דרום-אפריקה של תקופת האפרטהייד. הוא, מר ליאל, לא רואה הבדל בין השתיים – משטר גזע על בסיס גנטי ואפליה אזרחית מובנית ומדינת ישראל הדמוקרטית – בעבור 'האוונגרד' המוסרי- הינו הך.

ראשית מר ליאל לא מוכן להעניק למדינת ישראל, לגוף הנבחר, לקבוע את זהות נציגיו בחו"ל אם הם לא הולמים את 'הקידמה המוסרית' של 'שני האחוזים המוסריים והתבוניים" לכן מר ליאל וחבריו לחתרנות, הלכו "לשגריר הברזילאי ואמרנו לו, הוא אולי ביג שוט בפנים, אבל בחוץ הוא ראש המתנחלים, אל תאשרו אותו." – כי מהו הגוף הנבחר לעומת 'הגוף הצודק'?

בקיצור, לפי ליאל דמוקרטיה היא שלטון על העם, בידי מיעוט, של אחר-מהעם.

ה. B.D.Shovrim Shtika

ברמה המקומית מציע ליאל להתחיל ב"דרכי ביניים, כאלה שיטרידו את הישראלי המצוי." ומציע לפעול לחרם מטעם פיפ"א על ישראל. רכז השטח של 'שוברים שתיקה' מר נדב וימן אמר מפורשות: "אם יעשו חרם ספורט על ישראל. אלוהים. באמת, אני אומר חרם ספורט על ישראל" – והנה בכיר ב'שוברים שתיקה' מייחל לחרם ספורט על ישראל. הסיבה? הרוב לא מקבל את דעתו…
'שוברים שתיקה' אינו גוף יחיד, הוא ארכיטיפ לרשת מסועפת של ארגוני דה-לגיטימציה המתכסים באדרת של 'זכויות'. גופים המאכלסים חברי כת המאמינים שמעשיהם כה טהורים, כה מוסריים, כה מתקדמים, כה ראויים, עד כי מותר לפרום את ההסכמיות העדינה שבבסיסה של החברה הדמוקרטיה.

'שוברים שתיקה' נהיו לארכיטיפ המכיל ארגונים רבים – ארגונים הרואים בפעולת הפרט שבהם לדבר הנעלה יותר מכל דבר אחר – כך הם ידברו על דמוקרטיה ובעוד הם מאמינים ב'דמוקרטיה' – כפי שקבוצת מיעוט בורגנית הייתה ל"רצון העם", ל'נרודניה ווליה'. והנה לנגד עינינו ה"נרודניה ווליה" של המאה ה-21, בכלים של המאה ה-21, בטרור דיפלומטי, ברצח אופי במקום רצח פיסי.

במקום 'רצון העם' – 'בחירת העם' – במקום 'נרודני ווליה' – 'נרדוני-ויבר"

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “כה אמר קופל: על הבגידה בדמוקרטיה ועל הבוגדים בשיטה הדמוקרטית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s