כה אמר קופל: צוק איתן

לעתים נדמה כי אנשים לא מבינים מול מה אנו מתמודדים. מול מי. יש להבדיל בין שאלת "מה כדאי לעשות?" לבין שאלת "מה ראוי לעשות?"."כדאי" משמע מירב תועלת בהווה, ה-"ראוי" הוא זמן עתיד ולכן הוא עוסק בתכנון.
מתוך המתח בין המצוי והאידיאלי (בין הכדאי לראוי) אני מציג את הכניסה הקרקעית, את ההתנהלות של האליטות ואת פנים מחשבתו של הטרור. על בסיס המתח הזה, המתח שנמצא בבסיס מערכת המוסר שלנו ,האתיקה העברית של המאה ה-21, נשאל ונענה.

על הכניסה הקרקעית | על אבסורדיסטן | על הרציונל | על הדיכוטומיה | על רשות השידור

על הכניסה הקרקעית

ראשית העובדות: נכון לעכשיו, על רובה המוחלט של המדינה היהודית הריבונית נורו רקטות בעלות פוטנציאל נזק לא מבוטל. הירי התבצע במאות ולאורך כל שעות היממה. אפתיע ואטען: מותר להבליג. ייתכן והכרעה בהתכתשות הנ"ל איננה הצעד הנבון אסטרטגית.

על התגובה
על התגובה

אחדד, מוסרית יש לנו את מלוא הזכות להגיב בהכרעה אלימה הכוללת פגיעה מסיבית גם בחפים מפשע, זהו המוסר ואני עומד מאחורי דבריי. מצד שני, זכות אין משמע חובת מימושה, אין טעם לפעול לפי זכות מוסרית אם, מחד, אין בה תועלת מדינית או לחילופין יכולת מימוש והכרעה ממשית. מאחר ולא נטבח רבבות עזתים, לא נשמיד את ביה"ח שיפא, לא נבצע גירוש של מאות אלפים ובלי קשר למעשינו נעמוד מול מתקפה בינ"ל מסיבית, יש לשקול את הדברים במרחב המציאותי ולא האידיאי שלנו, ישנו טאבו על אופי התגובה.

אחזור ואדגיש: אנו זכאים להפעיל כוח אדיר, אני חושב שמוסרית זכינו בזכות להפעיל עוצמה רבה פי כמה ממה שהפעלנו, בנסיבות הנוכחיות אין טעם לממש את הזכות מאחר ולא תהיה בה תועלת לאור הטאבו המוסרי שיש על פתרונות פונדמנטלים. כניסה קרקעית לא תוביל לדבר מלבד החזרת עזה לאחריותנו בניגוד לתהליך הנוכחי בו היא מתרחקת מאחריותנוכמאמרו של חבר פסימי, נתנאל רייס שמו:"אנו מדינה עם מוסר נוצרי, שחיתות לטינית ותרבות ערבית".

אם תופר הפסקת האש, אני רק יכול לקוות שההמון מסוגל לשאת על גבו את אותות הקלון שינסו להדביק לו, את אותו הקין שינסו להדביק בו. הפרה של הפסקת האש היא אות לפעולה – לוואי ואזרחי ישראל יוכלו לבצע את מה שחדשות לבקרים משכנעים אותם שלא מוסרי לבצע – להגן על חייהם גם במחיר חיי אוייביהם

עמדתי האישית ברורה: אם מתחיל מהלך הכרעה, אז ללא רחם וללא סייג – היעד מקודש: הגנת חיינו וחיי אזרחי ישראל.

על אבסורדיסטן(ארץ האבסורד)

יש להבדיל בין אלו שרואים בהפסקת אש ככלי אפשרי על פי מדד של יעילות ובין אלו שבעבורם הפסקת האש היא דת, אלו הטוענים שאל לנו לבצע כניסה קרקעית מטעמי העדר זכות מוסרית. אלו הרואים בהפסקת אש וכל סבב אלימות כדת לא חיים בישראל או לחילופין בארה"ב, קנדה, בריטניה או רוסיה. הם חיים בארץ מיוחדת, ארץ של אידיאות ובה יכולים, במידה דומה, גם לדור חדי קרן ושדונים, ארץ זאת נקראת אבסורדיסטן.

באבסורדיסטן יש דת ייחודית ולה פולחנים ייחודיים. האיום על אנשי אבסורדיסטן  הוא ברכת האלילים ולכן מיד מציעים למאיים פרס, גמול על תוקפנותו. ככל שהנחישות והעקביות של התוקפן גוברות כוהני אבסורדיסטן מגדילים את הזבח…'כה אמר אלוהי אבסורדיסטן' יאמרו וימצמצו בעיניהם.
אחת לשש עד שמונה שעות יוצאים אזרחי אבסורדיסטן לזמן-פולחן במקדשים הקהילתייים הנקראים מקלטים או לחדרי התפילה הפרטיים הנקראים ממ"דים ובמשך חמש עד עשר דקות עומדים דום וסוגדים לאלילים… ברקע מסייעת כנסיית אבסורדיסטן באמצעות 'צלצול' בסירנת הכנסייה ודרשת כוהני ערוץ 10 וערוץ 2.

פולחן המולך - שידור מאולפני החדשות של אבסורדיסטן
פולחן המולך – שידור מאולפני החדשות של אבסורדיסטן

מדי פעם חבורת כופרים קיצונית ואלימה דורשת לתקוף את התוקפן. הם מנמקים טענתם על בסיס איזה ספר דתי בזוי שנשכח מלבבות חלק מכובד מאזרחי אבסורדיסטן: תנ"ך.
מצטטים 'הקם להורגך…' וכדומה.

מזל גדול שאמונת אזרחי אבסורדיסטן בדתם איתנה, ואיך לא תהיה כשהכהן הגדול ביילין ובטאון הכנסייה, 'הארץ', מפיצים ומפיצים תחת כל עץ רענן את עיקרי האמונה:
א. לא תקדים לתקוף תוקפייך
ב. לא יהיו לך פחות אבדות מהתוקפן
ג. גם אם אין שום הגיון או תועלת תחתור ל'פשרה'
ד.לא משנה מה תוקפייך יעשו משנה איך תנמק אי-תגובה הולמת
ה. לא תגנוב קרקע שמעולם לא השתייכה לאף אחד אבל תוקפייך טוענים לה.
ו.לא תפסיק לספק לתוקפייך שירותים המסייעים להם לפגוע בך כמו חשמל, מים ורפואה
ז.כל הישג של הצד השני יוכחש תחת הטענה שאין הצדקה להסלמה
ח.תישא שם השלום לשווא בכל מקום בכל הקשר
ט.תציית לחוק הבינ"ל רק כשזה פוגע בך(חשמל בעזה)
י. לא תציית לחוק הבינ"ל כשיועיל לך(החבאת אמל"ח בבתי מגורים)
י"א. דעת ה'קהילייה הביינ"ל חשובה תמיד ויותר מדעת אזרחי אבסורדיסטן
י"ב. אבסורדיסטן היא בכלל ארץ גנובה מהילידים וכל הטוען אחרת כופר
י"ג. דע כיצד תגיב ולאיזה עמותת דת (שמאל) תפנה למען דיווח על 'פשע מלחמה'

ויאמר כי נאים העיקרים בעיניו, ויטיפו וירבו פולחן.
כה אמר אלוהי אבסורדיסטן

על הרציונאל –  מחשבתו של הטרור

מתוך הקוראן לטרור –סורה(פרק) א', אלה שמות,  אַיאַת(פסוק) א' עד י'

ואלה שמות ארגוני ההתנגדות הבאים פלסטינה, את חאג' אמין וגדודו באו; ארגוני הפדאיון והחזית העממית; חמאס ופת"ח; ג'יאהד ואל קאעידה; והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין וועדות ההתנגדות וצבא האסלאם;ויתאחדו ויתחזקו תחת מועצת אש"ף;  וייחתם אוסלו א' ואוסלו ב' ווואי פלנטיישן; וארגוני ההתנגדות פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאד תמלא הארץ אותם;
ויקם ארגון חדש על הפלסטינאים אשר לא ידע את קודמו; ויאמר אל עמו הנה קודמי משועבד  ליאהוד; הבה נתחכמה לו פן נתמתן  והיה כי תקראנה מלחמת ג'יאהד ויפגע בגאולת אדמת הוואקף כולה ונלחם בנו;

הטרור האיסלמיסטי דומה לטרור האנרכיסטי או הקומוניסטי או הפשיסטי מאירופה באספקט טכני חשוב: שניהם בנויים על רצון עז בזריעת בהלה וחרדה בקרב היריבים לשם קידום מטרותיהם. הטרור כשיטה הוא תוצאה של מחשבה טוטליטרית – המחשבה לפיה אין אמת מלבד זאת שהטרור קובע כאמת, אין על כך דיון ואין סובלנות לגישות אחרות;  כפי שתיאר בפשטות פרופ' יעקב טלמון את הפן הטוטליטרי: "יש אמת אחת ויחידה בפוליטיקה. אפשר לקרוא לה בשם משיחיות פוליטית, שהרי היא מודרכת על ידי חזון של סדר דברים מושלם, הרמוני, בחינת יעוד אחרית הימים"

הטרור האיסלמיסטי שונה מהטרור האנרכיסטי, הקומוניסטי או הפשיסטי באספקט מהותי. אין הוא פוליטיקה משיחית אלא משיחיות דתית גרידא, קרי שוני בתוכןהטוטליטרי. אם בעבור הטרוריסט הקומוניסטי מאירופה היעד הוא פוליטי בעבור הטרוריסט המוסלמי היעד שייך לעולם הדתי, התודעה של הקומוניסט או האנרכיסט בנויה על יעדים פוליטיים כמהות, התודעה של הטרוריסט האיסלמיסטי מתבססת על כך שהוא ניצב בקוסמוס דתי לחלוטין, כל פעולה שלו מתבצעת בהקשר דתי.

בעוד הטרוריסט האירופי קמל ונעלם עם קריסת האידיאות השקריות בהן האמין, בעוד משטרי הטרור האירופים הפכו לבבואה גרוטסקית של האידיאות בשמן פעלו(כמו בריה"מ) הטרוריסט האיסלמיסטי יונק השראתו מעולם על-פוליטי, מטאפיסי, עולם של גאולה דתית ומשיחיות באמצעות אלימות, ניתן לראות איך ארגונים פלסטינים-מרקסיסטים כמו החזית העממית הלכו ואיבדו מעמדם לטובת ארגונים כמו החמאס, ניתן לראות כיתד הפת"ח "החילוני" הלך ותפס נופך דתי גובר. הטרוריסט האיסלמיסטי רודף אחר זה שקיים תמיד ולעולם לא יושג – גן העדן.
החיבור האדוק של הטרוריסט האיסלמיסטי למיתוסים המעצבים של זהותו יוצר תחרות בלתי פוסקת על מידת הפונדמנטליזציה – מי יותר קרוב ל'דת האמת', "מי משרת את אללה טוב יותר", "מי נגע בגן עדן"

הפער ניכר ברטוריקה כמו גם בפולחני השכול: הרטוריקה, גם אם תשרת יעד פוליטי-פרגמטי, תמיד תכיל נימוקים מעולם הדת, השכול יכניס את הפרט הפלסטיני שמת ואת משפחתו לתוך קוסמוס דתי לחלוטין: השאהיד(המרטיר) מת במסגרת הג'יאהד(מלחמת הקודש) נגד הכופור(הכופרים באסלאם 'הנכון') נגדם ננהל ריבאט(מלחמת הדת). הדוברים ידברו בשם אללה, ימותו על קידוש אללה וירצחו בשם אללה. באסלאם יש מנגנון הרס עצמי שמצמיח, כמאמר "הסורה" ממעל, ישויות יותר ויותר רדיקליות.

ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, הציע בשם רבים (בטור מידיעות אחרונות מה-3.7) להזהר ולראות בהשארת החמאס אינטרס ישראלי. דעתי, בניגוד לדעת גדול, אחרת. הטרור האיסלמיסטי משול, לדעתי, להידרה, יצור מיתולוגי דמוי נחש בעל תשעה ראשים. משהגיע הרקולס האגדי למאבק עם ההידרה גילה לתדהמתו  שעם כריתת כל ראש צומח אחר במקומו, ובמקרה שלנו ראש מסוכן יותר. בניגוד לרציונאל שלנו, רציונאל הטרור האיסלמיסטי פועל אחרת ומסיק דברים אחרת. לא פגיעה פיסית כי אם פגיעה מטאפיסית, לא אלימות כנגד היא כריתת ראש הנחש כי אם 'פגיעה מיתית': הסכם. עם כל הסכם והתמתנות נכרת אחד מראשיי הידרת הטרור האיסלמיסטי וקיצוני צומח אחריו. הרקולס האגדי הצליח לחסל את ההידרה רק כשצרב את מקום הכריתה באמצעות אש.

לפי הרציונאל של המזרח התיכון, טרור ניתן לחסל באמצעות כוח אדיר, באמצעות הכרעה עד כדי הוצאת הרוח ממפרשי הלחימה של אוייבך. אינני חושש ממחליפו של החמאס אם ייפגע אנושות עד כדי הכרעה, אני חושש ממחליפו של החמאס  באם יפנה לדרך פוליטית-פרגמטית.

על הדיכוטומיה

"הנוצרים האמריקנים…היו סובלניים להפליא עד כה, ובהעדר כל תגובה שלילית מצד הנוצרים, מתחזקים היהודים באמונתם כי גילו מין נוסחה אוניברסלית היאה לטיפול בלא יהודים בכל מקום ובכל עניין. אפשר לראות זאת באופן שבו החלו רבים מיהודי ארצות הברית לדבר על מדיניות החוץ של ישראל. מדוע יהיה קושי להגיע ליחסי שלום ושלווה עם מוסלמים מאמינים, אם אפשר בקלות כזאת לחיות בשלום עם נוצרים שאינם מאמינים? היהודים באמת אינם עומדים על ההבדל, ולכן הם מניחים שאם אין שלום במזה"ת ודאי יהודי ישראל חוטאים במשהו"

ההוגה האמריקאי פרופסור ארווינג קריסטול, ממאמרו "על האיוולת הפוליטית של היהודים"

בקרב מושלי השיח הנאמנים שלנו, פרשני-העל באולפני הטלוויזיה,החלו להופיע סמננים ראשונים של מחלה ממארת, Divisio-Morbus – מחלת הדיכוטומיה; מומחים גורסים כי מדובר בשלב ממשיך לאמונת מקור השראתם: יהדות ארה"ב. המחלה הנ"ל מכה בכל אדם שמתקשה לקבל מצב פשוט וברצונו לסבך אותו מכדי פתרון, מומחים למחלה מתחום בריאות הנפש גורסים כי ישנה אוכלוסיה מועדת – אוכלוסיית סיכון – אנשים הסולדים בכל תרחיש ובכל הקשר מתמיכה רטורית באלימות.

מצא את המתון.
מצא את המתון.

כיצד הדיכוטומיה מתחילה לקרום עור וגידים?
ממד אחד של תסמיני המחלה הוא החלוקה המאולצת בין קיצוניים למתונים.
ממד נוסף של תסמיני המחלה הוא האלימופוביה ובו כל אלימות היא 'אלימות-לא-הכרחית'.

החולים במחלה יסבלו בראשית מבעיית ראייה: החולה יתקשה לראות קיצוניות מסוג א' וקיצוניות מסוג ב' כקיצוניות באותו הזמן, נאמר חמאס וג'יאהד או פת"ח וחמאס, כשונות במקורן אך מסוכנות יחדיו. בעבורו תמיד תהיה היררכיה בין 'קיצוני א' ל'קיצוני ב', מרגע שאחד קיצוני מן השני ניתן להפוך את הקיצוני-פחות ל"מתון", "מתון" בתורו הוא "שותף\פרטנר".

מקרה נפוץ בקרב החולים הוא תסמין חמאס-פת"ח. הפת"ח פועל באופן אקטיבי מזה חמישה עשורים רצופים למען חיסול מדינת ישראל בכל אפיק אפשרי ובכל כלי-מתאים-למצב. הפת"ח מחזיק במערכת התעמולה האנטישמית ביותר בעולם, אולי למעט המשטר האיראני, ונכון להיום הוא בעל מערכת חינוך שאחת מהתכליות שלה היא שנאת יהודים.
להלן 'מתון'. האחד 'קיצוני' והשני 'מתון\פרטנר'.

ישאל הקורא התמים, מדוע לקרוא לקיצוני 'מתון'? מדוע מבקש הזדון הופך ל'פרטנר'?
התשובה  נמצאת בתסמין נוסף של המחלה, אלימובופיה – פוביה מאלימות. בדומה להידרופוביה(פחד ממים) הגורם לחולי כלבת בעתה ותגובה פיזיולוגית בלתי נשלטת כשמים קרבים לגופם, כך הסובל מאלימופוביה לא מסוגל לנהוג באלימות בשום תרחיש הגיוני שהוא, באם יביאו אלימות עד לפתח ביתו(למשל בדמות רקטה או פיגוע אחר) ירחיק את האלימות ממנו ויגנה אותה בכל תרחיש, ביטוי של האלימופוביה הוא הגינוי הקונסיסטנטי של דוברים רבים בשמאל הישראלי( כמו ערד ניר, אשרת קוטלר, יונית לוי וכל מי שמזדהה עם האידיאולוגיה ממר"ץ שמאל) את "מעגל האלימות" או את "האלימות של שני הצדדים".

הסובל ממחלת הדיכוטומיה ימצא את עצמו נאבק בהידרות פרי מחשבתו, עם כל מתון שיימצא יגלה לפתע שני קיצוניים. כל פתרון שינסה ייכשל לא פעם אלא פעמיים(ע"ע אוסלו את התנתקות בע"מ) מרוב שיח על פגיעה בחפים מפשע ועל השיקולים הפרגמטיים של ארגון החמאס נשכחה מלב-כל-פרשן האידיאולוגיה החיה, הרוח המניעה שהיא בעצם החמאס.

החמאס הינו ארגון פרוטו-נאצי, הוא מכיר ביהודים כגזע מרושע החותר ללא הפסק להשחית את העולם באופן מוסרי. זוהי האידיאולוגיה המניעה של ראשיו, זוהי תפיסת העולם של פירותיו הבאושים בדמות תוצרי מערכת החינוך שלו בעזה וזוהי תפיסת פעיליו אותנו – ואת זה, משום מה, לא משדרים כמו את תמונות החפים מפשע מעזה.

 

על רשות השידור

ומלבד זאת אני סבור שיש להרוס את רשות השידור.

 

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “כה אמר קופל: צוק איתן

  1. פינגבאק: כה אמר קופל: מוסר איתן | קצת על הרבה

  2. פינגבאק: כה אמר קופל: הלוחות החדשים-ישנים | קצת על הרבה

  3. פינגבאק: על מאמרו של פרופסור אריאל רובינשטיין – "למה" צריך לבטל את יום השואה? | קצת על הרבה

  4. פינגבאק: כה אמר קופל: על המורדים במציאות – "הרציונאליסטים" | קצת על הרבה

  5. פינגבאק: כה אמר קופל: הפוך גוטה…הפוך | קצת על הרבה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s