אליש: סיפור על מאבק וחושך

רופאלו. תפעילו את הלב שלכם
רופאלו. תפעילו את הלב שלכם

" אתם באמת מאמינים שהאנשים האלה, בני האנוש הללו, ישתמשו בילדיהם כמגן אנושי? תפעילו את הלב שלכם."
מארק רופאלו, שחקן אמריקני המוכר בעיקר בזכות תפקידו כענק הירוק, היה רק אחד מאנשי התעשייה ההוליוודית שהתבטאו בקיץ האחרון בעניין הלוחמה בעזה. פנלופה "רצח עם" קרוז, רוזי "טבח מכוון" או'דונל, סלינה "התפללו למען עזה" גומז, ג'ון "זו לא הגנה עצמית" קיוזאק ומארק "תפעילו את הלב שלכם" רופאלו התנגדו לצעדים שנקטה ישראל בעזה. מדונה, ג'ואן ריברס המנוחה, הווארד שטרן, ג'ון ווייט, מים ביאליק ועוד כמה חברים צידדו. אבל הסיפור של רופאלו זכור לי במיוחד. ב-18 ביולי הוא צייץ ש"הפגזת בתי חולים אמורה להיות מחוץ לתחום." כאשר גולשת העירה לו שהטילים של החמאס מאוחסנים בתוך בתי החולים, הוא ביטל את דבריה. "אתם באמת מאמינים שהאנשים האלה, בני האנוש הללו, ישתמשו בילדיהם כמגן אנושי? תפעילו את הלב שלכם." להמשיך לקרוא "אליש: סיפור על מאבק וחושך"

מודעות פרסומת

כה אמר קופל: הלוחות החדשים-ישנים

על השבוע – חזרה לדיון המקורי

נחזור לשאלות המוסר, למבנים המעצבים את הכשלונות המדיניים שלנו. דוגמה לכשלון מדיני שנובע מהמוסר הקלוקל שלנו אבטא בחדות ונחרצות – חוסר ההכרעה, הוא מוביל בתורו לאבסורד מתמשך. את הדי השרדות החמאס נשמע בשנים הקרובות. הסוגדים להווה (הפוליטיקאים) כבר חוזרים להקדיח תבשילם להמון, וההמון כידוע חסר סבלנות כמו שהוא חסר זכרון, על תודעת-דג-הזהב שלנו נשלם אחיי-לארץ, עוד נשלם אחיי-לעם.

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: הלוחות החדשים-ישנים"

כה אמר קופל: המוסר שצריך להשאיר מאחור

על השבוע שהיה  – שיר מאמריקה

ממרחק-כפול-הכאב \ לזר קשה להסביר התבוסה
"היכן לבכם?" שואל\ "היכן מחויבותכם – לאחיכם?"
מפי זועקת דממה.

דממה זועקת מפי\ מרעידה את סורגי העיירה
ויצאו ויתהו "מי ומה?"\ תהו ויצאו יהודי העיירה
ולשוני מקישה דממה.

דממת-לשוני מקישה\ מפלחת וקורעת מפרש הדמיון
מגשר הספינה רוחם רוממה \ בדמיונם שטה – אך במציאות שיטיון.
ורוחי נושבת סערה.

"ניצחון" נקרא לה, לספינתנו\ ישמחו יהודי העיירה.
"ניצחון" אקרא לה – 'לאחר'
ולנו – תבוסה.
בזיון. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: המוסר שצריך להשאיר מאחור"

קצת על הרבה – מוצ"ש מסעי

יש פעמים ואנשים חוטאים בהעריכן את כוחן של המילה. לפעמים גם אני טוען שמילים הן רק מילים, ולא מעשים. אך האמת היא שיש חשיבות למילים. מהרגעים הגדולים והנצורים הללו, שאתה תזכור את הרגע בו שמעת את המילים: "אני מכריז בזאת…" של דוד בן גוריון, או "Yes we can" של ברק אובמה, או אפילו "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה" – למרות שהייתי רק בן חמש אז. מילים, מילים, מילים. כמה הן משנות ברגע המתאים.

ראשית יש לומר, כי באתר "המקום הכי חם בגיהנום" ישנו פוסט מתגלגל אליו מצטרפים עיתונאים וכותבים, בעקבות מסע הדה-לגיטימציה שעורך הימין לשמאל בעת הזו. ובכן, קראתי מעט ממה שהכותבים כתבו, וביקשתי להגיב. את הקטע הזה שלחתי אליהם. אם יפרסמו, מה טוב. אם לא – אדע כי לא טעיתי.

קצת על המקום החם בגיהנום | קצת על הר הבית | קצת על המסר | קצת על אל על | קצת על הטוב | קצת על צוק איתן | קצת על מכתב האמנים | קצת על מקס שטיינברג | קצת על הדגל | קצת על ריבלין | קצת על מסעי
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש מסעי"

קצת על הרבה – מוצ"ש מַטּוֹת

האם אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו אלו הן הברירות היחידות שיש לנו? הברירה בין לקבל טילים, לסכן חיילים, או להרוג בעל כורחנו אנשים שהמנהיגים שלהם מחשיבים אותם כקליפת השום? האם אנחנו רוצים להתלבט לנצח בין כניסה קרקעית ובין הסתפקות בטיפול כירורגי מהאוויר, או לתהות מתי הם חצו את הקו האדום, בשדרות, ברחובות או בתל אביב? האם באמת אין לנו ברירה מלבד לשוב אל הסבבים האלו, פעם אחר פעם? האמת היא, שבגישה הנוכחית, נראה שבאמת אין ברירה אחרת.

וגם: מה עושים טוב האריות של הצל, ומה הם עושים רע? מה הבעיה עם חוק הכשרות של שטרן ואיזו אהבה אפשר למצוא באוטובוס?

קצת על עזה (1) | (2) | (3) | קצת על אנטי-פרגמטיזם | קצת על זחאלקה | קצת על האריות של הצל | קצת על חוק הכשרות | קצת על הטוב | קצת על מטות
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש מַטּוֹת"

אליש: יש מלחמות זיגזג

מבצע-צוק-איתן-צילומים-מערכת-AFP-001-470x696
צוק איתן. מלחמה ראשונה

"כשהימים
לא חמים ולא קרים, יושבים,
מדברים על ההרים, אבל
מסתתרים בחדרים.
מקלט זמני מפחד דמיוני, אני
אבנה חומות של אבנים
אני אזהיר את השכנים,
זמנים משוגעים."
(קרן פלס)

להמשיך לקרוא "אליש: יש מלחמות זיגזג"