מחשב מסלול מחדש | מוצ"ש נח

"התמונות כאן מאוד קשות", סיפרה כתבת השטח למגיש באולפן. עיניה בהקו בדמעות, וקולה נאנק על סף בכי. את מה שהיא ראתה, המצלמה לא יכולה הייתה להעביר. גופות מרוסקות, שלוליות של דם וים של אכזריות. "כוחות הביטחון אומרים לנו כי מדובר באחת מהתקפות הטרור הגדולות ביותר אי פעם, אולי הקשה ביותר שהייתה בישראל", היא אמרה.

להמשיך לקרוא "מחשב מסלול מחדש | מוצ"ש נח"

מודעות פרסומת

כשנגיע לגשר | מוצ"ש חוקת

אם יש מישהו שיודע איך זה מרגיש כשמשאית עוברת עליך, זה הוא. וגם מכוניות, ואוטובוסים. כפות רגליהם של האנשים מדגדגות לפעמים, אך מדי פעם בפעם עולים אנשים עם גלגלים קטנים אחריהם, ולפעמים הם מכים ברגליהם על גבו, אותם הוא מרגיש קצת יותר. פעם הוא צחק כל כך, שהחליטו לסגור אותו לכמה שבועות. קראו לזה עבודות תחזוקה.

 

וגם: איזה שיעור למד עם ישראל השבוע, וקטע חדש ממעגלים של אור.

קצת על הגשר | קצת על הנחש | מעגלים של אור להמשיך לקרוא "כשנגיע לגשר | מוצ"ש חוקת"

קצת על הכוח | מוצ"ש שלח-לך

"העורך שמע את השיחות האלו כבר עשרות, אם לא מאות פעמים. כשהכתב יצא, הוא שלף את היומן מהמגירה. את היומן הזה הוא התחיל כשהיה כתב בעצמו. "אני לא רוצה להיות אחד מהם, שגונזים כתבה רק כי הם חברים של מישהו, או מסכימים איתו פוליטית", הוא אמר אז לאשה שאהב. היום הוא לא זוכר את שמה. במחשבה שנייה השם שלה פתאום קפץ. עמית. עמית. הוא נזכר לפתע בשובל הריח שהותירה מאחוריה, מלאת חן ושמחת חיים."

וגם: מהי פוליטיקה באמת, מה מלמדת אותנו פרשת השבוע על משימת חייו של האדם וקטע חדש ממעגלים של אור. להמשיך לקרוא "קצת על הכוח | מוצ"ש שלח-לך"

קצת על הרבה – מוצ"ש וירא

לכל אדם יש תפקיד בעולם. האנשים האלו, שמקיפים אותנו ואז עוזבים את חיינו אינם עוזבים אותנו, הם מסיימים את התפקיד שלהם בחיינו. התפקיד הזה יכול להיות בן 3 שניות, בהן האדם עוזר לנו להרים משהו ויכול להימשך לנצח. המלאכים הללו, הם שליחי אלוקים עלי אדמות לוודא שלא משנה מה – אנחנו תמיד יכולים לסמוך על זה שיהיה שם מישהו בשבילנו. תמיד.

וגם: מה הקשר בין הדרבי ובין סדום ועמורה? מה למדתי השבוע במכללה? ומה הבסיס לכל הסכם שלום?

 

להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש וירא"

קצת על הרבה – מוצ"ש האזינו(שבת שובה)

בכל שנה, עת מגיע ראש השנה, יש תחושה של סוף. פתאום אתה מסתכל על הכל כאילו המוות מגיע. זה עניין תודעתי, מסתבר, כי את המשפט הקודם אני כותב עם ניסיון של 24 ראשי שנה שעברתי על האדמה הזאת. זו תחושה קטנה של מוות. הסופיות הזאת, שאומרת ששוב גדלתי, ששוב צמחתי. הידיעה הזאת, שפעם הייתי בן 6, הייתי בן 10, עברתי בר מצווה, הייתי בתיכון, הייתי בצבא, הייתי באוניברסיטה. התבגרתי. יש לי זקן. הוא לא תמיד היה שם.
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש האזינו(שבת שובה)"

קצת על הרבה – מוצ"ש ניצבים-וילך

"לכולם, מתישהו, הדלק נגמר. זו בעצם הבעיה שלנו, כבני אדם. מתישהו, המשאב נגמר. ויש דרכים שונות ומשונות להתמודד עם מגבלת הדלק. הנצרות מצאה את הוידוי כפתרון למגבלת המצפון. החילוניות מצאה את הרציונליות האנושית כפתרון למגבלת הידע. היהדות מצאה את הנידה כפתרון למגבלת האהבה. שלל סוגי הדלק הללו מניעים את האדם להתפתח ולהתקדם. הוידוי מאפשר לו להותיר את שגיאותיו מאחוריו, להמשיך עם מצפון נקי. כל מי שמצפונו הוכתם אי פעם, יודע כמה קשה להמשיך כשאתה מרגיש אשמה. הסקרנות האנושית מניעה והניעה רבים לשאוף להיות כאלוקים, יודעי טוב ורע. העובדה שתמיד יהיה עוד הרבה מה ללמוד, העובדה שלא נהיה אלוקים, לא מפריעה – כי ההנחה היא שככל שיש יותר ידע, נעשה יותר טוב. אך דווקא היהדות מציבה פתרון אחר, שונה."

וגם: הטור מ'מידה' שפורסם השבוע, לאיזו הצגה הלכתי השבוע ולמה היא באמת כל כך טובה, והאם אנחנו הולכים לבחירות אחרי החגים? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ניצבים-וילך"

קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי-תָבוֹא

"מבחינה בטחונית הציבור מבין שאי אפשר לוותר.  ולמה אני אומר את זה? יש כאן רגע מיוחד שהולך ומתקרב, והרגע המיוחד יהיה כזה שהציבור ייתן גיבוי והעולם לא יוכל למנוע קביעת עובדות והליכה קדימה מעבר למה שאנחנו עד היום מבחינת צירוף ההתיישבות היהודית לתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל, אנחנו צריכים לעצב בעצמנו את המציאות ההתיישבותית, שעל צד הזכות ועל צד הבטחון, כל אחד מהישובים צריך לצרף למניין מדינת ישראל, ואני מאמין שהדברים הללו הולכים ומתפתחים..".

איזה שר בכיר ומקורב לנתניהו רמז השבוע על סיפוח שטחים ביו"ש כצעד שמתקרב? למה שטבון לא יכול היה לטעון נגד החוקה של בנט? למה המתנחלים לא נאבקו באלימות נגד ההתנתקות?
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי-תָבוֹא"

קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי-תֵצֵא

"כדי לדבר איתם, נאלצתי לכסות את כולי. דיברתי עם מכר שלי, שרצה להתגלח וביקשתי שלא יעשה את זה. אם הוא היה בלי זקן, הם לא היו מוכנים לדבר איתו. הם סירבו לדבר איתי, אז כששאלתי שאלות, זה היה דרכו. וככה ראיינתי את אחד הבכירים בארגון דעא"ש". כששאלתי אותה לדעתה עליהם, עיניה נפתחו בתדהמה.

וגם: מיהו האיש הגדול באמת מאחורי טוביה טננבום, ואיזה חשבון נפש צריכים כולנו לערוך. יום הולדת ל"קצת על הרבה". 
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי-תֵצֵא"

קצת על הרבה – מוצ"ש שֹׁפְטִים

שמונה מיליארד הדרכים הללו הן הדרכים בהן אנחנו, כל בני האדם, מתמודדים עם הצרות שלנו. האמת היא, שאנחנו הרבה יותר אחידים משנדמה לנו. אנחנו נתמודד עם הצרה האמונית שלנו בצורה דומה בה נתמודד עם ההורים שלנו, ועם האהבות שלנו והכישלונות שלנו. אנחנו מורכבים, כי אנחנו לא מצליחים לעלות על מה מניע את הכל, וגם אם הצלחנו, לא תמיד נדע איך להפוך את זה למשהו פשוט יותר בשבילנו להתמודד. זו הסיבה בגללה אנחנו אוהבים לראות סרטים, לקרוא ספרים, לשמוע שירים. אנחנו רוצים לראות איך מישהו מתמודד עם זה, מישהו אחר. איך מישהו אחר נאבק למען משהו שהוא מאמין בו, ואיך הוא נכשל ואיך הוא מצליח. כי כשאנחנו אלו שנופלים, אנחנו לא יכולים לחיות עם עצמנו, אבל אין לנו ברירה אחרת. אנחנו חייבים להתחיל מחדש, להתקדם קדימה. ואז השאלה היא שוב, איך. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש שֹׁפְטִים"

קצת על הרבה – מוצ"ש ראה

לכולנו יש את הפחדים שלנו. הוא מפחד ממחויבות, היא מפחדת להיקשר. אחד מפחד להיפתח, אחת מפחדת להיפגע. זה מפחד להודות שהוא זקוק לאנשים אחרים, זו מבוהלת מהמחשבה שאנשים לא יהיו מרוצים ממה שהיא עושה. לפעמים זה קטן יותר. כולנו מפחדים מהמוות, כולנו מפחדים מפרידות, כולנו מפחדים שתקופה תיגמר. לכולנו יש שיטות להתמודד עם עובדות החיים. עובדות החיים הן שמתישהו לא נחיה יותר, שמתישהו יקרה משהו שאין לנו מושג שהוא עומד לקרות, שמתישהו הכל יכול להשתנות בין רגע. אנחנו צופים בחדשות ורואים דברים כאלו קורים לאנשים אחרים. לכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם זה. אחת תהיה חולת שליטה, אחד ינסה להיות הכי טוב בחבורה שלו, אחת תפחד ללכת לישון בלילה כי היא יודעת שזה אומר שהיא חוזרת להיות לבד עם עצמה. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ראה"

קצת על הרבה – מוצ"ש עקב

לפעמים בחיים, אתה יודע שאתה צריך להיזהר. זה קטע שגרתי כזה, לשמור על עצמך. בתשעים אחוז מהמקרים, אתה תעשה את זה אפילו בהצלחה. אתה לא תיפגע, שום דבר לא יכאב. אתה תיפתח לאנשים הנכונים, שום דבר לא יישבר, תכיר אנשים נפלאים. ואז, פתאום משהו ישתנה, אתה אולי לא תדע ששיקול הדעת שלך מעורער. השיפוט המוסרי שלך לא במיטבו. בעצם, השיפוט שלך לא במיטבו. אתה הולך בדרכים מעט מפותלות. אתה תגיע למצב בו תוכל לומר לעצמך, אני אדע לצאת בזמן. אין סיבה ששום דבר יקרה, נכון? זה לא יכאב, ולא ידרוש יותר מדי טיפול. בכלל, זה לא לאבד איבר, זה לא לעולמים. אבל אתה משקר את עצמך. השיפוט שלך, כאמור, לא במיטבו. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש עקב"

קצת על הרבה – מוצ"ש ואתחנן(נחמו)

כמו שצריך לומר לאישה מוכה, כמו שצריך לומר למישהי שחוזרת אל אהוב בוגדני, או חבר שכבר מזמן אינו חבר: לפעמים, כדי לעשות את הדבר הנכון, לא צריך לתת עוד הזדמנויות. לא צריך לחכות ולקוות שמשהו טוב פתאום יקרה, לפעמים אין ברירה אלא לקום וללכת. כי אם אתה נשאר במקום, אתה נותן לאותו דבר רע כח להמשיך, כי הוא פוגע בך ומזה הוא ניזון. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ואתחנן(נחמו)"

קצת על הרבה – מוצ"ש דברים(חזון)

רבים סבורים שאם אלוקים לא עונה לתפילות שלנו, אז אולי יש לערער על מקומו, או על תפקידו בעולם. הם טוענים שכיוון שהוא אינו עונה, הוא איננו מקשיב. ואם איננו מקשיב, הוא אינו מבצע את התפקיד שלו. ואם איננו מבצע את התפקיד שלו, אולי אין לו כזה. ואם אין לו כזה, אולי הוא לא קיים. ואם הוא לא קיים? אז אין דבר מלבדנו.

וגם: איזה אפקט 'קטן' היה להתנתקות? מי קיבל השבוע חופשה בתשלום מעבודה שדי נמאס לו ממנה, איך ישראל ניצחה את הטרור, ומה משמעותו האמיתי של בית המקדש?

להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש דברים(חזון)"

קצת על הרבה – מוצ"ש פנחס

אחרי אלפיים שנה בהם היינו מושפלים ונדכאים על ידי הנוצרים והמוסלמים, איכשהו חזרנו לארץ. החזרנו לעצמנו מדינה. ובסוף מה נהיה? עם ככל העמים? פשוט ככה? את אומות העולם זה מאכזב כמעט כמו שאותנו מאכזבת ההבנה שיהודים הם אלו שעשו את המעשה השפל והבזוי הזה, שהוא שריפת מוחמד אבו ח'דיר בחיים. זה מאכזב, כי יש לנו איזשהו משהו אחר. וגם: קדמה טכנולוגית ופשיטת רגל מוסרית מובילים להשמדה עצמית, מה הבעיה המוסרית בהתמודדות מול החמאס, ואיך השתנה היחס שלי אל 'שביעי'. קצת על אהבת ישראל | קצת על עזה | קצת על המונדיאל | קצת על שביעי | קצת על שדרות | קצת על חירות | קצת על השמאל | קצת על בנט | קצת על השבת | קצת על פנחס להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש פנחס"

קצת על הרבה – מוצ"ש בָּלָק

שום דבר לא מכין את ההורים שלך לכך שהבן שלהם בן 16 וצריך להתמודד עם מוות. שום דבר לא מכין את המורים שלך לזה שהתלמידים שלהם עומדים להתפרק. הם יביאו פסיכולוגים, הם יצרו מעגלי שיח, אבל שום דבר לא מכין אותם לזה. שום דבר לא מכין את ההורים של המשפחות של הילדים שנרצחו, שהילדים שלהם כבר לא יחזרו. שום דבר לא מכין אותם לרצון הזה להמשיך את דרך בנם. שום דבר לא מכין אותך, נער בן 16, לכך שיש הורים שכל כך מתגעגעים לבן שלהם והם פשוט רוצים לחוות את ההורות הזו דרכך. שום דבר לא מכין אף אחד לזה שהכתפיים שלך יכולות להיות הכי רחבות בעולם, אבל הן יקרסו תחת זה. כי זה פשוט יותר מדי.

קצת על התסכול  | קצת על הכיכר | קצת על משטרת המחשבות | קצת על פייגלין | קצת על אסטרטגיה | קצת על אנטי-פרגמטיזם | קצת על בלק   להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש בָּלָק"

קצת על הרבה – מוצ"ש חֻקַּת

מי קובע מהי 'תרומה ייחודית לחברה הישראלית'? כיום זה שי פירון, פעם זו יולי תמיר. זו הבעיה של הציבור הדתי-לאומי, הראייה שלו את הפוליטיקה היא מעוותת. כי מי שמשתמש כיום בכלי בעדך, מכשיר את הכלי לשימוש בו כנגדך. אם בכל משרד בו ישלטו 'אנשינו' נדאג רק להם, מה לנו כי נלין עליהם ביום שאחרי? הרי שר ששולט במשרד עצום כמו משרד החינוך אמור לדאוג לכולם באופן שווה, כי הוא נציג הציבור כולו, מי שבחר בו ומי שלא, בין אם הוא רוצה בכך, ובין אם לא.

קצת על החינוך | קצת על מצנע |  קצת על ימנים מצחיקים | קצת על נעמי שמר | קצת על גל"צ | קצת על יפתי | קצת על חוקת

להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש חֻקַּת"

קצת על הרבה – מוצ"ש קֹרַח

חנין זועבי איור: מושיק לין
חנין זועבי איור: מושיק לין

חזרה לתל-אביב. עמרוסי אחזה במיקרופון שהותיר לה דגן לאחר שיחתו והחלה לדבר על הבעיה המהותית ביותר של המתנחלים. "אנחנו מפחדים לבקש. אנחנו מרגישים שלא מגיע לנו", היא אמרה. היא תיארה תופעה כזאת, בה המתנחלים אינם יודעים לדרוש מהמדינה שתדאג להם גם. אחרי השיחה דיברתי עם נוית על העניין, והיא לא הצליחה לרדת לעומקו של עניין. למה למען ה' המתנחלים מרגישים כך? ממה נובעת הבהלה הזאת?

וגם: מה עושים עם זועבי, למה השמאל לא יכול לומר לריבלין שום דבר, ולמה לעזאזל צירפתי את טל קופל ל"קצת על הרבה"?

 

קצת על בהלת המתנחלים | קצת על ריבלין | קצת על קופל | קצת על מיסיסיפי | קצת על הפיל | קצת על זועבי | קצת על קורח להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש קֹרַח"

קצת על הרבה – מוצ"ש שלח

החטופים
החטופים

מדי פעם בפעם אני מקבל הודעה, או בקשה. "היי, אתה יכול לעזור לי?", הם יגידו. "אני רוצה להתחיל לכתוב". לקח לי הרבה זמן להבין למה פונים אליי, מה אני עשיתי שגורם להם לפנות דווקא אליי. לעיתים הייתי חש תחרות, כאילו הכניסה של אלו מאיימת על המעמד שלי ככותב. ככל שהזמן עבר, הבנתי שהכתיבה היא משהו שיש לכל אחד שרוצה במידה מסוימת, אך עדיין יש משהו שונה בין כל כותב וכותב. אותו דבר שונה הוא המקום ממנו האדם כותב. יש שיכתבו כי הם רוצים הכרה, יש שמחפשים דרך להתבטא. הרב קוק, כך למדתי השבוע, התבטא בנוגע לכתיבה כך: "הנני כותב לא מפני שיש לי כח לכתוב אלא מפני שכבר אין בי כח לידום".

 

קצת על החטיפה | קצת על הסיפוח | קצת על ריבלין | קצת על נרג | קצת על הטוב | קצת על החולי | קצת על שלח
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש שלח"

קצת על הרבה – מוצ"ש בְּהַעֲלֹתְךָ

כמה מדהים הוא העולם הזה, בו כל מעשה שלנו משפיע. כל מעשה קטן, כל מחווה קטנה, הם באמת אפקט הפרפר. "כל מה שאתה עושה, הוא משפיע כמו אדוה", אמרה לי חברה טובה. "המעשה שלך, האבן, פוגעת במים ויוצרת גלים נוספים, השפעות נוספות", היא הסבירה. הבעיה היא שלפעמים אתה מסתבך, ולא מבין שמה שחשבת שהוא האבן, אז הוא בעצם אדוה ממעשה קודם שעשית. כשאתה נכנס להלך הרוח הזה – או אז אתה מסתבך באמת, כי מקו ליניארי, הפכת את החיים שלך לביצה ותרנגולת, ואיש אינו יודע מה קדם למה. כדי לשבור את האדוה הזו, שהיא בעצם מעגל – צריך לשנות משהו.

וגם: מה הבעיה בחוק הפונדקאות, איך יאיר לפיד קשור למשה רבינו, איך פגע נתניהו במערכה העולמית נגד הטרור, ואיך הפסקה המצוטטת לעיל קשורה אל הר הבית?

קצת על פונדקאות | קצת על הסיפוח | קצת על ממשלת האחדות | קצת על גלעד שליט | קצת על האדווה | קצת על הר הבית | קצת על החבר | קצת על בהעלותך להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש בְּהַעֲלֹתְךָ"

קצת על הרבה – מוצ"ש נָשֹׂא

כשעליתי אל חצר מערת המכפלה, נתקלתי בשני גברים, בערך בשנות ה-40 לחייהם. קל היה לראות שהם אינם תושבי המקום, או הארץ. הם בחנו אותי היטב לפני שהתקרבו. "מה אתם חוגגים היום?", הם שאלו באנגלית עם מבטא. מסביב היו קבוצות ילדים, ואנו באנו כקבוצה, מרביתנו לבושים לבן, ואני נושא איתי דגל. "את הניצחון במלחמת ששת הימים", השבתי בחיוך, לאור הסיטואציה. "זה היה ניצחון אדיר. הם רצו לתקוף אותנו מכל עבר, ונאלצנו לפתוח במתקפת מנע", הסברתי בגאווה.

הם מברצלונה, נוצרים, נרגשים מאוד לבקר בארץ הקודש. "כמה היסטוריה יש כאן", אמרו בהתפעלות. "בתור נוצרים, כל מקום כאן רווי בסיפור גדול". אחרי שהבנתי מול מי אני עומד, הם שאלו אותי אם אני חושב שאפשר להגיע לשלום אמת, שנוכל לחיות איש בצד רעהו. התשובה בפנים

אז מה הבעיה עם הכיבוש, איפה נמצאה הוכחה לעקביות של נתניהו, איך ירושלים מוכיחה שאנחנו לא חיים בדמוקרטיה, ואיך התורה רואה את מוסד הנשיאות?

קצת על הסיפוח | קצת על ירושלים [1] | קצת על נתניהו | קצת על הזנות | קצת על ירושלים [2] | קצת על בנט | קצת על החבר | קצת על נשוא להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש נָשֹׂא"