"לכולם, מתישהו, הדלק נגמר. זו בעצם הבעיה שלנו, כבני אדם. מתישהו, המשאב נגמר. ויש דרכים שונות ומשונות להתמודד עם מגבלת הדלק. הנצרות מצאה את הוידוי כפתרון למגבלת המצפון. החילוניות מצאה את הרציונליות האנושית כפתרון למגבלת הידע. היהדות מצאה את הנידה כפתרון למגבלת האהבה. שלל סוגי הדלק הללו מניעים את האדם להתפתח ולהתקדם. הוידוי מאפשר לו להותיר את שגיאותיו מאחוריו, להמשיך עם מצפון נקי. כל מי שמצפונו הוכתם אי פעם, יודע כמה קשה להמשיך כשאתה מרגיש אשמה. הסקרנות האנושית מניעה והניעה רבים לשאוף להיות כאלוקים, יודעי טוב ורע. העובדה שתמיד יהיה עוד הרבה מה ללמוד, העובדה שלא נהיה אלוקים, לא מפריעה – כי ההנחה היא שככל שיש יותר ידע, נעשה יותר טוב. אך דווקא היהדות מציבה פתרון אחר, שונה."
וגם: הטור מ'מידה' שפורסם השבוע, לאיזו הצגה הלכתי השבוע ולמה היא באמת כל כך טובה, והאם אנחנו הולכים לבחירות אחרי החגים? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ניצבים-וילך"
