קצת על הרבה – מוצ"ש ויקהל-פקודי

פעמוני ההיכרות לא צלצלו בראשה של אור. גם על ציפי גולד היא מעולם לא שמעה, ולתמיר לא היו חברים בני המשפחה, כך שזה בלבל אותה עוד יותר. "אתה חדש פה בעצם?", היא שאלה את אורן. "כן, הוא עבר הנה מזיכרון", ענה תמיר. "אבא שלי קיבל הצעת עבודה בצ'ק פוינט וההורים החליטו לעבור לכאן". גם זיכרון יעקב לא עוררה באור שום זיכרון, למעט אולי איזה סיור שעשו במוזיאון העלייה הראשונה, אך היא לא הצליחה לזכור דבר. היא המשיכה לשאול את אורן על מקום מגוריו הקודם, מנסה לזהות נקודות מוכרות. "הייתה לנו שם תצפית ישר אל הים, אבל כאן אפשר פשוט להגיע אליו".  היא שאלה אותו איך הוא מרגיש עם זה. "האמת שאין הרבה מה לעשות שם, ונראה לי נחמד פה, קצת הרים והכל. שינוי טוב, אני מקווה".

וגם: כמה האיחוד האירופי משקיע בשנה כדי לקדם את המדינה הפלסטינית? מה לנזירה איטלקית ולאייל כהן מ"דה וויס"? ומה אפשר ללמוד מפייסבוק על הבחירות הקרובות?

להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ויקהל-פקודי"

קצת על הרבה – מוצ"ש וישב

אני זוכר, הוא אמר. אני זוכר איך היה כאן פעם, כשאתה עוד היית צעיר ומתבונן במבט סקרן על העולם. אני כמובן לא זכרתי את התקופה הזאת, ואיך אוכל, הרי התום כבר מזמן הלך לו. הוא המשיך לדבר ותיאר את המסע הארוך שעבר, מהרגע הראשון שבו הוא הבין שהוא בעצם מעלה הצגה חדשה בכל יום ובכל דקה. אם היה דבר שהתיש אותי לאורך השנים, זה היה זה. ההצגה. ההצגה שאומרת שאני בסדר, שאני כמו כולם. מה קרה, שאלתי, בעודי מחזיק את ידו. מה גרם לך להבין שאתה חייב להפסיק לשחק את המשחק? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש וישב"

קצת על הרבה מוצ"ש יום הכיפורים

מישהו פעם שאל אותי, מהו אדם טוב בעיניך. עניתי שאדם טוב הוא היכול לצאת מתוך עצמו, להבין את האחר, להיכנס לנעליו של מי שאינו הוא. מתוך הבנה זו – הוא יעשה טוב. ביום כיפור, כאמור, אנחנו נאלצים ללבוש נעליים אחרות. נעליים שלא היינו מסתובבים איתן בהכרח ביום יום. הבית שפרץ החוצה גורם לנו להרגיש חשופים ורגישים במידת מה. אנחנו נחשפים בחולשת גופינו, ופגיעים בעקבות כך. כיוון שהכלל סביבנו חש בכך, אנחנו מוכנים לקבל את הפגיעות הזו ברצון. אך במידה מסוימת, האדם יוצא מתוך עצמו, מתוך תאוותיו, מתוך הנוחות שלו ויוצא למקום אחר – ולו ליום אחד.

 

קצת על נתניהו | קצת על ביבי | קצת על סילוואן | קצת על תפוס ת'יהודי | קצת על עיר דוד | קצת על הטוב | קצת על הנעל | קצת על הכפרה  להמשיך לקרוא "קצת על הרבה מוצ"ש יום הכיפורים"

כה אמר קופל:פרקליט 'השטן'

על השבוע שהיה

השבוע, מבחינתי, עומד בסימן תחקיר 'מכון מולד' –  והמשיך בתחקיר מרכז אדוה: שניהם מכונים 'דמוקרטים' ו'נאורים'. כל המומחים והחוקרים שבהם לא נגועים בדעות-קדומות, חס וחלילה, שיסיטו אותם מדרך הישר במהלך מחקריהם המדעיים להפליא שמסקנתם תמיד מדוייקת ולעד זהה – המתנחל אשם ב[מלא את החסר].

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל:פרקליט 'השטן'"

כה אמר קופל: ביון נגדי (מיומנו של שמאליסטן)

על השבוע או על חוסר הזיכרון שלנו

אינני זוכר פתיחה שלא עסקה בפסיביות היהודית המפורסמת שלנו. השבוע אעסוק בפסיביות שלנו ולאחר מכן אחרוג ממנהגי ואסביר אותה. נדמה כי שורש המאבק בכל ניסיון עתידי לשלול את הזכות ההיסטורית-תרבותית-דתית של העם היהודי על יו"ש צריך להתחיל בביון, הכרת היריב, הבנת התיאולוגיה של השמאל.

בכל הנסיבות הנוראיות של המבצע-מלחמה דבר אחד כואב בי יותר מכל: גם הפעם, עם תום הקרבות ועם שתיקת התותחים, יחזרו אט אט ללמדנו כי המציאות היא שקר והשקר הוא מציאות. יחזרו להטיף לגאולה מדינית, אבו מאזן ומשעל יהפכו לשני חמורים של גאולה ועל גבם משיח-השלום. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: ביון נגדי (מיומנו של שמאליסטן)"

קצת על הרבה – מוצ"ש מסעי

יש פעמים ואנשים חוטאים בהעריכן את כוחן של המילה. לפעמים גם אני טוען שמילים הן רק מילים, ולא מעשים. אך האמת היא שיש חשיבות למילים. מהרגעים הגדולים והנצורים הללו, שאתה תזכור את הרגע בו שמעת את המילים: "אני מכריז בזאת…" של דוד בן גוריון, או "Yes we can" של ברק אובמה, או אפילו "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה" – למרות שהייתי רק בן חמש אז. מילים, מילים, מילים. כמה הן משנות ברגע המתאים.

ראשית יש לומר, כי באתר "המקום הכי חם בגיהנום" ישנו פוסט מתגלגל אליו מצטרפים עיתונאים וכותבים, בעקבות מסע הדה-לגיטימציה שעורך הימין לשמאל בעת הזו. ובכן, קראתי מעט ממה שהכותבים כתבו, וביקשתי להגיב. את הקטע הזה שלחתי אליהם. אם יפרסמו, מה טוב. אם לא – אדע כי לא טעיתי.

קצת על המקום החם בגיהנום | קצת על הר הבית | קצת על המסר | קצת על אל על | קצת על הטוב | קצת על צוק איתן | קצת על מכתב האמנים | קצת על מקס שטיינברג | קצת על הדגל | קצת על ריבלין | קצת על מסעי
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש מסעי"

קצת על הרבה – מוצ"ש קֹרַח

חנין זועבי איור: מושיק לין
חנין זועבי איור: מושיק לין

חזרה לתל-אביב. עמרוסי אחזה במיקרופון שהותיר לה דגן לאחר שיחתו והחלה לדבר על הבעיה המהותית ביותר של המתנחלים. "אנחנו מפחדים לבקש. אנחנו מרגישים שלא מגיע לנו", היא אמרה. היא תיארה תופעה כזאת, בה המתנחלים אינם יודעים לדרוש מהמדינה שתדאג להם גם. אחרי השיחה דיברתי עם נוית על העניין, והיא לא הצליחה לרדת לעומקו של עניין. למה למען ה' המתנחלים מרגישים כך? ממה נובעת הבהלה הזאת?

וגם: מה עושים עם זועבי, למה השמאל לא יכול לומר לריבלין שום דבר, ולמה לעזאזל צירפתי את טל קופל ל"קצת על הרבה"?

 

קצת על בהלת המתנחלים | קצת על ריבלין | קצת על קופל | קצת על מיסיסיפי | קצת על הפיל | קצת על זועבי | קצת על קורח להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש קֹרַח"

קצת על הרבה – מוצ"ש שלח

החטופים
החטופים

מדי פעם בפעם אני מקבל הודעה, או בקשה. "היי, אתה יכול לעזור לי?", הם יגידו. "אני רוצה להתחיל לכתוב". לקח לי הרבה זמן להבין למה פונים אליי, מה אני עשיתי שגורם להם לפנות דווקא אליי. לעיתים הייתי חש תחרות, כאילו הכניסה של אלו מאיימת על המעמד שלי ככותב. ככל שהזמן עבר, הבנתי שהכתיבה היא משהו שיש לכל אחד שרוצה במידה מסוימת, אך עדיין יש משהו שונה בין כל כותב וכותב. אותו דבר שונה הוא המקום ממנו האדם כותב. יש שיכתבו כי הם רוצים הכרה, יש שמחפשים דרך להתבטא. הרב קוק, כך למדתי השבוע, התבטא בנוגע לכתיבה כך: "הנני כותב לא מפני שיש לי כח לכתוב אלא מפני שכבר אין בי כח לידום".

 

קצת על החטיפה | קצת על הסיפוח | קצת על ריבלין | קצת על נרג | קצת על הטוב | קצת על החולי | קצת על שלח
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש שלח"

קצת על הרבה – מוצ"ש פְקוּדֵי

איזה צבע צריך כדי לתקוע את ירושלים? מתי הפכו החרד"לים לחרד"קים? מהו פורום קהלת? ומה חשוב לזכור כשמדברים על ברוך גולדשטיין?

קצת על קריית ארבע | קצת על ירושלים | קצת על בעלז | קצת על החרד"לים | קצת על אחי | קצת על קהלת | קצת על חוק הלאום | קצת על גולדשטיין | קצת על המינתיפאדה | קצת על פקודי להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש פְקוּדֵי"

מדד הבית – פוסט מיוחד

הר הבית הוא סוגיה רגישה. הוא רגיש כי בתוך כל יהודי שהוא, נמצא בו צד משיחי קטן. הקול הזה, שקורא בתוכנו, מצפה לעולם טוב יותר, עולם מתוקן. מתחת לרבדים הפשוטים של התמיכה או ההתנגדות לניסיון הישראלי להחיל את ריבונותו על ההר, מתגלמת לה מלחמה של חלומות.

להמשיך לקרוא "מדד הבית – פוסט מיוחד"