יש כתמים שלא יורדים | מוצ"ש חיי שרה

מה הבעיה בטרנספר לחתולים? לא, באמת, מה הבעיה? צחוקים בצד על המעווים הפוליטיים של אורי אריאל, על הרצון שאולי יש לו לטהר את הארץ מערבייה, מה הבעיה בגירוש חתולים? הרי המדינה מסרסת חתולים בהמוניהם. במידה מסוימת, זה שווה להרג חתולים. לא? כי אם אנחנו אוהבים את היצור החביב הזה, אנחנו הרי לא רוצים להשמיד אותו. אבל כשאתה מסרס דורות על גבי דורות של חתולים, אתה משמיד אותם דה פקטו.

וגם: למה גם ניסיונות הלינץ' למחבלים מוסריים יותר מהתנהגות הפלסטינים, האירוניה בכשלי המינויים של נתניהו, מי האשם הישראלי בהחלטת אירופה לסמן מוצרי התנחלויות, שני שירים וקטע חדש ממעגלים של אור

קצת על השהידים |  קצת על הזמן | קצת על ברץ | קצת על הסימון | קצת על הטרנספר לחתולים | קצת על הכתם | מעגלים של אור
להמשיך לקרוא "יש כתמים שלא יורדים | מוצ"ש חיי שרה"

מודעות פרסומת

אבן, נייר ומספריים | מוצ"ש האזינו

בכל סוף שבוע בו אני חוזר לבקר את ההורים, כביש 1 מתחלף בציר 60. מנוף של נתב"ג ויישובי עוטף ירושלים, אני זוכה לקבל את בית אומר ואל-ערוב, בואכה חלחול. האפשרות לקבל טרמפים בשעות מאוחרות נפסלת, רק כי המצב הביטחוני קצת נפיץ בעת האחרונה. שוב. ידויי אבנים, זריקות בקבוקי תבערה, מרגישים קצת מטרידים, ואפילו מפחידים. כשאתה שומע את קולותיהם של האנשים שחוו את זה, אתה מבין שחייהם באמת ניצלו.

וגם: השבוע האחרון של וינשטיין בתפקיד מתקרב, תחושות מתפילת נעילה ומה עקב האכילס של הפועל באר שבע? קצת על הרבה, מוצ"ש האזינו

להמשיך לקרוא "אבן, נייר ומספריים | מוצ"ש האזינו"

כה אמר קופל: הראשון

הרמטכ"ל והמפכ"ל. מה עושים?
הרמטכ"ל והמפכ"ל. מה עושים?

נתניהו: " מר גנץ(הרמטכ"ל) ומר דנינו (המפכ"ל) אם הפורעים באים, מה אתם עושים?" הרמטכ"ל גנץ והמפכ"ל דנינו :"מה שעשינו ב־2001'." נתניהו: "מה… מה עשיתם ב־2001'?" הרמטכ"ל גנץ והמפכ"ל דנינו : "מה שעשינו ב־48',אין יותר טוב מזה,בטח!." נתניהו: "ומה עשיתם ב־48'?" הרמטכ"ל גנץ והמפכ"ל דנינו : "שישים ושש שנה, לך תזכור." איך צריך להגיב לרצח של מוחמד אבו חאדר? איך צריך להגיב להתפרעויות הערבים, מה לעזאזל נסגר עם התקשורת הישראלית ואיפה אולי יש נקודה קטנה של הסתייגות? כה אמר קופל. על הגינוי | על התגובה | על הסיקור | ומאידך להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: הראשון"

המרובע: על רצח הנערים – פוסט מיוחד

הם הרגו את הבנים שלנו. מתוך האינסטגרם של מורן אטיאס
הם הרגו את הבנים שלנו. מתוך האינסטגרם של מורן אטיאס

הלב דואב. אחרי שמונה עשר ימים של תקוות, הכל התנפץ. אשר יגורנו בא, והדם רותח. עצב, כעס, חוסר אונים. תמונות של שלושה בחורים שמלוות אותנו שבועיים וחצי, הפכו להיות חלק מהתודעה שלנו.

"נמצאו גופות הנערים". הדמעות כבר זולגות מעצמן.

אתמול בערב, בשמונה וחצי, הכל נעצר. אסון שותת דם הונח לפתחינו, והוא גדול מכדי לכתוב עליו אבל גם גדול מכדי להתעלם. מאמר המערכת הזה הוא לא מספיק, והוא לא מחזיק, אבל הוא מה שרצינו לומר.

 קצת על חוסר האונים | קצת על כוחן של מילים | קצת על הנרות | קצת על החמאס

להמשיך לקרוא "המרובע: על רצח הנערים – פוסט מיוחד"

קופל בשלישי – בין שמיים לארץ

מאת: טל קופל

מד ברדנשטטר
ברדנשטטר.

שמועה רופפת גורסת כי לכל מעשה, עידן ועם יש דמויות מייצגות. אני מרחיב וטוען כי לכל רגע בחיי כל עם בעידן מסויים  יש דמות מייצגת;  דמות שכזאת, בכל האנדרלמוסיה הסובבת אותנו מאז פרשת חטיפת ג' הנערים, הוא הסופר מ"ד ברדנשטטר. כבן לתקופת ההשכלה של יהודי רוסיה הוא החל לכתוב בירחון 'השחר' שהוציא לאור פרץ סמולנסקין. את חשיבותו של 'השחר' לתחיית היצירה העברית לא ניתן לאמוד, אולם על הצלחתו נוכל לעמוד: כולנו דוברי עברית. בשנת 1869 החל ברנדשטטר ביצירה ספרותית עשירה שנעצרה בעקבות מלחמת העולם ה-1.

 

להמשיך לקרוא "קופל בשלישי – בין שמיים לארץ"

קצת על הרבה – מוצ"ש שלח

החטופים
החטופים

מדי פעם בפעם אני מקבל הודעה, או בקשה. "היי, אתה יכול לעזור לי?", הם יגידו. "אני רוצה להתחיל לכתוב". לקח לי הרבה זמן להבין למה פונים אליי, מה אני עשיתי שגורם להם לפנות דווקא אליי. לעיתים הייתי חש תחרות, כאילו הכניסה של אלו מאיימת על המעמד שלי ככותב. ככל שהזמן עבר, הבנתי שהכתיבה היא משהו שיש לכל אחד שרוצה במידה מסוימת, אך עדיין יש משהו שונה בין כל כותב וכותב. אותו דבר שונה הוא המקום ממנו האדם כותב. יש שיכתבו כי הם רוצים הכרה, יש שמחפשים דרך להתבטא. הרב קוק, כך למדתי השבוע, התבטא בנוגע לכתיבה כך: "הנני כותב לא מפני שיש לי כח לכתוב אלא מפני שכבר אין בי כח לידום".

 

קצת על החטיפה | קצת על הסיפוח | קצת על ריבלין | קצת על נרג | קצת על הטוב | קצת על החולי | קצת על שלח
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש שלח"

קצת על הרבה – מוצ"ש בְּהַעֲלֹתְךָ

כמה מדהים הוא העולם הזה, בו כל מעשה שלנו משפיע. כל מעשה קטן, כל מחווה קטנה, הם באמת אפקט הפרפר. "כל מה שאתה עושה, הוא משפיע כמו אדוה", אמרה לי חברה טובה. "המעשה שלך, האבן, פוגעת במים ויוצרת גלים נוספים, השפעות נוספות", היא הסבירה. הבעיה היא שלפעמים אתה מסתבך, ולא מבין שמה שחשבת שהוא האבן, אז הוא בעצם אדוה ממעשה קודם שעשית. כשאתה נכנס להלך הרוח הזה – או אז אתה מסתבך באמת, כי מקו ליניארי, הפכת את החיים שלך לביצה ותרנגולת, ואיש אינו יודע מה קדם למה. כדי לשבור את האדוה הזו, שהיא בעצם מעגל – צריך לשנות משהו.

וגם: מה הבעיה בחוק הפונדקאות, איך יאיר לפיד קשור למשה רבינו, איך פגע נתניהו במערכה העולמית נגד הטרור, ואיך הפסקה המצוטטת לעיל קשורה אל הר הבית?

קצת על פונדקאות | קצת על הסיפוח | קצת על ממשלת האחדות | קצת על גלעד שליט | קצת על האדווה | קצת על הר הבית | קצת על החבר | קצת על בהעלותך להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש בְּהַעֲלֹתְךָ"