קצת על הרבה – מוצ"ש שמות

אני זוכר את השלג של כיתה ח'. הוא היה מטורף. הוא החל בלילה, ובתוך שעות, הכול היה לבן. בבוקר גילינו שכמעט בלתי אפשרי ללכת בשלג. הוא היה בגובה חצי מטר. היינו יוצאים ומשחקים בשלג, אבל בתוך כמה שעות היינו רטובים וסחוטים, ממהרים לתנור בבית ולשוקו חם. זיכרונות של חורף. בחסות הקור, השלג נותר איתן במשך יום או יומיים מרגע שפסק לרדת, אך תמיד היה מדובר בסיפור של לילה, ואולי יום. אך לא יותר. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש שמות"

קצת על הרבה: מוצ"ש בראשית

"שנה חדשה הגיעה ואתה שוב מוצא את עצמך בסמטה החשוכה שהבטחת שלא תחזור אליה עם פרוץ השנה החדשה. אתה לא חושב מהראש, או לפחות לא חושב עם הראש. שוב אתה מעשן, שוב את שותה, שוב אתה סוטה מהדרך שרצית להתוות לעצמך. הסמטה הזו יכולה להיות כל מקום, והראש יכול להיות כל טעות שכבר עשית. הלכת בדרכים האלו כבר כמה פעמים בעבר וקמת עם רצון לקבור את עצמך מתחת להרים של שקט, לא לשמוע, לא להתמודד."

וגם: למה האדם צמא לדעת, קצת עצות על העזר כנגדו, מתי מתחיל המסע אחר החירות ואיך למען ה' מתהלכים את האלוקים? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה: מוצ"ש בראשית"

קצת על הרבה מוצ"ש יום הכיפורים

מישהו פעם שאל אותי, מהו אדם טוב בעיניך. עניתי שאדם טוב הוא היכול לצאת מתוך עצמו, להבין את האחר, להיכנס לנעליו של מי שאינו הוא. מתוך הבנה זו – הוא יעשה טוב. ביום כיפור, כאמור, אנחנו נאלצים ללבוש נעליים אחרות. נעליים שלא היינו מסתובבים איתן בהכרח ביום יום. הבית שפרץ החוצה גורם לנו להרגיש חשופים ורגישים במידת מה. אנחנו נחשפים בחולשת גופינו, ופגיעים בעקבות כך. כיוון שהכלל סביבנו חש בכך, אנחנו מוכנים לקבל את הפגיעות הזו ברצון. אך במידה מסוימת, האדם יוצא מתוך עצמו, מתוך תאוותיו, מתוך הנוחות שלו ויוצא למקום אחר – ולו ליום אחד.

 

קצת על נתניהו | קצת על ביבי | קצת על סילוואן | קצת על תפוס ת'יהודי | קצת על עיר דוד | קצת על הטוב | קצת על הנעל | קצת על הכפרה  להמשיך לקרוא "קצת על הרבה מוצ"ש יום הכיפורים"

קצת על הרבה – מוצ"ש שֹׁפְטִים

שמונה מיליארד הדרכים הללו הן הדרכים בהן אנחנו, כל בני האדם, מתמודדים עם הצרות שלנו. האמת היא, שאנחנו הרבה יותר אחידים משנדמה לנו. אנחנו נתמודד עם הצרה האמונית שלנו בצורה דומה בה נתמודד עם ההורים שלנו, ועם האהבות שלנו והכישלונות שלנו. אנחנו מורכבים, כי אנחנו לא מצליחים לעלות על מה מניע את הכל, וגם אם הצלחנו, לא תמיד נדע איך להפוך את זה למשהו פשוט יותר בשבילנו להתמודד. זו הסיבה בגללה אנחנו אוהבים לראות סרטים, לקרוא ספרים, לשמוע שירים. אנחנו רוצים לראות איך מישהו מתמודד עם זה, מישהו אחר. איך מישהו אחר נאבק למען משהו שהוא מאמין בו, ואיך הוא נכשל ואיך הוא מצליח. כי כשאנחנו אלו שנופלים, אנחנו לא יכולים לחיות עם עצמנו, אבל אין לנו ברירה אחרת. אנחנו חייבים להתחיל מחדש, להתקדם קדימה. ואז השאלה היא שוב, איך. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש שֹׁפְטִים"

קצת על הרבה – מוצ"ש ראה

לכולנו יש את הפחדים שלנו. הוא מפחד ממחויבות, היא מפחדת להיקשר. אחד מפחד להיפתח, אחת מפחדת להיפגע. זה מפחד להודות שהוא זקוק לאנשים אחרים, זו מבוהלת מהמחשבה שאנשים לא יהיו מרוצים ממה שהיא עושה. לפעמים זה קטן יותר. כולנו מפחדים מהמוות, כולנו מפחדים מפרידות, כולנו מפחדים שתקופה תיגמר. לכולנו יש שיטות להתמודד עם עובדות החיים. עובדות החיים הן שמתישהו לא נחיה יותר, שמתישהו יקרה משהו שאין לנו מושג שהוא עומד לקרות, שמתישהו הכל יכול להשתנות בין רגע. אנחנו צופים בחדשות ורואים דברים כאלו קורים לאנשים אחרים. לכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם זה. אחת תהיה חולת שליטה, אחד ינסה להיות הכי טוב בחבורה שלו, אחת תפחד ללכת לישון בלילה כי היא יודעת שזה אומר שהיא חוזרת להיות לבד עם עצמה. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ראה"

קצת על הרבה – מוצ"ש עקב

לפעמים בחיים, אתה יודע שאתה צריך להיזהר. זה קטע שגרתי כזה, לשמור על עצמך. בתשעים אחוז מהמקרים, אתה תעשה את זה אפילו בהצלחה. אתה לא תיפגע, שום דבר לא יכאב. אתה תיפתח לאנשים הנכונים, שום דבר לא יישבר, תכיר אנשים נפלאים. ואז, פתאום משהו ישתנה, אתה אולי לא תדע ששיקול הדעת שלך מעורער. השיפוט המוסרי שלך לא במיטבו. בעצם, השיפוט שלך לא במיטבו. אתה הולך בדרכים מעט מפותלות. אתה תגיע למצב בו תוכל לומר לעצמך, אני אדע לצאת בזמן. אין סיבה ששום דבר יקרה, נכון? זה לא יכאב, ולא ידרוש יותר מדי טיפול. בכלל, זה לא לאבד איבר, זה לא לעולמים. אבל אתה משקר את עצמך. השיפוט שלך, כאמור, לא במיטבו. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש עקב"

קצת על הרבה – מוצ"ש ואתחנן(נחמו)

כמו שצריך לומר לאישה מוכה, כמו שצריך לומר למישהי שחוזרת אל אהוב בוגדני, או חבר שכבר מזמן אינו חבר: לפעמים, כדי לעשות את הדבר הנכון, לא צריך לתת עוד הזדמנויות. לא צריך לחכות ולקוות שמשהו טוב פתאום יקרה, לפעמים אין ברירה אלא לקום וללכת. כי אם אתה נשאר במקום, אתה נותן לאותו דבר רע כח להמשיך, כי הוא פוגע בך ומזה הוא ניזון. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ואתחנן(נחמו)"

קצת על הרבה – מוצ"ש דברים(חזון)

רבים סבורים שאם אלוקים לא עונה לתפילות שלנו, אז אולי יש לערער על מקומו, או על תפקידו בעולם. הם טוענים שכיוון שהוא אינו עונה, הוא איננו מקשיב. ואם איננו מקשיב, הוא אינו מבצע את התפקיד שלו. ואם איננו מבצע את התפקיד שלו, אולי אין לו כזה. ואם אין לו כזה, אולי הוא לא קיים. ואם הוא לא קיים? אז אין דבר מלבדנו.

וגם: איזה אפקט 'קטן' היה להתנתקות? מי קיבל השבוע חופשה בתשלום מעבודה שדי נמאס לו ממנה, איך ישראל ניצחה את הטרור, ומה משמעותו האמיתי של בית המקדש?

להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש דברים(חזון)"

קצת על הרבה – מוצ"ש קֹרַח

חנין זועבי איור: מושיק לין
חנין זועבי איור: מושיק לין

חזרה לתל-אביב. עמרוסי אחזה במיקרופון שהותיר לה דגן לאחר שיחתו והחלה לדבר על הבעיה המהותית ביותר של המתנחלים. "אנחנו מפחדים לבקש. אנחנו מרגישים שלא מגיע לנו", היא אמרה. היא תיארה תופעה כזאת, בה המתנחלים אינם יודעים לדרוש מהמדינה שתדאג להם גם. אחרי השיחה דיברתי עם נוית על העניין, והיא לא הצליחה לרדת לעומקו של עניין. למה למען ה' המתנחלים מרגישים כך? ממה נובעת הבהלה הזאת?

וגם: מה עושים עם זועבי, למה השמאל לא יכול לומר לריבלין שום דבר, ולמה לעזאזל צירפתי את טל קופל ל"קצת על הרבה"?

 

קצת על בהלת המתנחלים | קצת על ריבלין | קצת על קופל | קצת על מיסיסיפי | קצת על הפיל | קצת על זועבי | קצת על קורח להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש קֹרַח"

קצת על הרבה – מוצ"ש שלח

החטופים
החטופים

מדי פעם בפעם אני מקבל הודעה, או בקשה. "היי, אתה יכול לעזור לי?", הם יגידו. "אני רוצה להתחיל לכתוב". לקח לי הרבה זמן להבין למה פונים אליי, מה אני עשיתי שגורם להם לפנות דווקא אליי. לעיתים הייתי חש תחרות, כאילו הכניסה של אלו מאיימת על המעמד שלי ככותב. ככל שהזמן עבר, הבנתי שהכתיבה היא משהו שיש לכל אחד שרוצה במידה מסוימת, אך עדיין יש משהו שונה בין כל כותב וכותב. אותו דבר שונה הוא המקום ממנו האדם כותב. יש שיכתבו כי הם רוצים הכרה, יש שמחפשים דרך להתבטא. הרב קוק, כך למדתי השבוע, התבטא בנוגע לכתיבה כך: "הנני כותב לא מפני שיש לי כח לכתוב אלא מפני שכבר אין בי כח לידום".

 

קצת על החטיפה | קצת על הסיפוח | קצת על ריבלין | קצת על נרג | קצת על הטוב | קצת על החולי | קצת על שלח
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש שלח"