מיום ליום | מוצ"ש וישלח

גברים ונשים, נערים ונערות, דוברי עברית, אנגלית וצרפתית, אישי ציבור, אנשי תקשורת וסתם אנשים מהשורה. כולם הגיעו לקחת חלק. במה בדיוק, לא ידעתי לומר. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? למראה של אלפים שמעניקים חסד של אמת כבר התרגלנו. הלוויות של אלפים ואפילו עשרות אלפים. דגלי ישראל מתנופפים בגאווה עצובה אל על והדממה והבכי של האבלים כובשים בשקט את הקהל הקדוש.

וגם: המפגש הסודי של אושיות הפייסבוק, מה עברו יהודי צרפת בשנים האחרונות, מה אפשר ללמוד מפרשיית מגל-רוטנר וקטע חדש ממעגלים של אור

קצת על זהות | קצת על נפוליאון | קצת על ליטמן [1] | קצת על ביגל [2] | קצת על ירושלים | מעגלים של אור

להמשיך לקרוא "מיום ליום | מוצ"ש וישלח"

יש כתמים שלא יורדים | מוצ"ש חיי שרה

מה הבעיה בטרנספר לחתולים? לא, באמת, מה הבעיה? צחוקים בצד על המעווים הפוליטיים של אורי אריאל, על הרצון שאולי יש לו לטהר את הארץ מערבייה, מה הבעיה בגירוש חתולים? הרי המדינה מסרסת חתולים בהמוניהם. במידה מסוימת, זה שווה להרג חתולים. לא? כי אם אנחנו אוהבים את היצור החביב הזה, אנחנו הרי לא רוצים להשמיד אותו. אבל כשאתה מסרס דורות על גבי דורות של חתולים, אתה משמיד אותם דה פקטו.

וגם: למה גם ניסיונות הלינץ' למחבלים מוסריים יותר מהתנהגות הפלסטינים, האירוניה בכשלי המינויים של נתניהו, מי האשם הישראלי בהחלטת אירופה לסמן מוצרי התנחלויות, שני שירים וקטע חדש ממעגלים של אור

קצת על השהידים |  קצת על הזמן | קצת על ברץ | קצת על הסימון | קצת על הטרנספר לחתולים | קצת על הכתם | מעגלים של אור
להמשיך לקרוא "יש כתמים שלא יורדים | מוצ"ש חיי שרה"

למה ניסיתי לעזוב את פייסבוק | מוצ"ש לך לך

השעה הייתה אחת, או שתיים, או שלוש לפנות בוקר. הייתי עייף, ושכבתי במיטה. אפילו אמרתי "לילה טוב" לאנשים הרלוונטיים בגלל השעה. אך ידיי לא  היו נקיות, ועיניי לא היו מרוכזות. הבטתי כמו בהרבה לילות בצג הפלאפון שלי, סוקר את הפיד. שוב ושוב. כמובן, זה היה הפיד שקראתי לפני חמש דקות, או שעה, או שעתיים. בשלב מסוים הוא לא משתנה יותר מדי.

וגם: איפה טועים המבקרים את הסמארטפונים, הגבר שחיפש נעליים, שיעור היסטוריה קל ותחילתו של פרק חדש במעגלים של אור.

קצת על הפייסבוק | קצת על הסמארטפונים | קצת על לך-לך | קצת על הנעליים | קצת על ההיסטוריה | מעגלים של אור להמשיך לקרוא "למה ניסיתי לעזוב את פייסבוק | מוצ"ש לך לך"

בר מצווה לבר מצווה | מוצ"ש בראשית

עמדתי שם והבטתי לרגע מסביב. האנשים סביבי היו מבוגרים וצעירים, כמה מהם הגדרתי כחברים, חלקם הפתיעו אותי כשהגיעו. מאוורר התקרה לא הצליח לקרר ולו במעט, כיוון שלא החום הפריע, אלא הלחץ. שאלתי אנשים אחרים איך זה לעמוד שם. אחד אמר לי שברגע שנכנסים לזה, זה מרגיש בסדר. אחר סיפר לי שהוא רק רצה לסיים עם זה. היה משונה להיות שם, כאילו הזרקור מופנה אליי ורק אליי. בראשי שמעתי את הקולות והלחשושים מסביב, מחכים שאתחיל. רק שלא אטעה, חשבתי לעצמי.

וגם: איפה טעיתי בהבנת מהלכי אבו מאזן וקטע חדש של מעגלים של אור

קצת על 26 | קצת על האכזבה| קצת על האינתיפאדה | קצת על בראשית | מעגלים של אור

להמשיך לקרוא "בר מצווה לבר מצווה | מוצ"ש בראשית"

קצת על הרבה – כור היתוך שמכוון לשום מקום | מוצ"ש ניצבים

הימין נוטל לעצמו את השמירה על הביטחון, אך בין עמוד ענן וצוק איתן, ברור כי בביטחון אין הבדל בין שמאל ובין ימין.  שניהם חסרי אונים. כולם התבצרו סביב נתניהו בנוגע להסכם הגרעין, על אף שהגישה שלו נחלה מפלה כבר מראשיתה. הימין טוען כי הוא תומך בגישת השוק החופשי, אך אינו מצמצם את הרגולציה. הוא גם אינו מעז להילחם בבתי המשפט. הוא כושל בניסיונו להביא לתחרות אמיתית במשק. הוא גם לא נאבק על זכות נבחרי הציבור לבצע מדיניות מול בתי המשפט.

כור ההיתוך של הימין | קצת על הימים | קצת על הוועדה למינוי דיינים| קצת על מכבי | קצת על 11/9 |  קצת על אלול | קצת על ה'תשע"ה | מעגלים של אור להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – כור היתוך שמכוון לשום מקום | מוצ"ש ניצבים"

על מה אנחנו באמת מדברים כשאנחנו מדברים על הפצצה הגרעינית | מוצ"ש מטות-מסעי

"שלום לכם, ערב טוב", פתח את המהדורה המרכזית דני קושמרו. הוא ידע מה יהיו השורות הבאות, הוא כתב אותן. עד לרגע האחרון התלבטו אם לפרוץ לשידור קודם לכן, אבל העדיפו – לבקשת משרד ראש הממשלה, לחכות עם ההכרזה עד לשעה שמונה. אם מישהו היה מצלם את הרגעים שקדמו לכך, הוא היה שומע את המפיק צועק שמדובר בראש ממשלה פחדן. "איך הוא לא מסוגל לעמוד מול האומה ולספר לה מה עומד להתרחש?

קושמרו. מהדורת החדשות הדרמטית בחייו
קושמרו. מהדורת החדשות הדרמטית בחייו

  להמשיך לקרוא "על מה אנחנו באמת מדברים כשאנחנו מדברים על הפצצה הגרעינית | מוצ"ש מטות-מסעי"

הוועדה לפירוק הריכוזיות | מוצ"ש בלק

"קול ישראל מירושלים שלום רב", קרא שדר הרדיו את מהדורת החדשות של השעה 9 בבוקר. הוא אפילו לא סקר את העניינים הביטחוניים הסוערים שעל סדר היום וניגש ישר אל הפצצה המתקתקת שעל שולחן הממשלה. "הבוקר תתכנס הוועדה לפירוק הריכוזיות. מוקדם יותר, בתכנית הבוקר של רשת ב', אמרה חברת הכנסת, נסטיה פרדו ממפלגת מרצ כי "מדובר במונופול הגדול ביותר במדינת ישראל. אנחנו כבר בשנת 2020, לא ייתכן שמונופול כזה יתקיים", והוסיף כי "גם בתחום הזה חייבת להיות תחרות!".

 

וגם: הזווית המזרחית של משבר הגז וקטע חדש ממעגלים של אור להמשיך לקרוא "הוועדה לפירוק הריכוזיות | מוצ"ש בלק"

קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי תִשָּׂא

כמה פשוט היה העולם, אם כל מי שמישהו רוצה אותו, היה עוצר לרגע ומסתובב. היי, את שרואה בי משהו, הוא היה אומר. אחזי בידי. בואי ננסה, בואי נראה, בואי נצא. והיא מצידה, הייתה אומרת אולי כדאי שנעשה עם זה משהו. והוא היה משיב, באמת כדאי.

בינתיים, העולם מסתובב ולבבות שבורים עליו. ועיניים שמייחלות ליום בו הם לא יצטרכו להתגבר, להתמודד עם זה, או לעבור הלאה. לבלוע לשון, לנשוך שפתיים ולהתעלם. להתעלם ממי שאנחנו רוצים להיות איתו, או להתעלם מהעובדה הקטנה הזאת שאנחנו רוצים להיות איתה. והחלק השני, העולם מורכב יותר משהיינו רוצים שהוא יהיה.

 

וגם: מהי ממשלת החלומות שלי? האם מוסרי להיות פקוד למפלגה אחת ולהצביע לאחרת, מה הסיפור מאחורי האותיות הקטנות במגילת אסתר וכמו תמיד חלק נוסף מ'מעגלים של אור'.

קצת על המוצר| קצת על השרשרת | קצת על הספין | קצת על המוסר | קצת על ת.ש.ז | קצת על הרבה | קצת על אור
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש כִּי תִשָּׂא"

קצת על הרבה – מוצ"ש תְּצַוֶּה | זכור

"לא!", היא צעקה. "אין שום סיכוי שאני עושה את זה! אני לא מפקירה את הבן שלי, הוא כל מה שנשאר!". עיניה ברקו מזעם, שיניה רשפו אש. "את לא רואה? הוא מעכב את כולנו, ואנחנו חייבים לזוז מהר", הוא אמר. "אתה אבא שלו, איך אתה יכול לעשות את זה?", היא שאלה. "אני ממשפחה שחורה, זה קורה אצלנו כל הזמן", הוא אמר בהלצה, אך שב והרצין כשראה שהיא לא משתעשעת מההומור שלו, גם לא הפעם. "תראי, אני אומר את זה דווקא מתוך רצון שהוא יצליח להמשיך ולחיות", השיב לבסוף. "זה הדרך היחידה שבה אולי יהיה לו סיכוי לחיות בלי שזה יפגע בכולנו". "סיכוי לחיות?", כעת היא ממש נבחה עליו. "סיכוי לחיות? אחרי כל מה שהם עשו לנו? אחרי מה שהם עשו לך?" היא הישירה מבט אליו, והוא נרתע. התכופף והתכנס בתוך עצמו.

וגם:ניתוח סקר מיוחד על המפלגה השנייה שהיינו מצביעים לה אם לא המפלגה שאנחנו כבר מצביעים לה; למה ב-18 במרץ אוכל את הכובע ומה עובד ב'שושבין להשכרה' וכמובן מעגלים של אור מתחיל מחדש.

 קצת על הכלב | קצת על הכובע | קצת על הקונגרס | קצת על הלקוח | קצת על הדרבי | קצת על שושבין להשכרה | קצת על אור

להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש תְּצַוֶּה | זכור"

קצת על הרבה – מוצ"ש מִּשְׁפָּטִים

ישבנו קרוב לבמה. טוב, זו לא הייתה במה. ישבנו על הרצפה, וכל מה שהפריד בינינו ובינם הוא המיקרופונים שעמדו על דוכנם. בעיניהם יכולת לראות קצת חשש והרבה מתח. ליבותיהם פיעמו ועיניהם נצנצו, כאילו אומרות: הגיע הזמן. וכשהזמן הגיע, הם פתחו את פיהם, אט אט נכנסים אל הקצב, מרגישים את המוזיקה חודרת את עורם ומפעמת בעורקיהם. 

קצת על גבולות השיח | קצת על אבא |  קצת על המשא | קצת על החזון | קצת על שלוש קומות | קצת על אנטי-פרגמטיזם | קצת על אור להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש מִּשְׁפָּטִים"

קצת על הרבה – מוצ"ש יתרו

המשרד של גילי היה מכוער. לא הייתה דרך אחרת לתאר את זה. הקירות היו צהובים, אור לא הייתה בטוחה למה  הצהוב היה כה דהוי. היא התלבטה אם היו פעם לבנים, או כי מישהו בחר לצבוע את הקירות בצבע הזה. על הקיר היו שלוש ציורים של דמויות המזכירות צורת אדם. דמות אחת הייתה זכר, דמות שנייה הייתה נקבה. בציור הרחוק ממנה הנקבה הייתה שעונה על הזכר, כאילו ידה על העליונה. בתמונה המרכזית ניצבות שתי הדמויות זו מול זו, בסימביוזה, בהרמוניה. בתמונה השלישית, הקרובה אליה, ציפתה אור שתהיה שם עליונות של גבר, אך במקום היא מצאה שם כאוס. היא חשבה על עצמה ועל אורן. כשידו על העליונה, כמו עכשיו, יש כאוס. כשידה על העליונה, היא נכנעת לזרועותיו.

עוד קטע מתוך מעגלים של אור, וגם: סופית, הליכוד ירוץ בלי מצע. מה למדתי בבר אילן ומה הפרדוקס שנוצר ב'צוק איתן' וכמה שחקני בית יש במכבי? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש יתרו"

קצת על הרבה – מוצ"ש וארא

80% ממה שהחדשות שאתם צורכים הם בכלל לא חדשות. הם הודעות יחסי ציבור, כלומר פרסומות במסווה. אפשר לומר שזה נובע מהיכולת המוגבלת של העיתונאים להגיע לכל הסיפורים, וזה חוסך להם את העבודה. הרבה מהודעות יחסי הציבור האלו מגיעים מגורמים בכירים בחברה: משרדי ממשלה, חברות גדולות במשק, כוכבי תרבות כאלו ואחרים. בעולם כזה, מי שיש לו מספיק כסף, או קשרים, מגיע לעיתון. מי שלא? כדאי שיהיה לו סיפור מאוד טוב. וגם: האם לליכוד יהיה מצע בבחירות הקרובות, למה שירות צבאי מעולם לא נתפס בעיניי כדבר קדוש, מה מלך האריות אומר עלינו כחברה, כמה מחשבות קטנות מהזירה הפוליטית ועוד.  להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש וארא"

קצת על הרבה – מוצ"ש שמות

אני זוכר את השלג של כיתה ח'. הוא היה מטורף. הוא החל בלילה, ובתוך שעות, הכול היה לבן. בבוקר גילינו שכמעט בלתי אפשרי ללכת בשלג. הוא היה בגובה חצי מטר. היינו יוצאים ומשחקים בשלג, אבל בתוך כמה שעות היינו רטובים וסחוטים, ממהרים לתנור בבית ולשוקו חם. זיכרונות של חורף. בחסות הקור, השלג נותר איתן במשך יום או יומיים מרגע שפסק לרדת, אך תמיד היה מדובר בסיפור של לילה, ואולי יום. אך לא יותר. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש שמות"

קצת על הרבה – מוצ"ש ויגש

"אדוני ראש הממשלה, ערב טוב. תודה שהזמנת אותנו. בבחירות הקודמות רצת עם הסלוגן 'ראש ממשלה חזק, ישראל חזקה'. ובכן, הממשלה האחרונה, זו שמסיימת את ימיה כעת, הייתה ממשלה חלשה, לא יציבה בלשון המעטה. הייתי רוצה לדעת, אם היה לך את הכוח שהיית רוצה, אם הליכוד היה זוכה לשלושים, לארבעים מנדטים, איך היית בוחר למשול, מה הדרך שאתה היית מתווה?". התשובה בפנים.

וגם: מסקנות מהקמפיין של תא שחר, מה השאיר את נפתלי בנט ער במוצאי השבת שעברה, מה הפתרון האולטימטיבי לבעיה הפלסטינית ואיפה נבטו שורשי העבדות העברית במצרים?
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ויגש"

קצת על הרבה – מוצ"ש מקץ | חנוכה

"הגענו למו"מ עם מצרים לא מוכנים. הלהיטות להיכנס למו"מ האפילה על הכול. לא הכרנו את המצרים, לא עשינו מחקר. זה היה המו"מ הראשון של ישראל שהוליד הסכם. המשמעות של ההסכם היא שאין מלחמה". במילים האלו פתח ד"ר שרון את הרצאתו השבוע במכללה. שרון היה יועץ רה"מ מנחם בגין לענייני ערבים בזמן המגעים עם מצרים.

וגם: מי הביא עלינו את הצונאמי המדיני, מחשבות על הדלקת נרות, מה וואי-נט מנסה לספר לנו והמשך הסיפור של יהודה ושל הזקן ותהייה לגבי הפוליטיקאים לעתיד שלנו. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש מקץ | חנוכה"

קצת על הרבה – מוצ"ש וישב

אני זוכר, הוא אמר. אני זוכר איך היה כאן פעם, כשאתה עוד היית צעיר ומתבונן במבט סקרן על העולם. אני כמובן לא זכרתי את התקופה הזאת, ואיך אוכל, הרי התום כבר מזמן הלך לו. הוא המשיך לדבר ותיאר את המסע הארוך שעבר, מהרגע הראשון שבו הוא הבין שהוא בעצם מעלה הצגה חדשה בכל יום ובכל דקה. אם היה דבר שהתיש אותי לאורך השנים, זה היה זה. ההצגה. ההצגה שאומרת שאני בסדר, שאני כמו כולם. מה קרה, שאלתי, בעודי מחזיק את ידו. מה גרם לך להבין שאתה חייב להפסיק לשחק את המשחק? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש וישב"

קצת על הרבה – מוצ"ש וַיִּשְׁלַח

להיות לבד באמצע הלילה, לדעת שעוד מעט התחושה תשתנה, ובינתיים נשאר רק געגוע מעומעם למשהו שלא ברור עם אי פעם היה קיים. האם אלו ההורים שמזדקנים, הבנק שמשווע לאיזון, אהבה שלא עוברת, החברים שהרבה זמן לא ראית, הידיעה שהגיע הזמן להתקדם הלאה בחיים המשולבת בחשש המצמית שלאן שלא תלכי לא יהיה לך טוב יותר מהשלב הנוכחי.

קצת על חברון | קצת על המאבק | קצת על יציאת אירופה | קצת על המכללה | קצת על שילה | קצת על החזרה | קצת על הבחירות להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש וַיִּשְׁלַח"

קצת על הרבה – מוצ"ש האזינו(שבת שובה)

בכל שנה, עת מגיע ראש השנה, יש תחושה של סוף. פתאום אתה מסתכל על הכל כאילו המוות מגיע. זה עניין תודעתי, מסתבר, כי את המשפט הקודם אני כותב עם ניסיון של 24 ראשי שנה שעברתי על האדמה הזאת. זו תחושה קטנה של מוות. הסופיות הזאת, שאומרת ששוב גדלתי, ששוב צמחתי. הידיעה הזאת, שפעם הייתי בן 6, הייתי בן 10, עברתי בר מצווה, הייתי בתיכון, הייתי בצבא, הייתי באוניברסיטה. התבגרתי. יש לי זקן. הוא לא תמיד היה שם.
להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש האזינו(שבת שובה)"

קצת על הרבה – מוצ"ש ניצבים-וילך

"לכולם, מתישהו, הדלק נגמר. זו בעצם הבעיה שלנו, כבני אדם. מתישהו, המשאב נגמר. ויש דרכים שונות ומשונות להתמודד עם מגבלת הדלק. הנצרות מצאה את הוידוי כפתרון למגבלת המצפון. החילוניות מצאה את הרציונליות האנושית כפתרון למגבלת הידע. היהדות מצאה את הנידה כפתרון למגבלת האהבה. שלל סוגי הדלק הללו מניעים את האדם להתפתח ולהתקדם. הוידוי מאפשר לו להותיר את שגיאותיו מאחוריו, להמשיך עם מצפון נקי. כל מי שמצפונו הוכתם אי פעם, יודע כמה קשה להמשיך כשאתה מרגיש אשמה. הסקרנות האנושית מניעה והניעה רבים לשאוף להיות כאלוקים, יודעי טוב ורע. העובדה שתמיד יהיה עוד הרבה מה ללמוד, העובדה שלא נהיה אלוקים, לא מפריעה – כי ההנחה היא שככל שיש יותר ידע, נעשה יותר טוב. אך דווקא היהדות מציבה פתרון אחר, שונה."

וגם: הטור מ'מידה' שפורסם השבוע, לאיזו הצגה הלכתי השבוע ולמה היא באמת כל כך טובה, והאם אנחנו הולכים לבחירות אחרי החגים? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ניצבים-וילך"

קצת על הרבה – מוצ"ש שֹׁפְטִים

שמונה מיליארד הדרכים הללו הן הדרכים בהן אנחנו, כל בני האדם, מתמודדים עם הצרות שלנו. האמת היא, שאנחנו הרבה יותר אחידים משנדמה לנו. אנחנו נתמודד עם הצרה האמונית שלנו בצורה דומה בה נתמודד עם ההורים שלנו, ועם האהבות שלנו והכישלונות שלנו. אנחנו מורכבים, כי אנחנו לא מצליחים לעלות על מה מניע את הכל, וגם אם הצלחנו, לא תמיד נדע איך להפוך את זה למשהו פשוט יותר בשבילנו להתמודד. זו הסיבה בגללה אנחנו אוהבים לראות סרטים, לקרוא ספרים, לשמוע שירים. אנחנו רוצים לראות איך מישהו מתמודד עם זה, מישהו אחר. איך מישהו אחר נאבק למען משהו שהוא מאמין בו, ואיך הוא נכשל ואיך הוא מצליח. כי כשאנחנו אלו שנופלים, אנחנו לא יכולים לחיות עם עצמנו, אבל אין לנו ברירה אחרת. אנחנו חייבים להתחיל מחדש, להתקדם קדימה. ואז השאלה היא שוב, איך. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש שֹׁפְטִים"