ב-1947 ייסד ביטאון מדעני האטום את "שעון יום הדין", אמצעי המחשה המנסה לאמוד את ההסתברות לפריצתה של מלחמה גרעינית. השעון מגיב לאירועים בסדר היום העולמי ומחוגיו נעים בהתאם. כך למשל, על רקע חילופי האיומים בין וושינגטון לפיונגיאנג, אמדו המדענים את מחוגי שעון יום הדין על שתי דקות לחצות.
לו היה שעון לחישוב קץ הממשלה, חתימת שלמה פילבר על הסכם עד מדינה עשוי היה להציב את מחוגי השעון על דקות בודדות לפני ההליכה לבחירות. להמשיך לקרוא "דקות לפני חצות: האם נתניהו ילך לבחירות? || פרשנות"
על הבחירות בארה"ב ובבריטניה
[…]המרכז הקיצוני…
מתוך הפייסבוק של ח"כ תמר זנדברג
טריאומווירט של פלקטים עשה את הבלתי אפשרי ועלה לקדמת הבמה, טריאומווירט המכיל, למעשה, דמויות מנוגדות ושונות אך, מאידך, כולן אחד – כולן עמדות ללא עמדות, היפר-אידיאולוגיה שמבהירה כי האידיאולוגיה כמושג מכליל לתפיסת עולם בנויית-עמדות הפכה לחנוט, למומיה מן המאה ה-19, לגופתו החנוטה והנרקבת אט-אט של לנין במאוזוליאום שהפך מסמל משמר של סביבתו לקפסולת זמן המזכירה לנו כמה מזוייפים נעשינו.
הציבור לא מצביע לאידיאולוגיה אלא לפנטזיה אחרת אשר מבעבעת יותר ויותר בקדרת ראשו ככל שהמצב נראה פחות ופחות פרוגרסיבי – בבבסיסו של עניין נמצא כאן יסוד אימננטי בתרבות המערבית, בעת קמילתו, בעת הדקדנס – המסורת הכרונולוגית לפיה ישנו כיוון לזמן הולכת ונשכחת מלב ההמונים – גאולה דתית החליפה עצמה בגאולה חילונית וזו בתורה נותרה עם שברי ארצות ורסיסי רעיונות בידה. עתה הגענו לעידן שלאחר הגאולה ולו מאפיין בולט ובוטה: כמיהה אנושה, עמוקה, פשטנית, גולמית וכפועל יוצא גם פלקטית לקידמה וגאולה.
לאדם הדתי-אורתודוקסי נראה הדבר תמוה, שכן בעבורו הגאולה מעולם לא שינתה מעמדתה, לאדם הדתי האנטי-אורתודוקסי, החיפוש אחר תחליף מגיע לשיא עם הפיכת הקוריוז למהותי והמהותי לקוריוז, עם הבוז לממסדים הגדולים, הדמוקרטי והרפובליקני, ולמסורת הבריטית. הממסדים הפכו את עצמם לרוחות רפאים, כיאה לעדרים עליהם הם שולטים – והנה העדר הרפובליקני בארה"ב דורש גואל-מנהיג(טראמפ), העדר הדמוקרטי תובע גואל-משיח(סנדרס) וזאת לאחר קריסת המשיחיות שאובמה גייס לקמפיינים שלו – ובבריטניה, שם אנו רואים את הזעם-הקורא-לשינוי כובש את השכל. להמשיך לקרוא "פוליטי-LEGO – לתבניות נעשו ההמונים 2.0"
1.
יש מילה בעברית שהפירוש שלה הוא ההפך מרומן?
הלא-רומן שלי עם פוליטיקה התחיל לפני תשע וחצי שנים. ההתנתקות, כנראה האירוע המדיני המשמעותי ביותר שקרה במהלך חיי, התרחשה כשאני הייתי עדיין צעירה מידי כדי לעכל אותה. צעירה מידי כדי להשתתף בה אינטלקטואלית או 
פיזית. הייתה השתתפות רגשית מסוימת, והרבה השתתפות וואנאבית. מזויפת. אני זוכרת ששרנו המון את שירת הסטיקר ואת זה היה ביתי. היינו עומדות על השולחנות בכיתה ושרות במרץ, נלחמנו כל-כך הרבה ששכחנו על מה, בשבילי זאת מלחמה, בשבילם זאת פרנסה. שרנו ושרנו עד שעייפנו והרגשנו שאנחנו תורמות למאבק.
להמשיך לקרוא "אליש: מחשבות מהחמ"ל (בחירות לאגודת הסטודנטים בבר-אילן)"
להיות לבד באמצע הלילה, לדעת שעוד מעט התחושה תשתנה, ובינתיים נשאר רק געגוע מעומעם למשהו שלא ברור עם אי פעם היה קיים. האם אלו ההורים שמזדקנים, הבנק שמשווע לאיזון, אהבה שלא עוברת, החברים שהרבה זמן לא ראית, הידיעה שהגיע הזמן להתקדם הלאה בחיים המשולבת בחשש המצמית שלאן שלא תלכי לא יהיה לך טוב יותר מהשלב הנוכחי.
קצת על חברון | קצת על המאבק | קצת על יציאת אירופה | קצת על המכללה | קצת על שילה | קצת על החזרה | קצת על הבחירות להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש וַיִּשְׁלַח"
"לכולם, מתישהו, הדלק נגמר. זו בעצם הבעיה שלנו, כבני אדם. מתישהו, המשאב נגמר. ויש דרכים שונות ומשונות להתמודד עם מגבלת הדלק. הנצרות מצאה את הוידוי כפתרון למגבלת המצפון. החילוניות מצאה את הרציונליות האנושית כפתרון למגבלת הידע. היהדות מצאה את הנידה כפתרון למגבלת האהבה. שלל סוגי הדלק הללו מניעים את האדם להתפתח ולהתקדם. הוידוי מאפשר לו להותיר את שגיאותיו מאחוריו, להמשיך עם מצפון נקי. כל מי שמצפונו הוכתם אי פעם, יודע כמה קשה להמשיך כשאתה מרגיש אשמה. הסקרנות האנושית מניעה והניעה רבים לשאוף להיות כאלוקים, יודעי טוב ורע. העובדה שתמיד יהיה עוד הרבה מה ללמוד, העובדה שלא נהיה אלוקים, לא מפריעה – כי ההנחה היא שככל שיש יותר ידע, נעשה יותר טוב. אך דווקא היהדות מציבה פתרון אחר, שונה."
וגם: הטור מ'מידה' שפורסם השבוע, לאיזו הצגה הלכתי השבוע ולמה היא באמת כל כך טובה, והאם אנחנו הולכים לבחירות אחרי החגים? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ניצבים-וילך"
רבים סבורים שאם אלוקים לא עונה לתפילות שלנו, אז אולי יש לערער על מקומו, או על תפקידו בעולם. הם טוענים שכיוון שהוא אינו עונה, הוא איננו מקשיב. ואם איננו מקשיב, הוא אינו מבצע את התפקיד שלו. ואם איננו מבצע את התפקיד שלו, אולי אין לו כזה. ואם אין לו כזה, אולי הוא לא קיים. ואם הוא לא קיים? אז אין דבר מלבדנו.
וגם: איזה אפקט 'קטן' היה להתנתקות? מי קיבל השבוע חופשה בתשלום מעבודה שדי נמאס לו ממנה, איך ישראל ניצחה את הטרור, ומה משמעותו האמיתי של בית המקדש?
