"אלים רבים יש לה למיתולוגיה הרומית, אך אחד נעלם מעיני רבים. זהו אל האנפולו. כמה משעשעת היא הידיעה שכולנו מכירים אותו, אך איש מאיתנו אינו יודע איך נולד, מתי נוצר, מאין בא ולאן הוא נעלם. הכול החל כשאחד החיצים של קופידון פספס את המטרה ופגע בשניים, איזבו וסרניקה. בחור ובחורה. הלבבות פעמו, השניים נדמו, הרגשות פרחו, אך השניים ידעו היטב כי גם ככל שהרגשות גוברים, על אף החץ של קופידון, השניים לא מתאימים. איזבו היה בן עניים וסרניקה הייתה בת עשירים. לטובתו, לטובתה, היה עדיף לולא השניים היו נפגשים. אלו לא רק המשפחות, אלו גם המעמדות, התרבויות, הרקעים. עתיד בין השניים לא נראה היה אפשרי, ואפילו קופידון הודה בינו ובין עצמו כי החץ הזה יצא משליטה."
נכון לעכשיו, זו הרשומה האחרונה בסגנון הזה ב"קצת על הרבה". אחרי שנה וחצי של פרסומים, אני משוכנע שלא יהיה לי את הזמן הדרוש כדי לכתוב שבעה מאמרים שונים מדי שבוע. ברשומה הזו תוכלו למצוא את הסיבה לכך. תוכלו גם לגלות את התשובה לתקיפות שלי את הליברלים בעת האחרונה, הבעיה שלי עם פונדקאות – על אף דברי ההלכה שהבאתי כאן שבוע שעבר, סיפור חדש מהמיתולוגיה הרומאית וגם כמובן קטע חדש ב"מעגלים של אור".
להמשיך לקרוא "קצת על אוטופיה ודיסטופיה | מוצ"ש בהר" ←
