במשך הרבה זמן חנוכה היה לי בנאלי מידי. לאהוב את חנוכה הרגיש לי שבלוני, צפוי, לא מספיק מיוחד. חג של שמונה ימים עם אוכל שמיימי, חופש מבית-הספר ואפס חוקים מגבילים? לא חוכמה להצליח עם נתוני פתיחה כאלה. עם הפיג'מה החורפית, הגשם ששוטף את החלונות, הנרות הקטנים, הסביבונים ומטבעות השוקולד, זה כמעט לא הוגן כלפי שאר … להמשיך לקרוא אליש לחנוכה: על אמנות הניתוק
תגית: אחדות
קצת על הרבה – מוצ"ש ראה
לכולנו יש את הפחדים שלנו. הוא מפחד ממחויבות, היא מפחדת להיקשר. אחד מפחד להיפתח, אחת מפחדת להיפגע. זה מפחד להודות שהוא זקוק לאנשים אחרים, זו מבוהלת מהמחשבה שאנשים לא יהיו מרוצים ממה שהיא עושה. לפעמים זה קטן יותר. כולנו מפחדים מהמוות, כולנו מפחדים מפרידות, כולנו מפחדים שתקופה תיגמר. לכולנו יש שיטות להתמודד עם עובדות החיים. … להמשיך לקרוא קצת על הרבה – מוצ"ש ראה
אליש: שבעה ימים
אני לא יודעת מאיפה להתחיל לכתוב את השבוע הרע הזה. היו לוויות, והייתה שבעה, והיה כיכר, והדרום, וירושלים, ויש תקשורת, ואלוהים עדיין לא החריב את הפייסבוק, ואני בכלל אמורה להיות בלימודים. על מי אני עובדת, אני מאוד בלימודים. יש לי מבחנים ועוד דברים לא חשובים לדאוג להם. וזה שוב מתסכל. 1. אני כבר לא בוכה … להמשיך לקרוא אליש: שבעה ימים
קצת על הרבה – מוצ"ש בָּלָק
שום דבר לא מכין את ההורים שלך לכך שהבן שלהם בן 16 וצריך להתמודד עם מוות. שום דבר לא מכין את המורים שלך לזה שהתלמידים שלהם עומדים להתפרק. הם יביאו פסיכולוגים, הם יצרו מעגלי שיח, אבל שום דבר לא מכין אותם לזה. שום דבר לא מכין את ההורים של המשפחות של הילדים שנרצחו, שהילדים שלהם … להמשיך לקרוא קצת על הרבה – מוצ"ש בָּלָק