כשהחופש גובר על הרעב | מוצ"ש שופטים

"תשיגי לי את גלעד", הוא אמר למזכירה, "דחוף!". הוא רצה לדפוק על השולחן המהגוני עליו נשען, אך חשב שזה חסר טעם. הוא הביט בלשכתו בניסיון למצוא פתרון למשבר הזה. הוא קם מכורסת העור החומה והחל להתהלך סביב. הוא הביט בייאוש בספרים, להיזכר אם מישהו כתב פעם משהו על המצב הזה. הרי כולם זוכרים את  נלסון מנדלה, אבל כמה אנשים זוכרים את פיטר ולים בותה?

קצת על הופמן | קצת על החמדה | קצת על הבוקר | מעגלים של אור

להמשיך לקרוא "כשהחופש גובר על הרעב | מוצ"ש שופטים"

מודעות פרסומת

קצת על הרבה – מוצ"ש ויצא

אתה חי חיים שלמים, ובטוח שעלית על הטריק. אתה יודע איך להתמודד עם המציאות הזו. אתה ממלא את החורים בחול, ומקווה שהבניין שנקרא אתה יחזיק. והחול יכול להיות הכול, ואם תרטיב אותו מספיק הוא ייהפך אולי לבוץ ואפילו למלט, אבל לעולם לא יהיה יסודות.

וגם: יוקר המחייה עומד להחריף, הזהות היהודית שלנו מחזקת, מי מחפש להדיח את המלך ומה קרה השבוע במערת המכפלה? להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ויצא"

אליש: פרידה לאין קץ

בלילה שאריק איינשטיין מת יצאתי לדייט הראשון הראשון שלי. הייתי מרוכזת בעצמי כמו שכולנו, אכלתי על זה סרט בהמשכים. הייתי לחוצה לפני ולחוצה אחרי ולחוצה בזמן אמת. בצהרי אותו יום צוות קטן של חברות מהמעונות בחר עבורי בגדים ונעליים ותכנית עבודה לשיער, ובינתיים איש בן 74 שאני לא מכירה הובהל לאיכילוב. בערב ישבנו בארומה ושתינו שוקו, ובינתיים האיש נאבק על חייו. צוות קטן של אחים ורופאות ניסה לעצור את הדימום הפנימי ולייצב את המערכות. בלילה חזרתי למעונות בראש סחרחר מעט, וכשצנחתי לתוך המיטה עם הנעליים הטלפון זמזם. וויינט. אריק איינשטיין נפטר. בינתיים חברי הצוות באיכילוב נשמו כמה נשימות עמוקות, מישהו התבקש לחתום על מסמך, וכולם הלכו הביתה. האיש בן ה-74 איננו. להמשיך לקרוא "אליש: פרידה לאין קץ"

אליש לט"ו באב: האבולוציה של האהבה

במסגרת מבצע "מסדרים את החדר" שסופסוף התפניתי אליו השבוע, דעתי הוסחה לרגע קל מהמשימה והתיישבתי לדפדף ביומן האישי שכתבתי השנה. פתחתי אותו בעמוד אקראי, והמילים שקפצו מהדף היו "אהבה! פשוט אהבה!". באותיות גדולות ומודגשות. הן נכתבו בחנוכה, ביום שבו הגעתי לבקר את החניכות שלי מהשירות בשנה שעברה. זה היה אחד הלילות המשמחים, המרגשים ומלאי האהבה שהיו לי השנה. לא ראיתי אותן במשך כמה חודשים טובים, והן היו כל עולמי במשך שנה שלמה. "ערב של אהבה," חתמתי בסוף העמוד. להמשיך לקרוא "אליש לט"ו באב: האבולוציה של האהבה"

קצת על הרבה – מוצ"ש ואתחנן(נחמו)

כמו שצריך לומר לאישה מוכה, כמו שצריך לומר למישהי שחוזרת אל אהוב בוגדני, או חבר שכבר מזמן אינו חבר: לפעמים, כדי לעשות את הדבר הנכון, לא צריך לתת עוד הזדמנויות. לא צריך לחכות ולקוות שמשהו טוב פתאום יקרה, לפעמים אין ברירה אלא לקום וללכת. כי אם אתה נשאר במקום, אתה נותן לאותו דבר רע כח להמשיך, כי הוא פוגע בך ומזה הוא ניזון. להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש ואתחנן(נחמו)"

קצת על הרבה – מוצ"ש דברים(חזון)

רבים סבורים שאם אלוקים לא עונה לתפילות שלנו, אז אולי יש לערער על מקומו, או על תפקידו בעולם. הם טוענים שכיוון שהוא אינו עונה, הוא איננו מקשיב. ואם איננו מקשיב, הוא אינו מבצע את התפקיד שלו. ואם איננו מבצע את התפקיד שלו, אולי אין לו כזה. ואם אין לו כזה, אולי הוא לא קיים. ואם הוא לא קיים? אז אין דבר מלבדנו.

וגם: איזה אפקט 'קטן' היה להתנתקות? מי קיבל השבוע חופשה בתשלום מעבודה שדי נמאס לו ממנה, איך ישראל ניצחה את הטרור, ומה משמעותו האמיתי של בית המקדש?

להמשיך לקרוא "קצת על הרבה – מוצ"ש דברים(חזון)"