"איפשהו, מקננת בתוך האדם שאיפה מתמדת לאוטופיה", היא אמרה. מדי פעם נחתה עליה רוח פילוסופית, מליצית, כאילו היא רוצה לתקן את העולם. "הבעיה היא שתמיד תמיד, הרעיון הזה מתגלגל לאחדות אחידה כזאת, חסרת גוונים, חסרת צבעים, ובסופו של דבר, חסרת פנים". השעה הייתה מאוחרת. הוא הביט בשעון כשהמחוג הקטן התקרב לשעה המסוכנת. שתיים אחר חצות. … להמשיך לקרוא קצת על הרבה – מוצ"ש נוח