הנוצרי הקטן

הנוצרי הקטן 
———————–
מעשה שהיה בבכיר פּראָפעסאָר
לחינוך מחנכים-חדשים
 
פּראָפעסאָר שעמד, במלוא אונו,
על-גב כיתת לועות-פעורים.
 
בידו האת, לרגליו המילים
שרווליו מופשלים אל-מעל
 
מרפקים כפופים מוכנים להטיח
אל תוך אשר יוכל.
 
פּראָפעסאָר לסטודנט – סטודנט לתלמיד
שרשרת יחדיו פועלה
 
מתפנה המלל, כשלג עכור
במורד מדרג הקליטה
 
לבסוף שנותר הוא קהל מכונה
אחוז פלצות עועים
 
קהל צלוק-גב, צר אישונים
קהל חטאים קדמונים.
————————–
 

להמשיך לקרוא "הנוצרי הקטן"

מודעות פרסומת

פוליטי-LEGO – לתבניות נעשו ההמונים 2.0

על הבחירות בארה"ב ובבריטניה

[…]המרכז הקיצוני…

מתוך הפייסבוק של ח"כ תמר זנדברג

טריאומווירט של פלקטים עשה את הבלתי אפשרי ועלה לקדמת הבמה, טריאומווירט המכיל, למעשה, דמויות מנוגדות ושונות אך, מאידך, כולן אחד – כולן עמדות ללא עמדות, היפר-אידיאולוגיה שמבהירה כי האידיאולוגיה כמושג מכליל לתפיסת עולם בנויית-עמדות הפכה לחנוט, למומיה מן המאה ה-19, לגופתו החנוטה והנרקבת אט-אט של לנין במאוזוליאום שהפך מסמל משמר של סביבתו לקפסולת זמן המזכירה לנו כמה מזוייפים נעשינו.

הציבור לא מצביע לאידיאולוגיה אלא לפנטזיה  אחרת אשר מבעבעת יותר ויותר בקדרת ראשו ככל שהמצב נראה פחות ופחות פרוגרסיבי – בבבסיסו של עניין נמצא כאן יסוד אימננטי בתרבות המערבית, בעת קמילתו, בעת הדקדנס – המסורת הכרונולוגית לפיה ישנו כיוון לזמן הולכת ונשכחת מלב ההמונים – גאולה דתית החליפה עצמה בגאולה חילונית וזו בתורה נותרה עם שברי ארצות ורסיסי רעיונות בידה. עתה הגענו לעידן שלאחר הגאולה ולו מאפיין בולט ובוטה: כמיהה אנושה, עמוקה, פשטנית, גולמית וכפועל יוצא גם פלקטית לקידמה וגאולה.

לאדם הדתי-אורתודוקסי נראה הדבר תמוה, שכן בעבורו הגאולה מעולם לא שינתה מעמדתה, לאדם הדתי האנטי-אורתודוקסי, החיפוש אחר תחליף מגיע לשיא עם הפיכת הקוריוז למהותי והמהותי לקוריוז, עם הבוז לממסדים הגדולים, הדמוקרטי והרפובליקני, ולמסורת הבריטית. הממסדים הפכו את עצמם לרוחות רפאים, כיאה לעדרים עליהם הם שולטים – והנה העדר הרפובליקני בארה"ב דורש גואל-מנהיג(טראמפ), העדר הדמוקרטי תובע גואל-משיח(סנדרס) וזאת לאחר קריסת המשיחיות שאובמה גייס לקמפיינים שלו – ובבריטניה, שם אנו רואים את הזעם-הקורא-לשינוי כובש את השכל. להמשיך לקרוא "פוליטי-LEGO – לתבניות נעשו ההמונים 2.0"

כה אמר קופל: על שומרי הסף ועל קובעי סדר-היום

הרי הן בבחינת שתי דמויות מנוגדות של התודעה; האחת, העצמאית, אשר מהותה היא ההוויה-בשביל-עצמה, [ואילו] האחרת, הבלתי-עצמאית, אשר מהותה היא …ההוויה בשביל האַחֵר; הראשונה היא האדון, השניה – עבד

ג.וו.פ.הגל, מתוך הפנומנולוגיה של הרוח, 1807

 

 

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על שומרי הסף ועל קובעי סדר-היום"

כה אמר קופל: על המכונה

.Welcome my son, welcome to the machine
?What did you dream
.It's alright we told you what to dream

מתוך השיר Welcomw To The Machine של להקת פינק פלויד

על המכונה
די לנשף המסכות. אני אעמיד טיעון הבנוי מטענה בסיסית כי 'שוברים שתיקה' הם פיון מיני פיונים רבים על לוח המשחק הגיאו-פוליטי. הם כלי שמזיזים המסבסדים באמצעות מענקי ליבה וחירום, בהתאם לנסיבות הפוליטיות והאזוריות. הנימוק יבוא לאחר תיאור התשתית. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על המכונה"

כה אמר קופל: על היהודי-הנצחי – אירופה במלכוד היהודי (המשך לרשומה הקודמות)

מדובר בטור חירום – תמצית ההבנה של מקומנו כעם נבדל ונפרד בתבנית המחשבה האירופית.

בשבוע לאחר הפיגוע בפריז נתפזרו קוצים, דרדרים-פרוגרסיבים. אלו שניסו בין השיטין או ישירות, לקשר בין הסכסוך הערבי-ישראלי ודאע"ש. החירום הוא תולדה של סך כל ההכרזות שרי החוץ והפרלמנטרים באירופה(איסלנד, שבדיה, בריטניה) הרדיפה הכפייתית של העיתון הגרמני 'דר שפיגל' שהובילה להורדת מוצרי ההתנחלויות ביו"ש ממדפי הכלבו הידוע קה.דה.וו(Ka De We) והחלטת האגודה האנתרופולוגית האמריקאית לקדם ב-2016 חרם על מוסדות אקדמיים מישראל. מדובר בטור המנסה לענות על השאלה האינסטינקטיבית של כל אדם בעל עיניים, אוזניים ויכולת היסק בסיסית: הכיצד יעלה על הדעת לקדם חרם ופגיעה המעמד הבינ"ל של מדינת היהודים בעת הנוכחית? כיצד ניתן לקשר את זוועות דאע"ש בפריז, הפיכת בריסל לעיר תחת ממשל צבאי וזוועות אל קאעידה במאלי לפעולת היהודים? להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על היהודי-הנצחי – אירופה במלכוד היהודי (המשך לרשומה הקודמות)"

כה אמר קופל: על מצב הפוסט-טריקולור

        מבוא –

נפילת הבסטיליה
ציור בן התקופה של נפילת הבסטיליה

         המהפכה הצרפתית החלה בכיבוש סמל השלטון המלוכני, הבסטיליה. הפלת הסמל נעשתה במהלך אלים הקורא תיגר על הסדר החברתי הקיים, מהסיבה הזאת נתקבעה הבסטיליה, כמעוז הראשון הנפל בפני המורדים, כסמל המהפכה. בפיגועים האחרונים הוכח כי על מנת לערוך מהפכות כיום לא נדרשת פעולה אלימה אלא, אך ורק, נוכחות ליד 'הבסטיליה'. הטרור בנוי לשם העצמת שיטת הפעולה הנ"ל, ואכן כל צרפתי תומך טריקולור חש כי לידו ממש עומד המון אשר מגיע לשרוף את הבסטיליה – לכן המענה לדאע"ש, בתקשורת הצרפתית, ברשתות החברתיות ובפוליטיקה הצרפתית מכיל בעיקר זעקות קרב מימי הבסטיליה "לא נוותר על ערכינו!", "הטרוריסטים לא יהרסו את הדמוקרטיה!" וכמובן הקורבן-התורן-קבוע": "די לפשיזם! לא ניתן לימין הקיצוני לעלות!"

מה אירוני מאשר קבוצה המונית של אנשים מסומאי טכנולוגיה החושבים כי תוקפים את האידאות שלהם. אכן המתקפה מכוונת נגד הסמלים אולם המתקפה הערכית שמדמיין ז'אן פייר פלוני המשיגה את מטרותיה בדיוק בשל כך: המתקפה על הסמלים נועדה לערער את המובן מאליו ולהעלות אותו לדיון, ללחוץ אותו, כמסמר המוסריות המזוקקת שלו, בין זרועות צבת  המציאות. אם נראה בסמלים הללו כמרבדי-ענק הרי המתקפה היא כמקל רחב קצה המכה בו; מטרת הטרור ככלי היא יצירת דה-מוראליזציה, פעולה שלא מתוך תכנון אסטרטגי ובניגוד לאינטרסים ארוכי-הטווח. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על מצב הפוסט-טריקולור"

כה אמר קופל: על תזמורת המאובנים – בין תרפ"ט לתשע"ו בעין אדומה…

ההפגנה בסחנין מאפשרת לנו, כאדם הנכנס לבועת זמן, לראות איך העבר וההווה מתחברים – דבריו של פרופסור גדי אלגזי בהפגנה הנ"ל מתחברים הישר לדברי הועד המנהל של המפלגה הקומוניסטית בפלסטינה דאז, הפ.ק.פ לאור מאורעות תרפ"ט. הדברים מצורפים, הצפייה מומלצת – הניתוח לאחר מכן מוכיח כי במובן מה, הקומוניסטים הצליחו להחדיר מסריהם בצורה עמוקה ורחבה יותר מכפי שהיינו מדמים לעצנו.

קריאה נעימה!

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על תזמורת המאובנים – בין תרפ"ט לתשע"ו בעין אדומה…"

כה אמר קופל: על ט' באב (המשך לטור הקודם בנושא)

"כשאנחנו מנצחים את העבר, הרי אנו בעצמנו הננו המנוצחים. – ולאידך, אם העבר מנצח, אנחנו ובני בנינו הננו המנוצחים… סם חיים וסם מוות בדבר אחד. מי יפנה לנו דרך? 

מי ימצא את הנתיב? – – – "

מ.י ברדיצ'בסקי, דרכים, בתוך שינוי ערכין. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על ט' באב (המשך לטור הקודם בנושא)"

כה אמר קופל: על 'האדם' V2.0 – מהו 'אדם' ומדוע עלינו, כיהודים, לפחד ממנו…

דיווח קצר – בעקבות ההפסקה שלקחה אליש מהבלוג, אני אכתוב בתדירות גבוהה יותר.

על השבוע בקצרה

חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות ואיראן הביאה אותנו לידי אבסורד. במקום מצב בו אנו נבחר את המיקום, הנוח לנו ביותר, לצאת לחירות ולחתוך את חבל הטבור ביננו ובין  המעצמות, בין חירות ובין תלות מוחלטת בקביעת מדיניות החוץ שלנו, מצאנו את עצמנו נולדים לידת עכוז על ידי ממשל אמריקאי שמאס בפונדקאות.

במקום בחירה, חירות וכוח זכינו לכורח, כפייה וחירות כענישה להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על 'האדם' V2.0 – מהו 'אדם' ומדוע עלינו, כיהודים, לפחד ממנו…"

כה אמר קופל: הפוך גוטה…הפוך

על טקס הזכרון לחללי צוק איתן

בזמנו, לפני אי אילו חודשים כתבתי טור על המוסריות של המתנגדים לאלימות בכל הנוגע לשאלת 'צוק איתן', הטור הזה חזר אלי בעקבות קריאתו טורו של דוד (דוכי) כהן באתר Ynet. הטור של מר כהן עורר בי מחשבה רבה, עד כה חשבתי שאני ושר הבטחון בוגי יעלון חיים על אותה הפלנטה, באותו הקוסמוס, במציאות אחת, אולם ביקורתו של דוד כהן על הפרקטיקה שנקראת 'זכרון' העירה בי קול זעקה: אנחנו לא חיים על אותה הפלנטה, אף לא באותו הקוסמוס, אנו חיים בשני יקומים ערכיים שונים להפליא, המציאות והאבסורד.

לכן חזרתי לתיאורה של אבסורדיסטן, אותה מדינה שספגה שיתוק בהכנעה, אלימות כנגד אזרחיה ב"הגנה התקפית" והקרבת מיטב בניה, כ"מוסר מלחמה". נזכרתי וניעורתי לכך שבעוד שאנו, תושבי המציאות, חיים ונושמים את אוויר העולם הזה, העולם בו הופגזנו באש ארטילרית מת"א ועד ירושלים, ספגנו שיתוק מוחלט של דרום ישראל בלא מענה מספק, דיממנו בדם חיילים, מבין חרכי אפוד המגן בגלל  'מוסר המלחמה', "מוסר" המוביל את כוהניו להקריב חיילים על מזבח ניסוחים משפטיים פתלתלים. הם, תושבי ארץ האבסורד,  תושבי אבסורדיסטן, ראו במהלך 'צוק איתן' ורואים  כיום את הדברים בצורה אחרת לגמרי.

תושבי המציאות ספגו השפלה אישית וצורבת במהלך 'צוק איתן', ילדיהם איבדו את היום ואת הלילה לטובת ריצה אחוזת אמוק למקלטים וממד"ים, דמיונם הפך כל קול שאון לסירנה המבשרת על ניסיון השחיטה הרקטי-אנטישמי היומי ומחשבתם, שבשגרה עוסקת בשאלות חול, עסקו שוב ושוב באוריינטציה ל'מרחב מוגן' למען קדושת החיים. שדרני החדשות היו לדייגים המושכים אותנו בעצבינו, מלוכתם על האינפורמציה הייתה לנו כפיתיון, וכך אדם החי במציאות נתלש משלוותו וגדשה סיאת סבלנותו.


מאידך – אל מול



במהלך 'צוק איתן',  אחת לארבע עד שש שעות יצאו בשמחה אזרחי אבסורדיסטן לזמן-פולחן במקדשים הקהילתייים הנקראים מקלטים או לחדרי התפילה הפרטיים הנקראים ממ"דים, במשך חמש עד עשר דקות עומדים דום וסוגדים לאלילים – ברקע מסייעת כנסיית אבסורדיסטן באמצעות 'צלצול' בסירנת הכנסייה – צבע אדום –  ודרשת כוהני ערוצי החדשות המספקת להם רציונל-תלוש למען תכלנה נפשותיהם את האיוולת שסביבם כ"מציאות הטובה ביותר".

פולחן המולך - שידור מאולפני החדשות של אבסורדיסטן
פולחן המולך – שידור מאולפני החדשות של אבסורדיסטן

על חברי "האמת שלי" – בית הלל מול בית שמאי

"אנחנו האנגלים מולדתנו רחוקה, ואילו אתם תצטרכו להמשיך ולחיות עם הערבים. אל תזדהמו במעשים כאלה שיתנו בידם אחר כך נשק מוסרי להנצחת השנאה."

אורד צ'ארלס וינגייט מסביר לפקודיו מדוע נאסר עליהם לנקום.

"כעין לורנס של היהודים."

באזיל לידל הארט – מומחה לאסטרטגיה צבאית – על וינגייט

ראשית הערה אישית – אינני קורא לפעולות נקם חסרות מחשבה או רצח לשם הרצח. אולם אין אנו עומדים שם, אנו עומדים מול מתרס. אנו חווים חרדה פנימית וסנקציה חיצונית המונעות מאיתנו להפעיל אלימות במידה הנדרשת לשם נצחון, לשם התקפה. אינני מבטל עקרונות מוסר, אני תובע אותם!

הנה הפתעה – חברי קבוצת 'האמת שלי', הם אלו שמהללים את ה'חרכים שבאפוד'; ההבדל היחידי בין 'שוברים שתיקה' ו'האמת שלי' נמצא במענה לשאלה: "האם עמדנו ברף "מוסר המלחמה"?". שניהם מגדירים בצורה דומה את הילולת המגננה כ'מוסריות נעלה', ההבדל נמצא באדיקות – אלו מ'שוברים שתיקה' כבית שמאי ואלו מ'האמת שלי' כבית הלל –  לשניהם עקרונות הלכתיים דומים. ברצוני להעיר לאחיי מ"האמת שלי" שהבעיה לא נמצאת בשאלת העמידה ברף אלא בהנחות היסוד המוסריות; בלא משים לב, "האמת שלי" מחזקים את "שוברים שתיקה" – אלו גם אלו הם אלו שיקוננו על "חיים שהיה צורך להקריב" למען "נשמור על דמותנו המוסרית", ולבסוף יאכפו על כל אפודי צה"ל להיות 'חדירים', כפי שהעידו באו"ם, עשרות חיילים, אמיצים, כבודם במקומם מונח, אולם לא מוסר של מנצחים הם ביטאו, כניעות מוסרית ככסות מוסרית – ההפסד הפך לנו לפולחן, הנצחון לחטא.  נעטה כסות מוסרית – כך ננמק, באבסורדיסטן, את מותם המיותר של הבנים לאמהות המקוננות. נעטה על עצמנו דימוי נאור – זה לא יעכב או ימנע ממועצת זכויות האדם לבקש ליטרת בשר-ישראל.

חלק מחיילי צבא אבסורדיסטן מגיעים ממקום של כפירה, מדי פעם חבורת כופרים קיצונית ואלימה שכזאת דורשת לתקוף את התוקפן. הכופרים מנמקים טענתם על בסיס איזה ספר בזוי שנשכח מלבבות חלק מכובד מאזרחי אבסורדיסטן: התנ"ך. מצטטים מחז"ל שפירשו את משה 'אם בא להורגך – השכם להורגו' ועוד פתגמים שובניסטים-פשיסטיים. למזלם של תושבי אבסרודיסטן פקודות הצבא מנוסחות לפי חוק-המוסר הקדמון של מועצת זכויות האדם: "בא פלוני להורגך יהודי? שמור על קיומו".

כך נמצא את הגנרלים הבכירים בצא"ל, צבא האבסורד לישראל, קוראים לתגמל את התוקפן למען ילמד ויימנע מלתקוף שוב, לו היו מתמודדים עם בריון שהלם בראש  בנם – האם גם אז היו מציעים לבנם לתגמל את הבריון? ייתכן, לצערנו ייתכן מאוד, אם כן מה הפלא שצא"ל פיתח שיטת לחימה מתקדמת, פרוגרסיבית בלע"ז, למאבק מול בריונות החמאס – מגננה התקפית – מעטפת על מעטפת של מערכות הגנה מגיבות – חזרנו אל תוך החומות. אנחנו מגנים בתקיפות כנגד התקיפה החמאסית את ישראל – הם ישגרו רקטה? נפוצץ את הרקטה! הם יחפרו מנהרה? נפוצץ המנהרה! ישכנעו את ההמון הגנרלים כי בהגנה תעשה לך מלחמה.

על אבסורדיסטן

אמונת אזרחי אבסורדיסטן בדתם איתנה, איך לא תהיה כשכהני זכויות האדם ובטאון הכנסייה, 'הארץ', מפיצים ומציפים תחת כל עץ רענן את עשרת הדיברות של דת המגננה:

א. לא תקדים לתקוף תוקפייך.

ב. לא יהיו לך פחות אבדות מהתוקפן.

ג. 'פשרה' תהיה הכלי היחידי מבין כלייך.

ד. לא תפסיק לספק לתוקפייך מים, מזון, רפואה, וכסף מזומן.

ה. כל הישג של הצד השני יוכחש תחת הטענה שאין הצדקה להסלמה.

ו. תציית לחוק הבינ"ל רק כשזה פוגע בך.

ז. דעת תושבי 'אבסורדיסטן' תמיד תהיה פחותה ביחס לדעת 'תושבי הקהילייה'.

ח. לא תציית לחוק הבינ"ל כשיועיל לך.

ט. המושג 'פשע מלחמה' יוגדר מחדש ומעתה הנו מילה נקדפת למושג 'יוזמה התקפית'.

י. דע כיצד תדווח ולאיזה עמותת שמאל תפנה למען דיווח על 'פשע מלחמה'.

ויאמרו תושבי אבסורדיסטן לאוזני עבדכם הקטן: "נאים העיקרים בעינינו" ויטיפו וירבו פולחן אדם – 'האמת שלי', בצל"ם ולבסוף מועצת זכויות האדם, דם דם ודם.

כה עבדו את 'האדם', את זכויות המדומיינות, את המטאפיסיקה של הנאורות – את אלוהי אבסורדיסטן.

כה אמר קופל: על הארטיסטוקרטיה – מורחב

I.הערות פתיחה

א.גם הפעם הטור יחסית קצר – הוא הרחבה של המאמר שכתבתי לעיתון 'ישראל היום' אותו ניתן לקרוא כאן.

ב.שכבת האמנים בחברתנו הנה שכבה חשובה. בניגוד לבוז שלמד המון-העם, ובמידה רבה של צדק, לרכוש לה, מדובר בשכבה שאיננה חשובה כי אם הכרחית לצמיחתו הבריאה והתקינה של כל עם ושל כל חברה. אלו הם האנשים שהופכים רעיונות ודימויים לסמלים בקנה מידה חברתי – באופן עקרוני, קשה לדמיין חברה ראויה, מודרנית ובריאה ללא שכבת אמנים המאפשרת לחברה את יכולת ייצור הסמלים באמצעות האמונות, סמלים המשמרים את הערכים שאנו רוצים לקדם, שאותנו מייצגים, שמהווים חלק ממורשת ומסורת העבר שלנו, להלן זהותנו, קשה לדמיין חברה שהיא ללא מנגנון כזה.

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על הארטיסטוקרטיה – מורחב"

כה אמר קופל: על ההגמוניה בישראל – אנקדוטה סמלית

 על הקריאה לפעולה

"בְּרֵאשִׁית הָיָה הַמַּעֲשֶׂה"!*

(פאוסט, גתה)

ראשית ובקצרה, האתוס הציוני, המיתוסים המרכיבים אותו, הסולידריות שסמל-איתן יוצר בחברה, כל אלו נמצאים על המזבח. מאכלת הכהן מונפת אל-על, אולם לא אשמת הכהן ברצח, לא אשמת הכהן והסכין באם יחדר הבשר אלא אשמת המלאך – שלא פעל ועצר יד הכהן בזמן. מיכאניזם יצירת הסמלים בחברה הישראלית חדל לפעול בהקשר הנ"ל, הידע התרבותי, היחידי, שנותר בקרב יוצרי הסמלים בישראל, שאריות האליטה הציונית-לשעבר, הנו ידע יצירת 'סמלי פירוק/דה-קונסטרוקציה'.

מת להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על ההגמוניה בישראל – אנקדוטה סמלית"

על האצולה הכפרית-ישראלית

על הלבנטיויזיון – Levantivision

"…כאן מונח חידוש עיקרי של הכל. ידיעה פילוסופית אינה מתרחשת בחלל לוגי טהור משל עצמה אלא, כאמור, היא מיצוי והמשגה של צורות חיים חברתיים, תודעתיים, פוליטיים וכו'. כפי שכבר נתגשמו במציאות. הידיעה תלויה גם בהיסטוריה של עצמה וגם בהיסטוריה של צורות תרבות אחרות, מעשיות, המגולמות בעולם האובייקטיבי, שאותם היא מנהירה. זהו המושג ההיגלי של "רוח הזמן' (Zietgeist), שבו הפילוסופיה חושפת ומבטאת את המשמעות החודרת את שאר צורות התרבות בעידן מסויים – בכלל זה העידן האחרון."

קטע מתוך המבוא של פרופסור ירמיהו יובל לספרו של הפילוסוף הגרמני הגל 'הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח' להמשיך לקרוא "על האצולה הכפרית-ישראלית"

כה אמר קופל: על המורדים במציאות – "הרציונאליסטים"

על המתח בין תיאוריה ומעשה ~ בין ידע טכני וידע מעשי

"המונארכיה החילונית הקרויה 'אימפריה', הריהי שלטון יחיד ועליון על כל מה שיד הזמן בו, כלומר בכל אלה ועל כל אלה שהזמן הוא חוקם"

דאנטה אליגיירי, על המונאריכה

דאנטה, האמן וההוגה האיטלקי הידוע כתב והגדיר  את המושג מונארכיה-חילונית בבסיס לכל נימוקיו למען המונארכיה.

בימי הביניים הקתדרלה הייתה אתר מושקע בלי שום פרופורציה לאתרים אחרים - היא ייצגה את האידיאל ואת נקודת המגע שלו עם 'המצוי', היא המונארכיה, וכל שסביב לה הוא האימפריה. קתדרלת קנטרברי - בריטניה

בימי הביניים הקתדרלה הייתה אתר מושקע בלי שום פרופורציה לאתרים אחרים – היא ייצגה את האידיאל ואת נקודת המגע שלו עם 'המצוי', היא המונארכיה, וכל שסביב לה הוא האימפריה.

קתדרלת קנטרברי – בריטניה

בהתעלם מטענתו למען המונארכיה ברצוני להתמקד באבחנתו הקריטית לדיון הפוליטי שלנו. דאנטה מבחין בין 'מונארכיה' ו'אימפריה' – הוא מבחין בין המושג התיאורטי 'מונארכיה' והמושג ההיסטוריעובדתי 'אימפריה'. ההבחנה הזאת נעשית בין המודל המהונדס בידי השכל המגדיר(קטגוריה מופשטת: מונארכיה) והמציאות האמפירית – בין התיאוריה והמעשה, בין הרעיון הטהור והמציאות. נדמה כי האבחנה היקרה והחשובה שדאנטה פעל לפיה נעלמה בבעידן המודרני, חלק מתסמיני העדר האבחנה הנ"ל ניתנים לאיבחון כיום בדיון על הרכבת הקואליציה.

לצערי, לצערנו, מושלי השיח הישראלים לא שקלו נפשם –  וכי מה להם לשקול נפשם – בתודעתם מוגדר 'הטוב', מוגדרת 'האמת', מוגדר 'הצדק' בצורה ברורה, הם מבינים את "העולם הראוי" את האידיאל הנדרש – את "המונארכיה" לפי עמדתם הפוליטית, הם לא מייחסים ל'אימפריה', לעולם האמיתי ולקיים בתוכו, משקל-נגד, לקיים אין השפעה על טענתם. כך מצאנו אנו-את-עצמנו, מצביעי ימין לסוגיו, באותה הקלחת: רואים את מחירה של קואליציה בישראל, מחיר עובדתי, זוכה לביקורת נורמטיבית של אפיפיורים וחשמנים בעיני עצמם – 'הדמוקרטיה הפורמלית' הארצית והמעשית זוכה לביקורת על פי לשון התיאורטיקנים של 'הדמוקרטיה המהותית'. טענתי הנ"ל ברורה, זוהי הסיבה לכך שלא למדו פטרוני התקשורת ומשרתיהם זריזי-המקלדת לקח מהלם המעבר בין ה-17.3 ל-18.3. את לקח הבחירות יכלו ליישם לחשבון נפש בו שוקלים מעשה ותוצאה, 'אימפריה' מול 'המונארכיה', לצערנו, שוב, מושלי השיח חיים בדמיונם ושולטים במציאותנו. להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: על המורדים במציאות – "הרציונאליסטים""

כה אמר קופל: שוברים שתיקה על 'שוברים שתיקה'

הפעם נעסוק בשאלות העומק, בחתך רוחבי נביט לקרביו של ארגון 'שוברים שתיקה' ולבסוף אמירה על הדמיון בין 'שלום עכשיו' והנושא אליו התגלגלה הפגנת הקהילה האתיופית, שהחלה כהפגנה נגד אלימות משטרתית מפלה והסתיימה בטענות 'קליטה עכשיו'.

להמשיך לקרוא "כה אמר קופל: שוברים שתיקה על 'שוברים שתיקה'"

על רוחו של קישון – שטה על פני ים המציאות

על השבוע

מאחר והקואליציה עוד לא הוקמה וההסדרים בין הצדדים לא נוסחו במלואם אני נמנע מלהציף את ביקורתי. כתבתי במאמרי "על הסיכוי לרפובליקה שלישית" את הנדרש – את המהפכה הנדרשת ביחסי הרשות השופטת והרשויות האחרות. להמשיך לקרוא "על רוחו של קישון – שטה על פני ים המציאות"

על מאמרו של פרופסור אריאל רובינשטיין – "למה" צריך לבטל את יום השואה?

על השבוע

השבוע כולו בסימן ימי האבל והתשובה החילוניים של הדת החדשה שקמה בישראל – הלאומיות היהודית. בעוד הציבור השמרני, המסורתי יותר, נוטה למזג את המסורת הדתית והתרבותית עם הדת הלאומית הנ"ל, הציבור הרדיקלי מנסה לשבור כל אתוס המשמר אותה. הדוגמה הבולטת של השבוע וזה שלפניו היא טורו של פרופסור אריאל רובינשטיין, זוכה פרס ישראל בתחום הכלכלה. בניגוד לענת וקסמן או אורי פרידן, גרבוז ורובינשטיין מייצגים את האליטות בצורה מרתקת – קשה להתעלם מהנורמליזציה של מסריהם – הם צפים לפני השטח , מההחצנה של מסרים, או אנטי-ליברליים או אנטי-דמוקרטיים בקרב ציבור האליטה הותיקה, משמאל, במדינת ישראל. ללא גרבוז ורובינשטיין, אין פרידן ווקסמן – זה תולדה של זה.

אולם, לפני הכל, נתחיל בחיוך, בדיחה נשזרה על בדיחה – וברוח ההומור אפתח את הטור. להמשיך לקרוא "על מאמרו של פרופסור אריאל רובינשטיין – "למה" צריך לבטל את יום השואה?"