שתי זירות ומירוץ חימוש אחד: מי יחליף את נתניהו?

באופן תקדימי, ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט לא מתכוון לעבור למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. אולי אלו ילדיו, שמחוברים בכל אורח חייהם לרעננה, אולי זו פשרה אליה הגיע עם אשתו, אולי זו שאיפה לא להידבק ברצון להישאר שם לנצח, כפי שמשדר קודמו בתפקיד. ראשות הממשלה כעבודה יומיומית, לא כאובססיה.

למען האמת, המעון בבלפור לא מושך במיוחד. מהסרטונים של מושיק גלאמין זכורים לכולם הסדקים בקירות, האזורים הלא צבועים, התחזוק המנופח. כל הוצאה על הבית מייצרת סביבה רעש ובלגאן. בינתיים, מתחת לקרקע בבלפור, הבית רועד.

כלומר, לא בבלפור עצמו. אולי במצודת זאב. אחרי שנים של שלטון יחיד, בכירי הליכוד מריחים דם ומגלים עוז. הבולט בהם הוא ניר ברקת. לכנס שארגן הגיעה כמות אנשים דומה לזו שהגיעה להשקת ספרו 'רץ למרחקים ארוכים'. כאז כן הפעם, החיבור לשטח הליכוד בלט לעיני כל, כך גם הירידה לפרטים והצגת חזון. אך כמי שקרא בספרו, אני יכול להעיד שיש בעיה אחת מרכזית אצל ברקת, והיא נמצאת בעוכריו. שורשיו רחוקים מלהיות שורשים לאומיים או ימניים.

כשמנחם בגין הודיע כי אינו יכול עוד, הליכוד בחר ביצחק שמיר, מהמחתרת השנייה לאצ"ל, לראשות במפלגה. כשזה הפסיד, בחרו את בנו של מזכירו של ז'בוטינסקי, שנשא על גבו את אות הקלון של הדרת מפא"י. כשזה הפסיד פנו אל אחד ממייסדי המפלגה, אריאל שרון. אחריו חזרו אל נתניהו. אם נתניהו ילך, אל מי יפנה הליכוד?

בערב אחד, כך נדמה, נפתחה חזית עתידית, ששורשיה בירושלים וסופה ייגמר רק במעון ראש הממשלה בירושלים, יהיה איפה שיהיה.

לצד ניר ברקת התייצבו לא פחות מארבעת אלפים פעילי ליכוד, כולל שבעה חברי כנסת, בהן אפילו יו"ר הקואליציה היוצא מיקי זוהר. זה היה מפגן כוח מרשים, בעלות גבוהה מאוד. למרות מאמצי הטלפניות לשווק את המהלך ככזה שלא מאיים על נתניהו ("ראש הממשלה הוזמן"), כדי לא להרגיז את תומכיו המהווים רוב במפלגה, הכותרת המרכזית שיצאה מהערב עדיין הייתה ברקת נגד נתניהו, בנוגע לצורך שלא להקדים את הפריימריז. ברקת אולי ניצב הרחק מעל ישראל כץ, יולי אדלשטיין ויריב לוין הטוענים לכתר – אך באותה מידה נמצא הרחק מנתניהו. הוא עדיין לא מוכן.

מול ברקת התייצב אדם שעדיין לא פקוד לליכוד, עדיין לא בזירה הפוליטית, עדיין לא הצהיר על כוונותיו. למעשה, אדם שמנוע חוקית מלהיכנס אל הזירה. אבל אם ברקת הגיע אל ליבם ובטנם של ארבעת אלפים פעילי ליכוד, ראש המוסד היוצא יוסי כהן הגיע אל מוחם של למעלה משלוש מאות אלף צופים. בתכנית 'עובדה' נחשפה עבודתו של כהן מול מירוץ החימוש האיראני וכמו צופה כדורגל, במאבק הזה כמעט כל ישראלי – בטח מהצד הימני של המפה – יצטרף לקבוצה של כהן. חברי מרכז ליכוד ופעילים לא הוזמנו במיוחד, אף טלפנית לא ניסתה להסביר להם שגם נתניהו מוזמן וחשוב מכל – כהן נדחק לפינה על שהיה קשור מדי אל נתניהו.

בעוד זמן לא רחוק, שניהם יצטרכו להידרש להחלטה. האם לצלול למאבק על ראשות הממשלה. ברקת יצטרך להחליט אם הוא מותיר את זירת ההתמודדות מול נתניהו לאדלשטיין בלבד ומסתכן בדרדור נוסף בכוחו של הליכוד. כהן יצטרך להחליט כבר בתוך זמן קצר אם הוא רוצה להתחיל את מירוץ החימוש שלו בתוך הליכוד. אם כן, הוא יזדקק לאותו תחכום שבו פעל מול אויבי ישראל ולהפר את הכלל מספר אחת שלו: I don't do Jews.