נקמתה של איילת שקד הושלמה

מספר 2 ב'ימינה' לא תעלה על דל שפתיה את הביטוי הזה, "נקמה". היא לא תעז לדבר גלויות כך על יחסיה עם נפתלי בנט, אבל כשהודיעה לו שחלום ראשות ממשלת השינוי שלו לא יתגשם, הייתה זו סגירת מעגל משמעותית.

מזה שנתיים שהבטן של שקד כואבת. דפוס היחסים בין השניים הוא כמו דוושות של רכב. הוא גז, היא ברקס.

בנט, הסטארטאפיסט, תמיד ייזום גלגל חדש להיתלות עליו. פעם הוא 'משהו חדש מתחיל', פעם הוא הימני שאינו מתנצל, פעם הוא חולם על משרד הביטחון ופעם הוא יודע איך לנצח מגיפה. שקד, לעומת זאת, מעריצה של יצחק שמיר. האיש שכהונתו בת שש השנים כראש ממשלה ידועה ב…. כך שלא היה רפורמטור. היא שמרנית באופייה. הדברים באים לידי ביטוי גם במישור הפוליטי. הוא יזם את הפרידה מהבית היהודי, והיא נענתה בחוסר רצון. כשהוא תדרך כתבים על אפשרויות הנסיקה, היא ערכה שיחות דומעות עם חברי המפלגה לשעבר. הכול התפוצץ כשמיזם 'הימין החדש' התנפץ על שברי אחוז החסימה.

בנט "ויתר" לשקד על ראשות המפלגה, והיא הייתה יו"ר משותפת. ככזו, היא יישמה את הלקח המרכזי מהבחירות הראשונות – לא להתנתק מהבייס והובילה קו של חיבור מחודש לבית היהודי ולאיחוד הלאומי. בנט אמנם הסכים להיות מקום רביעי, אך בזמן שהאיחוד הלאומי והבית היהודי הציגו יו"ר מפלגה אחד – לימין החדש תמיד היו שניים. בערב מדגמי הבחירות, המפלגה התכנסה באולם בגבעת שמואל, מחוץ לאוניברסיטת בר אילן. שקד, יו"ר המפלגה המאוחדת, עלתה לבמה ודיברה על הצורך להישאר מאוחדים. הדברים היו מביכים למדי, לאור העובדה שדקות ספורות קודם לכן פרסם כתב אתר 'וואלה!' יקי אדמקר כי המפלגה תתפצל. כך סיכמו ראשי שלושת המפלגות הרב רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ ו… נפתלי בנט.

ההשפלה לא נגמרה שם. בנט, אם זכרוני אינו מטעני, הגיע באמצע דבריה של שקד לקול מצהלות פעילים. הם גם דרשו שהוא ידבר. והוא דיבר – על הצורך לפצל כוחות. בהמשך, תדרכו במפלגה המתפוררת כי שקד אכזבה כשהביאה רק 7 מנדטים. כמובן, בבחירות לאחר מכן, כשבנט הנהיג את המפלגה, איש לא ראה בשש המנדטים כישלון. אותו לילה הסתיים בחילופי דברים קשים מאוד, אך בעיקר סימן את סיום תפקידה של שקד כיו"ר המפלגה ולמעשה כמועמדת רלוונטית לראשות הממשלה.

בחודשים האחרונים, כאב הבטן של שקד גובר. היא לא רואה בנתניהו איש ימין, אך ממשלת השינוי שבנט חולם עליה נראית לה כמו חלופה רעה עוד יותר. היא מדברת עם אנשים שונים במערכת הפוליטית ובתקשורת. בזמן שהיא מסבירה להם על הצורך במהלך, היא שומעת מהימנים שבהם את הדברים שהיא עצמה חושבת. הפרעות, המהומות, המערכה בדרום, כולם הסבר רציונלי לרדת מהעץ העצום שעליו טיפס בנט. היא לא תקרא לזה "נקמה", אבל בתדרוכים שלה על האולטימטום שהציבה לבנט – המעגל נסגר.