ניצחנו, אבל

1.

בבוקר שאחרי, למרות ניצחון הימין, יש טעם חמוץ בפה. במבט לאחור, ואולי כבר בטרם ההצבעה, עמדו בפני מצביעי הימין שתי אפשרויות: או שכל מפלגות הימין ייכנסו ותקום ממשלה בראשות גנץ-לפיד, או שחלק ממפלגות הימין יפלו אך נתניהו ינהיג. במירות החימוש, נראה כי רבים מהם החליטו ללכת עם נתניהו.

2.
כמו ב-2015, קהל התומכים שהגיע למסיבת הניצחון של הליכוד קרא לראש הממשלה שלא ללכת לאחדות. מפת המנדטים המסתמנת מראה שהוא לא חייב ללכת לאחדות, די לו במפלגות הקיימות: ש"ס ויהדות התורה, איחוד הימין, כולנו וישראל ביתנו.

3.
בעיניים ימניות, המפלה של בנט ופייגלין היא טרגדיה. מדובר לא רק באובדן קולות משמעותי עבור גוש הימין, אלא בעיקר אובדן הקול החברתי הליברלי. בין החרדים, הדתיים וכולנו, קשה לראות כיצד נתניהו יקדם את תפיסת השוק החופשי בה הוא מאמין. בלי גיבוי מצד בנט ופייגלין, הכלכלה הליברלית תהיה תלויה בהישרדות הקואליציה ולא במשבר הכלכלי המתרגש עלינו. שר האוצר הבא, יהיה אשר יהיה, יצטרך להתמודד עם התהום הגירעוני שהותיר אחריו כחלון. בתפריט, קיצוצים, העלאות מסים או גם וגם.

4.

אחרי המשתה הגדול של נתניהו, תתחיל המסחטה הגדולה של המפלגות הקטנות. ליברמן יוכל לפנטז על חזרה למשרד החוץ או הביטחון, כחלון על משרד האוצר, סמוטריץ על משרד המשפטים. כולם יקבלו מה שהם רוצים, בתמורה לגיבוי לנתניהו מול החקירות המתנהלות נגדו. באחת ההקלטות המודלפות של גנץ, הוא אמר שיציע לחרדים דף ריק למלא בו את דרישותיהם. שני שליש, עולם ומלואו. שליש, דרישותיי שלי. כך גנץ, אבל ראש הממשלה הבא הוא נתניהו, ובשליש שלו אין הרבה דרישות.

5.
מדד הפייסבוק מוגבל. הוא אמנם יודע לחזות מי ינצח בתחרות דו ראשית, אך חלש בזיהוי מגמות של תחרות מרובת משתתפים. הוא היטיב בזיהוי המגמה בין טראמפ לקלינטון, נתניהו והרצוג, בעד ונגד הברקזיט. מה יקרה לזהות אם נתניהו יפתח במשתה, כמה מצביעי ש"ס יגיעו לקלפי, מאיפה ליברמן צובר את האהדה שלו? גדול עליו. תן לו נתניהו מול גנץ והוא ידע לומר איפה ליבות האנשים נטועים.

חמש מחשבות על המגזר

1. ההצבעה ברגליים הזו צריכה להטריד את מנוחתו של ראש הממשלה. אם בקרב מיעוט מסוים, קרוב לחמישית מהאוכלוסייה חשים חוסר שותפות, זו בעיה.

2. לא משנה כמה נציגים יהיו למגזר הערבי בכנסת, הם צריכים לעשות עם עצמם חשבון נפש. אחרי קדנציה של אחדות, שבה המגזר הגיע לשיא כוחו, 13 מנדטים, הפירוק והפילוג הפנימי יצרו חוסר אמון. לנו, במגזר היהודי, קל להצביע על הפעילות הפרו פלשתינית של הרשימה המשותפת שבאה פעמים רבות על חשבון צורכי המגזר. אם כך חשים כעת גם במגזר, אולי כדאי שנציגיו יחליפו דיסקט.

3. האם ייתכן שחוק הלאום יצר ייאוש של ממש בקרב המגזר הערבי?

4. האם ייתכן שההשקעה הרבה של ממשלת הימין במגזר גרמה למגזר להבין שהצבעה לרשימה ערבית לא תשתלם?

5. פוליטית, מדובר במפץ דרמטי, בעיקר עבור השמאל. מדינית, מדובר בנורת אזהרה. בספרו, נתניהו מתריע שאחרי שתקום מדינה פלשתינית המיעוט הערבי עשוי לדרוש עצמאות בפני עצמו. אם המיעוט הערבי הדיר עצמו מן הקלפי, אולי התקרבנו לתסריט הזה גם בלי להקים מדינה פלשתינית.