אם זה הולך כמו ראש ממשלה, מדבר כמו ראש ממשלה ונראה כמו ראש ממשלה, זה יהיה ראש ממשלה. ככה מקווים בכחול לבן, זה הקו שמתווה יאיר לפיד, מאז החל לנהל את קמפיין המפלגה המשולשת.

לרבים מאיתנו יושב בראש תסריט מערכת הבחירות הקודמות. הרי יש כל כך הרבה קווים מקבילים: איחוד גדול במחנה 'רק לא ביבי', רוטציה ואפילו פיגור של הליכוד בסקרים. אם זה לא מספיק יש כוכב תורן שבא ממחנה הימין אך לא מוכן להתחייב שיילך רק עם הימין. זו אולי הסיבה בגללה כולם מחכים לנקודות שבדיעבד היו נקודות התפנית אז: את יעל אבקסיס ניסו להפוך לגרבוז; בימין כבר מוכנים נפשית לקשית המנדטים של נתניהו; וכולם אמנם קוראים את הסקרים בעניין רב, אך גם בספקנות.
אך הפעם, בכל זאת, יש מספר דברים שונים.
בתפקיד מנהיג מחנה 'רק לא ביבי' לא עומד יצחק הרצוג שהכריזמה ממנו והלאה אלא הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. לתפקיד הפוליטיקאית השחוקה ציפי לבני נכנס יאיר לפיד, שמייחל להעמיד את גנץ בראשות הממשלה כדי לזכות בהזדמנות שלו בקצה הרוטציה. זהו צמד מבטיח פי כמה מזה שהיה קודם לכן. אם לא די בכך, גבי אשכנזי ומשה יעלון מפצים על חלק מהחסרונות של הצמד בראש הרשימה ומציגים חזות מרשימה.
אז נכון, בהתחלה הקמפיין קצת חרק. כל אחד ברביעיית ההנהגה משך את השמיכה לכיוון שלו, עד שהירידה בסקרים הגיעה. ואז, לפני כשבועיים לפיד לקח פיקוד.
ההתנהלות השתנתה חיש מהר: ביום שישי, אחרי שיגור הטילים ה"שגוי" לעבר תל אביב, גנץ הודיע על הצהרה מיוחדת לתקשורת. הוא ידע מה הוא עושה: הוא הלך בעקבות נתניהו, שמשחרר סרטונים שעות ספורות לפני כניסת השבת פעמים רבות. דפוס הפעילות הזה ננקט כבר ערב קודם לכן, כשבעקבות השיגור מטה כחול לבן שחרר הודעה נוספת, שהייתה ללעג בתחילה, אך עבדה שעות נוספות על התודעה: גנץ מכנס התייעצות ביטחונית. עם מי ועם מה, לא ברור, אבל אם זה מה שעושה ראש ממשלה, אז זה מה שעושים.
נתניהו במסר לאומה, שעה לפני כניסת השבת:
בהמשך, הגיעו ראיונות הטלוויזיה. הם לא היו בשידור חי (השבוע גילינו למה), אלא בסיטואציה נוחה לגנץ, בתפאורה שמזכירה את המשרד הנכסף, עם שני דגלי הלאום מימין ומשמאל עוטפים אותו בממלכתיות. אמנם הם לא היו מוצלחים במיוחד ואפילו חשפו חלק מנקודות התורפה של גנץ, אבל לראשונה הוא שלט במסך. אם בבחירות הקודמות נתניהו שטף את האולפנים בזה אחר זה, הפעם גנץ היה זה שלא יכולת להתחמק מפניו בשום ערוץ אליו זפזפת.
במהלך האחרון היה הנסיעה לאיפא"ק. אם הנאום שנשא במינכן היה בכנס צדדי ושולי, הפעם גנץ זכה מההפקר שהותיר נתניהו וקיבל את הבמה של איפא"ק כולה לעצמו. האנגלית של גנץ לא נשמעת אמריקאית כמו של נתניהו, אבל הוא עמד במשימה וככל שהנאום התקדם הוא נראה נינוח יותר בעמדה הזו. מיד בתום הנאום, בדיוק כפי שהודיע ראש הממשלה נתניהו, עזב את ארצות הברית.
ביום חמישי האחרון, יצא גנץ לסיור בשוק מחנה יהודה בירושלים, כמו ראש ממשלה. הוא לא הסתפק בזה, ואת הסיבוב המתוקשר ערך כשמאבטחים מקיפים אותו. מי צריך חיבור לקהל כשאפשר לשדר ב-30 ש"ח לשעה הילה של בלפור?
ב"כחול לבן" כנראה מקווים שאם גנץ יתנהג כמו ראש הממשלה, ידבר כמו ראש ממשלה, וייראה כמו ראש ממשלה, הוא ייבחר לראשות הממשלה.