לפי הסקרים האחרונים לקראת הבחירות שיתקיימו בחודש הבא (ה-9 בספטמבר) בשוודיה, ייתכן בהחלט שמפלגת הימין "השוודים הדמוקרטים" תזכה לראשונה למירב קולות הבוחרים.
שוודיה זכתה בשנים האחרונות למיתוג מפוקפק של מדינה "מתאסלמת". פוליטיקאים, פרשנים ועיתונאים שמרנים רבים מזכירים אותה בהקשרים שנועדו להרתיע את שאר מדינות אירופה: כך אתן עלולות להיראות אם לא תשנו את מדיניות ההגירה שלכם.
קולות רבים במדינה, לא רק מן הצד הימני של המפה, מתלוננים על ריבוי מקרי האלימות, בעיקר האונס והתקיפה המינית הקשורים במהגרים.
בקרב אוכלוסיית המהגרים בשוודיה, כמיליון בני אדם, רבים מהם מארצות האסלאם והמזרח התיכון – ישנו שיעור אבטלה ופשיעה גבוה, והשוודים חשים שמדיניות ההגירה וקליטת הפליטים של הממשלה פוגעת באיכות ומרקם החיים של האזרחים.
המדינה שפעם נחשבה לגן עדן סוציאל-דמוקרטי ניצבת בפני משבר פוליטי וכלכלי, והבחירות הקרבות עלולות בהחלט להוות עבורה את קו פרשת המים.
כמו במדינות אירופאיות רבות אחרות, גל הנאו-לאומנות (Neo-nationalism)
דומיננטי בעשור האחרון גם בשוודיה. מפלגת השוודים-הדמוקרטים נכנסה לראשונה לפרלמנט השוודי ב-2010, וב-2014 הגדילה את כוחה ביותר מ-50% ומחזיקה כעת ב-49 מושבים.
לפי הסקרים, בבחירות הקרבות היא צפויה להיות המפלגה הראשונה או השנייה בגודלה בפרלמנט. גם לפי הסקרים הפסימיים ביותר מבחינת המפלגה היא צפויה להגדיל את כוחה באופן משמעותי.
בנוסף לפי סקרים עדכניים מדיניות ההגירה השוודית נמצאת בראש סדר העדיפויות של המצביעים. לפני סוגיות כלכליות וחברתיות אחרות – מה שמגדיל את הסיכויים להצלחתה של המפלגה.
מנהיגות צעירה ודומיננטית
השוודים הדמוקרטים, בניגוד למפלגות ימין פופוליסטיות אחרות באירופה (דוגמת ה-AfD הגרמנית, למשל – שהוקמה רק ב-2013) קיימת כבר מסוף שנות השמונים. בתחילת דרכה הייתה המפלגה מזוהה עם גורמים פאשיסטים וניאו-נאצים, ומאז פעלה להתנער מהם ולמתג עצמה בתור מפלגת ימין שמרנית לגיטמית.
בראש המפלגה עומד אימי אוקסון בן ה-39 שמכהן בתפקיד מאז 2005, וצמח במפלגה אליה הצטרף כבר בשנות התשעים. אוקסון נחשב לפוליטקאי כריזמטי ומבטיח, וזוכה לפופולריות בקרב בוחרים צעירים. תחת הנהגתו הפכה השוודים הדמוקרטים ממפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה, למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט השוודי. ולמעשה, חלק מהמיינסטרים הפוליטי.
בראש סדר היום של המפלגה נמצאת כאמור סוגיית ההגירה. במפלגה מבקשים להגביל באופן דרסטי את ההגירה למדינה, ולהעניק תמריצים למהגרים שהגיעו אליה ומבקשים לחזור לארצם מרצונם.
לצד ההתנגדות להגירה, במפלגה דוגלים – כמו ביתר המפלגות המשתייכות לגל הלאומני ב"יורוסקפטיות", ומבקשים לקיים משאל עם בנוגע לחברותה של שוודיה באיחוד האירופי.
בכל הנוגע לסוגיות חברתיות, ובמיוחד לסוגיית המשפחות האלטרנטיביות והחד-מיניות – משדרים השוודים הדמוקרטים מסרים מנוגדים. מצד אחד, במפלגה מנהיגים קו שמרני שתומך בשימור התא-המשפחתי המסורתי, מצד שני – אוקסון מאותת לבוחרים הלהטב"ים בחודשים האחרונים, ואף הצהיר על כוונתו לשנות את מצע המפלגה כך שיתמוך באימוץ של זוגות חד-מיניים.
היחס ללהט"בים בשוודיה נחשב לאחד מהמתקדמים בעולם, וייתכן שאוקסון שמעוניין להנהיג את מפלגת השלטון יודע שבכל הנוגע לקו החברתי של המפלגה, וכדי לגייס את קולות הצעירים, עדיף לו להטות את המפלגה לכיוון יותר ליברלי.
כמו מפלגות ימין-חדש אחרות ברחבי אירופה, יחסם של השוודים הדמוקרטים לישראל וליהודים מבלבל. בעוד שהמפלגה מעוניינת להתנתק משורשיה הניאו-נאצים ומפגינה עמדות פרו-ישראליות (למשל תמיכה בהעברת השגרירות לירושלים), אחד מחברי הפרלמנט מטעם המפלגה טען לאחרונה בפוסט בפייסבוק כי "יהודים אינם שוודים". התבטאות שגררה תגובות חריפות מצד הקהילה היהודית.
גם אם יצליחו השוודים הדמוקרטים להשיג את מירב הקולות, הדרך להנהגת של הממשלה עדיין לא ודאית. מכיוון שישנם סיכויים נמוכים שהם יצליחו להקים קואליציה, ישנה האפשרות שהם ימשיכו לשבת באופוזיציה, בעוד שהסוציאל- דמוקרטים ימשיכו להנהיג, בנוסף קיימת אפשרות שניצחון של מפלגת הימין יביא לסיבוב נוסף של בחירות. בכל אחד מהתרחישים – שוודיה תכנס לסחרור פוליטי מסויים – שירחיק אותה יותר מהיציבות הפוליטית שפעם הייתה מזוהה אתה כל כך.
בפוסט הבא אסקור את הצד השמאלי של המפה בשוודיה. פרק שניתן גם לכנות: "קריסת המפלגות המסורתיות"
קצת על הרבה 
תגובה אחת בנושא “בחירות גורליות בשוודיה – כתבה ראשונה בסדרה”