דקות לפני חצות: האם נתניהו ילך לבחירות? || פרשנות

ב-1947 ייסד ביטאון מדעני האטום את "שעון יום הדין", אמצעי המחשה המנסה לאמוד את ההסתברות לפריצתה של מלחמה גרעינית. השעון מגיב לאירועים בסדר היום העולמי ומחוגיו נעים בהתאם. כך למשל, על רקע חילופי האיומים בין וושינגטון לפיונגיאנג, אמדו המדענים את מחוגי שעון יום הדין על שתי דקות לחצות.

לו היה שעון לחישוב קץ הממשלה, חתימת שלמה פילבר על הסכם עד מדינה עשוי היה להציב את מחוגי השעון על דקות בודדות לפני ההליכה לבחירות. לפי הפרסומים אודות ההסכם, פילבר, איש חדור אמונה בשליחותו ונאמן לנתניהו, נאלץ להתלבט בין מאסר בן כמה שנים ובין מנהיגו האהוב. הוא בחר, כדרכם של בני אדם, באי ויתור על חירותו.

משמעות הדברים דרמטית. פילבר ייתן לחוקרי פרשת 'בזק' מידע מפליל אודות פועלו של שולחו, ראש ממשלת ישראל בתשע השנים האחרונות. העסקה, כפי שנראית כעת, מגלה טפח מסדר היום של נתניהו. הקלות רגולטוריות במיליארדים עבור חברת בזק בתמורה לסיקור עיתונאי אוהד בפורטל "וואלה". שוחד במובן הפשוט ביותר שלו.

עבור נתניהו, הליכה לבחירות היא האמצעי הקל ביותר – אך הכי פחות בטוח. ככל שיתגברו הפרסומים וההדלפות מחדרי החקירות ויצטברו הראיות נגדו, המערכת הפוליטית תריח דם. אם בשבוע שעבר, אחרי פרסום דו"ח ההמלצות, שותפיו הקואליציוניים גיבו אותו, ההסכם עליו חתם פילבר, עלול לטרוף את הקלפים.

ראש הממשלה מאמין בחפותו, או לכל היותר ביכולתו לשמור על אמון הציבור. יש לו סיבה טובה לכך. רבים רואים בפרשיות המצטברות ניסיון להדיח ראש ממשלה מכהן. הפרשה הטרייה שנחשפה אתמול, גרסטל-חפץ, נראית כאילו לקוחה היישר מתסריט בית הקלפים: מינוי של שופטת ליועצת המשפטית לממשלה בתמורה לעצירת המרדף אחרי משפחת נתניהו.

יש לפרשה הזו רגליים, אך הן הולכות לכיוונים שונים. מחד, יש מי שיזכור לנתניהו את פרשת בראון חברון, בה נעשה ניסיון למנות את רוני בראון ליועץ המשפטי לממשלה בתמורה להקלות על מצבו המשפטי של אריה דרעי, שליוותה את כהונתו הראשונה נתניהו. מצד שני, אני מעריך את רמת הכוח ושכרון הכוח שמייחסים לבני הזוג נתניהו, אבל בתור איש ימין שעוקב אחרי פעילות נתניהו מאז מכהן כרה"מ ב-2009, אין לו את כמות המשילות הדרושה לממש את הצעת גרסטל. נתניהו יוכל גם לטעון שגרסטל מעולם לא הייתה בין חמשת המועמדים האחרונים ושנתניהו בכלל תמך במנדלבליט לתפקיד, והוא אכן זה שנבחר.

זמן לערבוב קלפים?

נתניהו, כך פורסם הבוקר בישראל היום, כבר שוקל הליכה לבחירות. יש לכך כמה סיבות טובות. המרכזית בהן היא שתמיכת הציבור בו, גם בזמן החשדות החמורים נגדו, תיתן לו כוח מול חוקרי המשטרה. לא יהיה מדובר עוד בראש ממשלה מכהן, אלא גם בכזה שזכה לאמון הציבור. נתניהו, דמוקרט גדול, יודע שהציבור אוהב אותו ומעדיף את ידיו המלטפות מאשר את זרועות אנשי האכיפה הרדפניים.

הוא מחזיק בידיו סקר מחמיא במיוחד לליכוד: 34 מושבים יזכה לפי גיאוקרטוגרפיה אם ילך לבחירות. הבעיה היא שהליכוד כבר היה בסרט הזה כמה פעמים, אבל הוא לא התממש. הליכוד בראשות נתניהו נוטה לפתוח את מערכות הבחירות היטב ולצנוח ככל שהקמפיין מתקדם. היוצא מן הכלל הוא כמובן יום הבחירות 2015, בו הליכוד הפתיע וזכה ב-30 מושבים בכנסת.

בינתיים, שרי הליכוד במבוכה גדולה. המצב הפוליטי אליו גרר אותם נתניהו מציב אותם בעמדה לא נוחה בעליל. ראש המפלגה חשוד בשוחד ובהפרות אמונים, אך כבר נבחר לפריימריז הבאים. קריאה נגדו עלולה לגבות מחיר בבחירות הבאות. מצד שני, האפשרות שנתניהו יודח על רקע פלילי הולכת ומתגברת. כדרכו, ראש הממשלה לא מינה לעצמו ממלא מקום קבוע. המשמעות החוקית היא שאם ייאלץ להכריז על נבצרות מכל סיבה שהיא, ייפתח קרב איתנים על מילוי מקום ראש הממשלה. תקדים אהוד אולמרט, שהיה מ"מ רה"מ בזמן שרון והפך לראש הממשלה בעצמו, בוודאי מהדהד בראשם.

מי שעוד בוחן את מהלכיו של נתניהו הוא יאיר לפיד. הכותרות החדשות על גרסטל וחפץ וחתימת הסכם עד המדינה של פילבר מרחיקים מהזיכרון הציבורי את מעורבותו האזרחית בפרשת המתנות של נתניהו. אם הרצוג הפך לטוען לכתר על סמך האמונה שהוא יוכל להיות זה שינצח את נתניהו בבחירות, לפיד צפוי לחלוב את קולות מפלגת העבודה. אם זה יקרה, קרב הראש בראש בינו ובין נתניהו יכול להסתיים בנוק אאוט מהדהד דווקא לטובת יו"ר יש עתיד.

–

פורסם לראשונה באתר ערוץ 20