כך נכנסו הארגונים הפלורליסטיים למערכת החינוך. תחקיר

מה גרם למכון 'מולד' והפורום החילוני לחכות לסוף שנת הלימודים כדי לאתחל מחדש את קמפיין ה'הדתה'? הרי בנט אינו שר החינוך הראשון שפועל בזירת החינוך לערכים. כל הדיונים הפנימיים במשרד החינוך אודות אי השוויון ביחס בין חילונים ודתיים למורשת ישראל החלו כבר בתקופת בן-גוריון. ב-1994, תחת שר החינוך אמנון רובינשטיין (מרצ), קיבל המשרד את המלצות ועדת שנהר, ועדה לנושא החינוך הממלכתי שניסתה לצמצם את הפערים באי-השוויון בהיכרות המסורת היהודית.

לכתבות הקודמות בסדרה

חברי הוועדה כתבו בדו"ח כי הוועדה נועדה "להבטיח שגם תלמידים שאינם בוחרים בלימודים של תורה ומחשבת ישראל יכירו תחומי יצירה אלו, יש לשלב בהוראת המקרא יסודות ממחשבת חז"ל ופרשנות ימי הביניים ובהוראת הספרות יש לשלב יצירות מתוך מחשבת ישראל בימי הביניים ובזמן החדש".

"פוטרתי כי אני מקורב מדי לשמאל"

אחת לכמה שנים מרענן משרד החינוך את המלצות אלו ובוחן מחדש את התכנים הנלמדים במסגרת המקצוע. השנה נכנס לראשונה מקצוע חדש למערכת החינוך בשם 'תרבות יהודית-ישראלית', שמחליף את 'תרבות ישראל ומורשתו'.

מי שהוביל את ההנחיות במקצוע החדש הוא יו"ר ועדת המקצוע, פרופ' רון מרגולין, שהודח מראשות ועדת המקצוע 'מורשת ותרבות ישראל' על ידי שר החינוך דאז גדעון סער. מרגולין טען אחרי כן כי הדחתו נבעה מכיוון שהוא "מקורב מדי לשמאל או מזוהה עם השלטון הקודם במשרד החינוך". לסער היו סיבות טובות לחשוד במרגולין. מדובר בעמית מחקר במכון הרטמן וחבר בחוג הידידים של ארגון , המקדם מדיניות אנטי-ישראלית בעולם.

הדלת שנסגרה על ידי סער, נפתחה מחדש בתקופת פירון. השינוי המרכזי שהוועדה בראשותו הכניסה הוא המיקוד במנהיגים ציוניים, בכתבים ובשירים של משוררים מהמאה הקודמת, כמו גם משוררים מעדות המזרח.

החזון החינוכי של התכנית החדשה, כפי שזו מופיעה באתר משרד החינוך מציגה מציאות קצת פחות 'מדיתה': "אנו רואים לנגד עינינו את הבוגר הרצוי של מערכת החינוך כמי שחש שייכות, הזדהות ואחריות לתרבותו ולמורשתו היהודית-ישראלית, לא מתוך עמדה סגורה ומסתגרת, אלא מתוך גישה פלורליסטית, פתוחה וביקורתית, ומתוך נאמנות לערכים דמוקרטיים והומניסטיים כלל-אנושיים".

הארגונים הפלורליסטיים כותבים את תכני הלימודים

בדו"ח של תנועת "לביא", בו בחנו את הסילבוס של המקצוע החדש נחשף כי תלמידי שכבות ג' עד ט', שצפויים ללמוד השנה לראשונה את המקצוע, יזכו לקרוא ספרים שנכתבו על ידי מגוון ארגונים פלורליסטיים, כמו שגלאון הייתה אומרת. ביניהם אפשר למנות את התנועה ליהדות מתקדמת (התנועה הרפורמית), קרן תל"י (מבית היהדות הקונסרבטיבית), חינוך ישראלי, מכון הרטמן, המדרשה באורנים. שני הארגונים האחרונים זוכים לתמיכה של הקרן לישראל חדשה.

לביא-640x507.jpg

כפי שהצגנו כבר בכתבה הראשונה בסדרה, גלאון דיברה על הצורך לשלב ארגונים מהחברה האזרחית במערכת החינוך, כעת נראה כי לא רק שאין 'הדתה' במערכת החינוך, אלא להיפך. ארגונים שמרנים מוכפשים חדשות לבקרים, בעוד ארגונים פלורליסטיים זוכים להקלות ולהכתיב את הערכים אותם ילמדו במערכת החינוך.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s