הנוצרי הקטן
———————–
מעשה שהיה בבכיר פּראָפעסאָר
לחינוך מחנכים-חדשים
פּראָפעסאָר שעמד, במלוא אונו,
על-גב כיתת לועות-פעורים.
בידו האת, לרגליו המילים
שרווליו מופשלים אל-מעל
מרפקים כפופים מוכנים להטיח
אל תוך אשר יוכל.
פּראָפעסאָר לסטודנט – סטודנט לתלמיד
שרשרת יחדיו פועלה
מתפנה המלל, כשלג עכור
במורד מדרג הקליטה
לבסוף שנותר הוא קהל מכונה
אחוז פלצות עועים
קהל צלוק-גב, צר אישונים
קהל חטאים קדמונים.
————————–
לצערי, במאמר מצורף מעיתון הארץ, פרופסור נמרוד אלוני ("ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים" – כך כתוב) מראה לנו כיצד נוהג אדם אחוז רוח-שווא, אשר עולמו חטאים וחייו כפרה, כיצד נוהג סוג אדם נטול חיות אך גדוש זעם קדוש זה אל מול מרת-הייאוש ואדון-הכניעה. הנה הוא מראה לנצרות-חדשה, ניאו-נצרות חיגרת ודלה, ככל דת אשר מהותה השפלה וכניעות רוח.
אלו, כמוהו, זן ייחודי של 'משכיל בן כנסיה'. עולמם ישורטט ללא הרף מחדש לפי מידת צדקותם המקטינה משל הם סובבים ועל גבם העולם ולא להיפך. את חוסר היענות ההמון לסוגיו לאמץ את ראייתו הוא מנמק במיקרו-קטכיזם שפירסם בשם 'תודעת הסבבה'.
1)בריאה וחטא
————–
ככל נוצרי טוב, גם הפרופסור חייב להתחיל בהסבר אשר קדם לדיון ולבריאה האקטואלית(לאנשים מסוגו יש אך ורק בריאה אקטואלית, לעולם לא יהיה להם סיפור בריאה שאיננו אקטואלי): "התעללות ארוכת ימים בפלסטינים בשטחים ובהפקעת אדמות פרטיות של הילידים המקומיים לטובת יישובים של מתנחלים יהודים." – להלן חטא קדמון לכל בן-ארץ ועם, משא מוסרי אותו מצווה עלינו לפרוק בכפרה. לכן בעיני זה הגמון או חשמן נדרש הסבר ייחודי, וכך יקראו לו "הפקעת המצפון".
עקרון יסוד בתפיסת סדר-העולם הנוצרית הוא רעיון 'החטא הקדמון' או בלשון פשוטה, קדימות החטא לקיום. המשמעות היא לידה אל תוך מצב של חטא אשר לא בחרנו בו אך למרות זאת אנו נושאים אותו – וכך מתחיל הקוסמוס/הסדר הקוסמי, בעולמו של החשמן אלוני.
"לכן כאשר על ידי האדם הראשון בא החטא אל העולם, ודרך החטא – המוות, וכך עבר המוות אל כל בני האדם, אשר בו כולם חטאו"
פאולוס, האיגרת אל הרומאים.
2)המחסום מפני הגאולה – אחרי האנטיכרייסט יימשכו הלבבות
——————————————————————–
לפי האמונה הנוצרית, המאבק בין השטן לרצון האל הוא מקור כל הרוע בעולם. בלשוננו המודרנית נוכל לראות את השטן כמנוע-פחד לשם פעולה אל 'הטוב'; אם לא נלחם בשטן לא נגאל כולנו ולכן השטן תפקידו להיות מושא המלחמה ובכך הוא מהווה חלק מן הנתיב אל האור. השטן הוא המנוע של ה'מאמין הטוב' ל'מעשה הנכון' ובלשון פשוטה הוא כוכב צפון באמצעות מאבק.
החשמן אלוני מלהטט בדבריו ובורא בלשונו גם לו 'שטן' אשר מהווה סמן-דרך:
"בקרב הימין האידיאולוגי־המשיחי — המצפן הערכי שלהם לא עולה בקנה אחד עם המצפן המוסרי אלא מקוטב לו. דהיינו, השקפת עולמם היהודית־הלאומנית בדבר עם בחירה אשר לפי התורה הקדושה לו הובטחה הארץ, זוכה בעליונות מוחלטת על ההשקפה ההומניסטית־המוסרית בדבר שמירה על צלם אנוש, כבוד האדם ושוויון ערך חיי האדם."
האם תהיתם כיצד נראית דה-הומניזציה, דה לגיטימציה ודמוניזציה?
הפּראָפעסאָר הבכיר ילמדכם את תורתו כפי שאביו הרעיוני(בלא משים לב) לימד את תלמידיו:
וְאֶת־גִּדּוּפֵי הָאֹמְרִים יְהוּדִים אֲנַחְנוּ וְאֵינָם כִּי אִם־כְּנֵסֶת הַשָּׂטָן׃"
(חזון יוחנן ב' ט')
הניגוד בין הכנסייה ו'כנסיית השטן' הנו הניגוד בין כנסיית ההומניזם של אלוני וכנסת השטן של "הימין האידיאולוגי-המשיחי". והנה הישר מן הבשורה על פי יוחנן ויכוח בין הפרושים בעלי "השקפת עולמם היהודית־הלאומנית בדבר עם בחירה אשר לפי התורה הקדושה לו הובטחה הארץ" והטהור-קדוש, החשמן-פני-ישוע(המודרני כמובן):
"אַתֶּם מֵאֵת אֲבִיכֶם הַשָּׂטָן וְלַעֲשׂוֹת אֶת־תַּאֲוֹת אֲבִיכֶם חֲפַצְתֶּם הוּא רוֹצֵחַ הָיָה מֵרֹאשׁ וּבָאֱמֶת לֹא עָמָד כִּי אֱמֶת אֵין־בּוֹ מִדֵּי דַבְּרוֹ שֶׁקֶר יְדַבֵּר מִלִּבּוֹ כִּי־מְשַׁקֵּר הוּא וַאֲבִי הַשָּׁקֶר׃"
(הבשורה על פי יוחנן, ח' מ"ג-מ"ד)
3)מניעת הגאולה
——————
החשמן אלוני לובש עתה את מלבוש האינקוויזיטור. אין חף-מפשע בסביבתו, ישנם שותפים למהלך הגאולה ומונעים. אותם תלמידים תמים מכל חטא מתגלים כמחסומי-האלוהה בלשון אלוני:
"זוהי האמת הפסיכולוגית של האנוכיות והתועלתנות, ובכלל זה העדפת שקרים מנחמים על פני אמיתות מאתגרות, תשובות פשטניות ונחרצות על פני דילמות מורכבות ומטרידות, והונאה עצמית פונקציונלית על פני דין וחשבון עצמי וביקורתי — ערעור כואב של המובן מאליו המחייב "איתחול ערכי" וחישוב מסלול מחדש."
אנו מכירים ממעגלי המחשבה הנרחבים סביב פּראָפעסאָר אלוני את טענות הכוח האינסופי של "החמסנים" המתנחלים, טענות אשר תואמות לטענות האנטישמיות הידועות לפיהן היהודי הוא 'בעל כוח שטני המסכן את כל מבנה החברה הסובבת – את כלכלתה, את תרבותה וכו'."(מתוך אטינגר שמואל, 'שנאת ישראל ברציפותה ההיסטורית)
אולם נדמה כי הפּראָפעסאָר שייך לקבוצה אחרת, התולה את האנטישמיות ביהודים עצמם ובמקרה שלנו את השטניות בשטן ואת הסיבות לשנאת השטן באופיו המהותי וביחס ליהודי כפי ששאל דוסטויבסקי: "מדוע כולם תמיד שנאו את היהודים? האם אין משמעות לכוללות של תופעה זו?"
לפי המחזיקים בעמדות אלו ובמקרה זה, גם הפּראָפעסאָר אלוני(בצורתו הייחודית) הרי עצם נבדלותם-הרצונית(מבחירה) וטענתם לקוד מוסרי נעלה, של היהודים הרי היא עילה לשנאתם והנה אמר "השקפת עולמם היהודית־הלאומנית בדבר עם בחירה אשר לפי התורה הקדושה לו הובטחה הארץ, זוכה בעליונות מוחלטת על ההשקפה ההומניסטית־המוסרית"
עתה אשמים אלו "היהודים הלאומנים" בהסטת הציבור הטוב; הרועה הטוב ישו צריך לרדוף אחרי הכבשים הסוררות במחשבתן 'המשיחית-לאומנית' – הנה מביט הנוצרי-אלוני בקהל היהודי ואיננו מבין כיצד זה אנחנו לא מודדים עצמנו בסד-המוסרי לו אלוני קורא 'מערכת מוסרית':
"יהודים בישראל בכלל ולדור הצעיר בפרט תקפה אבחנתו של הסופר דייוויד פוסטר וואלאס, שכששואלים אותם (מטפורית) "איך המים", הם עונים בתמיהה "מה זה לעזאזל מים?" נוח להם לא לראות את הכיבוש ומציאות האפרטהייד, הולם אותם לשפוט עצמם כחפים מכל אשמה, הגיוני עבורם אף פעם לא להתנצל, וממש לא מתאים להם לוותר על זכויות היתר הלאומיות, שמחמיאות לדימוי העצמי שלהם ומיטיבות את חייהם."
ואני, יהודי, קטן וזועם, מביט אל גדול זה פּראָפעסאָר אלוני ותוהה מה לו ולעולם הזה? מה הוא מבין בדבר צדק-גדול וכוח-חיים, כל כולו גריסה עצמית מפוארת ומתפארת.
אלוני, אווה אילוז, זאב שטרנהל, כולם בתאוות הפתרון-הסופי של קאנט:
" המתת חסד של היהדות היא הדת המוסרית הטהורה."
קצת על הרבה 
השימוש החוזר שלך בציטוט של קאנט לא הופך אותו לנכון או פחות מוצא מהקשרו. זה עוול לאינטלקט באשר הוא, עוול להוגה ענק ועוול למלחמה באנטישמיות שיש די והותר ממנה מבלי לאנוס טקסטים להיות אנטישמיים כשהם לא. ניימדרופינג פילוסופי לא משרת את המטרה שלך, הוא עושה ממנה צחוק.
עמרי שלום רב
ראשית שמחתי לעורר תנועה בלבבך עד כדי תגובת-זעם; הרי זה מבורך שנענו מדממת הפעולה לתרועת המעשה.
גם אם מדובר בתגובה בוורדפרס.
ועתה לנושא, בקצרה, קאנט היה הוגה נוצרי, לא אני אמרתי זאת אמרו רבים וטובים מממשיכיו(כמו הרמן כהן) ויריביו לאחריו(ניטשה למשל). הוא עצמו הוגה מרשים ושכלו אדיר.
אולם אין זה משנה את מסקנתו למן החזון הפוליטי אותו פרסם בריש-גלי ועד לציטוט הקטן שאומר המון.
אתה צודק, קאנט איננו אנטישמי, אני לא טענתי כן – במושג אנטישמי ישנו יסוד גזעי שאינני חושב שקאנט הכיל ואני אישית לא חושב שהוא רלוונטי גם כיום כאשר יהודים רבים טוענים 'אנטישמי' נגד יריב.
אולם אני עומד על כך, בדומה לשפינוזה, שהוא יודו-פובי, משמע שונא של המושג האנתרופולוגי הרחב ביותר של 'התרבות היהודית' עם דגש על ההלכה היהודית.
לא טענתי שאלוני, אווה אילוז או שטרנלה הנם אנטישמים – אולם הם אכן, לדעתי, בסגידתם לאתוס למיתוס ולפסל הליברל-פרוגרסיבי(שעטנז בין מרקסיזם וחזיון הליברלים הצרפתי) אנטי-יהודים, לא נגד האדם או הגזע, לא על יסוד זיאולוגי אלא על בסיס קולטורי.
חזון העתיד שלהם את הרפובליקה בישראל מתאים בהחלט להנחה זאת ודבריהם בנוגע ליריביהם הפרטיקולריסטים לסוגיהם(מן האולטרה-שמרנים ועד לציונות החילונית הימנית) הנם שיח תיאולוגי של שנאה, איבה להנחות היסוד עד כדי דה-לגיטיציה ובהתאם דמוניזציה.
לכן התשתית תיאולוגית, המקור הוא הנצרות(לדעתי – מותר להניח) והגלגול שלה אל תוך האידיאולוגיה הליברית(בצרפת או באנגליה) וכיום בגילום הקוסמופוליטי שלה, אשר הולם את החזון של קאנט אשר, כמו אחרים, תנאי למימושו הוא אותנזיה של היהדות.
אני מקווה שהבהרתי ש:
1.הציטוט לא מוצא מהקשרו
2.קאנט הוגה ענק, למרות ששנא וסלד מן היהדות בחזון הפוליטי והאתי שלו.
3.לא טענתי בשום שלב שקאנט אנטישמי(ובכלל היסוד הזיאולוגי זר לטיעון)
4.אני עושה ניימדרופינג, הציטוט הזה אכן מתמצת את תפיסת השטן, לדעתי, בעידן הפרוגרסיבי שלנו.
בברכת המשך יום טוב
טל