שיעור בספינינג

ההינומה, חוק הפורנו, הרכבת שלא תיסע לשום מקום והביזיון בדרך לעצרת. הכותרת מכשירה את כל האמצעים. וגם: לפי פייסבוק, מי יזכה במירוץ לנשיאות?

קחי אותי, קסניה

בעיית הנישואים בקרב יוצאי ברית המועצות היא סוגייה כאובה. מדובר באזרחים ישראלים שאינם יכולים להינשא בארץ, משום שהם מוגדרים כחסרי דת. אחת לכמה שנים נושאי הדגל של הפרדת דת ממדינה מעלים את הנושא לסדר היום בתקווה לאשר את האפשרות של נישואים אזרחיים. פעם זהו אביגדור ליברמן, פעם זהו בן למשפחת לפיד. ביום שלישי הייתה זו ח"כ קסניה סבטלנובה.

בפעם השנייה בחייה, היא לבשה הינומה. היא לא עמדה מתחת לחופה, בכנסייה או במסגד, אפילו לא במשרד הפנים. היא עמדה על דוכן הכנסת, הינומה לראשה והצעת חוק בידיה, לממן החזר כספי עבור אלו שאינם יכולים להינשא במדינת ישראל.

לכאורה הצעה הוגנת, מתן פיצוי כואב לאלו שמכורח הנסיבות הדתיות בישראל אינם מסוגלים להינשא. אך כמו פוליטיקאים רבים לפניה היא נתקלה בחומה חרדית בצורה. החוק הזה נכתב כבר לפני כשנה והוגש היום לכנסת, אך מראשיתו ועד סיומו הטרגי על דוכן הכנסת, היה ברור כי הוא לא יעבור במליאה.

זו הסיבה בגללה סבטלנובה בחרה בגימיק: זו הדרך המרכזית להגיע לכותרות.

סינון רך

מי שהתעסקה השבוע בדאגה לעתיד ילדינו היא חברת הכנסת שולי מועלם שיזמה את חוק הפורנו, או בשמו הנקי, החוק לסינון אתרים. מאז יום ראשון שורבב שמה לחסימה של האתרים הנפוצים ביותר ברשת. מדובר בסוגיה בוערת, של מיליוני עיניים תועות שמגיעות למחוזות לא להן, כשהילדים הם אלו שנחשפים למראות הקשים הללו בלא בקרה. במגזר אותו מייצגת מועלם, הציונות הדתית, עמלים על פתרונות לסינון אתרים כבר שנים ופועלים למזער את נזקה של התופעה.

מועלם הגישה הצעת חוק שתחייב את ספקיות האינטרנט לחסום את הגישה לאתרי הפורנו ואתרים אחרים אשר יוגדרו על ידי שר התקשורת כלא ראויים. לפי ההצעה המקורית, מי שהיה מעוניין להסיר את החסימה, צריך היה לפנות לספק על מנת לבטלה. כמובן, איש אינו היה רוצה להודות בפני אדם אחר כי יש לו רצון שכזה ובכך, היה נמנע בוודאי מלהיכנס לאתרים אלו. מיד קמה הזעקה הציבורית על חופש הביטוי והיכולת לצפות באלו תכנים שליבו של אדם חפץ. או אז נזכרה מועלם להודיע כי בעצם החוק שהוגש הוא לא החוק שפורסם, אלא חוק מרוכך בהרבה, לפיו ספקיות האינטרנט יחויבו להודיע ללקוחותיהם על האפשרויות המגוונות לחסימה. חוק הרבה פחות סקסי, והרבה יותר הגיוני. אז מועלם נתנה לכותרות לזרום, היא הצליחה להעביר עוד חוק בספר החוקים.

הרכבת שלא נוסעת לשום מקום

בבוקר יום שני פורסמה במגזין 'ממון' של ידיעות אחרונות ידיעה בלעדית, לפיה שר התחבורה ישראל כץ יוזם להרחיב את מסילות הרכבת הקלה בירושלים עד לעיר העתיקה. ליוזמה מדומה זו צפויים להתנגד השמאל, הקהילה הבינלאומית, הארגונים הירוקים ואפילו מעט חובבי ארכיאולוגיה שמעוניינים להגן על חורבות ירושלים העתיקה.

כ"ץ לא עצר שם, ובאותו ערב הדליף לחדשות 2 ידיעה בלעדית נוספת: הרכבת הקלה לא תגיע רק לכותל, אלא תשנע גם מתנחלים לגוש עציון ולבנימין, ממש חזון אחרית הימים. ארגוני הסביבה בוודאי ישמחו לשמוע כי כץ מיטיב למחזר. מדובר בספין אותו הוא ממחזר בהצלחה מאז 2010.

עצרת נגד האחדות

הספין הדוחה והמביך מכולם הגיע הערב מכיכר רבין. במלאות 21 שנים לרציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין, נבוך השמאל לגלות כי אין די תקציב לקיים את העצרת הממלכתית לזכרו. אחרי שבועות מספר בהם התלבטו מה לעשות, התנדבו במפלגת העבודה להרים את הכפפה והכריזו בגאון כי הם יפיקו את העצרת.

כחלק אינטגרלי ממחנה השמאל, ביקשה מפלגת מרצ להשתתף בעצרת כמפלגה שווה בין שווים. אמנם הוא לא עמד בראשה, אך מרצ דאגה לנווט את הרמטכ"ל לשעבר היטב לתהליך אוסלו. זהבה גלאון ביקשה לשאת דברים, אך מלשכת הרצוג הובהר לה כי היא אינה רצויה על בימת הנואמים. מי שדווקא היה רצוי על בימת הנואמים בלשכת הרצוג היה, אם להאמין לסקרים, יו"ר האופוזיציה הבא, יאיר לפיד.

כמו במקרים רבים בעבר, רצונו של הרצוג לא התגשם. גלאון נאמה, לאחר שהפעילה לחצים כבדים כדי לשאת דברים לזכרו של האיש האחרון שהצליח להשיג קונצנזוס סביב תהליך השלום. לפיד לא נאם והסביר כי לא קיבל הזמנה. אחרי נאומה של לבני, החלו להפיץ אנשיו של הרצוג כי יו"ר העבודה עומד לשאת דברים דרמטיים בכיכר.

"עד כאן נתניהו, תם עידן האחדות", בישר הרצוג, וחזר על דברים שאמר בעבר פעמים רבות. למה היה כה חשוב לעבודה לארגן את העצרת, האם כדי לזכור את רבין? לא ולא. הרצוג בסה"כ רצה לנצל את זיכרו של ראש הממשלה כדי לנגח (שוב) את הממשלה אליה ניסה כה נואשות להיכנס במשך חודשים. למרבה הצער, הזיכרון של כולם לא קצר מספיק וכולם זוכרים את ההכרזות האחרונות לפיהן תם עידן האחדות.

*

יש הרבה ספינים כאלו כל הזמן. הן נועדו בראש ובראשונה להשיג כותרת, לא ליצור השפעה מסוימת. בעולם בו מחוקקים הופכים להיות פרשנים חסרי יכולת השפעה בעולם הפרלמנטרי, כל מה שנותר עבורם הוא לצבור כותרות. זה קר, זה ציני וזה מביא מלא לייקים.

שתפו, כי התקשורת לא תעשה זאת.

מדד הפייסבוק

הנשיא ה-45 של ארצות הברית של אמריקה יהיה דונלד טראמפ, כך קובע מדד הפייסבוק. טראמפ זוכה לחשיפה גבוהה בהרבה מיריבתו, מושך יותר תהודה והמולה סביב הפרסומים שלו הרבה יותר מיריבתו. המדידה החלה ב-31 באוקטובר ועד ל-6 בנובמבר. בעולם הרשתות החברתיות, בהן הכול מדיד, הכול גלוי, רשום וידוע, הלייקים, השיירים, הצפיות והתגובות מבשרים: טראמפ גובר על קלינטון בכל המדדים.

כזכור, המדד החל במערכת בחירות לראשות אגודת סטודנטים באוניברסיטת בר אילן, שם הוא נחל שלוש הצלחות וכישלון אחד.

גם במערכת הבחירות האמוציונלית של מרץ 2015, בה הוא חזה כי בניגוד לסקרים שהצביעו על ניצחון של הרצוג, "בנימין נתניהו ירכיב את הקואליציה הבאה, גם ללא סיוע של בנט". המדד נוסה בהצלחה במערכת הבחירות בקנדה, בה ניצח ג'סטין טרודו. בהצבעה על הברקזיט הוא היכה בסקרים שנית.

כעת ניגש לאתגר הגדול ביותר: מערכת הבחירות המורכבת של ארצות הברית. 50 מדינות, 538 אלקטורלים, 270 דרושים לניצחון.

האם הפייסבוק יכול לחזות את הניצחון בכל כך הרבה מדינות?

מתמודד	כמות לייקים כללית	לייקים פר פוסט בממוצע	תגובות בממוצע	סרטונים(בממוצע)		שיתופים(בממוצע)
הילרי קלינטון	7,604,991	20,206.09	5,328.98	1,159,957.2		4,826
דונלד טראמפ	11,812,493	38,977.02	16,885.82	2,495,076.92		8,759

ובכן, הבאג האמיתי במדד הפייסבוק הוא שעמודי הפייסבוק הפעילים של טראמפ וקלינטון חשופים למשתמשים מכל העולם, ולא רק לאמריקאים. כך למשל, עוקב מושבע אחר הפוסטים של המועמד הרפובליקני הוא שרון גל, שמקפיד לעשות לייק לכל פרסום של טראמפ. מנגד, טל האריס, איש תנועת "קול אחד" לשעבר, מגיב בכל פוסט של קלינטון כי "הרוב המתון של הישראלים רוצה לראות אישה בבית הלבן".

על אף ההנחה כי לשני הצדדים נתונה אהדת עוקבים מרחבי העולם, השבוע נחשפתי לסקר חובק עולם שנעשה ברשת ובו קיבל טראמפ תמיכה רבה מהעולם. סקר זה מעורר את החשד כי מדד הפייסבוק זוהם הפעם באופן חסר-תקדים.