בלי גלגלי עזר ובלי פאה – האושר של סתיו שפיר | מוצ"ש פקודי

12805886_10153721511932550_4727649000639911453_n

מאז פרצה סערת "האופניים של סתיו שפיר" והבדיחה המביכה של אראל סג"ל דבר אחד היה חסר לי. סתיו שפיר כתבה מאמר מנומק על אושר, ונענתה במערכון אינפנטילי שנועד להגחיך אותה – כמעט מבלי להתייחס לדברים שכתבה. מתי בפעם האחרונה שמעתם פוליטיקאי מדבר על אושר, שאלה שפיר וזרקה אותי עשור אחורה, אל הימים בהם דיבר אהוד אולמרט על כך שהוא רוצה להפוך את ישראל למקום שכיף לחיות בו, אבל נדמה שהפוליטיקה הישראלית רחוקה מאוד מהמטרות שראו לנגד עיניהם הפילוסופים של יוון העתיקה.

בפתח המאמר, שפיר מתלוננת על הנמכת הציפיות של ממשלות ישראל האחרונות. לטענתה, הן חינכו את האזרחים לכך ש"החיים הם מלחמת הישרדות". שפיר, שבנתה לעצמה תדמית של לוחמת שחיתויות נאלצה במאמר הזה להבהיר כי אמנם "לפוליטיקה הישראלית יש בעיות, אבל לא היינו רוצים להחליף אותה בפוליטיקה הקולומביאנית".

שפיר בעצמה הופכת את הפוליטיקה למלחמת הישרדות תמידית. אחרת אי אפשר להסביר את ההתפרצות ההזויה שלה על היעדרותו של נפתלי בנט מדיון במליאה, בזמן שהוא ישב בבית הוריו, אבל על מות אביו.

"הפוליטיקה הישראלית מחנכת אותנו אליו כבר שנים: החיים הם מלחמת הישרדות ואנחנו צריכים להגיד תודה שאנחנו נושמים. אושר הוא במקרה הטוב בונוס."

כחברת "הפוליטיקה הישראלית" ניסתה שפיר לחנך את האזרחים לנתק את הקשר בין ציונות וירושלים, בשם האידיאולוגיה שלה. אך שפיר יודעת היטב כי  פוליטיקה היא תוצר של מאבק כוחות על משאבים ציבוריים. היא הדגימה זאת היטב מדי דיון בוועדת הכספים, ואף התרברבה לפני כשנה בכך שהצליחה למנוע העברת כספים אל החטיבה להתיישבות ואמרה כי "הצלחנו לעצור שוחד פוליטי שנעשה לאור היום. באופן מיידי יבוטלו 13 מיליון שקלים שתוכננו לעבור ליו"ש כדי לקנות קולות בפריימריז בליכוד ובבית היהודי.

"השיטה שחשפה פרשת ישראל ביתנו מתחילה בוועדת הכספים, כשמיליארדי שקלים מכספי הציבור מועברים בחשאי ליעדים נסתרים ללא דיווח וללא פיקוח… הגיע הזמן שבנט יגיב לפרשה, ויסביר באיזו זכות הוזרמו עשרות מיליונים לעמותות של הבית היהודי".


 

מהי מנהיגות

מאבקה הנרחב בסחר-מכר של אנשי הבית היהודי אמנם ליווה את שפיר לאורך כהונתה כחברת כנסת, אך המאמר מופנה בעיקר אל פועלו של ראש הממשלה. "מי שחושב שהמטרה היא רק לשמר את הקיים ולא מחפש איך להגדיל את האושר של החברה – איננו מנהיג", היא תוקפת את נתניהו.

הדיון שמעלה שפיר חשוב. בלי ציניות. אבל צריך לומר, היא לא שואפת למנהיגות אוטופית, אלא למנהיגות אחרת.

האם מנהיגות היא רק הניסיון למקסם את המימון הממשלתי עבור צרכי האזרח, או שמא מנהיגות היא לומר לציבור את האמת בפנים? הרי התוצאה הבלתי נמנעת של המחאה שנשאה את שפיר אל הכנסת הייתה קיצוצים והעלאות מסים.

עדיף מנהיג שלא מבטיח הבטחות שהוא יודע שהוא לא יכול לקיים על פני הבטחות שווא. מהפכנות, ללא התחשבות רצינית במציאות, עלולה להביא למצב קשה מזה הקיים. לשווק לאזרחים חלומות באספמיה זו לא מנהיגות, זו בריחה מהמציאות ויצירת תקוות שווא לעתיד טוב יותר שלא יגיע.

כשראש הממשלה אומר לנו ש"לעד נחיה על חרבנו" זה אכן מקומם, זה מעיד בעיקר על פיכחון לנוכח המציאות. כשאנשים רבים חגגו על ניצני הדמוקרטיה הניבטים ב"אביב הערבי", הוא צפה את פני עתיד והזהיר מפני בואו של "חורף איסלאמיסטי". הדברים נאמרו בסתירה מוחלטת לקו אותו הוביל שני עשורים קודם לכן, של קריאה לדמוקרטיזציה של המזרח התיכון.

גם גל הטרור הנוכחי מוביל את נתניהו למסקנות קודרות, כאשר מאות נערים פלשתינים מתאבדים בדקירות סכין על חיילי ואזרחי צה"ל וגלוריפיקציית המוות מגיעה לשיאה – כל הדיבורים האוטופיסטים על תקווה לעתיד טוב יותר הם נאיביים במקרה הטוב. מנהיג יודע גם לזהות כי השאיפות האוטופיות שלו הן טובות כל עוד הן חופפות את המציאות, וכשלא – "לעד נחיה על חרבנו".


 

אין דבר כזה חברה מאושרת?

מהי חברה מאושרת, שואלת חברת "המחנה הציוני" וטוענת שהגדרת האושר "משתנה בין קהילות ואנשים". אך יש די והותר מחקרים שמוכיחים כי אפשר לכמת אושר. במחקר שערך האו"ם ב-2015, ישראל מגיעה למקום 11 בטבלת המדינות המאושרות.

חשוב לציין, שנת 2015 לא ייחודית. גם ב-2012, ב-2013 וב-2014 ישראל נמצאת בחלק העליון של העשור השני של מדד האושר העולמי.

אך נקודה אחת עומדת לטובת שפיר: היא מיטיבה לכתוב כי כדי להגיע לאושר, האדם זקוק לחירות. במדד החופש הכלכלי של מכון המחקר של קרן הרטיג' ישראל מגיעה למקום ה-35 מתוך 178 מדינות, ומוגדרת כמדינה בעלת כלכלה פתוחה ברובה.

לפי הריטג', חופש כלכלי מוגדר כ"זכות של כל אדם לשלוט בעבודה שלו ובנכסים שלו. בחברה חופשית מבחינה כלכלית, כל אחד רשאי לעבוד, לייצר, לצרוך ולהשקיע בכל אופן שירצה".

ארבעת המאפיינים לפיהם בוחן המדד את הציון שניתן לכל מדינה הם: שלטון החוק -זכויות על רכוש ומידת ההשפעה של שחיתות; מעורבות הממשלה -הוצאות ממשלתיות, החופש הפיסקלי של האזרחים ומיסוי; יעילות רגולטורית -מעורבות הרגולטור בעסקים. ככל שהרגולטור מגביל פחות את בעלי ההון, כך נחשבת הכלכלה לפתוחה יותר; והמדד הרביעי הוא פתיחות השוק, או עד כמה ניתן להשקיע ולסחור באופן חופשי.

אך החלומות של שפיר על אושר יובילו את ישראל בכיוון ההפוך. למשל, יוזמת הדגל של הח"כית התוססת – "החוק לשכירות הוגנת" – עלולה להוביל לצמצום החופש של שוכרי ומשכירי הדירות כאחד.

לפי הצעת החוק, הסכמי שכירות יוגבלו באחוז עליית דמי השכירות השנתית, כך ששיעור עליית המחיר יהיה ידוע מראש בהתאם לשיעורים הקבועים בחוק. עוד מוצע בחוק כי יוגדרו פרמטרים למונח "דירה ראויה למגורים", כמו גודל מינימלי של דירה, תא שירותים ומשתנים פיזיים נוספים.

כפי שחשף נעם שמבה ב"מידה" במחקר אותו הזמינה שפיר ממרכז המידע והמחקר של הכנסת התריעו בפניה על ההשלכות הצפויות של הכנסת רגולטור דורסני לשוק הדיור: "רגולציה קשוחה המגנה על הדייר עשויה להפחית את התשואות על השכרת הדירה, ומכאן להקטין את התמריץ שלו להשקיע בדירה".

כך, במקום לתקן את שוק הדיור, עלולה יוזמת שפיר לחייב את בעלי הדירות להשקיע בהן הרבה יותר – מה שלא יחייב אותם לעשות כן, וכתוצאה מכך להעלות את מחירי הדירות אותן היא מנסה להוריד.

גם הכלכלן עומר מואב התעמת עם טענותיה של שפיר, שטענה שחוקרי ה-OECD מצדדים בטענותיה. מבירור שהוא ערך עמם, הוא גילה כי המסקנות שלהם אינן חד-משמעיות כמו שהיא טענה. "פיקוח שכר דירה אינו דרך בת קיימא לשיפור שכירות בת השגה. זה יכול לעזור בטווח הקצר אבל ליצור מחסור של מגורים ראויים בטווח הארוך. לפיקוח הדוק מידי יתכנו השפעות חמורות גם על התחזוקה של הדירות ויכולת הניידות של הדיירים."


 

מה באמת מביא אושר?

"החברה בה הוא חי גורמת לו להאמין שעדיף להיזהר מהבעת ביקורת, הוא גם פחות חופשי לחשוב.". – סתיו שפיר

שפיר תולה את חוסר האושר בנתוני המוביליות החברתית הנמוכה בישראל, כאילו בעולם האפשרות של אדם לשנות את מעמדו ברת קיימה למעט יוצאי דופן. אך חשובה מכך היא יכולתו של אדם לעבוד, ליצור עבור עצמו ויותר מכך – לצבור הון משלו. אחוז האבטלה בישראל נכון לינואר 2016 עומד על 5.1% בלבד (לפי הלמ"ס).

מספרים בצד, שפיר מזהירה מפני מצב בו "החברה בה הוא חי גורמת לו להאמין שעדיף להיזהר מהבעת ביקורת, הוא גם פחות חופשי לחשוב.". בהתחשב בחיקוי המדובר של אראל סג"ל את שפיר עצמה, הציטוט הזה לא פחות ממדהים. שפיר ניצלה את הסיטואציה כדי להאשים את סג"ל בהטרדה מינית. לא פחות. כשסאטירה (בטעם רע, אמנם) מבינה שעדיף לה להיזהר מהבעת ביקורת, היא פחות חופשיה להתבטא.

אבל אם כבר מדברים על החיקוי, אי אפשר שלא לדבר על האופניים של סתיו. "אני מאושרת היכן שאני מרגישה חופשייה", כותבת שפיר, ומתארת כיצד אופניים – אותן היא מגדירה כ"כלי תחבורה שלא מבחין בין עניים לעשירים" – מסיבות לה אושר. ההגדרה הזו אולי הייתה נכונה לפני הוספת המנוע לאופניים, אך לא כיום. שיטוט קצר בזאפ מעלה כי המחיר של אופניים חשמליים אינו יורד מ-2,000 ₪, והמחיר הממוצע נע סביב 3,000 ₪ לזוג אחד. לעומת זאת, מי שיחפש אופני עיר יוכל למצוא אותם בקלות במחיר של מאות שקלים.

לדבריה, מה שמעלה את שפיר למעלה סולם האושר שלה "הוא הזכות להשתמש בפוליטיקה כדי לנסות להגשים את החלומות הגדולים של החברה שלנו." כדי להניח מה החברה הישראלית רוצה דרושה יומרנות גדולה למדי. אבל אם תאמר שפיר שהחברה הישראלית רוצה מחירים נמוכים יותר, אולי כדאי שתפנה לקבל עצות מרמי לוי. אם היא רוצה להגשים את החלום הישראלי על דירה, אולי כדאי שתקשיב למחקרים שהיא עצמה הזמינה.

"הגשמת חלומות היא עניין מעשי", ממשיכה שפיר, אך אינה רואה את הדבשת של עצמה. אחד מחלומות החברה הישראלית – או לפחות חלקים ממנה – היא לפתח את ההתיישבות היהודית בארץ. אך בשם השקיפות, שפיר (בסיוע מרב מיכאלי) כמעט הובילה לסגירה של החטיבה להתיישבות ובכך פגעה לא רק במתנחלים, אלא גם בתושבי עוטף עזה והגליל. פעילות זו הובילה אף לביקורת מתוך מפלגת העבודה.

פוליטיקה אמיתית צריכה להניח חלום ברור לנגד עיניה ואז לחשוב מהי הדרך המעשית ביותר להגשים אותו. כחברה שהוקמה בזכות קומץ של חולמים, הגיע הזמן שנשנה את איך שהמערכת הפוליטית שלנו חושבת – כי האושר שלנו זה החיים עצמם", מסכמת שפיר, אך מפעילותה קצרת השנים, נראה כי פוליטיקה המגשימה חלומות שהיא לא רוצה שיתגשמו היא עילה לקזוס בלי, או מלחמת הישרדות כדבריה, בעוד החלומות שלה – והם בלבד – יובילו לאושר.

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s