כה אמר קופל: על המכונה

.Welcome my son, welcome to the machine
?What did you dream
.It's alright we told you what to dream

מתוך השיר Welcomw To The Machine של להקת פינק פלויד

על המכונה
די לנשף המסכות. אני אעמיד טיעון הבנוי מטענה בסיסית כי 'שוברים שתיקה' הם פיון מיני פיונים רבים על לוח המשחק הגיאו-פוליטי. הם כלי שמזיזים המסבסדים באמצעות מענקי ליבה וחירום, בהתאם לנסיבות הפוליטיות והאזוריות. הנימוק יבוא לאחר תיאור התשתית.

בראשית ברא המסבסד את הארגון מאפס, מתחילים לזרום בעורקי העובר מענקי הקמה, ייעוץ ארגוני מעמותת שתי"ל בונה עצמותיו, ייעוץ משפטי מהאגודה לזכויות האזרח, סיוע של עמותות כגון 'יש דין' וכו משול לשרירים ולגידים. זוהי הפריפריה, זהו 'אבק הכוכבים' ממנו נבראת הפלנטה. – כמו כן מוענק מענק הקמה וקישור לתקציבים עקיפים(למשל דרך קרנות בינ"ל כקרן פורד) – הקישור למקורות עתידיים הוא חבל הטבור.

ואלה שמות בני ישראל שיהיו לרוח החיים, לנפש המכונה: יולי נובק, יהודה שאול, אחיה ש"ץ,  אבנר גבריהו ועוד. משנבראה הפלנטה יוצרים אקלים, מחפשים בפינצטה את המתאימים, את אלו שהאידאולוגיה שלהם, תפיסתם המוסרית את עצמם, שיכולותיהם האישיות גבוהות, ומהם בונים את התשתית האנושית – "ההון האנושי" הוא האליטה הארגונית, לעתים נמצא ליווי צמוד של אישיות בכירה, בדירקטוריון של 'שוברים שתיקה' למשל, נמצאת עו"ד גבי לסקי – גבי לסקי היתה מזכ"לית שלום עכשיו, היא זכתה בפרס אמיל גרינצווייג מטעם האגודה לזכויות האזרח ועוד.

ויקרא אל המכונה/העמותה/הפלנטה, ויאמר המסבסד כי היא במצב מוכן-לפעולה. אולם נדרשת פעולת פתיחה ולרוב היא תגובה  בסיקור תקשורתי מסיבי הנובע מחיזוקן של עמותות ותיקות כגון 'בצלם', 'רופאים לזכויות אדם', 'יש דין', 'הועד הציבורי נגד עינויים' ועוד עמותות בעלות בסיס פעולה ותיק וקשרים אישיים. 'המכונה החדשה' תזכה לפרסום בחוגים הנכונים כגון כנסים במכון ון-ליר:

 ראיונות בחדשות ערוץ 2, 10, תוכניות בוקר ועוד כהנה וכהנה.
יוצרים הד פעולה – תנע ראשוני.

במדבר מהלך הארגון עד אשר התנע הראשוני מעניקלו את ההילה-המוסרית הנדרשת – זהו תהליך ההתבגרות של העולל-מכונה; אט אט הארגון נעשה לסמכות בעיני עצמו, בלא שום אינדיקציה או בדיקה, ללא שום עימות מתאים, הארגון הופך מטעם עצמו למומחה – את המומחיות מגבה אשכול פעילות רלוונטי לפי ארגוני הקרן הרלוונטיים ומוסדות תרבותיים ואקדמיים תומכים ההופכים אותו לאורים ותומים בתחומו –  פיגמליון-של-החברה-האזרחית(הקרן החדשה) מאמיין ובורא לו גליטאה('שוברים שתיקה') בשר ודם!

ואלה הדברים אשר דיבר  הארגון, 'שוברים שתיקה':  חטאתם! פשעתם! גזלתם! רצחתם! בעבורם כל השנה כיום הכיפורים – ותקציבם מסבסד 'צום' ו'תפילה' אינסופית. אם אבחן את פעולתו כלפינו פנימה, ברמה התודעתית, בהקשר התיאולוגי-פסיכולוגי, שוברים שתיקה נמצא בעמדת המטיף-הנוצרי: 'הפריצ'ר'. 'שוברים שתיקה' מתחילים מעמדת הכומר-המטיף-באולפנים שם שולחים בנו חיציהם – מהותם שימוש בחיפוש היהודי האינסופי ל'אהבה האחר' – הם הכוח ששומר אותנו במצב 'לא מאושר'(מלשון אישור) – כל אנקדוטה מערערת את כל המבנה הפסיכולוגי הנואש להכרה ולגיטימציה של 'האחר'.

על הנימוק או על הרמה האופרטיבית

אלה הדברים אשר יהיו לנימוקים – לאחר שהארגון ביצע פעולת תנע, מרגע שהארגון זכה להילה המוסרית, למעמד הסמכות, להילת המקצועיות ולמעגל הראשון והשני של התומכים ארגונית, ציבורית, תרבותית, אקדמית ועוד… הוא הופך לחלק מארסנל, לחקל ממחסן התחמושות והנשק של מי שהקים אותו:

מדינות כגון ספרד, הולנד, בריטניה, נורווגיה, דנמרק ועוד.

קרנות כגון קרן פורד, הקרן החדשה לישראל, NDC מרמאללה(רוב תקציבה מקרן פורד, הבנק העולמי ועוד) כאן סיימנו את הניתוח הלוגיסטי של מערך בניית הכוח.

כל מדינה מסבסדת, משיקולייה שלה,  את האינטרסים הלאומיים לפי ראות הממשלה הרלונטית; כל ממשלה תפעיל את הארגון ברוח המפקד. לדוגמה: ברצות המסבסד יסובסדו יספקו דו"ח 'שמן בעדויות', ברצון המסבסד יועבר 'מענק חירום' בעיצומו של מבצע 'צוק איתן'. כאן המטרה הטקטית ברורה: צמצום היכולת הצה"לית לפעולה אלימה לשם ניטרול האיום – שירטוט קו חדש בארגז החול שבמטכ"ל. גם אם האסטרטגיה של אותן המדינות היא קידום פתרון מדיני, הרי ישנן שתי בעיות מבחינתנו:

1.הטקטיקה שלהן כוללת את החלשת  היכולת האופרטיבית של מדינת ישראל לקבוע מדיניות נגד האיום – צבאית, משפטית ודיפלומטית – החלשת ישראל למען יצירת סימטריה ביחסי הכוחות ומכאן קידום כפייה של הסכם.

2.פעולה המנסה לכפות על רפובליקה-דמוקרטית מדיניות שלא נקבעה במסגרת הפוליטית הפנימית – פגיעה בעקרון ריבונות העם.

דוגמה נוספת ניתן למצוא ביחס של ממשלת שוויץ לארגון. ממשלת שוויץ סבסדה תערוכה של 'שוברים שתיקה' בציריך. המחלקה הפדרלית ליחסי חוץ של שווייץ השתמשה בארגון כפעולה של 'כוח רך'(יצירת מרחב לגיטימציה וכוח השפעה תרבותי בלשון יחב"ל) למען שוויץ. כך אמר דובר המחלקה הפדרלית לכשפנו אליו בשאלת הלגיטימציה:"חיזוק חוק זכויות האדם הבינלאומי הוא אחד מסדרי העדיפויות הגבוהות ביותר שלנו. תמיכתנו ב'שוברים שתיקה' הולמת את העדיפות האסטרטגית הזו".  כך משתמשת ממשלת שוויץ בארגון "הישראלי" לחיזוק הדימוי הבינ"ל שלה(דבר שיכול לספק לה כוח משפיע על מהלכים באו"ם, במועצת זכויות האדם, אל מול האיחוד האירופי), הארגון מקבל במה יוקרתית ומדינת ישראל סופגת עוד מטר נאצות, בוז וקללות, כחלק ממסע הקלון, שמהותו דמוניזציה ודהלגיטימציה.

הדבר חוזר על עצמו במקרים נוספים, כאן נוכל לראות עדות מטעם הארגון במליאת מועצת זכויות האדם, ארגון מוטה ולא אובייקטיבי בעליל, שמשרת אינטרסים לאומיים של מדינות עויינות לישראל בפרט ,לרעיון הדמוקרטי בכלל ולליברליזם.

.

 העדויות הללו והעדויותה כתובות שימשו את דו"ח גולדסטון ואת הדו"ח האחרון על צוק אין.

הוצאת 'ספר העדויות' של שוברים שתיקה מלווה בקמפיין ציבורי רחב בחו"ל וראיונות בעיתונים רבים. כך כתב יהושע בקון, עמית מחקר ממכון המחקר NGO NONITOR: "החיבור של "שוברים שתיקה", "כיבוש השטחים – עדויות חיילים 2010-2000", מתיימר לתאר "את המדיניות ההתקפית הכוללת סיפוח של טריטוריה, השלטת אימה והידוק השליטה על אוכלוסיה אזרחית" של מדינת ישראל בשטחים. הספר זכה לתשומת לב מאמצעי תקשורת רבים – כולל הארץ, The Independent (בריטניה), העיתון הדני המוביל Berlingske Tidende וה-New York Review of Books (פעמיים), שחזרו על האשמות "שוברים שתיקה" כפי שהן, ללא ביקורת וללא ספקות."

דו"חות אירופים לא מופצים בצורה רשמית אלא באמצעות 'הדלפה' של 'שוברים שתיקה'. כך האיחוד יכול לקדם עמדה נגד האינטרס הלאומי הישראלי(כפי שקבעה הממשלה הנבחרת), בלא לקחת עליה אחריות פורמלית או לענות עליה בצינורות הדיפלומטיים המקובלים – קידום בלא אחריות – וארגון שוברים שתיקה משמש את האינטרס הנ"ל – המכונה מופעלת והתוצר נולד. הדבר הגיע לידי כך שאנשי מחלקת המדינה האמריקאית השתמשו בארגון ככלי לחץ על ממשלת ישראל באמצעות פגישה מתוקשרת שמהותה כפולה: איתות דיפלומטי לממשלת ישראל על מחיר אפשרי של מדיניות, מתן לגיטימציה לפעולה הבינ"ל של הארגון כלפי פורומים בינ"ל.

רק בעולם הפנזטיה של 'שוברי השתיקה' מניחים כל מיני מאמינים אדוקים, כי מדינות תורמות כספים רבים ללא שום ציפייה לתועלת במונחי 'אינטרס לאומי' ו'מדיניות חוץ'.  רק אדם אי-רציונלי יראה בהעברת כספים לעמותות פוליטיות אופוזציוניות לממשלה הנבחרת כ"כסף מוסרי".רק בעולם שנמצא מעבר-ללאומיות, מעבר לדמוקרטיה ומיותר להוסיף שמעבר לציונות, ניתן לראות בקידום עמדות פוליטיות על בסיס מימון של מדינות זרות כמימוש החזון הציוני.

עדותו של מר גבריהו המצורפת כאן איננה "פטריוטית" אלא במהותה היא אנטי-פטריוטית: אדם שמוכן להציב אזרחים בשר ודם בסכנה בעקבות צמצום מרחב הפעולה הנדרש מול איומים; אדם שמוכן לפגוע בחירות הפרט להשפיע על קובעי המדיניות במדינתו (מכיוון שכוחנו כאזרחים מצטמצם מרגע שדעתנו לא דעת 'הפטרונים מחו"ל'); אדם שבשם טהרנותו המתחסדת משרת את קמפיין הדה-לגיטימציה מחד ואת הפעולות האנטי-ישראליות באו"ם מאידך. אם אדם זה הנו פטריוט הפטריה(המולדת) שלו היא 'העולם' – לא ישראל, אם זהו פטריוט אזי כל זוכי 'עיטור גיבור ישראל' צנצנות. רק אדם נאיבי להפליא יחשוב שקבלת סכומי עתק ממדינות זרות הנה 'פעולה לגיטימית' כשמדובר בקידום שינוי פוליטי מחד וקידום מהלך דיפלומטי בינ"ל מאידך.

—————————————————————————

כך המכונה פועלת. 'שוברים שתיקה' הם just another brick in the wall ואיזה חומה יש לנו? עשירת לבנים.

המכונה פועלת על שני מקורות אנרגיה:

האחד אותנטי – האמונה האידאולוגית של אותם מתי מעט חברים ותומכים. 

האחר סינתטי – תמיכה כלכלית אדירה ממדינות זרות וקרנות המייצגות אינטרסים של מדינות זרות(פורד—הקרן החדשה)

הסבסוד הסינתטי לוקח את המיעוט הזניח, האותנטי, ומאדיר את קולו. בכך מתבצע מחטף בחברה האזרחית. ספירלת שתיקה הולכת ונרקמת: קול המיעוט מועצם ומושמע בכל אמצעי תקשורת, מיעוט זניח צובע פנינו צבעי-קלון, אות הקין הופך לפני-האומה, דבריהם מקבלים משנה תוקף ואמינותם מוחלטת, קול הרוב מודמם, הוא לא זוכה לסבסוד הסינתטי ולכן הוא לא יכול להשפיע במרחב ההסברתי הנ"ל.  האנושי – האותנטי – הארגון המייצג רבים ותלוי בתרומותיהם נותר קטן. הסינתטי, אותו 'גולם' מיכאני, הולך וגדל, מתרחב ברמה הבינ"ל או הלאומית(תלוי באינטרס של המסבסדים) ונעשה לקול מייצג אע"פ שהוא זניח בהיקפו ואנקדוטלי בסוגיה אותה הוא בא לתאר.

כך פועלת המכונה – זוהי רק לבנה אחת מלבנים רבות – אלו הם פניו הטכניים של משבר הריבונות בישראל. לא משנה בחירתכם את פעולת הארגונים – הם כולם קול אחד – קול הפריץ-המסבסד – וכוחם לא קשור לתפוצתם אלא לרצון הפריץ – פטרון האינטרסים הזרים ואלף ואחד משרתיו-שבשוגג…