אליש: סיפור שקרה באמת

יש שבתות שאני פשוט מאוהבת בביל ווטרסון. אני לא יודעת כמה אוספים שלו הצטברו אצלנו בבית, אבל קאלוין והובס הם אורחי כבוד בסלון שלנו כבר במשך שנים. קאלוין החצוף, הילד הבולנדיני הנצחי, והובס הנמר שאף אחד לא יודע אם הוא באמת חי או שהוא חבר דמיוני של קאלוין, והעולם המופלא שביל יצר סביבם. ירשנו את האהבה הזו מאבא שלי, יש לו טעם טוב בדברים האלה. שבת בצהריים בסלון עם החן האינסופי שמנוח בכל סיטואציה שביל מצייר, החל מהשמחות הזערוריות של החיים וכלה בשברונות הלב שמאיימים להציף את הכול מבין הריבועים שבספר. יחסי האהבה-שנאה בין קאלוין לסוזי, ההורים המיואשים, הבייביסיטר והבריון הכיתתי, הכול נוגע. הכול מבריק, זו חוויה שקשה להעביר במילים. 

יש שלוש רצועות של ביל שקרובות לליבי מאוד, ואחת יותר מכולן:

calvin_and_hobbes-sandwich

"אם היית יכול לבקש כל דבר בעולם עכשיו, מה היית מבקש?"

"הממ… סנדוויץ'."

"סנדוויץ'?? איזו מין משאלה מטומטמת! איזה כשלון יצירתי! אני הייתי מבקש מליון טריליון דולר, מעבורת חלל משלי, ויבשת אישית!"

"תראה, החלום שלי התגשם."

פעם חלמנו הרבה יותר. או לפחות דיברנו על זה יותר, התעסקנו בזה יותר. הרשינו לעצמינו לחלום גדול יותר, צבעוני יותר, כי מועד הפירעון היה רחוק. כשנשאלתי לא מזמן מה החלום שלי, אמרתי שאני חולמת להיות עיתונאית. בתרגום חופשי- אני חולמת להתפרנס במקצוע שאני לומדת. כמו שסטודנטים למשפטים חולמים להיות משפטנים, וסטודנטים להוראה חולמים להיות מורים. כמעט שכחתי שפעם החלום שלי היה לכתוב סדרת ספרים שתשנה את העולם.

אבל במסגרת קמפיין הבחירות שלקחתי בו חלק, הכרתי  אנשים שעדיין יודעים איך לחלום. זה ההישג המשמעותי הראשון שלהם, העובדה שיש להם עדיין חלומות צבעוניים והם לא עברו לחלום בשחור-לבן של מבוגרים. שהם לא חולמים על להתפרנס או על לסיים את התואר שלהם, אלא יותר בכיוון של לעוף. הם לא חולמים פרקטי, הם לא חולמים רק על סנדוויצ'ים שהם בטוחים שיוכלו להגשים. הם חולמים לכל האורך והרוחב של השמיים, הם חלמו חלום על האוניברסיטה כולה.

ההישג השני הוא שהם עבדו. בניגוד למה שאפשר לחשוב, חולמים הם אנשים מפוקסים מאוד, ממורכזים מאוד. יש את החלום שלהם, ובגדול זהו. אין עכשיו הסחות דעת, אין זמן להתמסכנות או לדיבורים מחלישים. אפילו התואר לא כל-כך מעניין כרגע, אז דברים שוליים כמו פחד או חוסר ביטחון מתנדפים מעצמם. יש בעיה? בוחנים אותה, מודדים אותה, פותרים אותה. קדימה, הלאה. חלום באמת טוב הוא דלק מהזן המשובח ביותר, כנראה. החולמים שהכרתי היו מסוגלים לעבוד במשך שעות, ימים, שבועות. חודשים. שנה.

להגשים חלום של אנשים כאלה זה לא פחות ממחשמל. זה לחכות ביחד במשך שעות ולחכות רק לדבר אחד. זה לספור אחורה את כל מה שעשינו ביחד עד עכשיו ולא להאמין שזה נגמר, שזה באמת קורה. זה להסתכל אחד לשני בעיניים, ככה במקרה, ולראות כל-כך הרבה מחשבות רצות שם, כל-כך הרבה עולם, כל-כך הרבה צבעים.  כמו סרט זוכה אוסקר על השחקנים ועל הבימאי ועל השיר ועל התלבושות. הזמן עובר אחרת כשאתה יושב איתם ומחכה. הוא לא עובר לאט במיוחד, או מהר במיוחד, הוא פשוט עובר אחרת. זה עולם קטן בפני עצמו, השעות האלו.

ואז זה מגיע.

הלוואי שאנשים לא היו שוחקים כל-כך את דימוי הר הגעש. התפרצות האמוציות העצומה שמתרחשת כשאתה שומע שהחלום התגשם היא לא פחות מהר געש, אין לזה מילה אחרת. זה טירוף חושים מוחלט, זו פסיכוזה שאופפת את הכול. אני בטוחה שנראינו כמו בית משוגעים, ושנשמענו ככה, ושהרגשנו. אלו היו צעקות של הזיה, אבל הן היו הדבר הכי אמיתי שאי פעם צעקתי. כל השברונות, כל הכעסים, כל הכוחות שאפסו, כל הדילמות המוסריות והחברתיות, כל הלילות הלבנים וכוסות הקפה. כל המחשבות שלנו, כל-כך הרבה מחשבות. הכול נורה מלוע הר הגעש שבנינו והציף את האוויר באופוריה טהורה.

לא כולנו היינו חולמים. אני חושבת יותר מידי, דואגת יותר מידי, כדי להימנות עם הזן הנדיר והמופלא הזה. חלקינו הצטרפנו לפני חודשיים, שלושה, ארבעה, חלקינו הצטרפנו מכל מיני סיבות לא רלוונטיות. באמצע הר הגעש הזה, לכדו את עיני שניים שידעתי שהם מהאנשים האלה, שהם מהזן הזה. שני חולמים. האחת הסתכלה על העולם שסביבה דרך מפל של דמעות, והשני התבונן עלינו בעיניים של אור. אם הייתם מכניסים אותו לחדר חשוך הוא היה מציף אותו באור יקרות. מעולם לא ראיתי עיניים כאלו. מעניין מתי תהיה הפעם הבאה.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “אליש: סיפור שקרה באמת

  1. בת-ציון

    היום, או אתמול, דיברנו עליך בהקשר כלשהו, ואמרתי "… אלישבע רוצה להיות עיתונאית. למרות שבאמת, מה שהיא רוצה לעשות זה לכתוב ספר".
    רק אומרת, חלקנו לא שכחנו, ונדאג להזכיר לך מעת לעת 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s