כה אמר קופל: על אדון שמאל וגברת זכות

על השבוע

"כל אימת שפילוסופיה מתחילה להאמין בעצמה, שוב ושוב היא בוראת את העולם  בצלמה, לא תוכל אחרת."
פרידריך ניטשה, מעבר לטוב ולרע.

"כשאין שלום באה המלחמה"
מתוך שלט של מפלגת מר"ץ בעצרת השמאל, 16.8

"כן לפתרון מדיני"
מתוך שלט של תנועת שלום עכשיו בעצרת השמאל, 16.8

לעתים המבט המרוחק-מימין על השמאל הישראלי מאפשר לנו לראות דברים שאנשי השמאל עצמם לא ערים לקיומם. גם אנשי השמאל טוענים טענה זהה על הימין הישראלי אולם אליה מוסיפים סייג, סייג החושף את ערוות מוסריו – "רק אנחנו". ובכן "גם אנחנו" אענה לאותו בן-מחנה-השמאל ואצחק על עזות מצחו, שכן אל מול המציאות הוא לא ינהג כך, רק נגד יריביו לחלום – הימין.

פילוסופיה המאמינה בעצמה - אין הם מסוגלים לברוא מלחמה בעולמם - רק חתירה לשלום באחריותם ואחריותנו
פילוסופיה המאמינה בעצמה – אין הם מסוגלים לברוא מלחמה בעולמם – רק חתירה לשלום באחריותם ואחריותנו

אדון מפגין, מלחמה באה לעתים ללא הקשר למצב הרוח האידיאולוגי שלך ושל אחיך לעמדה. מלחמה היא עובדה, המשתנים הם הזמן והמקום, הנסיבות והאישים, אולם מלחמה תמיד ברקע או בתפקיד הטנור, על הבמה. אנו תושבי המזה"ת מביטים על כמיהותיך ותוהים היכן עיניך, ידיך, לשונך, אפך, אוזניך, לאן נעלמו איברי החישה שלך? מדוע אינך משתמש בהם?

'אדון דיקטטור' טען כי "מלחמה היא שלום"  ברומן הדיסוטופי של ג'ורג' אורוול. 'אדון שמאל' טוען, מזה עשרים וחמש שנים, כי 'שלום הוא מלחמה' , כך גם בהפגנת הזהות שלו, טוען אדון שמאל ומתעלם מנוכחותה של המציאות בדמות דם, חרדה, טילים ושאר צורות האלימות. כיצד פלוני-שאיננו-שמאלני יכול להבין לוגיקה הפוכה למציאות בלא לפול לתהום השאלה? תשובתי חותכת: באמצעות הבנת מחשבת השמאל בכלים דתיים.

על הצלם | על הזהות 'שלהם' | על הלוחות החדשים | על החיץ בין הצ' ל-ח' – על הגאולה | על רשות השידור

על הצלם

אַךְ-בְּצֶלֶם, יִתְהַלֶּךְ-אִישׁ–  אַךְ-הֶבֶל יֶהֱמָיוּן;
יִצְבֹּר, וְלֹא-יֵדַע מִי-אֹסְפָם.

ספר תהילים, מזמור ל"ט

מה רבה הייתה הפתעת ההמונים מהסתייגותו של מר חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, מכינוי החמאס כארגון טרור. השאיפה של מר אלעד לאובייקטיביות מוסרית, לדידו, מחייבת אותו להסתייג מהענקת התואר לחמאס, התואר מהווה בעבור מר אלעד הבעת עמדה – בעבור מר אלעד הבעת עמדה היא שבירת שורש זהותו, בסיס ערכיו, מהותו כאדם-חושב: אובייקטיביות הערכים שלו וזהותו האוניברסלית מחד, ניכורו וריחוקו "המדעי" מהקולקטיב הישראלי מאידך – כך יקרא זה שמבחוץ לעמו: קולקטיב.

כי בצלם שקר יבראו אותו - שקר 'זכויות האדם'
כי בצלם שקר יבראו אותו – שקר 'זכויות האדם'

כפרופסור למדעי הכימיה או הפיסיקה ינתח אדון אלעד את החברה הישראלית כאובייקט, כמושא לניסוי חברתי אדיר ממדים, כחומר גלם לפני מגע היוצר. הוא יתאר אותו לפי ההגדרה "המדעית" ביותר, וינהג, בשם ההוגנות כמובן כנ"ל בחברה הפלסטינית, הרי כולנו אותו הדבר, כולנו בני אדם כולונו בצלם ובצלם הוא זהותנו.
על הזהות 'שלהם'

" לקרוא לפעולה מסויימת צודקת או נכונה פירושו לטעון שזו הפעולה שאדם טוב יעשה באותן הנסיבות…פירושו גם לנסח טענה עובדתית. אך מרגע שמהמוסריות נעלם רעיון התכלית או התפקיד המהותי של האדם, ההתייחסות אל שיפוטים מוסריים כאל טענות עובדתיות מתחילה להראות בלתי מתקבלת על הדעת"

אלסדייר מקינטאייר, מעבר למידה הטובה.

אין אני יודע ספציפית דעתו ומחשבתו של מר אלעד מעבר למשתמע מדבריו, על כן אשתמש באחיו האידיאולוגי – אדון שמאל. בעבור אדון שמאל, מהסוג שאנו רואים בהפגנה, אין 'אנחנו' יהודי-ישראלי. ייתכן כי יטען אחרת אולם במעשיו הוא נוהג כאדם-נטול-זהות. זוהי תבנית הכרה. אדון שמאל לא שייך לקולקטיב הישראלי-היהודי, או שהוא מחוצה לו או שהוא עליון עליו. אין הוא רואה בעצמו שייך או שבעמדותיו אין שום קשר מהותי שמבטא שייכות. הוא נוהג כאילו איבד את רעיון 'הצדק הסובייקטיבי'.הצדק הסובייקטיבי הוא הצדק-שלאור-הנסיבות, הצדק של הצד שלך במאבק זכויות עם הצד השני – בעיקר בכל הנוגע לזכות הקיום, זכות הקרקע וזכות החירות. ולקורא הקפדן אציין שאני לא מקבל שום טענה הטוענת למוסריות בדרך המוות – 'זכותי לחיים' היא הנחת היסוד של המוסר שלי.

אדגיש שנית, הארכיטיפ אדון שמאל הוא בן סביבתו של אדון אלעד, אולם אין הוא, בהכרח, אדון אלעד. בעבור אדון שמאל, טענות ישראל הן טענות סובייקטיביות המנותקות מכל הקשר אישי. ייתכן ויטען אדון שמאל כי הוא עצמו לא חושב ככה אך במסגרת פועלו ועבודתו הוא חייב לנהוג באופן הנ"ל שכן זאת הדרישה התיאולוגית של עולם זכויות האדם האוניברסלי. בעבורו, נימוק צדקת דרכו(יגידו המקלים) או את התנשאותו עלינו(אטען בהתנשאות ולגלוג עליו) מחייה זהות מוחלטת עם מהות או תכלית אחרת.

בראשו של אדון שמאל: מה שניבט כשהוא מביט במראה.
בראשו של אדון שמאל: מה שניבט כשהוא מביט במראה.

אדון שמאל מאופיין במהות ותכלית כמתקן, רפורמטר, של 'רע' לידי 'טוב'. אדון שמאל רואה במראתו שמעל הכיור, כל לילה לפני השינה את החלום, את חייו בהקשר היחיד: קידום 'טוב' לתפיסתו. תפיסתו היא תפיסת דת זכויות האדם וגאולת האנושות דרכה – הוא מתקן עולם ממצב נטול-זכויות למצב מרובה-זכויות. בעבוד אדון שמאל ההקשר לא רלוונטי – רק מצב 'זכויות האדם'. גם אדון ימין רואה בעצמו כמתקן, אולם הנחת היסוד שלו נמצאת בשייכותו לעמו, לקהילתו – לדברים שאדון שמאל יקרא להם 'קולקטיבים מדומיינים'.

אנו יכולים לראות ניכור זהותי דומה בעצומת חברי קיבוץ השומר הצעיר, נחל עוז, ל'פתרון מדיני'. חברי הקיבוץ דבקים בתפיסתם המוסרית ודימויים המוסרי עד כדי הצדקת אלו המבקשים נפשם; אין הסבר מחוץ ללשון התיאולוגית-דתית לתופעות, שבעבור הריאליסט, אבסורדיות– לכת נדמית קבוצת מאמיני זכויות האדם.

על הלוחות החדשים

" בשביל 'אדם'  אבסטרקטי אחד יקריבו אנשים; בשביל 'האנושות' ימותו חיילינו – אחים, בנים, חברים, אבות ובעלים…חברה שכל כֹּהניה עמלים על שעבוד ההמון ללוחות החדשים-ישנים."

מן הרשומה שלי בבלוג – משבוע שעבר

הדיון מראשיתו ומסופו לא מתוייג ולא מוגדר נכון. יש כאן מאבק תיאולוגי על זהות הכלי שנקרא "המדינה". לכן מאבקו של אדון שמאל יוליד אמירות נוראיות על הימין הלאומני ולהיפך. אולם כפי שטענתי, מערכת מחשבה כה אדוקה, כה טוטליטרית, כמערכת המחשבה של אדון שמאל תוליד עיוותים על עיוותים בשם היעד המשיחי, בשם הגאולה המוסרית.

לכן נראה ארגונים כמו בצל"ם, כמו האגודה לזכויות האזרח, כמו שוברים שתיקה, כמו רופאים למען זכויות אדם  וארגוני קרן נוספים, פועלים לכפות על ישראל דין בינ"ל שמייצג את עולמם התיאולוגי. הם מיסיונרים של קודקס זכויות האדם – הם הכומר הישועי שנשלח לאפריקה או הודו למען ימיר דתם של הברברים לדת האמת, דת הזכויות. הכמורה והכהונה של ארגוני זכויות האדם לא בוחלת באמצעים, הלשון היא כלי נשק בעבור ולמען המטרה העליונה – גאולה.

האצטקים הקריבו קורבנות אדם לפיצוי האלים - למען זריחת השמש - אדון שמאל יקריב אחיו לפיצוי "הטבע" - למען הזכות להקרא 'מוסרי'
האצטקים הקריבו קורבנות אדם לפיצוי האלים – למען זריחת השמש – אדון שמאל יקריב אחיו לפיצוי "הטבע" – למען הזכות להקרא 'מוסרי'

"דמכם הוא מחיר פעוט למען הצדק הטבעי"
יאמרו וימשיכו להביא גאולה-מעשה-ידי-אדם.

על החיץ בין הצ' ל-ח' – על הגאולה

מנכ"לית בצלם והאגודה לזכויות האזרח כבר טענו שאנו מדינת אפרטהייד, רכזת המידע השוותה אותנו לרייך השלישי. גאולת המדינה מהלאומיות היא מטרתם של אדוני השמאל, ועמדתם לכל הפחות אדישה ולכל היותר תומכת ברעיון דלדול הציונות ממוסדות וזהות מדינת ישראל; כפי שתיאר פקיד אמריקאי אנונימי משגרירות ארה"ב בתל אביב, לאחר שיחתו עם חדווה רבינוביץ', לשעבר סמנכ"לית מענקים בקרן החדשה לישראל – אחד מהגופים החשובים ביותר התומך בין היתר בבצלם:

" היא ציינה כי היא מאמינה כי ישראל תהיה ערבית ברובה תוך 100 שנה וכי היעלמותה של מדינה יהודית לא תהיה האסון שהישראלים חוששים ממנו משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר."

גאולה היא "מדינה טבעית" הדואגת לזכויות האדם הטבעיות באופן טוטלי ולא מדינה יהודית שמטרתה חירות קולקטיבית לעם היהודי וחירות פרט להיות יהודי בלא חשש לחייך. ארגונים מסויימים ככתות דתיות לא יכולים לפרש את המציאות אלא במסגרת הדוגמטית שלהם. הם בשליחות לתיקון עולם(ארגונים)או גאולתו(כתות) ומשום מה, ככל שנוקפות השנים, הארגונים והכתות הולכים ונדמים לי למילים חופפות.

זה ירח וזו לבנה, זה שמש וזו חמה,  זה ארגון בצלם וזו כת משיחית. 'מדינת כל אזרחיה' כך ייקרא גן העדן, הצדק הטהור, זהו החזון, זוהי הגאולה של אדון שמאל וגברת זכויות האדם –  זהו הרציונאל של ארגון שמאל מסוגו של בצלם. זוהי הסכנה שבו לנו, ומכאן האיוולת שלנו כיהודים, לגלות, כי יישות שמהותה התנגדות רעיונית לציונות זוכה לתקן שירות לאומי.

על רשות השידור

ומלבד זאת אני סבור שיש להרוס את רשות השידור.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s