קופל בשלישי – בין שמיים לארץ

מאת: טל קופל

מד ברדנשטטר
ברדנשטטר.

שמועה רופפת גורסת כי לכל מעשה, עידן ועם יש דמויות מייצגות. אני מרחיב וטוען כי לכל רגע בחיי כל עם בעידן מסויים  יש דמות מייצגת;  דמות שכזאת, בכל האנדרלמוסיה הסובבת אותנו מאז פרשת חטיפת ג' הנערים, הוא הסופר מ"ד ברדנשטטר. כבן לתקופת ההשכלה של יהודי רוסיה הוא החל לכתוב בירחון 'השחר' שהוציא לאור פרץ סמולנסקין. את חשיבותו של 'השחר' לתחיית היצירה העברית לא ניתן לאמוד, אולם על הצלחתו נוכל לעמוד: כולנו דוברי עברית. בשנת 1869 החל ברנדשטטר ביצירה ספרותית עשירה שנעצרה בעקבות מלחמת העולם ה-1.

 

אחד מסיפוריו הידועים נקרא "הנפלאות מעיר זִידִיטְשוּבְקַא", אותו כתב ב-1872. פירוש המילה זִידִיטְשוּבְקַא הוא 'יהודונת', מאין כינוי גנאי ליהודי. ברנדשטטר – משכיל, איש עסקים ואיש רוח –  טען כנגד תושבי השטייטלים שסביבו-ראה, טענותיו נוקבות וברורות:

א. אמונתם עיוורת.
ב.הם נטועים בתפילות לשמיים ומכאן בחוסר רציונאליות.
ג.את כוחם השכלי הרב הם משקיעים אך ורק בלימודי קודש עבשים ומנותקים מצרכיו החומריים של האדם(לדידו).

לדידו של ברנדשטטר 'מנטליות-השטייטל' אותה תאר הובילה את היהודים לעבר פי פחת:

"ובחכמתכם הנפלאה ובשכלכם המחודד נואלתם לחשוב אוולת לצדקה ותמימות, ושיגעון לנבואה ורוח הקדש, ותלמדו כסילים אלופים לראשיכם, והיו קדושיכם בוערים מאדם, ושממו עליכם אוהביכם ואויביכם ילעגו לכם, כי בעינים פקוחות תלכו אחרי רועה עור עינים ותמששו באפלה בנכון היום בצהרים, תלכו בדרכי חשך ותשבו בדד באולתכם."                                            

חלף יום, חלפו שנתיים, פס עשור-יובל ואף מאה שנות חיים. בעבור פרט אחד, אדם אחד, מלידה עד מוות הרי זה כמידת הנצח, אולם אני מביט על דבריו ולא יכול שלא לשאול:

מה נשתנה?
דבר – שום-דבר.
כלום?

היום בחרתי בדוגמה האקטואלית ביותר להוכיח טענתו של ברנדשטטר.  חטיפת הנערים, כחטיפת שליט, כחטיפת החיילים בהר דוב, כחטיפות רבות לפניהן. כולן זהות. החטיפות, כולן חטיפה אחת מתמשכת בעלת חוליות נחטפים-משוחררים שונות. החטיפה היא תוצר בלתי נמנע של מדיניות לוקה . ישאל ויתהה הקורא התמים: "כיצד נצפה מיורשי השטייטל לנהל מדיניות נבונה? ואם בארזים האמריקאים נפלה שלהבת הכניעה לסטחנות הטרוריסטית מה ילינו אזובי הקיר היהודים?"
תשובתי ברורה: בעוד האמריקאים מתדרדרים מטר-אחר-מטר מטה, אנו לנים בתחתית הבאר מזה שלושה עשורים מדממים; כשלונם החדש לא מחפה על מצבנו העגום ועל אי-יכולתנו לצאת ממנו.

במשך אלפיים שנות גלות, כעם-קהילה, איבדנו את היכולת לשאת צו מוסר ארצי, מוסר הרלוונטי לאתגרים של ריבונות, מוסר  שנובע מהתמודדות מעשית עם אתגרי האחריות – מוסר של חירות. בניגוד לאופנה הפסבדו-ליברלית לראות חירות כחופש-מכל-אחריות, מוסר חירות אמיתי הינו מוסר המחייב לעתים להכיל ולרומם קרבן-בקרב לרמת 'גיבור', מוסר המסוגל לקבלת הכוח ככלי לגיטימי לשם שימור עצמי גם באופן אסטרטגי ולא מיידי. מוסר המבין כי טריטוריה היא תנאי לחירות קולקטיבית ומחירה, לרוב, בדם. מערכת מוסרית המבינה שהישרדות תרבותית מחירה, לצערנו, כמחיר הקרקע: בדם.

מוסר של 'חירות' מכיל בו זמנית שאיפה בריאה לצמצום מחיר הדמים בעת שלום ושאיפה בריאה לתת ביטוי לזעם, לכעס, לאיבה, לחשש ולרצון הנקמה במי שגובה מאיתנו מחיר דמים. מוסר של חירות הוא מוסר הנדרש לעם הקיים בהיסטוריה, עם שמתמודד עם אתגרי החולין לצד אתגרי הקודש. בעל מוסר החירות מודד בד-בבד את "הראוי" ואת "המצוי", הוא מתמודד עם מחיר הדרך אל היעד ובד-בבד עם הבנת הערך שבהשגתו. מוסר זה איננו דיכוטומי אלא רב-גוני ובכך כוחו להכיל את המורכבות של החיים עם יעד הקדושה ומציאות החולין.

ז'בוטינסקי. קיר הברזל כיישום רעיון החירות
ז'בוטינסקי. קיר הברזל כיישום רעיון החירות

מייצג ראוי של אופי מוסרי זה היה זאב ז'בוטינסקי, ההגיון המעשי שלו התבטא במאמרו "על קיר הברזל" ותביעתו להציב חומה בצורה של כוח. לצערם של כולנו עמדתו לא חלחלה מבעד למסננת הדורות. מזה שלושים שנות מדיניות ממשלות ישראל ובעצם העם שבוחר בהן מציב לעצמו מוסר שמימי מוסר מטאפיסי.

 

מהו מוסר שמימי – מוסר מטאפיסי?
מדובר באתיקה, מערכת 'ראוי' מוסרית שתובעת מאה אחוזי הצלחה, מאה אחוזי הישרדות, מאה אחוזי אינטרס לאומי(לגווניו) אך במחיר של מאה אחוז 'טוהר הנשק', מושג חשוב וראוי שהפך עם השנים לפציפיזם מובלע. הדוגמה המובהקת מכל של מוסר זה בא לידי ביטוי בפיגוע הברוטלי בציר נצרים בשנת 2004. בפיגוע נרצחה משפחת חטואל מלבד אב המשפחה, כולל העובר במעי האם.

אולם מעניינים הם דבריו של הרמטכ"ל דאז משה בוגי יעלון

"יש פה בפרוזדור כיסופים בתים קרובים לציר שאנחנו מטעמי ביטחון שקלנו וגם רצינו להזיז אותם ולפצות את התושבים. אולם הדבר לא אושר לנו במערכת המשפטית".

לאחר שחיטת המשפחה התיר בג"ץ את הרס המבנים שאיפשרו את הרצח המזעזע. פיגוע גרוטסקי חושף את האמת הפשוטה לנגד עינינו: תביעות לשלמות במחיר אפסי: אפס אבדות, אפס פגיעה בדימוי העצמי כ'חלש', אפס התמודדות עם מחיר המוסר הנ"ל במציאות. הכל במחיר 'איקונין' מוסרי מושלם אי שם בדמיונו של איש הרוח, הפילוסוף או השופט. אותם סוגדים לאיקונין בעת פולחן מוסרי ינמקו עצמם לעצמם:

"אנו צדיקים גמורים – החיים הם תכליתנו, קדושתם היא ערכנו, המוסר הבינ"ל לחם חוקנו…ומה לא נעניק בעבור חיי אחד? אפילו חיי רבים!"

מצד אחד מוסר החירות, מוסר הבנוי על תגובות בריאות של תרבות הרואית, תרבות עם חוסן פנימי כחיצוני, מוסר שעל הדרישות ההירואיות יש רסן קודש.
מצד שני מוסר שמימי, מוסר הבנוי על נרקסיזם-מוסרי, פולחן עצמי של "הדימוי המוסרי" מוסר שבסיסו מטאפיסי ומהותו נשפטת לפי הנתיב, לעולם לא לפי הדרך.

תגובותינו למקרי חטיפה קודמים כמקרה החטיפה הנוכחי הן תגובות יהודי העיירה זידִיטְשוּבְקַא כפי שתאר ברנדשטטר, תגובת היהודי-שבגלות מגרמניה,  פולין או רוסיה. יהודי שנאחז בדימויו העצמי  – המוסר השמיימי הפטור מנטל הריבונות. אותו יהודי שיטען שוב ושוב:

"אנו צדיקים גמורים – החיים הם תכליתנו, קדושתם היא ערכנו, המוסר הבינ"ל לחם חוקנו…ומה לא נעניק בעבור חיי אחד? אפילו חיי רבים!"

משמעות היציאה מהגלות והכניסה לריבונות היא וויתור על חלום המוסר המושלם לטובת המוסר הקיים. וויתור על שלמות לטובת מציאות. על כל הדילמות הכואבות איתן אנו ממאלץ להתמודד. ביום שענישה, כוח, קורטוב זעם ומנה גדושה של עוצמה יחליפו רחמים על אכזרים, חולשה מפני בריונים, וחיפוש המוצא השמיימי(ע"ע דבריו של יו"ר האופוזיציה ח"כ בוז'י הרצוג הקושרים בין העדר התהליך המדיני ומעשה החטיפה) ידע הצד השני שמולו יריב ראוי, יריב שלא משתלמת חטיפת חייליו או אזרחיו.

ועד-אז היום:
שלושה חטופים באזור הר חברון, ובני אליטה שמאשימים את החטופים תחת ניצול בזוי של מצבם הנורא.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s