שומרי העיר הכוני ופצעוני

בעקבות מות הרב משה הירש, ראש קבוצת נטורי קרתא, החלטתי לחקור את טעמי הקבוצה להתנגדותה לריבונות היהודית של המדינה

> אידיאולוגיה מתוך שיר השירים
▪  ▪  ▪

"נטורי קרתא" היא קבוצה מוכרת, הקיצונית ביותר בקרב הציבור החרדי, המתנגדת לישראל. כידוע, לאחרונה חבריה אף התארחו בעזה אצל בכירי החמאס, והזמינו אותם לניחום אבלים. האידיאולוגיה הזהה בין שני הארגונים היא – רצונם לראות את סופה של היישות הציונית מגיעה לקיצה. אם את החמאס קל להבין, מכל טעם שהוא, את 'שומרי העיר' קשה להסביר. הרי גם אם המדינה מנוהלת על-ידי חילונים, יש די חרדים ששותפים ברמה כזו או אחרת למדינה, ועל-אף שרמת ההשתתפות הזו אינה מספיקה בעיני מרביתנו, גם בה נטורי קרתא לא שולחת ידה.

הביקור אצל אחמדינג'אד לפני מספר חודשים, והייעוץ ליאסר עראפת מפי אותו הירש מתמיה – איך יכול להיות שרמת ההתנגדות לריבונות יהודית בארץ ישראל יכולה להוביל אותם עד כדי התחברות לגורמים עוינים לישראל? הרי לא מדובר כאן בציבור שרצונו לראות את הכיבוש מתוך דאגה לעם הערבי השוכן בקרבנו, אלא מתוך שנאת ישראל גרידא.

אידיאולוגיה מתוך שיר השירים
המקור לאידיאולוגיה הזאת מתחיל דווקא בשיר השירים, אחד החיבורים היפים ביותר שקיימים בתנ"ך. על פניו, שיר השירים אומנם נראה כמו שיר אהבה מפורט ביותר, ואף יצרי לעתים, אך המפרשים נוטים לייחס לו את החיבור בין עם ישראל לאלוקיו. החיבור מתבטא לאורך פרקי שיר השירים במשלים רבים ובכתיבה נפלאה, אשר מיוחסת לשלמה המלך. במהלך השיר פונה האישה אל חברותיה ומשביעה אותן: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ‏יִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ". האהבה תבוא מאליה, אין צורך להעיר אותה. שלוש פעמים השבעה זו חוזרת על עצמה עם שינוי מסוים. כיוון שהמפרשים מייחסים לשיר השירים את היחס בין עם ישראל לאלוקיו, יש לשאול כיצד האהבה הזאת אמורה לבוא לידי ביטוי, ואיך זה מתקשר לנטורי קרתא?

הגמרא במסכת כתובות מנסה לפרש את שלוש השבועות. "רבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג' שבועות הללו למה אחת שלא יעלו ישראל בחומה ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי". שני איסורים חלים על ישראל – שלא לעלות בחומה, שלא למרוד באומות העולם ואחת היא לאומות העולם שלא לשעבד את ישראל יותר מדי. העלייה בחומה פירושה, לפי נטורי קרתא, שיש איסור על ישראל לעלות בהמונים ולשלוט בחומה. עליית יחידים מותרת. שתי השבועות האחרות אינן צריכות לפרש.

ומה יקרה למפירי השבועה? ובכן, לכך נצרך רבי אלעזר, המפרש את השבועה בצבאות או באיילות השדה: "אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה". לפי נטורי קרתא, הציונות היא הפרה של שני האיסורים הראשונים אשר הובילו להתרת השבועה השלישית שבידי אומות העולם – לשואה.

לעומת טענת אותם 'שומרים', הציונות לא עלתה בהמוניה. עלייה אחר עלייה הגיעו הנה המעפילים, המתיישבים החדשים. המנדט הבריטי אומנם התנגד לעליות אלו, אך הוא זה שתבע את מושג "הבית הלאומי" ליהודים בארץ ישראל. העלייה בחומה הייתה באמצעות המגדל שבא עימו, בחישוב, בשיקול ובזהירות רבה בנו כאן ישובים וערים. הצבעת האו"ם היא שנתנה לבן-גוריון את האישור להמרות את פי האמריקנים שדרשו ממנו להמתין עם ההצהרה, הוא לא רצה להמתין עוד עם ה"אהבה", שהרי הגיע זמנה.

בהמשך שיר השירים, דווקא 'שומרי העיר' הם אלו שגורמים לייאוש אצל האישה. היא חזרה בה מן אותן השבועות, ודורשת מאותן בנות ירושלים שישובו לעורר את האהבה: "מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי; נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם: אִם-תִּמְצְאוּ, אֶת-דּוֹדִי–מַה-תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" [פרק ה', פסוק ז']. שומרי העיר פצעו בנו והיכו אותנו, יחד עם אויבנו. אם נמצא את הדרך, אם נמצא את החזון, אם מצאנו את הארץ, מה נאמר לה? חולי אהבה אנו. אם תרצו – אין זו אגדה.

 

פורסם לראשונה בnews1 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s